אמריקה

טיול בפלורידה / משפחת קמחי


27/11/2003
"ברוכים הבאים לארצות הברית. מדבר קברניט המטוס. השעה 10:00 בבוקר, מזג האויר במיאמי נוח". זו היתה קבלת הפנים לה זכינו.
נחתנו בנמל התעופה הבינלאומי של מיאמי אחרי 16 שעות טיסה עם חניית ביניים בנמל התעופה ניו ארק לטובת מחלקת ההגירה של ארה"ב. לצוות שלום. הטיסה עברה עלינו בשלום. הגענו למיאמי עייפים אך מרוצים, נכונים להרפתקה חדשה. עוד בארץ שכרנו רכב מיניוואן אשר ישמש אותנו עד שנרכוש קרוואן. הרכב חיכה לנו בשדה התעופה של מיאמי. לקחנו אותו מחברת ההשכרה ונסענו למחוז חפצנו.
הוזמנו להתגורר אצל משפחתו של אח של חבר טוב (שהפכו גם הם לחברים) בפלנטיישן (Plantation), עיר מקסימה במרחק 40 דקות נסיעה ממיאמי המהווה חלק מהפריפריה של פורט לודרדייל (Fort Lauderdale). מרבית השטחים בפלורידה היו בעבר ביצות אשר יובשו. מכל הביצות הללו נותרו תעלות ואגמים מקסימים המשתלבים בנוף העירוני. כך גם בפלנטיישן, העיר בה אנו מתגוררים. העיר משופעת באגמים ותעלות, מוקפים צמחייה, אשר סביבן בנויים בתים פרטיים. המקום מזכיר אחוזות כפריות מוקירות. הבתים בעלי המיקום הטוב ביותר שוכנים לשפתו של אגם זה או אחר ומהחצר יש שער עם פתח יציאה לאגם. לפעמים רואים גם ברווזים ושחפים באגמים. הכל ירוק ופורח. תענוג לעיניים. וסנאים. סנאים המטפסים באופן חופשי על העצים, גם במקומות הסואנים יותר (מה שגורם לעיתים לתאונות מצערות בהן נהרגים סנאים ומוטלים בצידי הדרכים). ב-4-3 הימים הראשונים עוד סבלנו מג'ט לג. היינו מתעוררים בשעות מוזרות והולכים לישון בשעה 16:00 זמן פלורידה (בארץ – 23:00). השבוע הראשון הוקדש לחיפוש קרוואן ולסידורים שונים. הזמנו מצלמה דיגיטלית, התחברנו לספק אינטרנט, פתחנו חשבון בנק ואנו עדיין מחפשים חברת טלפון סלולרית שתספק לנו כיסוי טלפוני בכל רחבי ארה"ב. הכל נעשה בעזרתם הצמודה של שלמה ופאני, אצלם אנו מתארחים.

