הרכב: זוג הורים ושלושה ילדים (17, 14, 11)
מספר ימי הטיול: 11 ימים
ספטמבר-אוקטובר 2014
התחלה בסן פרנסיסקו וסיום בלאס ווגאס
הטיול כולו ארך שלושה שבועות, מתוכם 11 לילות בקראוון מסן פרנסיסקו ללאס וגאס. נחתנו בלוס אנג'לס, בילינו יומיים בנסיעה על כביש מספר 1 וטעמנו טעימה קטנה מסן פרנסיסקו. ביום החמישי לטיול, החלפנו את האוטו השכור ואת המלונות בקראוון שאספנו בסן פרנסיסקו.
ראשית, ברצוני להתחיל עם נקודות חשובות בנוגע לטיול בקראוון
• יש לקחת בחשבון שבקראוון, כל נסיעה לוקחת לפחות פי 2 מהזמן בו לוקח אותו המסלול ברכב רגיל ולפעמים גם יותר. הסיבות רבות: בקראוון נוסעים לאט הרבה יותר מרכב רגיל, במיוחד כאשר חלק נכבד מהכבישים בהם נוסעים הינם כבישים מפותלים בשולי ההר, וזה המצב במסלול המדובר. בנוסף, יש נטיה לעצור הרבה יותר, והעצירות ארוכות יותר. כמובן שזהו גם אחד היתרונות של הקראוון - מה יותר כיף מאשר לראות נוף מקסים, לעצור, להכין כוס קפה, להוציא את כיסאות הפיקניק ולהתענג? אבל המחיר הוא הזמן. המסקנה שלנו היתה שכאשר Google Maps/Waze מציינים שהנסיעה תיקח 4 שעות, זה אומר שנצא בבוקר ונגיע ליעד בסוף היום. כמובן שתדירות התידלוקים (שתיין דלק לא קטן, הקראוון...), עצירות להשלמת קניות של אוכל – כל אלה גורמים לנסיעות לקחת הרבה יותר זמן ממה שלוקח ברכב רגיל.
• היום בו לוקחים את הקראוון הוא יום "מבוזבז". חבל לתכנן לגביו תוכניות טיול כי הסיכוי להוציאן לפועל - קלוש. לקיחת הקראוון נעשית החל משעה 12 בצהריים. אנחנו הגענו בדיוק בשעה הנקובה, חיכינו בתור של למעלה משעה, ואחרי טפסים, תשלומים, תדרוכים והסברים, יצאנו מסניף ההשכרה רק אחרי השעה 3. משם, נסענו להחזיר את הרכב השכור, ואז לקניות ב-Target (לקח שלמדנו - קניות של אוכל מומלץ לערוך דווקא ב-Walmart) בשני המקרים – מדובר בחנויות ענק, וכשלא מכירים היטב את המוצרים ולא מתמצאים בחנות, הקניה אורכת זמן רב. לכן, רק בשעה 7 בערב, כשאנחנו עייפים ורעבים, סיימנו לסדר את הקניות בקראוון ויכולנו לצאת לדרך.
• כדאי להצטייד (להביא מהארץ או לקנות שם) במספר דברים אשר יעשו את החיים בקראוון נעימים הרבה יותר:
א. כפפות חד פעמיות - חשוב!!! ריקון המים האפורים והשחורים היא משימה שללא כפפות איננה נעימה.
ב. מטאטא (אפילו קטן), מברשת לאסלה, מגבוני ניקוי כלליים + מגבוני ניקוי לרצפה, סקוץ' וסבון כלים השהות האינטנסיבית בקראוון גורמת לו להתלכלך די מהר. הרצפה מיד מתמלאת בחול. כדאי לרכוש מוצרים זולים ולזרוק אותם אחרי כן.
