הרכב: שלושה מבוגרים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: 18 ימים
יולי-אוגוסט 2008
התחלה וסיום באנקוראג'
היה טיול מקסים ומאוד נהננו. נהננו מאלסקה ומהקרוואן שלנו.
יש לנו הרבה תמונות וחוויות ובהחלט נשמח לשתף אתכם ולעזור למטיילים נוספים.
אנחנו רוצים להודות לכם על השירות ובהחלט נמליץ ואף נשוב להיעזר בשירותכם גם בטיולים הבאים.
בברכה משפחת פולקמן
למסלול הטיול
היום ה-1 (24.7)
הגענו לאנקוראג', העיר הגדולה באלסקה, בטיסה מוונקובר בשעות אחה"צ המוקדמות ולאחר התארגנות במלון יצאנו לסיור בעיר. בקרנו במרכז המבקרים (Visitor Center) שם המליצו לנו לבקר בסרט על אלסקה שצולם ממטוס. לאחר הסרט היינו עייפים מהטיסות, עשינו עוד סיבוב קצר במרכז קניות חדיש והלכנו לישון.
היום ה-2 (25.7)
בבוקר ביקרנו במופע מצולם מרהיב ביופיו על תופעת הזהר הצפוני - Aurora המוצג ב-Alaska Center for Performing Arts ליד Town Square. אחר כך נסענו לקניות במונית ומשם למרכז השכרת הקרוואן. יצאנו בקרוואן לכיוון Denali National Park בדרך Parks Hwy North. בדרך עצרנו ללינה בקמפינג - Mat-Su RV Park. הלילה הראשון בקרוואן עבר בסדר גמור בחניון פרטי עם כל "החיבורים" ומקלחת נחמדה.
היום ה-3 (26.7)
בשעה 8:30 יצאנו לדרך לכיוון דנאלי ובצוהריים הגענו לרפטינג בנהר Nenana שנמשך שלוש שעות. לבשנו חליפות גומי מכף רגל עד ראש כדי לא להירטב. המים היו קרים מאוד (מי קרחונים) בצבע טורקיז-אפור. השייט בתחילה היה די רגוע ובמהלכו הזרם נעשה חזק יותר והיו גם מערבולות שמאד אהבנו, צחקנו הרבה ונהנינו מאד. הרפטינג נמשך כשעה וחצי נטו. לאחר הרפטינג ולאחר ארוחת הצהרים הסתובבנו קצת בסביבה וקנינו מעילים ופליזים. מזג האוויר היה כמו בחורף שלנו בארץ, ולא סתם חורף אלא חורף גשום. למזלנו בזמן השייט לא ירד גשם. מכיוון שהיום ארוך לא שמנו לב שהשעה כבר מאוחרת ומיהרנו להיכנס לשמורת הדנאלי. טיפ חשוב! בתוך הדנאלי פארק ישנם מעט חניונים וכדאי להזמין מקום חודשים מראש אם מתכוונים ללון בתוך השמורה. זה חוסך שעות של נסיעה במקום לנסוע ולחזור ליציאה. אנחנו הזמנו חצי שנה מראש מקום בחניון הקמפינג Teklanika שבתוך השמורה. שם ניתן להישאר 3 לילות לפחות בתנאי "חנייה יבשה" - כלומר, בלי חיבורי חשמל, מים וביוב. החניון, הנמצא בלב השמורה ליד נהר טקלניקה, מסודר ונקי. כשיוצאים מהחניון לדרך הסלולה ניתן לעלות על אוטובוס "שאטל" שעובר בה בכיוון מערב עמוק לתוך השמורה. תמורת תשלום ניתן להזמין מראש כרטיס ל-3 ימים שנקרא Tek Pass המאפשר נסיעה באוטובוס במשך כל ימי השהות בדנאלי.
