חזרנו מטיול מקסים במזרח קנדה עם RV מדגם גדול MHA. הגענו אליכם די ברגע האחרון אחרי המלצות מחברים ולא הצטערנו. הייתם מקסימים, אדיבים, 
אינפורמטיביים ועזרתם לנו לקבל את ההחלטות הכי טובות בשבילנו. לו היינו יודעים מראש כמה זה כיף, היינו עושים את כל החודש של הטיול שלנו בקרוואן. נסענו אני, אשתי קרין ויהל שהוא בן שנתיים ושמונה חודשים.
קיבלנו RV חדש לגמרי שנת 2004, פשוט מדהים. היי-טק עם כל האיבזורים והפינוקים. לקחנו את הדגם הגדול ביותר שהצעתם, דבר שהתברר כהחלטה מעולה. הקרוואן מיועד לשישה אנשים, ואנחנו - רק שלושה - התמוגגנו על המרחבים הפנימיים, הנוחות וכל המקום לשחק ולבלות. את הנישה שמעל לקבינה, הפכנו לחדר המשחקים של יהל והוא היה בעננים.
אספנו אותו במונטריאול ושם גם החזרנו. אני מוכרח לציין שלמרות חוסר האדיבות היחסי של תושבי קוויבק (נו, צרפתים), והעובדה שהם לא מבינים או לא מוכנים לדבר אנגלית בהמון מקרים, אנשי חברת ההשכרה הקנדית שמהם אספנו את ה-RV היו ממש מקסימים ועזרו לנו מאוד עם הכל. זה כולל את האיסופים מהשדה, ההכנות והתידרוכים שמאוד עזרו לנו להתמצא ברכב. עם זאת, למי שלא יודע צרפתית, קצת קשה לטעמי להסתדר בהתחלה בהתמצאות בחבל קוויבק. בדרך חזרה כבר היינו בסדר, אבל עם הלחץ הראשוני של ללמוד לנהוג על "המפלצת", היינו בכיף מוותרים על הלחץ הנוסף של "לנווט בצרפתית". אבל שוב, בדרך חזרה כבר הסתדרנו מעולה. אבל בתור טיפ למי שלא מבין צרפתית, הייתי ממליץ לאסוף את הרכב במקום דובר אנגלית...
ההחלטה החשובה והטובה ביותר שקיבלנו עוד בארץ הייתה לקחת את האופניים שלנו איתנו. זו התבררה כהחלטה המוצלחת ביותר והוסיפה ממדים אדירים של כיף. האופניים היו רתומים למתקן מאחורי הרכב ובכל מקום שעצרנו הורדנו אותם ואת כל הבילויים/טיולים עשינו ברכיבה (לקחנו כמובן גם את מושב האופניים של יהל). נהנינו בטירוף. בנוסף לתחושת החופש האדירה של לטייל ב-RV, נוסף לזה גם הכיף של לטייל באופניים בכל מקום שהגענו.
עשינו טיולים ארוכים ומקסימים. לדוגמא, במפלי הניאגרה, עשינו מסע של 20 ק"מ לאורך הנהר, רחוק רחוק מהמפלים, איפה שלא רואים תיירים בכלל. זו חוויה שאין אפשרות לעשות אם משתמשים באמצעי התחבורה הרגילים שמיועדים לתיירים. מתברר שלקחת את האופניים זה סיפור פשוט הרבה יותר ממה שחשבנו. דבר ראשון, בטיסות לצפון אמריקה לא משלמים עבור הטסת אופניים. קיפלתי את הכידון והורדתי אחד הפדלים מכל זוג. כך יצא שצד אחד "חלק" לגמרי והצד השני, למקרה נפילה במהלך הטיסות, מוגן על ידי הכידון ואחד הפדלים. האופניים ירדו מהטיסות במצב מושלם. אם מישהו צריך עצות והמלצות לגבי זה, אתם יכולים בשמחה להפנות אלינו.
בגדול, המסלול אותו עשינו עם הקרוואן היה סיבוב ענק ממונטריאול מערבה עד טורונטו והלאה עד למפלי הניאגרה וחזרה דרך ניו יורק בצד האמריקני, וחציית הגבול חזרה לקנדה סמוך לקוויבק. למעט הכיוון הכללי, לא תכננו שום פרט ועצרנו במחנות לפי החשק. גילינו כי המחנות של KOA מדוגמים היטב ומסודרים, אבל מעט שבלוניים (זה מעט מטעה, כי אין שום דבר באמת רשמי או שבלוני שם, בכל עדיף על מוטל או משהו כזה, רק קצת חסר ייחודיות. אבל יכול מאוד להיות שאנחנו קיבלנו רושם מוטעה כי בסך הכל רק היינו בשני מחנות ויש לרשת אלפי מחנות) אז אחרי שני מחנות KOA העדפנו מחנות שלא של הרשת. חשוב לציין כי גם במחנות KOA היה כיף! היה שם יום אחד של מסיבת צ'ילי שכולם בישלו ואכלו צ'ילי תוצרת בית. ביום אחר היה קאובוי שבא לנגן ליד קומזיץ וכל הילדים צלו מרשמלו ושרנו שירי קאנטרי ביחד. הייתה חוויה מיוחדת. גילינו שיש המון משפחות אמריקניות אשר בפירוש לא נופלות בסטריאוטיפים שיש לנו ואוהבות מאוד חופשות משפחתיות בטבע ובדרכים ולא רק דיסני ודברים כאלה. זה היה נורא נחמד לגלות גם אנשים כאלה.
כשהגענו לאזור המפלים, נשארנו שני לילות במחנה JELLYSTONE שהוא מחנה פרטי ומקסים. יש שם בריכה, נסיעות בטרקטור עם YOGGI BEAR (שילדים פשוט השתגעו ממנו), גן משחקים גדול וכל מיני מתקנים. המחנה נמצא כעשרה קילומטר מהמפלים ויש הסעה מהמחנה וחזרה למפלים כל חצי שעה מהבוקר עד הלילה למי שלא רוצה אופניים... משם חצינו את הגבול לתוך ארה"ב ונסענו דרך צפון מדינת ניו יורק וחצינו חזרה לתוך קנדה בגשר אלף האיים. באיזור שם יש המון מחנות וחניונים וחלקם כוללים גם חבילות הפלגה באזור. מומלץ בהחלט. משם, המשכנו חזרה מזרחה חזרה לתוך קוויבק, סה"כ כ-1800 קילומטר באוטו ועוד הרבה מאוד ברגל ובאופניים. ישנו לילה אחד אחרון במחנה חמוד, שם בילינו ועשינו ארוחת ערב ענקית אחרונה, עשינו את כל הכביסה שלנו והתחלנו להתבאס שמחר הכל נגמר. ההחזרה עברה חלק לגמרי בלי שום בעיות או עיכובים. הסיעו אותנו חזרה לשדה התעופה ומשם הביתה. דקה אחרי שהחזרנו את הרכב, כבר התחלנו לפנטז על הטיול הבא.
מן הסתם נהיה בקשר כשנתחיל לתכנן...
תודה שוב על הכל,
אריאל,קרין ויהל סובלמן
