אמריקה

טיול של חודש מלאס וגאס / יהודה ואורלי פלמאי


הרכב: 2 הורים ושלושה ילדים (7, 13, 16)
מספר ימי הטיול:  חודש
התחלה וסיום בלאס ווגאס

מסלול מעגלי של חודש מלאס ווגאס דרך יוטה, קצת קולורדו, אריזונה, קליפורניה, נבאדה וחזרה ללאס וגאס.

אחרי טיסה ארוכה מאד ועצירה נהדרת של ארבעה ימים בניו יורק, נחתנו בלילה בלאס ווגאס. בחרנו במלון קרוב לאיסוף הקרוואן ובבוקר יצאנו יהודה ואני להביא את הקרוואן. הילדים נשארו בבריכה של המלון, החלטה נבונה מאד, כי כשהגענו למקום האיסוף, היה תור ארוך והיה מאד חם. אחרי כשעתיים-שלוש יצאנו עם הקרוואן. אספנו את הילדים, וקדימה לוואלמארט.

כבר נכתב פה רבות על נפלאות וואלמארט והכל נכון וגם יותר מזה. קנינו הרבה מזון וכל מה שהיה חסר לנו בקרוואן בזמן הזה ילדינו שוטטו ונהנו ברחבי החנות. העמסנו הכול לקרוואן וחזרנו למלון. הורדנו מזוודות, שלחתי את כולם לטייל ובנחת ורוגע סידרתי את כל הקניות ותוכן המזוודות אל תוך הקרוואן. כל זה בגלל ניסיון מר מהעבר בו שכרנו קרוואן באירופה ומשדה התעופה ישר הלכנו לאסוף אותו, כשאנחנו גמורים מעייפות והמזוודות זרוקות על המיטות והיה בלגן גדול. סיימתי לקראת ערב ונשארנו עוד לילה במלון להתאושש, עדיין מהג'ט לט, ועל מנת לצאת מוקדם בבוקר לדרך (המלונות בווגאס כל כך זולים שזה לא נורא).

בבוקר יצאנו לדרך לכיוון יוטה, כשהיעד הראשון ZION PARK. למרות שרשום שזאת נסיעה של פחות משלוש שעות זה לקח לנו הרבה יותר זמן. תחילת הדרך הייתה חמה ומשעממת אבל ברגע שעברנו את נבאדה ונכנסו ליוטה הנוף השתנה לצוקים אדומים, חוות, ירוק ויפה. הזמנו מקום בקמפינג קרוב מאוד לכניסה של הפארק. הקמפינג היה בסדר גמור (אנחנו לא ממש אוהבים את המסגרת של קמפינג ,אבל לתחילת הטיול הזמנו מראש שני לילות בקמפינג שלא נתחיל להתברבר על חיפוש מקום ללילה). בבוקר נסענו עם אוטובוס שאטל לכניסה של הפארק ורכשנו כרטיס שנתי לכל הפארקים בארה"ב (משתלם ברגע שנכנסים ל 4 פארקים ויותר). בחרנו במסלול של ה-NARROWS שהוא מסלול מהמם, אבל, למרות שיצאנו מוקדם, היה עמוס. ממש עמוס. טוב, בחרנו לנסוע בתחילת יולי, חופשת קיץ של רבים. חזרנו לקמפינג ובערב טיילנו ב-SPRINGDALE העיירה הצמודה לפארק.

