אמריקה

21 ימים בקנדה מסיאטל, "הרבה יותר כיף ממה שחושבים" / משפחת גוברין


הרכב: זוג הורים וארבעה ילדים
מספר ימי הטיול: 21 ימים
יולי 2007
התחלה וסיום בסיאטל

אנשים יקרים,
בשמחה אני נענה לאתגר לעדכן אתכם לגבי הרשמים שלנו מהטיול שעשינו הקיץ.
אבל מאיפה מתחילים? ננסה להתחיל מההתחלה וכדי להיות מקוריים, נסיים בסוף.

לפני כן הערה כללית חשובה שאני מציע להדגיש באתר שלכם: העיצות באתר טובות והטיפים מצוינים, אבל צריך כל הזמן לזכור, שמה שמתאים לסוג טיול אחד, לאו דווקא מתאים לסוג טיול אחר. לדוגמא: המלצה להתמקם בקמפינג מסוים באוקללט שבאי וונקובר הייתה מתאימה למי שמטייל עם אוהל, אבל לא למי שמטייל עם RV (אף שאבחנה זו לא צוינה על ידי מי שנתן את אותו טיפ) לכן, תמיד, צריך לזכור שההמלצה, כמו כל דבר אחר, נכונה וטובה לפי הנסיבות בלבד ועל דעת כותב הטיפ. אשתדל להוסיף רק עצות והמלצות שלא מצאתי אצלכם או באתרים אחרים בעברית.

הטיול היה עם RV לשבעה אנשים לרוקי'ס הקנדיים - C30. נקודת ההתחלה ונקודת הסיום היו בעיירה אוורט מצפון לסיאטל.

הנה מספר עיצות טכניות
• נסענו שש נפשות, השתמשנו בשבעה טרולי-צ'ימידנים עם גלגלים ולא במזוודות. הם אולי יקרים ברכישה, אבל השימוש בהם מאוד נוח, הן במעברים ממקום למקום והן בעת אחסנתם ב-RV.
• מומלץ לקחת כפפות גומי חד-פעמיות (כפפות מנתחים), לצורך הטיפול בצינור ההורקה של הביוב. זה פרקטי, זה יעיל וזה נקי.
• אם רוצים לישון ערב קודם להחזרת הרכב צמוד לנקודת ההחזרה, מומלץ להזמין מקום בקמפינג הצמוד כבר בעת קבלת הרכב (לא ניסיתי, זו עיצה שקיבלתי ממישהו), אחרת אין מקום.

קבלת הרכב
תחנת אוורט מקצועית ועניינית, השירות היה אדיב ויעיל. הרכב שקיבלנו היה חדש דנדש, רק 4,000 מייל באמתחתו, הוא היה נקי ומתוקתק. יש לזכור: את הרכב אפשר לקבל רק החל משעה 13:00, אין מה לתכנן כלל על הבוקר. יש לקחת בחשבון עלות מונית מסיאטל לאוורט, מהלך של 45 דקות נסיעה לפני Rush Hour, אבל בעת Rush Hour זה יכול לקחת גם שעתיים (לדברי נהג המונית שלנו). אני ממליץ לפרוק את הצ'מידנים/מזוודות ולהעמיס את הארונות, עוד בתחנת אוורט, לפני תחילת הנסיעה. אני ממליץ גם לשכור כסאות נוח מתקפלים בתחנת אוורט. זה מאפשר לצאת מהאוטו לקרוא ולהתפננן בפארקים שונים בדרך, מחוץ לרכב.

תחילת הנהיגה על המוטורהום
אם זו הפעם הראשונה שנוהגים על RV, מומלץ לבצע את כל הפעולות הבאות:
• לעשות סיבוב מסביב לרכב.
• לטפס לכסא הנהג.
• להניע.
• לפתוח עיניים!!
• לחשוב: מה, השתגעתי? איך בכלל חשבתי לנהוג על משאית כזו? איך יוצאים מזה? מה אומרים לאשה ולילדים שבינתיים מעמיסים את הציוד ופורקים לארונות?
• לדומם מנוע.
• לרדת מכסא נהג.
• ללכת הכי רחוק שאפשר... לחזור כי אין ברירה, כבר שילמנו ואז...
• שלב תשיעי ואחרון, שהצלחתו תלויה בביצוע רצף הפעולות הבאות במהירות וללא הפסקות: לרוץ לאוטו, לטפס לכסא הנהג, להניע, לשים בראשון, לשים פול גז, להתעלם מהצעקות מאחור (אבא, מה אתה עושה, לא התיישבנו אפילו, לא סיימנו להכניס את הדברים לארונות) להתעלם מזה שכולם נופלים, לעשות U-Turn, לצאת מהשער של תחנת אוורט לכיוון צפון ואז, ורק אז לפתוח את העיניים!! זהו, עכשיו כבר אנו בנסיעה לקנדה והשאר היסטוריה.

