הרכב: שני מבוגרים- אם ובן
מספר ימי הטיול: 14 ימים
קיץ 2016
התחלה וונקובר וסיום בקלגרי
הסיפור שלי מתחיל בקיץ 
2016 כאשר טיילתי לי במשך 8 חודשים לבד בדרום ובמרכז אמריקה, המטרה הייתה לטייל בכל אמריקה, לכן המשכתי לקנדה ולאחר מכן לארה"ב. חיפשתי דרך מיוחדת לחוות את קנדה, קראתי ושמעתי המון דברים על קנדה ושבגדול היא עוצרת נשימה, אמא שלי הציעה שתבוא מישראל לקנדה ונטייל בקרוואן (מוטורהום) ברחבי כל אזור הרוקיס מאונטינס. בשבילי זה היה חלום שהתגשם, כל חיי רציתי לטייל בקרוואן, ברכב שהוא בית ולהיות נווד על גלגלים, כי לדעתי אין דרך מדהימה יותר לחוות ולהרגיש את הטבע.
ב-19 ליולי עליתי על טיסה מקנקון, מקסיקו לוונקובר במערב קנדה, פגשתי את אימי בחדר בית המלון בלילה בלילה, מפגש מרגש אחרי שלא התראינו 8 חודשים. יומיים לאחר מכן, אחרי שטיילנו ונהנינו מוונקובר המיוחדת שכרנו קרוואן (דגם C25) לתקופה של 14 ימים, קרוואן מרשים מאובזר ודי גדול רק עבור שני אנשים (עם שתי מיטות נפרדות) אך מהר מאוד התרגלנו לבית החדש שלנו.
התחלנו את מסענו ברחבי מערב קנדה בחוויה יוצאת דופן כשלקחנו מעבורת לוונקובר איילנד עם הקר
וואן. עם הגעתנו לאי עצרנו בסופרמרקט לקניית ענק לקרוואן, זיוודנו אותו במזון, שתייה וכל טוב. חצינו וחרשנו את האי מויקטוריה ועד טופינו, יצאנו לצפייה בלויתניים, טיילנו במרחב המשגע, טבלנו במי האוקינוס הפסיפיק וסיירנו בעיירות באי. לאחר מכן חזרנו חזרה לוונקובר והמשכנו את מסענו צפון-מזרח על כביש 5 לכיוון צפון הרי הרוקיס, כאשר במשך יומיים חלפנו על אינספור עיירות ציוריות ופארקים עוצרי מהממים – קאמלופס, קלירווטר, פארק וולש גריי, וולמאונט.
לבסוף הגענו לג'ספר, חלקו הצפוני ביותר של הרי הרוקיס, שם עשינו מספר אטרקציות, החל משיט ראפטינג בנהרות הקפואים השורצים בדגי סלמון, ועד לטרקים לא פשוטים ולא קלים שאני ואימי עשינו יחדיו, כמו כן ביקרנו גם בהר רובסון שהוא הפסגה הגבוהה ביותר בכל רכס הרוקי'ס.
החוויה עם הקרוואן הלכה והתעצמה כאשר המשכנו דרומה לכיוון לייק לואיז ובאנף על כביש 93, הנקרא גם אייספילד פארקוואי, יש האומרים שמדובר בדרך היפה בעולם וללא ספק בין הדרכים המרשימות והמיוחדות שעברתי בחיי. בדרך עצרנו כמעט כל כמה קילמוטרים, לעיתים כי היה אגם יפה בדרך, או כי הנוף שהשתנה כל מספר דקות היה עוצר נשימה אך לרוב היה זה כי ראינו ונחשפנו לעוצמתו וייחודו של הטבע – בעלי החיים.
הדבר שמייחד את קנדה זה המרחב הפראי שניתן להנות ממנו מבלי ללכת לגן חיות, ראינו דובי גריזלי ודובים שחורים, איילים, שועלים, ציפורים, סנאים והמון מיני צמחים, פרחים וחרקים שמימיי לא ראיתי (אף לא בג'ונגלים הפראים של האמזונס בדרום אמריקה). באמצע ה
דרך ישנו קרחון מיוחד אשר ניתן באמצעות אוטובוס\משאית מיוחדים לנסוע עליו ואף ללכת עליו ואכן עשינו זאת. משם המשכנו עוד דרומה ועצרנו ללילה בגליישר נשיונל פארק וטירקנו באיזור, טרק קשה אך בעזרת דחיפה והמון מוטיבציה דחפתי את אימי לסיים את המסלול יחד איתי.
התחנה הבאה הייתה לייק לואיז, שם עצרנו גם מספר ימים ונהננו מהנוף האדיר שהאזור הזה מספק, בייחוד לייק מוריין שצבע הטורקיז של המים כלכך בוהק עד שזה נראה לא אמיתי, התמונות ממחישות אולי רק 30 אחוז מהמחזה במציאות. גם בלייק לואיז טירקנו, עלינו לתצפית על נקודת 6 הקרחונים, וטיולים במרחב המיוער באיזור, אין ספק שזה מקום מיוחד.
משם התחנה הבאה הייתה באנף, עיירה מאוד מיוחדת המוקפת בהרים הגבוהים של הרוקיס, טבלנו במייענות חמים ונהננו מתצפיות באיזור. המשכנו עוד טיפה דרומה ומעט מזרחה עד לתחנה האחרונה במסע – קלגרי, שם נאלצנו להיפרד בצער רב מהקרוואן ששירת אותנו כלכך טוב ובצורה נאמנה.
אני המשכתי את מסעותי דרומה למשך חודשיים נוספים בארה"ב ואימי חזרה לארץ.
הטיול בקרוואן ביחד עם אימי ללא ספק היה אחת מהחוויות העוצמתיות שחוויתי בחיי, לטייל שלושה שבועות בן עם אימו 24/7, לחוות חוויות משותפות של נופים מדהימים שרק קנדה יודעת לספק. אך מעל הכל ההנאה של לטייל עם קרוואן, שהוא בית לכל דבר ועניין, היא החוויה שבעיני תינצר לעד. מלקום בבוקר לקפה ושקשוקה, לבישול הארוחות ביחד - שאחרי 8 חודשים בלי אוכל של אמא זה בהחלט בא במקום, והאתגר בלמצוא קאמפ-גראונדים פנוים גם עד השעות המאוחרות של הלילה, ועד לנהיגות הארוכות אבל הכל כך כיפיות ביחד עם אמא – ללא ספק הפכו את החוויה והטיול בקנדה לחוויה שאזכור לנצח.
הקרוואן הפך את הטיול בקנדה ליוצא דופן, היינו שמחים לחוות ולהנות מקרוואן כזה שוב בטיול הבא שלנו.
יהונתן וקרין כהן, כרמיאל
