אמריקה

סיפורי דובים - טיול בת מצווה בקרוואן / משפחת נבות

מספר ימי הטיול: 13 ימים
יולי 2011
התחלה וסיום בקלגרי

שלום, קוראים לי ורד. לסבתא שלי ז"ל קראו זהבה ואולי בגלל זה בחרתי לספר לכם את סיפור המסע שלנו בהרי הרוקי הקנדיים דרך סיפורי דובים.
כמו כל משפחה  ישראלית שמחפשת גיוון בטיוליה, היה ברור שזה רק עניין של זמן שנצא לטיול קרוואנים. סיבה למסיבה לא הייתה חסרה לנו - היינו בפתחם של אירועי בת המצווה של ביתנו הבכורה. אחרי בדיקה קצרה, היעד שבחרנו היה קנדה, ומאותו רגע התחלנו לגלגל על שפתינו את שמות הערים: קלגרי, באנף וג'ספר. חומר על מסלולים רצויים היה בשפע, שוטטות קצרה בגוגל תיתן גם לכם תמונת מסלול מלאה, במקום זה אספר לכם את החוויות המיוחדות שלנו.

ערים
השוטטות בערים ובמרכזן באנף הינה חוויה לכשעצמה. מדובר בעיר ציורית, שנראית יותר כמו כפר. חנויות קטנות ובתי קפה חמימים ניתן למצוא כמעט בכל מקום. המחירים לא זולים אבל אי אפשר שלא להצטייד בכובעי הפרווה בצורת הדובים שיש בכל מקום. אנחנו רכשנו שניים!!

נסיעות
הנסיעה בקרוואן נוחה מאד. הגענו למקומות שלא היינו חולמים להגיע אליהם ברכב רגיל, וכמובן, שזכינו לראות חיות שאפשר לראות רק שם (כן, כן, דובים!). ככה זה כשהבית איתך בכל מקום. היה מקום אחד בשם Mount Edith Cavell, שלא שמנו לב לשלט שדווקא שם אסור לנסוע בקרוואן. אחרי טיפוס בדרך צרה ומפותלת במיוחד הגענו לנקודת תצפית עם נוף עוצר נשימה. ושם אחרי מסלול על אבנים  חלקות ויפות שלא ראינו בשום מקום אחר בעולם בחרנו להכין מרק חם ולהתמוגג כך מהטבע. תוך כדי בישול, בעודנו במגרש החנייה, ראינו התקהלות של אנשים ובראשם שומרי היערות הקנדיים. מהר מאד הבנו מה העניין, לתוך החניון הגיעה אמא דובה עם הדובון הקטן שלה, ובטבע כמו בטבע, היא הייתה מוכנה לעשות הכל כדי להגן על הזאטוט. דברים כאלה רואים רק בקנדה. דברים כאלה רואים מקרוב רק בקרוואן!

אתרים יוצאי דופן
למרות שהמחיר נשמע לנו תחילה מוגזם, החלטנו שאם הגענו עד לכאן, לא נחמיץ את החוויה. אני כמובן מדברת על קרחון האייספילד עליו טיפסנו ברכב מיוחד עם גלגלים ענקיים שנאחזים בקרח. בהחלט חוויה ייחודית וחד פעמית! באתר מיוחד זה לא ראינו לא דובים ולא יער אבל זכינו לשחק עם בנותינו בשלג. כמה כיף זה היה.
אנחנו משפחה שחובבת ספורט אתגרי אז כמובן שלא יכולנו לותר על הרפטינג החלומי בנהר השמפיין. קיבלנו מדריך מבוגר יחסית, מצחיק ומעניין. בתום כשעתיים חתירה במסלול מרהיב עצרנו לפיקניק. השילוב בין מזג האוויר הקריר והאדרנלין של הרפטינג, יצרו את הארוחה הטובה ביותר שיכולנו לדמיין. בנקודה זו נפרדנו משתי בנותינו ואנחנו, ההורים, המשכנו למסלול האתגרי. בתום המסלול ואחרי אזהרה שהמים בטמפרטורה שבע מעלות בלבד, נכנסנו להשתכשך. אם הגענו עד לכאן אז בטח לא נוותר על החוויה. אל דאגה! היינו עם חליפות ולא באמת הרגשנו את הקור העז, כן הרגשנו כמו דובי הקוטב הצפוני באלסקה. תענוג צרוף.

לילה
אי אפשר לספר על טיול קרוואנים בלי להתייחס ללילות. הגענו לאחד ממקומות הלינה המסודרים בפארקים. זה היה אחרי יום טיול ארוך והגענו לפארק בחשיכה מוחלטת. כשנכנסנו לפארק ראינו את השלטים הגדולים שהבהירו לנו שהדובים יכולים להסתובב שם חופשי, אין אף גדר. המשכנו בחיפוש חניה כדי שנוכל להתחבר למים ולחשמל ופתאום ראינו שיש חניה מצוינת בין שני עצים. בעלי נהג והתקשה לחנות ברוורס בלי הכוונה אז הוא שלח אותי, הגיבורה הגדולה כדי שאכוון אותו. ירדתי לעלטה מוחלטת, אי אפשר לתאר כמה חשוך היה, ראיתי כלום אחד שחור. כולי רועדת שלא יבוא דוב ויאכל אותי בטעות. בשלב מסוים הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת לעמוד בזה וחזרתי לקרוואן.

איכשהו הצלחנו לחנות וסוף טוב הכל טוב.
לילה דוב לכולם.

קבלו הצעה