30/11/2003
מוזיאון התגליות והמדע (Museum of Discovery and Science) הינו אחד המוזיאונים בעלי המודעות הגבוהה ביותר לסביבה בפלורידה. המיוחד במוזיאון זה הוא החובה לגעת במוצגים ולנסות אותם. המוזיאון בנוי משתי קומות. בכניסה למוזיאון נמצא שעון הגרביטציה הגדול (Great Gravity Clock)  - פסל האנרגיה הקינטית הגדול ביותר בפלורידה. הקומה הראשונה מוקדשת לטבע: בריכות תצוגה לחיות ים, הדמיה של יערות ושטחי ביצות כולל קולות של החיות המתאימות, כוורת סינטתית, תערוכות של זוחלים ועוד. במוזיאון מגדלים גם מינים רבים של חיות הנתונות בסכנת הכחדה, ומספר פעמים ביום מוציאים החוצה תינוקות של תנינים וצבי ים להציגם בפני מבקרים. בקומה השניה נמצאות תערוכות  החושפות את עולמות המחשבים, האקולוגיה, האנרגיה, הבריאות, הצליל והחלל. בקומה זו ניתן למצוא יחידת התמרון המאוישת (Manned Maneuvering Unit) המדמה מצב של חוסר משקל; אפשר לשבת בכסא משוכלל של נאס"א, ולשגר חלליות לחלל ולהשיבן לכדור הארץ וגם לצפות במבחר סרטי איימאקס תלת ממד  (IMAX 3-D) המאפשרים חווית מציאות מדומה בסיוע קסדות ומשקפיים ייחודיים היוצרים אשלייה של תלת מימד. אנו הזמנו כרטיסים לסרט אנימציה על סנטה קלאוס ואיש השלג. במוזיאון פגשנו בבראיין, פנסיונר יהודי חביב המתנדב במוזיאון. הוא הפעיל למענינו את כסא הריחוף של נאס"א. כאשר שמע אותנו מדברים בינינו בעברית, שאל אם אנו מישראל ומכאן התגלגלה שיחה לא פוליטית על ישראל, על משפחתו בארץ ועל בכלל. עתה הפך לפטרוננו האישי במוזיאון. הוא אף "סידר" לנו כניסה חינם לסרט IMAX (תלת-מימד) על לואיס וקלארק ((Lewis & Clark סיפור אמיתי על 2 הרפתקנים אשר חצו לפני 200 שנה את יבשת אמריקה הפראית בחפשם נתיב לאוקיינוס הפסיפי (מערב ארה"ב).

יצאנו לדרך בשעות הצהרים המאוחרות. שמנו פעמינו לכיוון דרום כשהכיוון הכללי הוא הפארק הלאומי אברגליידס (Evarglades NP). הנסיעה היתה ארוכה משחשבנו וכך יצא שבשעות בין הערביים עוד היינו באזור מיאמי. הסתכלנו בספר החניונים של טריפל איי (Campbook) וראינו שיש חניונים באזור מיאמי ביץ'. החלטנו ללון במיאמי ביץ', מה שהתברר כטעות גמורה. אין חניוני קרוואנים במיאמי ביץ'. הכוונה בספר היתה מיאמי ביץ' במובן הרחב מאוד של האזור. גברת נחמדה שראתה אותנו פותחים מפות (בניווט אנו מבינים דבר או שניים) באה לעזרתנו. לדבריה במיאמי ביץ' אין קמפים לקרוואנים והקמפ הקרוב ביותר נמצא במרחק שעה וחצי נסיעה. כבר היה חושך. הילדים היו רעבים וזהו לנו הלילה הראשון בקרוואן. לבד. על פי הנחייתה נסענו לקמפגראונד "הקרוב". בדרך עוד התקשרנו לבדוק אם יש מקום פנוי (העונה הבוערת באזור דרום פלורידה כבר החלה) ואם יש מי שינחה אותנו לגבי החיבורים לחשמל, מים וצנרת ביוב (אומנם קיבלנו הדרכה, אבל בכל זאת היה חוסר בטחון משום שזו היתה הפעם הראשונה). אמרו לנו כי סוגרים את המשרד בשעה שבע.  בשש וחצי הגענו לקמפגראונד בשם מיאמי אברגליידס (Miami Everglades Campgroun) של רשת KOA. הובילו אותנו אל החלקה שלנו וגם נשארו עימנו כדי לוודא שהכל מחובר כמו שצריך. הקרוואנים ממוקמים על מדשאה גדולה ומטופחת.  החלטנו להישאר יומיים. למחרת קמנו קצת בשאנטי. הבוקר הוקדש לטיול קצר וכביסות. בצהריים החלטנו לטייל קצת באזור. לקחנו את עצמנו ואת ה"בית" ונסענו לפארק הלאומי אברגליידס.

