השכרת קרוואנים בחו"ל  
top_title_left.gif (1329 bytes)
עוד באמריקה:
השכרת קרוואנים באמריקה
בקשה להצעת מחיר
כל מה שאתם צריכים לדעת על טיול בקרוואן באמריקה
טיפים למטיילים באמריקה
מבצעים באמריקה
דוגמאות לטיולים באמריקה
מסלולים באמריקה
כתבות לפי אזורים
חניוני קמפינג באמריקה
טבע ופארקים באמריקה
מכתבי מטיילים באמריקה
טיול ברוקיס' הקנדיים
טיול בקרוואן ליום הולדת 50
טיול בקרוואן באוקטובר
חודש בצפון מערב ארה"ב
טיול בקרוואן מטורונטו
מסע זוגי בעקבות השלכת
טיול שומרי כשרות בארהב
טיול קרוואנים ברוקיס' הקנדיים
שבועיים בקרוואן במדינת יוטה
מסיאטל לסן פרנסיסקו
15 יום מונקובר
מסלול מעגלי מלאס וגאס
שלושה שבועות באלסקה
שלושה חדשים בארהב מחוף לחוף
11 יום מסן פרנסיסקו ללאס וגאס
טיול קלגרי מעגלי לשבוע
טיול בחוף המזרחי
16 יום מסן פרנסיסקו ללאס וגאס
שמונה בקרוואן אחד
טיול בת-מצווה באמריקה
מסיאטל לסולט לייק סיטי
שבעים יום במערב ארהב
טיול לפני גיוס
טיול ביילווסטון, מונטנה ואיידהו
25 יום מסולט לייק סיטי
טיול ראשון בקרוואן בארהב
טיול בעקבות תרבות
שלושה שבועות מניו ג'רזי
20 יום מונקובר לקלגרי
חודשיים טיול זוגי במערב
שבועיים באלסקה עם פעוטות
21 יום לוס אנגל'ס מעגלי
קלגרי מעגלי
טיול בר מצווה ביילווסטון
טיול פארקים מסולט לייק סיטי
השכרת קרוואן בניו יורק
חודשיים בארה"ב
טיול אביב בפלורידה
28 יום לוס אנג'לס מעגלי
טיול זוגי ברוקיס' קנדיים
חודשיים בארה"ב עם פעוטות
21 יום מעגלי סן פרנסיסקו
טיול חורף בקניונים
לאס וגאס מעגלי
21 יום מאורלנדו לניו יורק
חודש לוס אנג'לס מעגלי
מסולט לייק סיטי ללאס וגאס
מניו יורק למיאמי
מפורט לאודרדייל לאורלנדו
לוס אנג'לס מעגלי בספטמבר
שבועיים וחצי באלסקה
מאורלנדו לניו יורק וחזרה
יומן מסע חודש באמריקה
שלכת במיין וניו המפשייר
34 יום לוס אנג'לס מעגלי
שלושה חודשים במערב
טיול משפחתי באלסקה
טיול עם ילדים באלסקה
21 יום באלסקה
מוגאס לסן פרנסיסקו
מלאס וגאס ללוס אנג'לס
מוגאס לסולט לייק סיטי - טיול טבע עם תינוק
חודש לוס אנג'לס מעגלי
סן פרנסיסקו מעגלי
טיול חורף כשר במערב
טיול בקרוואן בשילוב מוטלים
ספטמבר בחוף המזרחי
לוס אנג'לס מעגלי 30 יום
סולט לייק סיטי מעגלי
מסלול מעגלי מקלגרי
טיול פרקים מוגאס לסיאטל
שבוע מסן פרנסיסקו
מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס
60 יום באמריקה
ממיאמי לניו יורק
אלסקה ויוקון
טיול אביב לאס וגאס מעגלי
מונקובר לקלגרי
מסלול סיאטל מעגלי
שנת חופש בקרוואן באמריקה
טיול לרוקיס הקנדיים
שבוע בארה"ב ושבוע בקנדה
15 יום מפילדלפיה לאורלנדו
45 יום בארהב וקנדה
טיול החלומות-60 יום במערב
11 יום ונקובר מעגלי
ירח דבש חודשיים במערב
צפון מזרח ארהב וקנדה
שנה של חופש מהשגרה
5 חודשים באמריקה
רוקיס' קנדיים בסוף יוני
מקלגרי לונקובר כולל הפסיפיק רים
11 יום ברוקי הקנדיים
סן פרנסיסקו עד לאס וגאס
RV מניו יורק לאורלנדו
הטיול המשפחתי הגדול לאמריקה
שלושה חודשים במערב
חודש מניו יורק לנובה סקוטיה וניו פאונדלנד
רשמי טיול בצפון- מזרח
צפון-מערב מדנוור באוקטובר
תמונות מטיול במערב
טיול משפחתי בחוף המערבי
שלושה חודשים מדנוור
11 יום באלסקה
נסיעת עסקים בשילוב טיול
טיול בת מצווה בחוף מערבי
מערב ארה"ב באוקטובר
מתנה ליום הולדת 60 - טיול ברוקיס'
9 ימים מקלגרי
בריטיש קולומביה באוקטובר
מלאס וגאס לסיאטל
מבוסטון עם ילדים
21 יום בצפון מזרח
באלסקה עם 4 ילדים
פינוק 5 כוכבים בפלורידה
חודש באוטובוס K32
טיול בקרוואן-אוטובוס
טיפים לשומרי כשרות
שבוע ביילווסטון
יילווסטון, בפאלו ועוגיות
חודשיים עם תינוק
שלושה שבועות באלסקה
סקי עם קרוואן
30 יום במערב קנדה ביוני
טיול בת מצווה מניו יורק
שבועיים מניו יורק וחזרה
טיול חורפי בארה"ב
טיפים שימושיים להשכרה בסיאטל ומעבורות בקנדה
ממונטריאול בדגש על אופניים
חודש במערב קנדה
טיול נופים בנובה סקוטיה
3 משפחות במערב קנדה
מערב ארה"ב בפסח
21 יום מסיאטל לקנדה
טיול אביב בקליפורניה
הקרוון היה שיא הטיול
טיול בקליפורניה
11 יום ברוקיס' הקנדיים
סרטי המחשה אמריקה
אתרי טיול מומלצים
אמריקה