בדרך למעבר הגבול 
בדרך לגבול יש מספר מקומות בהם אפשר להצטייד באוכל והציוד חסר אחר.

נסיעה לכיוון הגבול
את הגבול חצינו בנקודת הגבול הסמוכה לעיירה לינדן! זה אינו אחד המעברים הראשיים והעמוסים אלא מעבר משני. זו הייתה החלטה מוצלחת - המעבר היה מהיר וחלק.

זהו, נכנסנו לקנדה, לאן עכשיו?
בחרנו לנסוע למקום שלא הומלץ בשום אתר ישראלי, לא אצלכם ולא באף מקום אחר. נסענו לכיוון Hope ומשם ירדנו דרומה לכיוון פארק מנינג. רבותיי, בתור תחנה נופית ראשונה לפני הרוקי'ס, זו פנינה אמיתית! קמפינג בסיסי (ללא חשמל, מים או ביוב, אבל עם שירותים ציבוריים ומים חמים). והכל, בעלות הזולה ביותר בכל הטיול, סך של 15 דולר קנדי בלבד (זה לא יקרה שוב...).יער יער, אגם מקסים עם צבע כחול אמיתי (Lightning Lake). ניתן לעשות טיול רגלי סביבו, עם ילדים, אפשר גם לשוט בקאנו באגם. המים קרים ותוך כדי השיט בקנו הרטבנו עצמנו כדי להתקרר קצת. רבותיי: פשוט תענוג!!

לגבי עמק אוקאנגן: מצפון לוורנון יש חווה/מוזיאון בשם חוות אוקיף, המציגה חיי חווה (אשכרה קאובואיים) מהמאה ה-19. הזדמנות טובה להוציא את הילדים מהאוטו. ביקור חביב ולא יקר.

בדרך שבין רוולסטוק ובין גולדן, יש תחנת מידע מאוד מומלצת. יש שם סרטים, הסברים על מערכת הרכבות המיוחדת של הסביבה, פוחלצים של חיות ועוד ועוד. ניתן לרכוש שם מנוי משפחתי שנתי לפארקים הלאומיים של קנדה.

בבאנף, יצאנו לשיט בקנו בשעות הערב, בנחל שמקיף את העיירה, מסלול של כשעה, בין עצי היער ובקטע מסויים, בתוך ביצה של ממש. למרות הקרבה לעיר ההרגשה היא כאילו אתה מצוי הרחק משם. נחמד מאוד.

בדרך מג'ספר לקמלופס, מומלץ לעצור בפארק וולס גריי ולנסוע לצפות במפלים היפים שיש שם, הכניסה מהעיירה קלירווטר.

בדרך מקפלופס לעיירה הופ, מומלץ לעצור באתר Hells Gate שליד העיירה בוסטון בר.

לפני וונקובר מומלץ לעצור ב-Fort Langley. זהו שחזור של מבצר ששימש גם להכרזה על עצמאות בריטיש קולומביה. ניתן להתרשם שם מהדרך בה החלו סוחרים המתיישבים הראשונים באזור זה של קנדה עם האינדיאנים ועם העולם החיצון. נחמד.

האקווריום בוונקובר - מומלץ רק למי שלא ראה את הסיקווריום במיאמי או בסן דיאגו או בהוואי. אחרת, קצת מאכזב.

האי וונקובר: במוזיאון של בריטיש קולומביה בעיר ויקטוריה, יש כרגע תערוכה על הטיטניק. התערוכה הזו מדהימה!! ממש חובה לבקר בה. זו לא רק תערוכה בה מוצגים פריטים שהוצאו והועלו מהטיטניק עצמה, אלא זה תיאטרון שלם, כולל שחקנים לבושים בבגדים של אז, המסתובבים בקהל. ממש מומלץ. לא זכור לי אם המלצתם על ה-"Bug Zoo" שזה גן חיות בן שני חדרים עם המון המון חרקים מעניינים. הילדים מאוד נהנו!! הוא נמצא קרוב מאוד למוזיאון, 5 דקות הליכה, סמוך גם לעולם המיניאטורות, שאף הוא מקום נחמד לילדים.

מחירי קמפינגים: המחירים נעו בממוצע בין 30 דולר קנדי ל-60 דולר קנדי ללילה בקמפינג (פרטי).

מי משמחפש מלון דירות נחמד מחוץ לסיאטל, לא רחוק משדה התעופה: Seattle Airport Homewood Suites by Hilton.

בסך הכל, טיול מסוג זה פחות קשה ממה שזה נראה בהתחלה, וזה הרבה יותר כיף ממה שחושבים. עובדה, קשה להאמין שחופשה של חודש ימים חלפה כל כך מהר. 
זהו, השתדלתי רק להוסיף על המלצות קיימות ולא לחזור על מה שכבר הוצע ונכתב, ולכן זה קצר כל כך. דבר אחד בטוח, עצות רבות שלכם הוכחו כיעילות וחשובות. 

בברכה,
רובי גוברין

קבלו הצעה