• GPS - יוסמיטי, עמק המוות, Zion Park, ברייס והגרנד קניון, כמו גם חלקים נרחבים של כביש מספר 1 - כמעט בכל השטח העצום הזה אין קליטה סלולארית. למעשה, מלבד הערים הגדולות, נדיר למצוא מקומות בהם יש קליטה סלולארית. המשמעות היא שאין Waze! לכן, מי שלא שוכר שם או מביא מהארץ מכשיר GPS, מומלץ מאוד שיצטייד במפות טובות של האזור. מי שמתעקש להשתמש בטכנולוגיה, ניתן לעשות זאת כאשר מגיעים לסביבת אינטרנט (במרבית חניוני הקראוונים יש חיבור ל-WiFi ) – ואז ניתן לטעון את המפות למסלול של היום שלמחרת ב-Google Maps על הטלפון/הטאבלט. בצורה זו, גם אם אין קליטה, אפשר לראות כל הזמן את מיקומך על המפה באמצעות ה-GPS. אבל המפות חייבות להיות טעונות! אגב, בערים הגדולות ובכל מקום בו יש קליטה סלולארית - Waze עובד פשוט מצויין!
• גנרטור - בחברת הקראוונים אמרו לנו שגובים 3$ על כל שעה בה מפעילים את הגנרטור, וישנה אפשרות לרכוש שעות בלתי מוגבלות בסכום של 5$ לכל יום השכרה. החלטנו לרכוש את השעות הבלתי מוגבלות ושילמנו 55$. בדיעבד, עשינו טעות. רוב הפונקציות בקראוון לא צריכות גנרטור: החימום הוא על גז, כך גם המקרר, הכיריים והתנור. התאורה פועלת בעזרת הבטריה של האוטו. למעשה, החשמל מפעיל רק את הטלויזיה, המיקרו והמזגן וכל אלה – רק בזמן שהמנוע דומם (לא ניתן להפעיל את הגנרטור כשהמנוע עובד). נכון, היו לנו 3 לילות של חניה יבשה ויכולנו להיעזר בו, אבל פה נכנסת הנקודה המרכזית שלא ידענו – בכל החניונים בהם לנו, שעות הפעלת הגנרטור מוגבלות מאוד (ביוסמיטי, למשל, אסור להפעיל את הגנרטור אחרי 7 בערב). זאת, בשל הרעש שעושה הגנרטור שעלול להפריע לאורחי החניון האחרים. את הטיול סיימנו אחרי 11 ימים כשבגנרטור השתמשנו 2-3 שעות בלבד. בהחלט לא השתלם לקנות את החבילה.
יום 1: בתמימותנו, חשבנו שביום בו אנו לוקחים את הקראוון, ניסע לכיוון יוסמיטי, נחנה קרוב ולמחרת בבוקר ישר נתחיל בטיול בשמורה. בפועל, הצלחנו להתרחק מסן פרנסיסקו רק מעט. ניסינו להתקרב ליוסמיטי כמה שנוכל, אבל העייפות הכריעה אותנו. התחלנו לחפש מקום לינה סביב 9 וכשכבר מצאנו חניון בקרבת מקום, החניון היה סגור לכניסת רכבים חדשים. וכך, את הלילה הראשון נאלצנו
לבלות בחניון של Walmart...התחלה קצת צולעת, אבל מטעויות לומדים. הבנו כי עלינו להשתדל להגיע לחניוני הקראוונים עוד לפני החשכה ובכל מקרה – לא אחרי 8 בערב.
יום 2: היתרון בלישון בחניון של Walmart הוא שעל הבוקר אפשר להצטייד בפירות טריים ובלחמים. התחלנו בנסיעה לכיוון יוסמיטי. בדרך, הנוף התחיל למשוך אותנו לעצירה. את ארוחת הבוקר הראשונה שלנו עם הקראוון ערכנו בנקודת תצפית שקטה ויפה. הגענו ליוסמיטי בצהריים ובכניסה לשמורה רכשנו כרטיס פרקים שנתי בעלות 80$ ששימש אותנו לאורך המשך הטיול. משתלם למי שמתכוון להיכנס ל-4 שמורות ומעלה (בכל שמורה מחיר הכניסה שונה אבל בממוצע מדובר על 20-25$ לכניסה לרכב). למרות שהיינו בתקופה שאינה תקופת השיא, החניונים המרכזיים בעמק כבר היו מלאים. הזמנו מקום בחניון בחלק פחות מרכזי של השמורה. החניון היה ללא חיבורים, בתוך יער מקסים. יש בשמורה שתי נקודות בהן ניתן לרוקן מיכלים ולמלא מים ובהן השתמשנו. עשינ
ו מסלול הליכה מקסים בעמק, ולקראת ערב נסענו לחניון. חשוב לציין שהנסיעה בתוך יוסמיטי עם הקראוון הינה מסורבלת ואיטית וכי המרחקים עצומים. לדוגמא, מהעמק ועד החניון שלנו, נסענו יותר משעה. עם זאת, הנופים הנראים בדרך פשוט מדהימים ביופיים.