13 יום באלסקה עם ילדים, אוגוסט 2008   /  שגית לוסטיג

 

 

כללי:

 

מזג אוויר

קר - קפוא, למרות שיצאנו לטייל באוגוסט הגענו לאלסקה בקיץ הכי גשום וקר שהיה שם ב -90 השנים האחרונות, רוב הימים ירד גשם או שלג, מה שגרם לנו לשנות תוכניות ולוותר על דברים שרצינו לעשות מראש (טיסה במטוס ימי לדוגמה או הנסיעה בכביש הדאנלי שלא היה עביר בגלל הבוץ). הצטיידנו מראש במעילי גשם אבל לא במספיק ביגוד חם (חשבנו שניתן יהיה לרכוש בחנויות הכלבו באנקוראג' אולם בעונה הזו הם מוכרים בגדי קיץ בלבד, ניתן לקנות מעילי פליז אבל מכנסיים חמים בעיקר לילדים לא מצאנו).

יתושים

כנראה שמזג האוויר הגשום והקר הבריח את רובם, הוזהרנו מראש לגבי נחילי יתושי ענק, ואכן ראינו כמה כאלו , אבל בגדול תכשיר דוחה יתושים הרחיק אותם מעלינו וכך גם הרשתות בחלונות.

שעות אור 

בחודש אוגוסט יש כ 4 שעות חושך באלסקה וגם זה לא חושך מוחלט, מה שמאפשר להאריך מאד את שעות הטיול ולהגיע למקום הלינה גם לקראת 10 – 11 בלילה, במקרים כאלו כדי לתאם מראש (טלפונית) עם המשרד בקמפינג את הגעתכם ולקבל את ההקצאה של מקום החניה.

הקארוון

הזמנו מראש קארוון C30 ל 7 אנשים (יצאנו לטיול עם 3 ילדים בגילאי 17, 14, 11) הקראוון היה פחות מאובזר מקארוונים שקיבלנו בפעמים קודמות, (לא היו מכשירי טלוויזיה, וידיאו וDVD- . המטבח הכיל מקרר, גז ומיקרוגל שיכול להיות גם תנור עם תיקנו לחוד תבניות אפיה. הזמנו גם כלי מטבח ובנוסף קנינו עוד כלי אחסון, קרש חיתוך לירקות וסיר בישול נוסף).

לא היו בקראוון בולמי זעזועים לזמן החניה, כך שכל אחד שהתהלך בקראוון גרם לנו להרגיש כאילו אנחנו על ספינה בלב ים. ארונות – היו אבל רובם קטנים ופחות נוחים לאחסון.