תחילה תכננו לבלות עוד יום בפארק אבל בגלל העומס שינינו תכניות ויצאנו לדרך לכיוון BRYCE CANYON. הדרך כל כך יפה שעצרנו כמעט כל רבע שעה כדי לטפס ולעלות לעוד סלעים וגבעות מאתגרות ויפיפיות. במקום שעה וחצי לקח לנו כארבע-חמש שעות להגיע, אבל היה כיף ויפה. מטיולים בעבר למדנו לזרום עם הילדים שלנו כדי שכולנו נהנה ואם זה אומר לעצור ליד כל הר מגניב או סלע מאתגר אז בכיף. זאת הסיבה גם שאנחנו משתדלים להמעיט בהזמנות מראש של קאמפינגים. ב-BRYCE CANYON בחרנו במסלול של ה-NAVAJO TRAIL, מסלול יפיפה בין עמודי סלעים שנראים שנטיפי ענק.  המסלול קצר של כ 2 ק"מ בלבד העובר בעומקו של הקניון בין צורות הסלע. נוף עוצר נשימה בדרך למטה (כנראה שגם בעלייה, אבל כבר לא היה לי כוח להתלהב). מנוחה קצרה והמשכנו לכיוון ESCALANTE.

ירדנו בדרך מהכביש הראשי , עלינו על דרך עפר ושם עצרנו ללילה קסום באמצע השממה כמו שאנחנו אוהבים. בבוקר המשכנו בדרך לכיוון CAPITOL REEF ובדרך עברנו בעיירה קטנטונת ומקסימה בשם BOULDER, בדיוק היה שוק קטנטן בו המקומיים מכרו תוצרת ביתית כגון לחמים, חומוס, ירקות אורגניים וכו'. המקום כמו נלקח מסרט. בוקרות קשוחות ויפות, בוקרים קשישים, כל אחד טיפוס יותר מעניין מהשני. זהו, הוחלט, בפנסייה אנחנו עוברים לפה. בילינו שם מס' שעות ודיברנו עם המקומיים (משום מה, במקום לנסוע ישר מ-BRYCE ללייק פאוול, החלטנו גם לעבור ב-ESCALANTE IC וב-CAPITOL REEF. אמנם הדרך מאד יפה אך מכיוון שכבר הסתובבנו בפארקים של יוטה זה היה די מיותר כי הדרך פשוט לא נגמרה). אחרי שיחה עם המקומיים הסתבר שיש דרך קיצור שלא מופיעה על המפה מבולדר ללייק פאוול. הדרך הייתה יפיפייה ועצרנו מס' פעמים לטיולים קטנים ולפיקניק. לפתע הכביש הפך לכביש עפר שלאט לאט התחיל להתפתל בצורה מסוכנת והנהג (יהודה) החליט שאין מצב שקראוון באורך עשרה מטרים יכול לרדת בשביל תלול ומפותל. ראינו משם כבר את האגם אך למרות מחאותיי נאלצנו לחזור את כל הדרך לבולדר.

משם המשכנו ל-CAPITOL REEF, מצאנו קמפינג קטנטן בשמורה ותמורת 15$ קיבלנו מקום מקסים בין עצי ענק ומרחבים ירוקים. לשמחתינו הייתה שם עוד משפחה אמריקאית עם ילדים שמיד הצטרפו אל ילדינו לכמה שעות של כדורגל. ויתרנו על הטיול בשמורה ובבוקר המשכנו למואב. בהחלט היינו זקוקים לקצת ציוויליזציה ואטרקציות. מצאנו מקום בקמפינג נחמד במרכז העניינים ויצאנו להסתובב בעיירה. עם כוחות מחודשים נסענו בערב לראות את השקיעה ב-ARCHES . מדהים, מומלץ ביותר! זכינו גם במופע ברקים מרהיב וישבנו שם שעות. למחרת בבוקר יצאנו לראפטינג בנהר הקולורדו והיה מעולה. אחה"צ יצאנו לראות עוד שקיעה מרהיבה ב-CANIONLANDS.