יום 3 – יוסמיטי: טיול ביער הסקויות (ממוקם ליד הכניסה הדרומית לפארק – נסיעה של שעה וחצי מהחניון בו לנו), ומשם לנקודת התצפית גליישר פוינט – נקודת תצפית מרהיבה ביופיה (מיער הסקויות – עוד שעה וחצי נסיעה). שוב לנו באותו החניון.
יום 4: נסיעה לכיוון היציאה המזרחית מהשמורה, דרך מעבר טיוגה. כרגיל, נופים מדהימים, ארוחת בוקר בטבע והנאה גדולה. כאשר
יצאנו משמורת יוסמיטי, התחלנו להדרים לכיוון עמק המוות. המרחק בין יוסמיטי לשאר השמורות ביוטה ובאריזונה מחייב יומיים נסיעה, ואנחנו בחרנו את המסלול העובר בעמק המוות. נוף שיכול להזכיר קצת את הערבה שלנו...הגענו בחשיכה לחניון נהדר ושמחנו שאחרי 3 לילות של חניה יבשה - סוף סוף יש לנו חיבורים! וגם חדר כביסה!!!
יום 5: נסיעה מעמק המוות לכיוון Zion Park. עוברים את הגבול מקליפורניה לנוואדה, עוברים בשולי לאס וגאס (אבל לא עוצרים... היא תחכה לנו בהמשך), מצפינים ועוברים ליוטה. בשעון מתחלפת השעה וגם הנוף מתחיל להשתנות, ההרים נצבעים באדום והמצלמה עובדת שעות נוספות. לינה בחניון ליד Zion Park.
יום 6: מוקדש כולו ל-Zion Park. הפעם, בעקבות הניסיון ביוסמיטי, החלטנו שגם לנהג מגיע ליהנות ולכן בחרנו להשתמש בשירות ההסעות של הפארק. מומלץ בחום. שירות יעיל ונוח, חינמי, ללא בעיות חניה. עשינו שלושה מסלולים לא ארוכים במיוחד אבל יפים מאוד. חזרנו לישון באותו החניון מהיום הקודם.
יום 7: נסיעה דרך מנהרת הר הכרמל אשר ב-Zion Park לכיוון קניון ברייס. הנסיעה בקראוון דרך המנהרה עולה 15$ ושווה כל דולר. המסלול מקסים! כשהגענו לברייס קניון, השארנו את הקראוון בחניון מחוץ לשמורה ושוב השתמשנו בשירות ההסעות היעיל של הפארק. הלכנו באחד המסלולים היורדים אל הקניון. אחרי הצהריים, התחלנו בנסיעה לכיוון פייג'. הגענו כשכבר היה חשוך. בחניון הקראוונים במרינה אמנם לא היה אף אחד בקבלה, אבל החניון מאפשר להיכנס, ללון ולשלם בבוקר, גם אם לא הוזמן מקום מראש. וכך עשינו.
יום 8: התעוררנו בבוקר לנוף מקסים של אגם פאוול. נסענו לראות את ה-Horseshoe Bend – מסלול קצר המוביל לנקודת תצפית על עיקול פרסה של נהר הקולורדו. מרהיב! המשכנו לכיוון הגרנד קניון, והגענו אליו בדיוק לשקיעה. מומלץ לראות את השקיעה מנקודת התצפית Hopi Point אחת השקיעות היפות שראינו. בלילה ישנו בחניון סמוך לכניסה הדרומית לגרנד קניון.
יום 9: בבוקר חזרנו לגרנד קניון, אכלנו ארוחת בוקר "על פי תהום" ואחר כך החננו את הקראוון בחניון המיועד לקראוונים ובאמצעות מערכת ההסעות עברנו בעוד מספר נקודות תצפית. המקום עוצמתי כל כך שממש התקשינו לעזוב...בצהריים התחלנו בנסיעה דרומה. ישנו בסדונה.