הפארק הלאומי אברגליידס (Evarglades NP) ממוקם בחלקה הדרומי של פלורידה ומכיל שטחים נרחבים בהם מים מתוקים, מי ים וביצות. לפארק הלאומי אברגליידס יש 3 כניסות שונות ו-4 אזורים שונים הנבדלים זה מזה בבעלי החיים ובצמחייה. לכל אזור גם מרכז מבקרים משלו. שעות הפתיחה של הפארק משתנות בהתאם לעונה. אל הפארק הגענו מכביש 9336  המתפצל מכביש מס' 1 (US 1). אנו עשינו מנוי שנתי לפארקים הלאומיים (National Park Pass) המאפשר כניסה חופשית לכל הפארקים הלאומיים בארה"ב. הדבר המיוחד באברגליידס הוא העובדה שהכל שם ביצות, מלבד הכבישים והשבילים. כל שדות העשב הנרחבים לצידי הכביש הם למעשה ביצות (רואים את המים מבצבצים מידי פעם) וגם העצים עצמם שתולים על מים. למעשה, כמטר משולי הכביש הכל מים מכוסים בצמחים ועופות מים. הגענו אל הפארק כשעתיים לפני החשיכה, כך שלא נותר לנו אלא לעשות מסלול קצר. נכנסנו אל מרכז המבקרים הראשי של הפארק, שם קיבלנו מפה של הפארק וחוברת מידע. על פי המלצת המדריך במרכז המבקרים, לקחנו את מסלול Anhinga Trail הנמצא באזור הרויאל פאלם (Royal Palm) הנקרא גם לונג פיין (Long Pine). זהו מסלול נחמד וקצר (בערך 1 ק"מ) היוצא ממרכז המבקרים של הרויאל פאלם, כ-6.5 ק"מ מהכניסה הראשית. בהליכה נינוחה של כחצי שעה הלכנו על גשרי עץ המתפתלים בין הביצות ומאפשרים צפייה טובה בעופות המים הרבים ובתנינים. יש גם צבי ים, אך לא ראינו אותם. בעלי החיים נראו כאילו הם רגילים לחברת בני אדם ואיפשרו לנו לצלם אותם ממרחק קטן. מומלץ. למחרת בבוקר ירד גשם חזק במשך כשעתיים, מה שגרם לנו לשנות כיוון, ובתחושת החמצה קלה המשכנו עם כביש מס' 1 לעבר איי פלורידה, הלוא הם הפלורידה קיז (Florida Keeys).

10/12/2003
ישנם מקומות בעולם שהדרך אליהם יפה יותר. אחד מהם הוא קיי ווסט. פלורידה קיז הם בעצם שרשרת איים בדרום פלורידה כשהרחוק ביותר נמצא מערבית לכולם ונקרא קיי ווסט (Key West), האי המערבי. את שרשרת האיים מחבר כביש מס 1 (US 1) אשר מתחיל (או מסתיים, תלוי איך מסתכלים) בקיי ווסט. הכביש עובר באיים ומחבר אותם בגשרים, שחלקם ארוכים מאוד. דרך מקסימה, העוברת, בחלקה, בתוך הים. קיי וסט היא עיירת נופש המציעה, כמו שאר האיים,  בעיקר חופים וספורט מים (דייג לרוב, שנורקלים, שיט וכו'). פרסום רב קנתה לה העיירה בעקבות הבתים המפורסמים בה: ביתו של הסופר ארנסט המינגווי, בית הנופש של הנשיא טרומן שהפך למוזיאון ועוד. הנסיעה לקי ווסט מהקמפ בו חנינו ארכה כארבע שעות. ככל שהדרמנו לכיוון קיי ווסט, הלכו המחירים והאמירו. קיי ווסט, וכל האיים בדרך הינם תעשייה שלמה המבוססת על תיירות, בעיקר תיירות ימית. עשינו טעות אחת ונכנסנו עם הקרוואן (30 פיט אורכו = כ-9 מטר) לתוך הרחובות הצרים מאוד של העיר העתיקה (סטייל הרחובות הצפופים של תל אביב). "לאן הבאת אותי?" (אני הנווטת). "תוציאי אותי מפה, אני מזיע!" (ובכלל היה קר באותו יום). כשיצאנו לכיוון הכביש "הראשי" יעקב הסכים לנשום חזרה ואמר שכל הזמן הוא רק דאג לא לגרד איזה רכב בצד או איזה כבל חשמל מעלינו. מיותר לציין כי זה היה כל מה שראינו מקיי ווסט. חזרנו לכיוון האיים הצפוניים יותר, בתקווה להרגע ולמצוא קמפים במחירים סבירים יותר (לא שיש משהו סביר במחירים בפלורידה קיז). נחתנו על ביג פיין קיי (Big Pine Key) כי שם מצאנו אינטרנט קפה. פיצוי לילדים ולנו על נסיעה ארוכה. בביג פיין מצאנו גם קמפ ללילה. היום שלמחרת היווה פיצוי הולם לתלאות האתמול. קמנו לבוקר נעים. מהמידע והפרוספקטים שצברנו גילינו שיש במרתון, האי הבא, מוזיאון טבע והיסטוריה למבוגרים עם פינה מיוחדת לילדים.