היום ה-4 וה-5 (27-28 ביולי)
ביומיים אלה נסענו יום אחרי יום לכיוון מרכז המבקרים Eielson Visitor Center שממנו יש תצפית לכיוון שרשרת ההרים והפסגה של Mount McKinly. לצערנו עננות כבדה כיסתה את ההרים הגבוהים ופשוט לא ראו כלום. הדרך ארוכה ונמשכת כ-3 שעות לכל כיוון מהחניון שלנו שנמצא בשליש הדרך מהכניסה לשמורה. בדרך ירד גשם קל לסירוגין, כך שיכולנו גם לטייל קצת ברגל. אולם העניין המרכזי היה חיפוש בעלי חיים. פה היה לנו מזל - ראינו דובי גריזלי – מרחוק וגם מקרוב, שועל, זאבים, Moose, Caribou, Dall Sheep. נופי הטייגה והטונדרה הצבעוניים מאד מרשימים כך שהנסיעה הארוכה לא הייתה מייגעת.
היום ה-6 (29.7)
בבוקר התארגנו ליציאה מן השמורה. למזלנו התבהרו השמים והנסיעה לכיוון היציאה היתה יפה מאד. סוף סוף ראינו את הפסגות המושלגות מרחוק. כשהגענו לכניסה ביקרנו במרכז המבקרים המרשים ובהזדמנות זו גם רוקנו ומלאנו את המיכלים בקרוואן שלנו. במהלך הימים שחלפו התרגלנו אליו והרגשנו בו ממש בבית. המשכנו בדרכנו צפונה ב-Parks Hwy לכיוון העיר Fairbanks בדרך עצרנו ובעיקר התרשמנו מן הנהרות הגדולים ושפעת מימיהם. בדרך מעט ישובים קטנים – סיבוב רגלי של חצי שעה מספיק כדי לבקר בכל "האטרקציות" בעיירה Nenana השוכנת על מפגש הנהרות נננה וטננה. פיירבנקס נמצאת בעמק שטוח על גדות הנהר Chena וליד הנהר נמצא החניון שבו הזמנו מקום מהארץ Rivers Edge RV Park - חניון פרטי עם כל "החיבורים" והשרותים. פיירבנקס היא השנייה בגודלה באלסקה ואנו נכנסנו לדאונטאון כדי להתרשם מהעיר – אין מה לחפש שם. במרכז המבקרים קבלנו מידע תיירותי והגשם הבריח אותנו חזרה לרכב. מקום המפלט מהגשם היה הסופרמרקט הענק של Fred Meyer שנמצא בסמוך לחניון הקרוואנים שלנו, שם הצטיידנו שוב במזון.
היום ה-7 ( 30.7)
יצאנו בבוקר לכיוון צ'ינה Chena הנסיעה בכביש חדש מצוין. כאן המקום לציין את הכבישים המשופרים של אלסקה שבעבר היו באיכות נמוכה והיום טובים ונעימים לנסיעה. בדרך אין ישובים, רק חוות בודדות וככל שמתרחקים מפיירבנקס אין כל התיישבות. הנסיעה בתוך אזור שטוח וביצתי שבו יער אורנים נמוכים. מרחוק רואים את גושי הגרניט הנישאים הנקראים Tors, ומהדרך יש מסלולים מסודרים לטיולים רגליים בתוך היער לתצפית עליהם. אנו בחרנו את המסלול המוביל ל-Angel Rocks (מתחיל במייל 49) ויצאנו לטיול של כשעה וחצי בתוך היער עם מינים רבים של פטריות וצמחיה יפה לאורך נהר שוצף - אחד מיני רבים מאד - כפי שנוכחנו בהמשך הטיול בארץ נפלאה זו. הגענו לצ'ינה - מתחם של מעיינות חמים שמסביבם התפתח אתר תיירות. לאחר ארוחת צהרים בקרנו במוזיאון הקרח שבמקום. זהו מבנה עשוי כולו מקרח ובתוכו חדרים, ריהוט, פסלים ואביזרים ואפילו כלים - הכל עשוי מקרח. בהחלט שווה ביקור. ה"קינוח" ליום זה היה הבילוי בתוך המרחצאות החמים. טובלים במים חמים מאד בבגד ים באוויר הפתוח, כאשר שעה קלה קודם לכן לבשנו מעיל על מעיל בביקורנו במוזיאון הקרח. בדרך חזרה לפיירבנקס פגשנו ב-Moose על הכביש, שנעלם במהירות בין העצים והשיחים שלצד הדרך. אזור זה עשיר בבעלי חיים אלה.