יום 10 - סדונה: פתחנו את הבוקר ב"פארק המים" הטבעי – Slide Rock. אמנם המים קרים, אבל הדבר לא מנע מהילדים להחליק שוב ושוב ב"מגלשות המים" הטבעיות. בצהריים הסתובבנו בעיר המקסימה ויוצאת הדופן, ולקראת שקיעה נסענו לנקודת התצפית ליד שדה התעופה של סדונה (לא ממש נתב"ג...יותר בכיוון מנחת מטוסים קטן). סדונה היא ללא ספק אחד המקומות היפים שראינו. שוב לינה בסדונה.
יום 11: נסיעה לכיוון לאס וגאס דרך סכר הובר. הנסיעה לוקחת מספר שעות. הגענו לסכר הובר בשעות אחר הצהריים. מומלץ לא להתעצל ולעלות על הגשר שמעל הסכר, בצ
ד הכביש הראשי. משם יש את נקודת התצפית היפה ביותר. הגענו בשעת שקיעה והתמוגגנו מהנוף. המשכנו לכיוון לאס וגאס. מומלץ להיכנס לעיר בשעות החשיכה. המראה מהמם. ישנו בחניון בלאס וגאס על מנת להחזיר את הקראוון למחרת. לילה של אריזות וחיסול שאריות האוכל. לא ממש בילוי "ווגאסי" טיפוסי...
יום 12: החזרת הקראוון בתחנה בלאס וגאס. ההחזרה הלכה בקלות ובמהירות. בילינו עוד יומיים מדהימים בלאס וגאס, משם המשכנו ללוס אנג'לס ליומיים נוספים, ולארץ.
לסיכום
מערב ארצות הברית היא מקום שבו עוברים מנקודת שיא אחת לאחרת וכך שוב ושוב. הערים מדהימות – כל אחת ואופיה הייחודי, והטבע פשוט עוצר נשימה.
ההחלטה לעשות את החלק של הטבע בקראוון, היתה מוצלחת. חוויית הטבע היתה במיטבה בצורה זו. במשפחתנו, יתרון נוסף היה לאור העובדה שחלק מבני המשפחה "בררניים" בתחום הקולינרי (אחת צמחונית, אחד טבעוני ואחד שלא אוכל מוצרי חלב). הקראוון אפשר לנו לטייל באזורים אלו ללא בעיות אוכל. ספק עד כמה ניתן היה לשמור על טבעונות באזורים שאינם עירוניים, כשבמסעדה אמריקאית, מנה מכילה כמעט תמיד חמא
ה/גבינה צהובה/מיונז/בייקון או שילובים של כולם יחד. בערים הגדולות, לעומת זאת, שמחנו להיות ללא קראוון.
ומילה אחרונה, ממני, אם המשפחה - להיות "מאותגרת שטח" במשפחה בה יש 4 "חיות שטח" זה קשה. תמיד אחד משלם מחיר כדי שהאחר יהנה. הקראוון היה נקודת אמצע מבחינתי. חיות השטח היו בעננים, ואפילו אני נהניתי מאוד. נכון, היו רגעים בהם נכנסתי להתקפי צחוק בלתי נשלטים. הסתכלתי על עצמי מהצד ולא האמנתי על עצמי שזו הסיטואציה בה אני נמצאת – לדוגמא, כל ערב אחרי המקלחת, בניסיון נואש למתוח ידיים לצדדים על מנת להתנגב – משימה בלתי אפשרית במקלחת של קראוון. אבל בהחלט ניתן להגיד שיש תנאים מצויינים למאותגרי שטח. יש מזגן/חימום, יש מזרון-שמיכה-כרית, יש שירותים ומקלחת, באמת שאין מה להתלונן. אפילו קולה קרה מהמקרר. ובפשרות – כולם מתפשרים. לא רק אמא. אחרי הפרידה מהקראוון, חיכה לנו מלון מפנק במיוחד שהזמנתי מבעוד מועד בווגאס – וכך כולנו יצאנו מרוצים ומאושרים.