מיטות הילדים – ספת הסלון (נפתחת למיטה זוגית), שולחן המטבח והתא שמעל הנהג, היו בהחלט ברמה טובה, המיטה של חדר השינה הייתה לא נוחה והושפעה מאד מכל תזוזה בקראוון.

על ציוד כלי המיטה ויתרנו (המחיר היה 50$ לאדם, ולא היה מספיק מתאים למזג האוויר לטעמנו. ניתן להביא ציוד מהארץ אך אנחנו הצטיידנו ב"פרד מאייר" הקרוב במגבות, סדינים שמיכות וכריות בסכום נמוך ממה שהיינו משלמים להשכרה.

בסיום הטיול תרמנו את הציוד דרך חברת ההשכרה לחסרי בית מקומיים (מלבד הכריות ששימשו אותנו לטיסות הארוכות בדרך הביתה).

תהליך קבלת הקראוון בחברת ההשכרה היה מהיר (גם ההחזרה) – ביום הקבלה יש לקחת בחשבון שאין רכבים פנויים (אלא עם תאמתם מראש) בבוקר ושעת מסירת הרכב היא 13:00 בצהריים , לאחר מכן יש להצטייד  במזון וציוד נוסף מה שערך לנו כ – 3 שעות (מומלץ לרכוש את מרבית המזון היבש לטיול באנקוראג' בעיקר בגלל מגוון ועלות, בשאר המקומות בדרך לא תמיד הצלחנו למצוא מגוון ראוי ולפעמים אפילו לחם וחלב לא נשארים, ככה שתמיד החזקנו מלאי מראש לכמה ימים).

דלק – מחירי הדלק והגז (פרופין לבישול והפעלת המקרר) משתנים בהתאם לקרבה שלכם לעיר גדולה, מומלץ לא להישאר עם פחות מחצי טנק דלק  ברכב פשוט כי לא תמיד יש תחנות זמינות. המחירים באנקוראג' היו סביב ה 4.33$ לגלון והגיעו כמעט עד ל 6$ לגלון במקומות הנידחים, אז פשוט כשמצאנו מחיר טוב מלאנו את הטנק. (גז מלאנו פעמיים במשך הטיול).

 

תכנון הטיול:

 

כעיקרון  מסלול הטיול שלנו והקצב נקבעים בזמן הטיול עצמו, אנחנו נשארים יותר זמן במקומות מסוימים וחולפים על פני אחרים בהתאם להתאמה שלהם אלינו ולרמת ההנאה שלנו בהם, אולם כשנוסעים לאלסקה יש לזכור שבגלל עונת התיירות העמוסה יש דברים שכדי להזמין מראש (מספיק גם יומיים שלושה).
לא הייתה לנו בעיה של מציאת מקומות לינה, המדינה בנויה לטיולי קארוונים וליד כל אתר תיירות ובכל עיירה ניתן למצוא כמה קמפינגים באיכויות שונות, מה עוד שבניגוד לארצות אחרות ניתן להחנות את הקראוון בכל מקום גם לחניית לילה (אלא עם כן מצוין שאסור).

יש להתחשב באיכות הכבישים באלסקה, חלק מהכבישים המהירים במפה הם דרכי עפר,הקיץ הוא  הזמן היחיד לתחזוקת הכבישים במדינה ולכן אתם עלולים למצוא את עצמכם ממתינים בטור ארוך של מכוניות בקטע כביש בשיפוץ, ולכן לא מומלץ לתכנן את מסלול הטיול לפי קצה הנסיעה המוכר לכם מישראל או מארה"ב אלא לקחת זמן ארוך יותר מראש.

את בסיס הטיול תכננו עפ"י ספרה של נטע דגני "אלסקה מסלולים" , שיחות עם מכרים שכבר טיילו באזור והאינטרנט. אולם החומר הטוב ביותר נמצא בתוך חוברות של לשכת התיירות המקומית (נמצאים חינם בכל קמפינג או חברת נסיעות, ואפילו בשדה התעופה) בחוברות אלו שהן על פי אזורים, מופיעים כל האטרקציות והפעילויות המומלצות לאותו אזור, וכן אינפורמציה על מקומות לינה, מסעדות ומרחקים ממקום למקום.

AAA – עברנו אצלם, אולם המפות שקיבלנו שם לא היו טובות יותר מאלו שקנינו בישראל וגם שאר החומר לא היה נוח לשימוש.