היום ה-8 (31.8)
אחרי לילה גשום ללא הרף, הנהר שליד חניון הקמפינג כבר הציף את השולחנות והספסלים שלידו ובבוקר המשיך הגשם לסירוגין. התכנית להיום היתה ביקור במכרה זהב מחוץ לעיר שנקרא Golden Dredge No. 8. זהו מכרה לא פעיל המשמש אתר תיירות, שנשאר ממש כפי שהיה בימי פעילותו. הסיור המודרך במתקני המכרה כולל התנסות בדליית פתיתי זהב מתוך שקית חומר שניתנת לכל מבקר. מאד משעשע והילדים היו מאד גאים בכמות הזהב שהצליחו לאסוף לתוך הכלי. בתום הסיור נכנסנו לחדר האוכל של הכורים, שם קבלנו ארוחה אותנטית כפי שקבלו הכורים ולאחריה ביקרנו במגורי הכורים ובמשרדים. אחר הצהרים חזרנו לפיירבנקס לביקור במוזיאון של הצפון Museum of the North שנמצא בקמפוס של האוניברסיטה של אלסקה. המבנה החדיש והיפהפה משקיף מעל גבעה על הנוף שמסביבו והתצוגה מאד מעניינת – תרבות, פולקלור, היסטוריה, אמנות, בעלי חיים – מומלץ מאד לבקר!
היום ה-9 (1.8)
יום זה הוקדש בעיקרו לנסיעה מפיירבנקס דרומה על Richardson Hwy לכיוון Glennallen, שאינו אלא צומת דרכים. בדרך כמעט אין ישובים ובישוב הקטנטן Paxon מלאנו דלק במחיר גבוה במיוחד. לכן חשוב למלא דלק לפני שיוצאים מפיירבנקס! עצרנו לארוחת צהרים בדרך, בחניון ליד אגם מקסים בו היינו ממש לבד. מזג האוויר היה עדיין חורפי במושגים שלנו. כשהגענו ליעד התמקמנו בחניון עם כל ה”חיבורים" שנקרא Northern Lights RV Park. גם לקמפינג הזה הזמננו מקום מספר חודשים מראש, וההחלטה התבררה בדיעבד כנכונה.
היום ה-10 (2.8)
ממשיכים בנסיעה דרומה ב-Richardson Hwy ובדרך ממזרח רואים את פסגות ההרים הגבוהים של שמורת WrangelI St. Elias שגובהם מגיע עד 5,000 מ' והם מכוסים שלג עד. למזלנו מזג האוויר התבהר והראות היתה טובה. קצת דרומה מגלנאלן נכנסנו למרכז המבקרים של השמורה. ככלל כדאי לבקר במרכזי המבקרים של השמורות יש מה לראות ולהתרשם. לא ניתן להיכנס לשמורה אלא עם רכב שטח בדרך עפר, לכן וויתרנו על הביקור בה. אפשר להצטרף לטיול בשמורה אצל מארגני סיורים כאלה המצויים בצומת גלנאלן. הנסיעה בהמשך הדרך לכיוון Valdez מתפתלת לאורך קו הנפט Trans Alaska Pipeline ולאורך הדרך יש כמה נקודות עצירה עם הסברים. ככל שמדרימים הנוף נעשה יותר הררי משני עברי הכביש ומוקף עמקי קרחונים. עצרנו לסיור בקרחון Worthington אליו ניתן להגיע בהליכה במרחק קצר מהכביש. בהמשך הדרך מגיעים למעבר הרים Thompson Pass ומשם ירדנו עד וואלדז בתוך קניון צר שנקרא Lowe Keystone Canyon. בדרך עצרנו לראות שני מפלים מרשימים - מפל ההינומה ומפל זנב הסוס. עם ערב הגענו לוואלדז והתמקמנו בחניון קמפינג שממוקם ליד קו המים, ממש ליד המרינה - Bear Paw RV Park. מיד יצאנו למרינה ושם היינו עדים למראה הדייגים החובבים שחזרו עם שללם ממסע הדיג היומי שלהם. ליד קו המים יש דוכנים שבהם מנקים ומסדרים את "פילה" הדגים באריזות קטנות עבור הדייגים. יש הלוקחים את הדגים הביתה בארגזי קלקר ענקיים ויש המעבירים אותם למחסן קירור, בו מקפיאים אותם ושולחים בקירור לבית הלקוח.
