אמריקה

טיול בר מצווה בקרוואן בקנדה / משפחת לב


הרכב: זוג הורים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: 14 ימים
התחלה בקלגרי וסיום בוונקובר

שמי אלון לב, השנה חגגתי בר מצווה ולכן החלטנו שזו סיבה לצאת להרפתקה. 
רצינו לראות טבע פראי והרבה חיות בר לכן בחרנו לצאת לטיול בקנדה.
הורי התלבטו ביחס ל"איך" נטייל שם - טיול בקרוואן היה תמיד חלום של אמא שלי והיא הצליחה לשכנע אותי את אבא ואת אחי ניר כי זו תהיה הדרך הכי מוצלחת. בסיכום קצר - לא התאכזבנו. נחתנו בקלגרי, אספנו את הקרוואן, נכנסנו לסופר הצטיידנו במזון וציוד ויצאנו לדרך.

את הלילה הראשון עשינו ביער בבאנף עם מדורה קטנה. בשמורת באנף היינו יומיים, ביקרנו בלייק לואיז ובאגם מוריין. ביום הטיול בעיר באנף חגגו יום עצמאות 150 לקנדה והיה אירוע חגיגי ותהלוכה עם תחפושות ברחוב הראשי של העיר. עלינו ברכבל לתצפית יפה על נהר הבו ובהמשך ראינו את מפלי בו. באחד היערות בבאנף, פגשנו בדוב השחור הראשון בטיול, הייתה התרגשות גדולה ברכב ואז החלטנו שלכל דב שנפגוש ניתן שם. את השם בוחר מי שמזהה ראשון את הדב. מה שהפך מכאן והלאה לתחרות. לדב הראשון קראנו פלאפי (בהמשך ראינו גם את פו, באלו, שלמה, שאול, משה, נירימו ועוד). התחלנו להתרגל לחיי השיגרה בקרוואן, קצת צפוף אבל לכל אחד היה תפקיד - לנהוג (אמא) לסדר, לבשל, לנקות, למלא מים, לרוקן ביוב (אבא).

מבאנף המשכנו לכיוון פארק ג'ספר - בדרך הגענו לקרחון אתבסקה הנסיעה לשם הייתה דרך כביש הקרחונים - והנוף היה עוצר נשימה. הורי החליטו לא לקחת את האוטובוס שמעלה אותך לקרחון וטיפסנו ברגל על הקרחון בעזרת דוקרנים מיוחדים, זו הייתה חוויה מדהימה - ההליכה על הקרח מורכבת מאתגרת ולפעמיים גם מפחידה קצת - אבל חוויה. לאחר מכן טיילנו גם במפלי Sunwapata שזהו קניון צר עם מפלים ממש יפים.

לאחר שלושה ימים מדהימים בפארק ג'ספר שבו עצרנו בכל רגע בצידי הדרך לראות כל מפל וכל דב שצץ בשולי הכביש. יצאנו לכיוון מערב. בנסיעה של יומיים עם כמה עצירות לראות את הר רובינסון (שנראה כמו גלויה). הגענו לעיר ויקטוריה עם מעבורת עצומה. בויקטוריה טיילנו בעיר היפיפייה ואכלנו סושי לרוב. בילינו ערב בגנים בוטניים וצפינו במופע זיקוקים ענקי על מדשאות הגנים.

בדרכנו לכיוון האוקינוס השקט, ביקרנו בפארק חבלים עם המון אומגות ממש גבוהות ומסלול הלכה בין צמרות העצים - אמא ואני התחרינו מי יעשה מהר יותר. לאחר מכן חלפנו בעיירה דנקן וטיילנו בין פסלי הטוטם העצומים הפרוסים בכל העיר. המשכנו לעיירה טופינו שעל שפת האוקינוס השקט, בדרך גילינו יערות של עצים עתיקים ועצומים שממש נוגעים בשמיים וצריך איזה 10 אנשים לשלב ידיים על מנת להקיף.

בטופינו עלינו על סירת זודיאק ויצאנו למסע במשך כמה שעות בתקווה לפגוש לוויתנים. האמת שלא האמנתי שנראה אחד, איזה סיכוי? אבל ראינו כמה ואפילו היינו ממש קרובים, הצלחנו להתקרב אליהם עם הסירה בשקט והמתנו בסבלנות והם עולים ויורדים מעל פני המים. מפזרים באוויר הבל פה עם ריח לא כך כך נעים. חוויה שלא נשכח לעולם. חוץ מזה היו שם גם עשרות כלבי ים חמודים שעשו עבורנו מופע קפיצות וקריאות משעשע. כשירדנו מהסירה ההורים שלי הפתיעו אותי ושכרנו מטוס קל לסיור מעל האיים המרובים שבקרבת החוץ, לדעתי ראיתי עוד לוויתן מהאוויר. משם המשכנו לכיוון וונקובר. ביקרנו בפארק גשר קפלינו, חצינו שם את גשר החבלים התלוי הארוך בעולם ומסלול בין עצים ביער וכך סיימנו את הטיול.

טיול בקרוואן הוא מיוחד - נכון שלפעמיים היה קצת צפוף ואחי שיגע אותי כמה פעמיים אבל זה כמו להיות כל הזמן במחנה קמפינג, מבשלים, אוכלים וישנים יחדיו, משחקים הרבה רמי (ניר ניצח) וטאקי (אבא ניצח). 

קבלו הצעה