GPS – משמש אותנו כבר שנים תמיד בהצלחה גדולה – באלסקה הוא זכה לשמות חיבה (גנאי) שעדיף לא להזכיר. הוא יעיל עבור הסתובבות באנקוראג' ופיירבאנקס אבל בשאר המדינה עם תפעלו לפי ההוראות שלו תמצאו את עצמכם שוחים בתוך  האגם שנמצא בצד הדרך. המזל הוא שאין בעיה להתמצא במדינה, יש מעט כבישים ואין כל קושי לנווט גם עם מפות כלליות.

The great Alaska toursaver- רכשנו אותו ברשת ""Safeway, זהו ספר שמכיל קופונים לאטרקציות, סיורים ומקומות לינה (למי שאינו מטייל בקראוון) כשהעיקרון הוא 1+1 קנו כרטיס אחד וקבלו את השני בחינם, רכשנו 2 ספרים כאלו שהחזירו את ההשקעה שלהם כבר אחרי שייט אחד של יום שלם, (עלות ספר היא 99$) ובגדול חסכו לנו מאות דולרים על שאר הפעילויות, למי שהטיול שלו מתוכנן מראש לפרטי פרטים מומלץ להזמין את הספר מראש באינטרנט ולתכנן לפי הפעילויות שמופיעות בו.

תקשורת

ככל משפחה ישראלית ממוצעת, יצאנו מצוידים בטלפונים ניידים (של כל החברות הישראליות) כולם קולטים באותה מידה במקומות שבהם יש קליטה סלולארית, שזה כמעט בכל ישוב בדרך ומהווים מכשיר זמין ליידוי בדובים  ברוב חלקי הארץ השוממים, ולכן הצטיידנו גם בטלפון לוויני (מיותר אלא עם כן אתם מתכננים טרקים ארוכים או גיחה לצפון הרחוק שמעבר לפיירבנקס).

מחשב נייד עם יכולת חיבור אלחוטית, התגלה כשימושי ביותר עבור שמירת הקשר עם הארץ (3 מתבגרים שהורחקו כמעט לחודש מחבריהם), התעדכנות במה שקורה בעולם, (לא הייתה טלוויזיה בקראוון) וגם עבור פריקת התמונות הרבות שצילמנו. כמעט בכל קמפינג יש אפשרות חיבור לאינטרנט ולאלו שאינם יכולים להתנתק מהעבודה או מהיקום זהו בהחלט פתרון.

 

המסלול:

 

4.8.2008

נחתנו באנקוראג' ב 20:30 אחרי שיצאנו בבוקר מניו יורק , טיסה ארוכה  ומייגעת עם חניית ביניים בסיאטל. המלצתי היא לבחור מסלול אחר (גרמניה או קנדה) אלא עם כן יש לכם אילוצים שיביאו אתכם לניו יורק לפני כן. הימים שהיינו בניו יורק לפני כן (בהמתנה לביתנו הגדולה שהגיעה מיעד אחר בארה"ב) סידרו לנו את השעון הביולוגי ולכן תכננו לקחת את הקראוון יום אחרי ולהתחיל בטיול.

קבלת הפנים באנקוראג' לא הייתה מלבבת, נהג המונית גבה מאיתנו 20$ מעל למחיר המונה בטענה שאנחנו חמישה וככה נהוג, כל נהגי המוניות שהשתמשנו בשרותיהם בימים שלאחר מכן לא מכירים כנראה את ה"חוק" הזה.

 

5.8.2008

לאחר ארוחת בוקר, יצאנו להתארגנות בסניף ה AAA ואח"כ לשיטוט ראשוני ברחובותיה של אנקוראג' (השדרה הרביעית היא היפה ביותר), וביקור בחנות המפעל של סכיני ה ULU – ששימש אותנו מצוין בחיתוך ירקות לארוחות.

בשעה 13:00 התייצבנו בחברת ההשכרה, חתימה על ניירת, צפייה מהירה בסרט ההדרכה, קבלת הרכב ונסיעה להצטיידות בסניף "פרד מאייר" הקרוב, לקח לנו די הרבה זמן למצוא כל מה שרצינו , איננו מכירים את מבנה החנות ואת אריזות המזון המקומיות ולכן קניה כזו לוקחת יותר זמן מאשר קניה ממוצעת בארץ.