Museums and Nature Center of Crane Point Hammock - מרכז הטבע מציג את חיי הטבע באזור ויש בו גם פינה היסטורית של חלוצי האיים. בכניסה למרכז יש תצוגה של בעלי חיים מפוחלצים. הקטע הנחמד נמצא בהמשך. יש פינת מוזיאון מיוחדת לילדים (היא אשר משכה אותנו להכנס ואליה גם חזרנו בתום הטיול במוזיאון). האזור המוקדש לילדים מכיל חדר הבנוי כספינת פיראטים עם חלון בריצפה המראה גולגלות ושיירי עצמות. יש תיבת תחפושות ממנה נהנינו מאוד, טלויזיה עם וידאו להפעלה עצמית המציג סרט על החיים בים ותצוגות של עולם החי בתוך אקווריומים. מחוץ למבנה פוגשים 2 תוכים מדברים שהצחיקו אותנו ואת הילדים מאוד. מחוץ לכל המבנים נמצאים שבילי הליכה (השייכים גם הם למרכז הטבע) למרחקים שונים המציגים את הצומח הבאי. התחלנו ללכת במסלול הקצר. בדרך הגענו למבנה הסטורי ששימש כביתו של נזיר שגר באזור לפני 100 שנה. עומר ביקשה לחזור בגלל כאבי בטן. היא חזרה עם יעקב. נשארנו אמא ושתי בנות. המשכנו ללכת עוד כרבע שעה כשפתאום נכנסנו ליער, מנסות לנווט ע"פ מפה סכמטית שקיבלנו בכניסה. האמת, השבילים היו מסומנים, אבל לענבר והגר היה נדמה שאיבדנו את הדרך. לא אמרתי כלום. השבילים עברו בתוך היערות, בגשרים מעל הביצות ובדרכי עפר. בעיני היה מקסים. בעיניהן היה מעצבן. חזרנו לפינת הילדים להתחפש עוד קצת.
המשכנו צפונה לאי קיי לארגו (Key Largo) שם נשארנו ללון. באזור קיי לארגו נמצאת שמורת טבע תת-ימית גדולה של שוניות אלמוגים, בפארק הלאומי ע"ש ג'ון פנקאמפ (John Pennekamp Coral Reef tae Park). עלינו על ספינה עם ריצפת זכוכית כדי לצפות בשמורה. שם הספינה "מלכה אפרקאית" (African Queen), אותה ספינה ששימשה את המפרי בוגארט וקתרין הפבורן בסרטם מלכה אפריקית והוסבה לספינת תיירים. השייט ארך שעתיים במהלכן האכלנו שחפים מעל הים. היה מהנה אבל לא מסעיר.

