אמריקה

20 יום מונקובר לקלגרי - טיול מדהים שמשאיר טעם של עוד ועוד.../ משפחת ימיני


הרכב: זוג הורים ושלושה ילדים (8, 6, 2)
מספר ימי הטיול: 20 ימים
קיץ 2011
התחלה בונקובר וסיום בקלגרי

שלום מוטורהום,

מצרפת סיכום של הטיול  שלנו לטובת כל המתכננים.
מאגר המכתבים שלכם באמת עוזר, אז הנה עוד קצת סיוע.

ארבעה שבועות בקיץ 2011 בילינו ברוקיס הקנדיים.
אלה היו ארבעה שבועות נהדרים, של נופים עוצרי נשימה ולטובת אלה שמתכננים שם טיול, הנה המסלול מלווה בתובנות וטיפים.
זהו טיול הקרוואן השני שלנו (כן יירבו...), כך שצברנו קצת ניסיון בתחום...

אנחנו זוג עם שלוש בנות (8,6,2) והחלטנו ללכת על קרוואן CAN2/C25. הבנות ישנו במיטה הזוגית האחורית ביחד לרוחבה ואנחנו, ההורים, ישנו במיטה העליונה. עבורינו גודל הקרוואן היה בהחלט מספק. את הטיול התחלנו בטיסה ישירה מהארץ לטורונטו. נחתנו בערב ולמחרת נסענו לבילוי של יום שלם במפלי הניאגרה. יום אח"כ טסנו בבוקר מטורונטו לונקובר. בילינו שם יומיים (אקווריום, גרנוויל איילנד וכו'). אם יש זמן כדאי להאריך את השהות בונקובר. זו עיר מדהימה ביופיה עם אווירה נהדרת והמון דברים לראות. ואז אספנו את הקרוואן בונקובר...

אנחנו לקחנו את חבילת ה-Early Bird אחרי שבטיול הקודם קיבלנו את הקרוואן בשעה מאוד מאוחרת. הפעם קיבלנו את הקרוואן מוקדם בבוקר, לא לפני שחברת הקרוואנים שלחה מונית לאסוף אותנו מבית המלון - למרות שלא היינו במלון בקירבת שדה התעופה אלא במרכז העיר. לאחר קבלת הקרוואן יצאנו לכוון המעבורת שתיקח אותנו לונקובר איילנד. התהליך שם היה מהיר מאוד וההפלגה עלתה 119 דולר. אחרי ההפלגה נסענו לויקטוריה. שונקוברם העברנו שני לילות. מויקטוריה נסענו לטופינו לשמורת הפסיפיק רים המדהימה. שמורה שבה יערות גשם מגיעים ממש עד האוקיינוס, שפל וגאות, וגם הדב השחור הראשון במסלול (ובהחלט לא האחרון. 15 בסה"כ מתוכם שני גריזלי וחמישה גורים מתוקים). החל מטופינו ולאורך לילות רבים ישנו ללא חיבורים כלל או עם חיבור חלקי. העניין מצריך קצת לוגיסטיקה שקשורה לריקון מיכלים ומילוי מים, אבל העניין בסה"כ פשוט (בתמונה: מסלול הליכה בפסיפיק רים, של 500 מטר בתוך היער המסתיים ממש על חוף האוקיינוס). בטופינו יצאנו לשייט ליוויתנים שעלה 386 דולר. לגבי השייט הזה יש לנו מספר נקודות למחשבה לכל מי שמתכנן: בימים שהיינו שם ירד גשם קל ויצאנו לשייט בזודיאק. השילוב בין זודיאק לגשם (גם אם הוא קל) הוא בעייתי ולא מומלץ. נסו כלי-שייט אחר או יום שמש ותקוו לטוב. בכל מקרה, גם בתנאים הקשים שאנחנו היינו בהם, זכינו לראות ליוויתנים וזו באמת חוויה מדהימה. בטופינו עשינו כרטיס כניסה שנתי לפארקים הלאומים בקנדה שעלה 136 דולר (כרטיס כניסה יומי לכל המשפחה עולה כ-20 דולר).