הצטיידנו ברוב המזון היבש, והבשר הקפוא וכן בהרבה שתייה, וירקות (מזג האוויר הקר מאפשר למוצרי המזון לא להתקלקל במהירות כמו בישראל), ארגנו את כל הציוד בקראוון ובארונות האחסון (כולם כבר מתורגלים ועוזרים והדברים נעשים מהר מאד) ואנחנו בדרכנו צפונה.

בתכנית המקורית על הנייר התכוונו להגיע בלילה הראשון לפארק דנאלי, אך בפועל כבר אחרי תחילת הנסיעה הבנו שנישן כנראה היכן שהוא בדרך. כמו בכל יום ראשון של טיול בקראוון לוקח זמן להסתגל לרכב, ולכבישים ולקראת  20:00 אנחנו מוצאים קמפינג (לא מיוחד) בעיירה קטנה קצת אחרי Wasilla. מלבדנו תושבים קבועים בקמפינג ועוד משפחה נוספת שמפנה אותנו ליער הקרוב שם יש הרבה עצים להדלקת מדורה. ארוחת ערב מהירה של ספגטי ונקניקיות, כביסה ראשונה, מקלחות והעייפות מפילה אותנו כשמבט בשעון מגלה שכמעט חצות, רק שעם האור שבחוץ פשוט לא שמנו לב לשעה.  

 

6.8.2008

התעוררנו מוקדם , אולי בגלל שאנחנו רגילים לשעון של החוף המזרחי, או המיטות אבל כנראה בגלל הקור (ללילה שאחרי כבר רכשנו ביגוד שינה חם יותר ושמיכות נוספות וגם הדלקנו את החימום בקראוון לסירוגין). ארוחת בוקר ראשונה , ירקות! כל אחד בוחר תפקיד בקראוון (שטיפת כלים, ניתוק חיבורים, ניקוי), ושוב אנחנו בדרך צפונה, עוצרים בעיירות קטנות, נתקלים לראשונה בפרחים הענקים שגדלים באלסקה בקיץ (20 שעות אור והמון מים), עוצרים בכל נקודת תצפית שמשקיפה על שמורת הדנאלי (יש 16) ונתקלים לראשונה במזג האוויר שילווה אותנו בימים הקרובים – גשם.

אחרי כמה שעות מגיעים לשמורה כשהתחנה הראשונה שלנו היא מרכז הזמנת הכרטיסים, לפי המלצות מראש רכשנו כרטיסים לסיור שיוצא ב 10 בבוקר למחרת  ונוסע מהמרכז ועד לאגם הפלא

(11 שעות). אח"כ המשכנו לחפש קאמפ, יש הרבה בסביבה ואנחנו מתמקמים בסמוך למרכז הדנאלי, הגשם והקור אינם עושים חשק להסתובב, ואחרי ביקור מהיר בסביבה, הצטיידות בשמיכות נוספות וכמה מזכרות (למרות שזוהי עיירה תיירותית בלבד שנסגרת בספטמבר מחירי המזכרות התבררו כזולים ביותר ממה שנתקלנו אח"כ בהמשך הטיול), אנחנו מכינים ארוחת ערב ומתארגנים לשינה.

 

7.8.2008

אורזים אוכל לטיול של יום שלם, (אין בכל השמורה אפשרות לרכוש מזון או שתייה). שמורת הדנאלי נחשבת לאחת מהיפות ביותר באלסקה והטיול בה נערך באוטובוסים שיוצאים ממרכז התיירות. השמורה גדולה יותר משטחה של מדינת ישראל (ככה טורח ג'רמי הנהג לספר לנו ולשאר הנוסעים שיעבירו איתנו את היום הקרוב). לכל אוטובוס מספר תחנות שבהן הוא חונה לצורך תצפית ושירותים, כמו כן ניתן לרדת מהאוטובוס בכל מקום לצאת לטיול רגלי ולתפוס אח"כ אוטובוס אחר.

ליבה של שמורת הטבע הוא הר המקינלי שהוא הגבוה ביותר בצפון אמריקה. היום בזכות העננים הרבים אנחנו יודעים שהוא שם אבל לא ממש רואים אותו.

רכשנו כרטיסים עד ל"Wonder Lake" כשבדיעבד נראה לי שנסיעה עד מרכז המבקרים Eielson"" מספקת את חווית הפארק (ילדי אמרו שהם לא מצאו כל פלא באגם, שהוא קטן אפילו בקנה מידה שלנו... אבל אולי תרם לכך מזג האוויר האפור...).