לפני 25 שנים יהודה עבד בחווה בקולורדו והוא נורא רצה ש "נקפוץ" לשם לראות האם אלן, הקאובוי שאצלו הוא עבד, עדיין שם. אחרי בדיקה קצרה הבנו שזה בערך שלוש שעות נסיעה ממואב אז שוב דחינו את לייק פאוול ועלינו על כביש 128, לאורך נהר הקולרדו לכיוון אולטה. בדרך עברנו ליד יריד של קאובויים בו המשתתפים יצגו את חיות שלהם. ילדים עם חזירי ענק, גברים מגודלים וקשוחים עם ארנב המחמד שלהם, סוסים פרות ועוד. הרגשנו כמו בסרט של המערב הפרוע. כמובן בילינו שם הרבה מעל המצופה וכשכבר התחיל להחשיך המשכנו לכיוון אולטה. איכשהו בחושך, אחרי 25 שנים, יהודה הצליח למצוא את המקום. אלן בהחלט היה מופתע למצוא אותנו דופקים על דלת ביתו באמצע הלילה. היה מדהים, ישנו בחווה שלו, הילדים זכו לפגוש קאובוי אמיתי עם ראש פר ענק תלוי בסלון. למחרת בילינו בחווה ולקראת צהריים יצאנו לדרך.

להפתעתינו גילינו שלייק פאוול נמצאת עכשיו "רק" 11 שעות נסיעה מאתנו. הנוף היה מקסים, והצטערנו שלא תכננו שהות יותר ארוכה בקולורדו. לילדים לא הייתה כבר יותר מדי סבלנות לנסיעה ארוכה אז בכל מקום יפה עצרנו לשעה הפסקה. גילינו אגמים בדרך, כפרים כמעט נטושים עם בארים קטנים וטיפוסים מעניינים, אבל לא התקדמנו הרבה. החלטנו שנעשה את עיקר הנסיעה בלילה כשהילדים ישנים. אז ככה היה ואחרי לילה ארוך מאד חזרנו לאריזונה ובצהריים חנינו ליד לייק פאוול. לא השכרנו סירה מראש וכשהגענו לאגם לא היה סירות להשכרה. כולם רצו לוותר (כי הם לא ידעו מה מצפה להם שם) אבל התעקשתי ועברתי ממקום למקום למצוא סירה. מצאנו בסוף סירת מנוע עם אבוב נגרר, בחצי המחיר לזמן בלתי מוגדר אצל אישה מקסימה ב-BULFROG. היה אדיר! מאד מאד מומלץ. מאד רציתי להיכנס לטיול עם הסירה בין כל הנקיקים המדהימים שראיתי בכל התמונות, אבל זהו, שותפי למסע סרבו בכל תוקף ובמשך שעות טסנו מעל האגם במטרה להעיף את יושבי הגלגל מהגלגל. בעיני ילדי זה היה היום הכי שווה בטיול.

נסענו בלילה עוד פעם כשהילדים ישנים לכיוון לוס אנג'לס, עצרנו לישון בכפר קטן קרוב לאחד מעיירות הרפאיים הידועות, בבוקר טיילנו בו והמשכנו ללוס אנג'לס והגענו בצהריים לשעת הפקקים ופשוט היינו בשוק. נתיבים בלי סוף, הוייז בעצמו התבלבל מהבלאגן ואין לי מושג איך בסוף מצאנו את הקמפינג (הזמנו בדרך). גיהנום! מהשקט והשלווה הגענו לעומס ולפקקים. בבוקר יצאנו לכיוון HOLLYWOOD BOULEVARD. התרגשות רבה בקרב ילדי, אנחנו פחות התחברנו. משם ל-VENICE BEACH, שם ישבנו שעות והסתכלנו על כל אלופי הסקייטרים והספורטאים המדהימים שמתאמנים שם. למחרת ביקור ב-UNIVERSAL STUDIOS וזהו הספיק לנו מהעיר הגדולה ויצאנו לכיוון הכביש המפורסם HIGHWAY 1 לאורך החוף לכיוון סן פרנסיסקו. הדרך הזו מהממת אבל למשפחה שממש ציפתה לבלות חלק מהדרך בים היה קצת מאכזב. כמעט לכל אורך הכביש אי אפשר בכלל לרדת לחוף, אפשר רק להנות מהנוף. למזלינו בילינו יומיים ב-MORROW BAY, שם זכינו לראות מהחוף מלא דולפינים וכלבי ים (או אריות ים), עיירה קסומה עם המון חנויות יד שנייה נפלאות. משם המשכנו דרך ארוכה עם מעט מאד אפשרויות לעצירה (עצרנו בכל מקום שהתאפשר כמו ה-BIG SUR ,ששם גם ישנו בקאמפינג, שוב, בלי הזמנה מוקדמת). למחרת המשכנו ל-CARMEL BY THE SEA, עיירה יפה אך מאד יוקרתית. השתכנענו לעלות על ספינה לחיפוש לוויתנים. די מיותר. יקר מאד  וראינו בעיקר זנב וקצת שפריצים. המשכנו ל-SANTA CRUZ. לא תכננו להשאר שם, סתם עצרנו לפיצה, אבל המקום כל כך מצא חן בעינינו שבילינו שם יום שלם. רצינו להשאר עוד אבל לא מצאנו מקום לחנות וכל הקמפינגים היו מלאים.