מטופינו התחלנו לסוע לכוון ג'אספר ברוקי'ס. בדרך לג'אספר ישנו לילה אחד בצ'יליוואק ולילה שני בוולמאונט. הגענו לג'אספר שם ישנו שלושה לילות בקמפינג Whistler. בעיקרון חשוב לדעת שמכאן ואילך ברוב המקומות אין רשת סלולארית ואין חיבור אינטרנט, למעט בערים המרכזיות. בג'אספר העיר ניתן לקבל שירותים כמו בנק, כביסה וקניות. בהמשך המסלול השרותים הללו פחות זמינים ומגוונים. בג'אספר עשינו מספר מסלולים אבל חשוב לדעת של Edith Cavell אי אפשר לעלות עם כל רכב ועם הקרוואן שלנו נאלצנו לוותר דב(בתמונה: דב גריזלי שלא מתרשם מאיתנו). בדרך מג'אספר ליוהו ישנו בקמפינג שנקרא Waterfowl Lakes. שם נחשפנו לראשונה לקמפינגים בהם נכנסים לחניון, בוחרים מקום חניה, נרשמים ומשלמים עצמאית ע"י כתיבת פרטים והכנסת כסף למעטפה. את החניה מסמנים כחניה תפוסה ע"י הצמדת פתק קטן לגזע עץ והפלא ופלא - החניה נשמרת. בפארק יוהו YOHO ישנו בחניון שנקרא Monarch שני לילות. למי שמתכנן לעלות למפלי Takakkaw כדאי לברר במרכז המבקרים אם אפשרי לעלות עם הקרוואן שלו. הקרוואן שלנו קיבל אישור ועלינו. בבאנף ישנו בחניון שנקרא טריילר. באנף היא עיר מרכזית, שם אפשר לקבל שוב שירותים רבים ומגוונים. מבאנף המשכנו בנסיעה ארוכה לפארק ווטרטון. שם בילינו שני לילות. השמורה מאוד יפה ואם יש זמן כדאי להגיע. אם אין זמן כדאי לוותר ולהשאר צפונה יותר.

מווטרטון החלטנו לעבור את הגבול לארה"ב ליומיים לגליישר - Glacier . בדיעבד אפשר היה לוותר על המעבר - בהנחה שמדובר ביומיים. אם מתכננים שהייה ארוכה יותר בארה"ב כמובן שצריך להתייחס לדברים באופן שונה. עלות המעבר יקרה: כרטיס הפארקים הקנדי אינו תקף לחלק האמריקאי ולכן הכניסה שם בתשלום. מעבר לכך במעבר הגבול, המכס האמריקאי החרים לנו חלק מהאוכל שאי אפשר להכניס לארה"ב, מה שאילץ אותנו לערוך שוב קניות. גם מחיר הקמרוקיספינג בארה"ב יקר בהרבה מהצד הקנדי (56 דולר ללילה בצד האמריקאי, לעומת 32 דולר בממוצע בצד הקנדי). מארה"ב חצינו את הגבול חזרה לקנדה ונסענו לקלגרי, שם ישנו בלילה האחרון בקמפינג קרוב לתחנת ההחזרה ונפרדנו למחרת מהקרוואן (בתמונה למעלה: נוף אופייני לרוקי'ס). במסגרת חבילת ה Early Bird חברת הקרוואנים שילמה על המונית למלון שנמצא במרכז העיר. בקלגרי ישנו עוד לילה אחד במלון ולמחרת חזרנו, עייפים אך מרוצים, הביתה (בתמונה למטה: הקניון האדום בשמורת אגמי ווטרטון).

כמה טיפים
• 
להגיע לכל הקמפינגים ברוקי'ס מוקדם ככל האפשר בבוקר, כולל לאלה שמנוהלים ע"י רישום עצמאי. ראינו לא מעט קרוואנים שנותרו ללא מקום לינה וחנו בכבישי הגישה לחניונים.
• הפארקים בקנדה מאוד מסודרים. בכל פארק יש מרכז מבקרים שם ניתן לקבל מידע על מסלולים מומלצים או כאלה שסגורים בגלל מזג אויר בעייתי. כמו כן, ניתן לקבל שם עיתון מקומי עם אינפורמציה על הפארק; טלפונים של קמפינגים ומפות. זו הסיבה שלא רשמתי את המסלולים שעשינו בכל פארק. גשו למרכז המבקרים ותתעדכנו שם.
• לעשות כרטיס מועדון ב-Safeway. רשת הסופרמרקטים הזו פזורה בכל אמריקה ואפשר להנות מהנחות. כשחוזרים לארץ לשמור את הכרטיס ולהשתמש בו בנסיעה הבאה.
• לרכוש כרטיס כניסה לפארקים הקנדיים. משתלם.
• להביא מהארץ סמרטוט רצפה. נשמע הזוי כמובן, אבל מאוד יעיל ונוח לניקוי הקרוואן ובילתי ניתן להשגה בקנדה.קניון
• חבילת ה-Early Bird אמנם יקרה, אבל חלק ממנה מתקזז עם מחירי המוניות. בעיקרון מוניות הן למלונות שדה התעופה, אבל במקרה שלנו זה עבד גם למרכז העיר. לא כדאי לסמוך על זה אבל כדאי לקוות. מעבר לכך שעות האיסוף וההחזרה של הקרוואן נוחות מאוד, במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים. בטיול הבא סביר מאוד שנרכוש את החבילה שוב.
• לילדים קטנים קחו לפטופ עם הרבה, הרבה, הרבה סרטים שיוכלו לעבור את הנסיעות בשלום.

לסיכום, טיול מדהים הכולל מגע ישיר עם הטבע ומשאיר טעם של עוד ועוד ו....עוד.

קבלו הצעה