אחרי כשעה נסיעה ופתיחה מבטיחה של 2 מוסים, אנחנו מגלים שאחד מהתרמילים שלנו נשאר כנראה בתחנת היציאה. התרמיל מכיל הרבה צ'ופרים ואת כל האוכל של טל (הצעירה במשפחה שכל דבר שנכנס לפיה נבחן במיקרוסקופ ובמיוחד עבורה הוטסה מזוודה שלמה עם אוכל ישראלי). מרגע זה הדברים די מתדרדרים, ציפיותינו לעשרות חיות (הבטחתי לילדים שהיום בטוח הם יראו דוב) שבאות לידי ביטוי בהרבה ציפורים וברווזים שג'רמי מאד מתלהב מהם ומקפיד לעצור ליד כל אגמון (שלולית בפינו) שבו שוחה ברווז. לזכותו ניתן להגיד שהוא בעל ידע מדהים על אלסקה, האזור ובעלי החיים ובמשך 11 שעות הוא טורח לשתף אותנו בידע הרב.

מזג האוויר קר ויש ויכוח במשפחה מהי הטמפרטורה, כשבסוף דניאל מנצחת בטענתה שיש 0 מעלות כשמתחיל לרדת שלג מה שמרים את מצב הרוח של כל השלושה, סופת שלג באמצע אוגוסט זה די  חריג אפילו בשביל אלסקה והלבן הזה שנערם על הקרקע משאיר אותנו מחוץ למרכז המבקרים המחומם והיפה לטובת קרבות שלג.

בדרך חזרה אנחנו עוברים משפחת שועלים, הרבה כבשי הרים (נקודות לבנות בקצה ההר), ואז כשעתיים לפני ההגעה חזרה למרכז המבקרים (הנסיעה היא הלוך ושוב באותה הדרך וזמן הטיול כולל את ההפסקות שעושה האוטובוס) הבטחתי מתקיימת- הנוסע שמאחורי צועק  stop, stop bears"" ואכן מצד ימין אנחנו מזהים (ממרחק רב) אמא גריזלי עם גור קטן. שאר הנסיעה כבר עוברת בנחת, ראינו דוב, המטרה הושגה, השלג הפסיק לרדת, ובשעה 9:15 אנחנו חוזרים לתחנת היציאה. לוקחים את הקארוון וחוזרים לחניון, מרק ירקות חם עם שקדי מרק מספקים את טל אחרי יום שלם של צום.

שוב התארגנות ואנחנו משתפרים, מגיעים למיטה בסביבות 23:30 .

התוכנית למחר במקור הייתה לנסוע יומיים על כביש הדנאלי, אבל מזג האוויר אמור להמשיך להיות גשום, והמיידע מאנשים בשמורה אומרת שהכביש כולו הפך להיות עיסת בוץ גדולה ולכן עושים שינוי כיוון ומצפינים .

 

8.8.2008

אחרי התקפלות הבוקר נוסעים לחפש את התרמיל (בעיקר כי בכיס הקטן יש את כנפי הטייס של "קונטיננטל" שטל קיבלה מהדיילת בטיסה לסיאטל), מוצאים אותו במרכז שבו השארנו אותו בדלפק הכרטיסים ואנחנו יוצאים צפונה לכיוון Fairbanks. הגשם לא מפסיק לרדת, אנחנו עושים הפסקה בעיירה Nana שעל גדות נהר ה "Tanana". בעיירה רחובות שלמים מוצפים במים וכל החנויות במחירי חיסול של 50% או סווטשרטים ב-5$. שיחה ראשונית עם אחת המוכרות (סלובקית שבאה לעבוד שם בקיץ ויש הרבה כאלו), מבהירה לנו שהנהר עלה על גדותיו מרוב גשם והציף את כל העיירה ומכיוון שהם חוששים מפינוי הם מחסלים את כל הסחורה. ניצלנו את זה כמובן... מלבד זה זוהי עיירה קטנה וציורית והיה כייף לסייר בין בתיה, למרות הגשם, מצאנו שם גור קטן של האסקי אלסקי, שזה הכלבים שגוררים את המזחלות בחורף, הוא מאד התלהב מאיתנו ורצה להצטרף לשאר הטיול... לקראת צהרים מגיעים ל   "Fairbanks"ויוצאים לסופר לעשות קניות, מחר יש לטל יום הולדת 11 ואנחנו רוכשים עוגת שוקולד, נרות, ממתקים ובלונים. אנחנו ממשיכים לכיוון המעיינות החמים של "Chena". הדרך לשם יפה אבל משובשת כשמדי פעם רואים מוס או קריבו (התקשינו להבדיל בניהם) חוצים את הכביש. מגיעים למעיינות, גשם שוטף, הקאמפ – יבש (ללא אפשרות חיבורים) ואנחנו מחליטים לחזור לעיר (שעה וחצי). מטלפנים מהדרך לאחד מהקמפינגים שמצאנו בחוברות המטיילים של האזור ובעלת המקום, אומרת שתחכה לנו עד שנגיע (להערכתנו ב 20:15), ה"גי.פי" יודע את הדרך לשם שינוי ואנחנו מגיעים לשם בדיוק בשעה שאמרנו. קאמפ גדול ונחמד ליד הנהר.