היום ה-11 (3.8)
שוב בוקר סגרירי שמתבהר בהמשך היום. אנו בדרכנו צפונה, בעצם באותה דרך שהגענו מכיוון שאין דרך יבשתית אחרת לוואלדז. אולם מתברר שכאשר כיוון התנועה משתנה רואים דברים באופן שונה, כך שהדרך היפה לא היתה משעממת כלל. הפעם עצרנו בגלנאלן לקנות ציוד לדייג ומשם יצאנו למסע דיג ליד נהר שבו דגי סלמון. היה נחמד אבל לא העלינו דבר. לאור השמש, שהאירה לנו פנים, פתחנו שולחן בחיק הטבע, הבערנו אש בגריל וצלינו דגים שקנינו בסופרמרקט... לאחר הארוחה המשכנו בדרכנו מערבה בדרך Glenn Hwy שבראשיתה לא היתה מעניינת אולם עד מהרה הנוף השתנה והדרך נעשתה דרך נופית יפה. מפעם לפעם עצרנו לצילומים של הרים מושלגים והרי געש כבויים. עם ערב הגענו לחניון קמפינג עם נוף הרים מרהיב מצדו האחד וקניון עמוק של נהר Matanuska מצדו האחר - Grand View RV Park - אכן השם מתאים למקום.
היום ה-12 (4.8)
עם בוקר יצאנו לטיול קצר במעלה ההר שליד החניון משם נשקף מראה מלמעלה על קרחון Matanuska עליו תכננו לטפס. לדברי בעלת החניון באזור נצפתה לאחרונה אמא דובה עם גוריה. את הדובים לא פגשנו ואף לא ראינו מרחוק, אולם הקרחון נגלה לעינינו בכל הדרו מנקודת התצפית שבמעלה ההר. זהו קרחון שמגיע קרוב לכביש ובעצם הוא "רובץ" בתוך העמק הקרחוני. נסענו לכיוון הכניסה לאתר הקרחון ושם נרשמנו לסיור רגלי על הקרחון עם קרמפונים. הסיור היה בהדרכת מלווה, ונהנינו מאד מהחוויה. מכאן נסענו לכיוון אנקוראג' ועצרנו בדרך לקניות בסופרמרקט. השעה כבר היתה די מאוחרת אך עדין אור יום. לפיכך יכולנו להמשיך לכיוון דרום על דרך Seward Hwy לאורך מפרץ Turnagain. המשכנו בנסיעה עד שהתחיל להחשיך ונכנסנו לחניית לילה בחניון ציבורי בתוך יער, שנקרא Bird Creek Campground (במייל 101 על Seward Hwy).