16/12/2003
יצאנו לכיוון אורלנדו. החלטנו ללון בקיסימיי (Kissimmee), עיירה קרובה לדיסני וורלד שהלינה בה זולה יותר מאשר באזור דיסני וורלד. תכננו לחפש קמפ ולהישאר  בו לפחות שבוע, כתחנת מוצא לכל הפארקים בהם אנו רוצים לבקר. מצאנו קמפ המרוחק כחצי שעה מאזור הדיסני. הגענו בערב גשום לקמפ באזור Poinciana (פניה דרומה מכביש 192 בקיסימיי. מייל 11 בקרוב). הוצאנו את בעל המקום מביתו כדי להיכנס. בכלל, ברוב הקמפים שאינם שייכים לרשת מסוימת, בעל הקמפ עצמו או המנהל גרים במקום באופן קבוע. שילמנו לבעל המקום על הלינה ללילה וסגרנו איתו כי אם נחליט להישאר כל השבוע, יחשב הלילה הזה כחלק מהשבוע (כאשר לוקחים קמפ לשבוע, המחיר יורד משמעותית, ועוד יותר זול אם לוקחים לחודש או יותר). למחרת נסענו לאורלנדו לרכוש כרטיסים במשרדי AAA וגם לקחת מפות. בדרך הגר החליטה ש"אבא נוסע לא טוב" וכל הזמן אמרה לו "אבא, אתה מזיז אותי". טוב, היא רצתה לציר והסיבובים בכביש לא כל כך התאימו לתוכניות שלה. בחזרה מאורלנדו לכיוון קיסימיי נכנסו ל"מוזיאון" מאוד מיוחד בשם Wonder Works או כמו שאנו קראנו לו "הבית ההפוך", על פי צורתו. המוזיאון מציג מוצגים ואטרקציות בסגנון מוזיאון המדע, אבל הרבה יותר מזה. כבר בכניסה עוברים דרך מסדרון ובתוכו גשר מתנועע המקשה על ההליכה. בקומה הראשונה אפשר למצוא מכשיר המדמה סופת הוריקן (כשאנחנו בתוכה, כמובן), כיסא חשמל, מפל מים שבלחיצת כפתור רואים את המים זורמים בכיוון ההפוך (עולים למעלה), מסכים של מציאות מדומה בה השחקן צונח ממטוס, משחק כדורגל ועוד. בקומות הבאות גילינו כלי נגינה העובדים באופן שונה ממה שאנו מכירים (פסנתר ריצפה, תוף שולחן ועוד). דברים נוספים שנהנינו מהם: מחשבים עם מסך נגיעה להגר, אילוזיות, אמבטיה לבועות סבון – הבועות יוצאות בקוטר של מטר ואפילו יותר, ועוד כל מיני דברים מדליקים ומהנים. מומלץ (לפחות 3 שעות).

חזרנו לקיסימיי לקמפ דרך כביש 4 אבל פספסנו את היציאה ב-3 מייל. ירדנו ביציאה הבאה מתוך כוונה להסתובב ולחזור, אבל תוך כדי היציאה מהכביש ראינו שלטים המורים על קמפים באזור. החלטנו לבדוק וגילינו קמפגראונד שלא מופיע בספר (מסתבר שיש הרבה כאלו), שהמרחק ממנו לדיסני כ-15 דקות נסיעה, קרוב יותר מהקמפ שישנו בו אמש וזול ממנו באופן משמעותי. אל הקמפ הגענו לאחר סגירת המשרד. נכנסנו למועדון כדי לברר מה  עושים. אמרו לנו שבעלי הקמפ נסעו להופעה ולכן המשרד נסגר מוקדם מהרגיל, אבל "לא נורא, תתפסו מקום פנוי ותבואו לשלם בבוקר". בארה"ב מקובל מאוד להגיע בשעות מאוחרות לקמפ ולשלם למחרת בבוקר. הם סומכים על האנשים ואנו שמחנו להיות חלק מהתופעה הזו. כמובן שנכנסנו בבוקר למשרד ושילמנו. הקמפ מצא חן בעיננו, האנשים (בעיקר פנסיונרים, כמו בכל קמפים) היו חמים ומאירי פנים ולבסוף נשארנו בו 10 ימים והוא היווה את בסיס היציאה שלנו לכל הפארקים של דיסני ולעולם הים. הכל כאן מקושט לקראת חג המולד. בכל מקום שולטים הצבעים של החג- אדום לבן וירוק, ואפילו העוגיות במאפיות צבועות בצבעים הללו. בחנויות למיניהם יש סידורי שולחן בצבעי החג ובמשתלות סידורי פרחים בירוק אדום ולבן. ההרגשה החגיגית מילאה גם אותנו לקראת חנוכה.