 

9.8.2008

הקימה בבוקר מלווה בהתארגנות אחרת, מנפחים את הבלונים, שמים נרות בעוגה, מכינים צלחת ממתקים ואז מעירים את כלת השמחה בת ה-11, ואכן היום קצת יותר קל לה לקום מבקרים אחרים, היא מקבלת שקית עם ברכות שכתבו חברותיה ובני משפחה מהארץ וברכה אישית מכל אחד מאיתנו שנכתבה על גלויה מאלסקה.

בתחילת הבוקר אנחנו נוסעים לFox, למכרה הזהב "אל דורדו", נוסעים אליו ברכבת קיטור ומקבלים הסברים על כריית הזהב והדרכים השונות למצוא אותו. האזור כולו התבסס על חיפוש זהב ואנחנו מקבלים הדרכה איך מסננים זהב מאדמת הנהר. לקינוח כל אחד מקבל קערית ושקית מלאה באדמה ואנחנו מוזמנים לחפש זהב בהבטחה שכל אחד יצא משם עם 8 גרגירי זהב לפחות. לי לקח 3 שקיות להגיע למספר הרצוי, שאר בני המשפחה היו יותר מוצלחים וביחד אספנו שלל זהב בשווי של כ-60$(שוקלים את הזהב של כל אחד). את הזהב שמצאנו הילדים החליטו להכניס לתליון ולתת לי במתנה וככה הזהב שלהם ילך איתי לכל מקום, מכיוון שהזהב שלנו היה יותר מדי לתליון אחד עשינו 2 ואת השני קיבלה כלת יום ההולדת. (מומלץ להתקשר ולברר מהם שעות הסיורים, אנחנו במקרה הגענו 10 דקות לפני היציאה ככה שלא נאלצנו להמתין). משם חזרנו לכיוון פיירבנקס כשבדרך עצרנו במרכז המבקרים של צינור הנפט הארוך שמוביל נפט ממפרץ פרודהו שבצפון אלסקה ועד למסוף הנפט הגדול בוואלאדיז. במקום רואים את הצינור עצמו וכן את המבנה הפנימי שלו, את מסלול הצינור ומקבלים הסברים
(ע"ג שלטים) על אורך הצינור וכמות הנפט שמוזרמת בו.

אח"כ הגענו חזרה לפיירבנקס לשיט על נהר "Chena"
(שוב מומלץ לברר מראש את השעות יוצא בערך כל 3 שעות). השייט על הנהר מומלץ מאד, אמנם תיירותי אבל בהחלט חושף אותנו לצורת החיים במקום. במהלך השיט מדגימים המראה ונחיתה של מטוס ימי (בהמשך הטיול רואים רבים כאלה בחניה הביתית של הרבה בתים). המטוס יכול לנחות על מים ועל שלג ולכן הוא משמש כלי תחבורה עיקרי בתקופת החורף. שטים לאורך בתים מפוארים, באחד אפילו מותקנת בריכת שחיה ( המשמשת את המתרחצים כיומיים בשנה), מגיעים לחווה לגידול ואימון כלבי מזחלת, שם אנחנו מתוודעים לראשונה לספורט הלאומי והפופולארי ביותר באלסקה ואח"כ ממשיכים לכפר דייגים וציידים שם אנחנו רואים את הטיפול בדגה ואת בקתות הציידים – מומלץ ביותר, שתי הפעילויות שבחרנו באותו יום היו מספר הקופונים.

אנחנו יוצאים בנסיעה לכיוון העיירה North Pole

העיירה כולה מקושטת כאילו חג המולד בפתח ומוקדשת כולה למורשת סנטה קלאוס ולרוח החג. אנחנו מבקרים בביתו של סנטה קלאוס, מצטלמים איתו ועם אשתו, רואים את מכתבי הילדים שכותבים לסנטה (עליהם עונים אנשי העיירה), צופים בשעון עם הספירה לאחור עד למועד החג ואח"כ מתמקמים בקאמפ של סנטה בסמוך למכלאת האיילים שלו (שדרך אגב אתם מתבקשים (ע"י סנטה) שלא להאכיל אותם כי הם בדיאטה מיוחדת).