היום ה-13 (5.8)
התעוררנו במעבה היער - לא יער צפוני עם צמחיית טייגה ועצים נמוכים, אלא יער עצים גבוהים, עבי גזע ורחבי צמרת. שכן האזור הדרומי של אלסקה אינו סוב-ארקטי והצמחייה בהתאם. יצאנו לדרך לאורך מפרץ Turnagain כשמצד צפון הרי Chugach ומדרום המפרץ. בתהליך גאות/שפל קיצוני המאפיין את המפרץ היתה בשעת בוקר זו גאות ומי המפרץ הגיעו עד לנקודה הגבוהה ביותר. תוך שהתבוננו בסלעים שעל החוף ראינו אותם מתכסים במהירות במים. המשכנו כברת דרך והבחנו במכוניות העומדות לצד הדרך ונוסעיהן מתבוננים במימי המפרץ. עד מהרה ראינו בעזרת המשקפות שלנו לווייתני באלוגה לבנים שטים לאורך החוף ממש מקרוב. המראה של קבוצת לווייתנים כה גדולה היה מרגש ומסעיר. כדי לראות את בעלי החיים של אלסקה מקרוב נכנסנו לספארי קטן סמוך לדרך, המציג בעלי חיים מקומיים שהובאו אליו לצורך טיפול ושיקום בשל תנאי מצוקה שבהם היו נתונים. משם המשכנו בכביש צדדי הפונה לכיוון קרחון Portage. אפשר לשוט על האגם ולהגיע אל הקרחון אולם אנו הסתפקנו בביקור במרכז המבקרים Bloggs Visitor Center, משום שתכננו שייט למחרת. לעומת זאת החלטנו לעשות טיול במסלול המוביל לקרחון ביירון Byron Glaciar. המסלול נמשך כשעה לכל כיוון והגענו עד לקרחון עצמו, "רובץ" בתוך העמק כשמאחוריו שדה קרח ענקי. נסיעה בתוך שמורה ענקית הנקראת Chugach National Forest ולאורך אגם קרחוני בצבע טורקיז יפהפה - Kenai Lake, הביאה אותנו לחניון הקמפינג שהזמנו מהארץ - Stoney Creek RV Park - חניון פרטי עם כל החיבורים והשירותים ל-3 לילות (6 מייל מצפון לעיר Seward).
היום ה-14 (6.8)
ביום הקודם מזג האוויר השתנה חליפות מגשם קל לשמים בהירים. בבוקר היום ה-14 שפר חלקנו באופן מדהים: ליום זה הזמנו חודשים מראש שייט לצפייה בבעלי חיים ימיים ובקרחונים במימי הפיורדים של שמורת קינאי - Kenai Fjords National Park Cruise. בפעם הראשונה באלסקה זכינו לראות שמים כחולים, ללא רבב ענן, כשרק פקחנו עיניים והצצנו מבעד לחלון הקרוואן. הרגשנו כמי שזכה במפעל הפיס! השייט, שנמשך לאורך כל היום, היה נפלא ומרתק לכל אורכו. כמעט כל הזמן היינו על חרטום הסיפון. כלבי ים, אריות ים, עופות ימיים למיניהם, וכמובן לוויתנים היו כוכבי השייט. הכל לווה בהסברים מאלפים של המדריך - Ranger - של רשות שמורות הטבע המקומית. השיא היה בסוף המסלול כשהגענו אל Aialik Glacier, קרחון ענק שמגיע עד הים וחלקים ממנו מתמוטטים ונופלים ברעש אדיר למימי הים. במקרה זכינו להשקיף מקרוב על מפולת ענקית שלדברי המדריך לא ראה במהלך 12 שנות עבודתו.
היום ה-15 (7.8)
יום זה היה מוקדש לביקור בעיר Seward ובעיקר במרכז הימי Alaska Sea Life Center. שם ראינו מקרוב את הציפור המסמלת את חצי האי קינאי ושמה פפין. מאד מעניין ומהנה. אחה"צ מנוחה לגברים וקצת שופינג לנשים - סבתא ונכדתה...
היום ה-16 (8.8)
אחרי הלילה השלישי בסטוני קריק יצאנו בדרך Seward Hwy צפונה לכיוון דרך Sterling Hwy הפונה מזרחה בחצי האי קינאי. הגענו ל-Cooper Landing ולאחר ביקור קצר במרכז המבקרים חזרנו מעט לכיוון חניון הקמפינג שהזמנו מהארץ - חניון ציבורי בשם: Quartz Creek Campground. כדאי לציין שהחניונים הציבוריים שבהם ביקרנו היו מאד מסודרים ונקיים והכל מאורגן שם מבלי שאתה פוגש איש – כולל התשלום. בכניסה לחניון יש תיבה ובה מעטפות שלתוכן מכניסים כסף מזומן וממלאים את הפרטים. את המעטפה מחזירים לתיבה וזהו. כאשר מזמינים מראש, דואג מנהל האתר "בזמנו החופשי" להדביק את שם המבקר ותאריכי השהייה המוזמנים ליד המיקום שיועד למבקר. יצאנו מיד לסיבוב באתר – יער ליד אגם קינאי ולידו נחל בשם קווארץ. כאן ציפתה לנו חוויה מרגשת במיוחד, כאשר הצלחנו לדוג דג סלמון אדום ענק. בנחל שטו אלפי דגי סלמון ואחרים. הסלמונים שטו נגד הזרם במטרה להגיע למקום שבו בקעו מן הביצים והחלו את חייהם לשם הם חוזרים כדי להטיל ביצים, להפרותן ולמות.