18/12/2003
לאחר שהתעכבנו במשרד על התשלום, התחלנו את מבצע דיסני. במהלך השבועיים הבאים נבקר לסירוגין (עם ימי מנוחה באמצע) בארבע הפארקים של דיסני, בעולם הים, בסין הנהדרת ובדאון טאון דיסני. וגם במרכז החלל ע"ש קנדי.
דיסני וורלד Disney World - המתחם הענק מחולק ל-4 פארקים שונים, אשר בכולם ביקרנו:
ממלכת הקסם – Magic Kingdom – אטרקציות ומתקנים המבוססים על סרטי דיסני המפורסמים.
מרכז אפקוט – Epcot  - עולם המחר והעולם היום.
ממלכת החיות – Animal Kingdom
MGM Studio.
כל הפארקים של דיסני נראים מצוחצחים, מדהימים עם דגש על הפרטים הקטנים ביותר ובכלל, הכל נראה כמו מכונה משומנת שעובדת ביעילות מירבית. למרות עשרות אלפי המבקרים מידי יום (ובחג היו יותר מבדרך כלל), לא הרגשנו צפיפות וגם בתורים לא עמדנו יותר מ-20 דקות במקרה הגרוע (הודות לתכנון מוקדם). קצת קשה לתאר את חוויות דיסני, בעיקר כשאפשר לקבל מושג על כך במדריכי הנסיעות השונים. באופן כללי, בכל מקום ששמענו צעקות אימה בוקעים מהמבקרים באחד המתקנים, היינו בטוחים שענבר כבר תגיע לשם. אם אין צעקות סימן שלא כיף. עם הגר הלכנו למתקנים המתאימים לגיל 6, למרות שלפי הגובה שלה היא יכולה לעלות על כל המתקנים. עומר הצטרפה  לענבר לכל המתקנים כמעט. כבר למדנו לזהות את המתקנים המפחידים לפי רמת חגורות הבטיחות ששמים על האנשים.
את הנר הראשון של חנוכה הדלקנו לאחר יום מפרך בממלכת הקסם של דיסני. בחזרה ממלכת הקסם נכנסנו לסופר ענק של Pablix וקנינו, מלבד מצרכים, חנוכייה עם סביבונים ונרות, ואפילו ברכות בעברית, והדלקנו נר ראשון עם דונאטס במקום סופגניות. למחרת, נר שני של חנוכה, אכלנו סופגניות ביתיות שהכנתי פעם ראשונה בחיי. כנראה שהייתי צריכה לחצות את האוקיינוס כדי להתחיל להכין סופגניות.

עולם המים – Sea World - הפארק הגדול ביותר בעולם המוקדש לבעלי חיים החיים בים. האווירה די  דומה לזו של דיסני, אולם במקום מתקנים (טוב, יש 2 רכבות הרים מפחידות) הכל מבוסס על תצוגות של בעלי חיים והופעות שלהם. הגענו בתקופה שלפני חג המולד, אז לכבוד האירוע קיבלנו (עם עוד אלפי מבקרים נוספים) כרטיס כניסה ליום נוסף לעולם הים, שניתן לנצל אותו תוך שבוע. שמחנו על כך משום שגילינו כי היו דברים שהחמצנו ביום הראשון לביקור. לא להחמיץ: 'הטיסה' הסימולטנית לאזור הארקטי Wild Arctic  – אשר בסופה מגיעים אל הדובים הלבנים, Pets Ahoy - הופעת חיות בית מדהימה ואת הפינגווינים.