אז המשכנו לכיוון SAN FRANCISCO. חנינו קצת לפני מרכז העיר בחנייה של וול מארט, קניות, ארוחת ערב וישנו בחניון. נסענו בבוקר עם הקרוואן למרכז העיר. היינו בטוחים שבחיים לא נמצא חנייה. ביקשנו עזרה מפקח חניות, ולא רק שהוא מצא לנו שלוש חניות פנויית הוא גם סידר לנו חנייה חינם לכל היום. בילינו נפלא בסן פרנסיסקו. היינו במוזאון המדע, טיילנו בכל השכונות המעניינת והעברנו ככה שלושה ימים נעימים ומעניינים. אחרי היום הראשון מצאנו קמפינג מחוץ לעיר ובו השארנו את הקרוואן והגענו למרכז עם תחבורה ציבורית.

זהו, נשאר לנו בערך עוד שבוע, שרובו מוקדש ל-YOSEMITE NATIONAL PARK. בגלל ששמענו שעמוס כאן בקיץ הזמנו מקומות בקאמפינג. הפארק באמת יפה ומיוחד אבל גם כאן היה לי בחלק מהמקומות קשה עם העומס. לכן התייעצנו עם שומרי הפארק ובחרנו בעיקר מסלולים פחות המוניים. נכנסנו לפארק מהצד המזרחי ויצאנו בצפוני, זה אמנם האריך קצת את הדרך חזרה ללאס וגאס אך הביא אותנו לעוד מקומות יפים ושקטים. מצאנו את עצמנו בלי כוונה בהרי ואגמי MAMOUTH. משם חזרנו ללאס וגאס והחזרנו את הקרוואן , עוד לילה במלון וחזרה לארץ.

לסיכום אנחנו רוצים להמליץ בחום על טיול בקרוואן. במיוחד עם ילדים זה כל כך נח. תמיד יש מקום לישון בו או לאכול ו כל מה שצריך צמוד אליך. ביום יום לכל אחד עסוק בעיסוקים שלו אך בחופשה כזו נמצאים כל הזמן ביחד לכן זה מאד מקרב ומגבש. נהנינו מאד ומקווה שנעשה את זה שוב.

המלצות
• לקחת קרוואן גדול יחסית.
• לרדת מהכבישים הראשיים, להכנס לכפרים.
• לא צריך לישון כל לילה בקמפינג - הלילות הכי טובים שלנו היו דווקא לצידי הדרך בשממה.
• קנינו בוול מארט לכל אחד מאתנו אקדח  NERF ואיתם בילינו ושיחקנו במשחקי הרעב בכל פעם שהדרך כבר הייתה בלתי נסבלת. מומלץ מאד. 

קבלו הצעה