היום ה-17 (9.8)
יצאנו מהחניון לכיוון מערב וכ-4 מייל אחרי קופר לנדינג הגענו לחניון Russian River Falls. מכאן מתחיל מסלול הליכה של יותר משעה לכל כיוון, שבסופו מגיעים למפלים קטנים על הנהר. דגי הסלמון השוחים נגד הזרם קופצים במעלה המפלים – מחזה מדהים! מדהים לא פחות היה המפגש שלנו עם דוב שחור שלחך עשב באחו במרחק מטרים ספורים מהשביל. מטיילים שהלכו ממולנו הזהירו אותנו קודם לכן, שראו דוב שחור בדרכם. אנו ניטענו במקומנו והתבוננו בשקט בדוב. ברגע שסובב את ראשו לכיוון שלנו מיהרנו להתרחק, אבל בשום אופן לא לרוץ!! זה אסור בתכלית, כי הדוב בדרך כלל רואה בכך איום ומתחיל לרדוף. בכל מקום יש שלטי אזהרה להישמר מפני דובים, במיוחד במקומות שיש דגי סלמון, החביבים במיוחד על הדובים. כשחזרנו לחניון שלנו שוב נסינו לדוג סלמון וגם הפעם הצלחנו להעלות סלמון גדול ברשת, שגם אותו החזרנו מיד למים, לאחר שהדייגים שלנו הצטלמו אתו. כיוון שהדג לקח אתו למים את הרשת נאלצנו לחזור לקרוואן לארוחת ערב. שוב החל לרדת גשם כך שלא יכולנו לשבת בחוץ לאכול ליד שולחן הפיקניק הגדול.
היום ה-18 (10.8)
עזבנו את חניון קווארץ המקסים בדרך חזרה לאנקוראג'. כשהגענו למפרץ Turnagain נדהמנו לראות את קצה המפרץ בשפל: הים נסוג לאחור קילומטרים רבים וקצה המפרץ נותר ללא מים. כשהגענו לנקודת התצפית שממנה השקפנו על המפרץ ימים ספורים קודם לכן, הבחנו בסלעים שכוסו בשעתו במהירות במי הים כשהם חשופים עתה לחלוטין לאחר שפני הים ירדו במטרים רבים. הגענו לאנקוראג' במטרה לבקר במוזיאון הפתוח Alaska Native Haritage Museum שנמצא מחוץ לעיר. המוזיאון מציג את התרבות של בני השבטים ילידי האזורים השונים של אלסקה. המקום מנוהל ומתוחזק על ידי צאצאי הילידים וזו היתה הזדמנות להתרשם באופן די אותנטי מהווי החיים והתרבות שלהם. משם נסענו העירה והספקנו להסתובב בשוק של יום ראשון לפני שנסגר. בכך נסתיים למעשה טיולנו באלסקה, שכן לאחר חניית לילה בעיר החזרנו את הקרוואן למחרת לפני הצוהריים ומשם נסענו במונית לשדה התעופה.
הערות
• הטיול שלנו היה בקרוואן דגם C-30 והשתתפו בו סבתא וסבא, אבא ושני ילדיו בת 11 וחצי ובן 8 וחצי.
• הטיול תוכנן מראש לפרטיו ולכל יום הייתה תכנית מפורטת. הביצוע היה כמתוכנן עם מעט מאד שינויים.
• מעבר למפה של אלסקה נעזרנו במפות מקומיות שקבלנו בחומר שאספנו במרכזי מבקרים.
• נעזרנו מאד במדריך הנקרא Bell Travel Guide שבו מידע מפורט על הדרך בכל הכבישים שבהם נסענו. ערכנו לנו אוגדן לפי סדר המסלול שלנו.
נשמח לסייע לכל המעוניין – ניתן לפנות לדוא"ל [email protected]