סין הנהדרת Splendid China -  הגענו אל אתר שנקרא סין הנהדרת ביום של חג המולד. במקום יש תצוגה מיניאטורית (בסגנון של "מיני ישראל") של פריטים מפורסמים יותר או פחות המייצגים את סין ואת ההיסטוריה שלה (החומה הסינית, העיר האסורה כו'). בנוסף יש הופעות בסגנון סיני, כשההופעה האחרונה בערב (18:00) היא של אקרובטים. התאכזבנו מההזנחה שניכרת כאן (במיוחד אחרי דיסני) ולא התרשמנו במיוחד מההופעות. גם הארוחה הסינית שהייתה חלק מהכרטיס, הייתה ברמה בינונית ומטה (למרות שחלקינו מאוד אוהבים אוכל סיני). (הערת מוטורהום - האתר נסגר)

ביקרנו בדאון טאון של דיסני לפני יציאתנו לכיוון מרכז החלל בקייפ קנברל. הדאון טאון של דיסני (DownTown Disney) הוא בעצם מרכז קניות ובילוי משפחתי של דיסני. בדאון טאון עצרנו במרכז הלגו (Lego Imagination Center) שהוא בעצם חנות גדולה של לגו, ובחצר יש שולחנות עם המון חלקי לגו לבנייה. ראינו שם גם פסלים שכולם בנויים מלגו מכל הסוגים. בילינו שם 3 שעות (כולל ארוחת צהרים במקדונלד), בחנות ליד רכשנו מוצרים של דיסני במחירים מוזלים. בצער עזבנו את דאון טאון עם הרגשה שלא מיצינו ושמנו פעמינו לקייפ קנברל למרכז החלל. הדרך לקייפ קנברל ארכה כשעתיים וחצי. נכנסנו לתוך הלילה והחלטנו ללון בעיר מלבורן   (Melbourne), מרחק 45 דקות נסיעה מקייפ קנברל וזאת משום שבמלבורן היה סניף של AAA ותכננו לקחת מפות נוספות וספרים להמשך הדרך. ישנו בלילה בקמפ עם סנאים מקפצים. בכלל, אחד הדברים שמלווים אותנו כמעט לכל אורך הטיול והלינות בקמפים המסודרים הם הסנאים, מקפצים ומקסימים בגודל טבעי. הסנאים נמצאים בכל מקום, הם היו בפלנטיישן, טיפסו על צמרות העצים מול מסעדה בה ישבנו, ומוצאים אותם כמעט בכל מקום בו יש עצים וטבע. אנו מתרגשים בכל פעם שאנו מוצאים סנאים, ועם אחדים כמעט וקשרנו קשרי ידידים. לצערנו, אנו מוצאים אותם גם מוטלים לצידי הכבישים...

28/12/2003
בבוקר קמנו לנסיעה לכיוון העיר ואח"כ לקייפ קנברל. כבר בהתחלה הדברים לא הסתדרו כל-כך. קמנו מאוחר ועד שיצאנו כבר היתה השעה 11:00 (מרכז החלל פתוח עד שעה 17:00), אח"כ נסענו לעיר עצמה למשרדי AAA, אבל היה סגור. למה? – כי היה יום ראשון! (אלמנטרי, ווטסון). מי סוגר משרדים ביום ראשון? יום המנוחה הוא יום שבת. וכך עם תחושה שסתם בזבזנו יום פנינו לכביש המוביל למרכז החלל. נסיעה שאמורה לארוך 45 דקות, ארכה 3 שעות. טוב, ככה זה כשנוסעים בכיוון ההפוך ולא שמים לב!!! (כבר אמרנו שהיום הדברים לא מסתדרים לנו כל-כך?). עם הרגשה מעצבת וילדים משועממים באוטו החלטנו לוותר להיום (בכל זאת, נסענו על כביש החוף וראינו קצת את האזור) ולישון בטיטוסוויל (Titusville) המרוחקת 10 דקות נסיעה מקייפ קנברל.

29/12/2003
למחרת קמנו בבוקר ונסענו אל מרכז החלל ע"ש קנדי (Kennedy Space Center) הממוקם בקייפ קנברל (Cape Canaveral). בדרך ביקשנו מהבנות עזרה בקריאת השלטים המובילים למרכז החלל, כדי שלא נטעה שוב בדרך. במרכז החלל ראינו דגמים של חלליות, את החללית אפולו, שיצאה כבר לפנסיה, מתקני שיגור רובוטים המשוגרים לירח, סרט IMAX ועוד. מאחר שכל ההסברים והסרטים היו באנגלית, לילדים היה קצת משעמם משום שלא הבינו את הכל. עומר השתעממה כבר בהתחלה, כששמה לב שאין מתקנים מעניינים. את הגר כלום לא עניין כי לא היו מתקנים ואנגלית היא לא מבינה, ורק ענבר הביעה קצת עניין. אני  עוד ניסיתי לתרגם מידי פעם, אך זה לא אותו דבר. אחד הדברים שבגללם רציתי להגיע למרכז החלל הוא הנקודה הישראלית. להיות באזור ולא לחלוק כבוד? הגענו לאזור ההנצחה לחלל החלל האמריקאים ומיד חיפשנו את שמו של אילן רמון. היו עוד ישראלים באתר והיה מרגש לראות איך כולם (כמונו) מצלמים, מדברים בשקט ומרכינים ראש מול דמותו הניבטת מעל לוח אבן שחור. החסרנו פעימה, הזלנו דמעה והמשכנו את הסיור עם המחשבות. בסיכומו של דבר – קשה לומר שהיתה הנאה גדולה. הילדים בעיקר השתעממו מחוסר עניין ומחוסר הבנת השפה. קצת מאכזב לנוכח ההוצאה הכספית הלא מבוטלת.
בשעה 19:00 יצאנו ממרכז החלל לנסיעה ארוכה לכיוון ניו אורלינס במדינת לואיזיאנה. רצינו להגיע לניו אורלינס לחגיגות לכבוד השנה החדשה. החלטנו על נסיעת לילה. אחרי שעתיים וחצי על הכביש עצרנו באזור מנוחה (Rest Area) לצד הדרך לארוחת ערב וסידורי שינה. בשעה 22:00 כבר היינו שוב בנסיעה. הילדים הלכו לישון, שלמה ארצי התנגן בדיסק, חושך בחוץ, גרעיני אבטיח, הוא נוהג אני כותבת. אך, איזה שקט! לאחר עוד 3 שעות נסיעה עצרנו לחניית לילה בחניון של וולמארט (Walmart) בעיר טלהסי (Tallahassee), עיר הבירה של פלורידה. התוכנית המקורית לבוקר היתה להישאר באזור מס' שעות ולבקר בוואקולה ספרינגס, בה יש מעיין אדיר השופע מעומק של 250 רגל ומניב כמות מים ממוצעת של כ- 250  מליון גלון ליום. עפ"י הספר שבידנו – שווה ביקור. הלילה הגשום שעברנו, הקור בחוץ והילדים הישנים (08:00 בבוקר!) הולידו את ההחלטה לוותר על וואקולה ספרינג ולהמשיך מערבה. וככה, חמושים בפיג'מות יצאנו 2 הורים ושלושה ילדים ישנים לנסיעה ארוכה. הרגשנו כמו נהגי משאיות – נוסעים, ישנים, קמים, שותים קפה וממשיכים לנסוע. הו, הפשטות של החיים. ממש כיף. מאחר ובלילה ישנו בחנייה של וולמארט ולא בפארק מסודר, לא היתה לנו אפשרות לרוקן את מיכלי המים המשומשים ולא למלא מים נקיים. בדרך ראינו תחנת דלק של Flying J, שם, כך סיפרו לנו מטיילים שפגשנו בדרך, אפשר לרוקן מיכלים ולמלא את מיכל המים הנקיים בחינם. עצרנו לתדלוק ובהזדמנות זו רוקנו את המים המלוכלכים. קצת אחרי טלהסי עברנו לאזור זמן אחר, מה שאומר שצריך להזיז את השעונים שעה אחת אחורה. איזה כיף, הרווחנו שעה!

קבלו הצעה