 

10.8.2008

בלילה מתחיל שוב גשם שהפעם לא מפסיק ואנחנו מתעוררים בתוך אגם, הדרך היחידה לצאת מהקראוון יבשים היא דרך דלת הנהג. טל מנצלת את הזמן למקלחת ארוכה (אין מחסור של מים באלסקה) ואנחנו יוצאים בדרכנו דרומה. בזמן הנסיעה אנחנו רואים מספר מכוניות חונות לצד הכביש, זהו סימן שכדאי לעצור ולראות מה רואים, כשהפעם אלו 3 מוסים גדולים שעומדים במרעה לצד הכביש, מצלמים כמה עשרות תמונות... ממשיכים הלאה ורושמים לפנינו לעצור בכל פעם שאחרים עומדים בצד הכביש כי כנראה הם מצאו שם משהו מעניין.

הדרך כולה שוממה, מדי פעם עובר רכב נוסף והנופים "חוזרים על עצמם" הרים גבוהים לבנים משלג, אגמים נהרות, וערבות ענק של טונדרות מלאות בפרחי בר (הצבע הורוד שולט). מראות מרהיבי עין ולאורך כל הדרך אנחנו ממשיכים לצפות בקטעים מקו הנפט הגדול שבאזור הזה כולו נמצא מעל האדמה (בצפון הרחוק הוא נמצא מתחתיה כדי של יקפא). לפתע אנחנו מגלים בשמים נקודה כחולה ומקווים שהכביש מוביל לכיוונה, אנחנו בדרך ל Valdez ולא בטוחים שנעשה את כל הדרך היום, אבל אנחנו בכיוון מתוך ידיעה שאיננו נוסעים לקרחון" Kennicott" ודרך ""McCarthy בגלל שחברת ההשכרה אינה מבטחת את הקראוון בדרך זו.
עוצרים בדרך בקרחון "
Worthington" לתצפית בלבד וכדי לשבור את הנסיעה הארוכה (נחזור אליו למגע מקרוב בעוד יומיים), כבר מאוחר ואנחנו רוצים להגיע לעיירה ולהזמין שייט ליום המחרת. אנחנו מתמקמים בקאמפ גדול ממש ממול המרינה של העיר ומגלים שניתן להזמין שייט במשרד הקאמפ עצמו, השייט המומלץ הינו ל- 9 שעות והקופונים בספר הקופונים מכסים שייט של 6 שעות, אבל באמריקה הכל עובד ומחיר הקופון מנוקה מהסכום שעלינו לשלם וכך נחסכים להם 200$ ברגע. לאחר מכן אנחנו יוצאים לצעידה בנמל, עוברים על הרציפים בין מאות יכטות וספינות דייג וכשאנחנו מזהים התקהלות של אנשים אנחנו מצטרפים מייד וצופים בדרבי הדייג הגדול שנערך כל יום בחודשי הקיץ, ובו כל דייג מביא את שללו לשקילה והזוכה הוא זה שתפס את הדג השמן ביותר. במקום גם עמדות ניקוי וחיתוך דגים ואפשר לראות את הדייגים במהלך השטיפה והניקוי של שללם כשמסביב מחכים עשרות שחפים שמתעצלים לדוג לבד לשאריות.

עוברים לסופר המקומי (גדול למדי) ומצטיידים במזון טרי להמשך (לחם, חלב, ירקות מיץ תפוזים, הפירות במחירי עתק ולא מצאנו מספיק זהב יום קודם כדי לממן אותם אז ויתרנו).

 

11.8.2008

הלילה היה פחות קר, אולי כי הדרמנו ואולי כי החימום עבד יותר זמן או שפשוט התרגלנו אבל אנחנו מתעוררים לבוקר מדהים, השמים כחולים ללא זכר לענן ואנחנו מתקשים להאמין, אוכלים ארוחת בוקר ומתייצבים במרינה בשעה 9:30, מקבלים "בורדינג פס" ובשעה 10 אנחנו יוצאים לדרכנו, בספינה 2 קומות עם מקומות ישיבה בחוץ ובפנים כשבהתחלה נראה היה שהמקומות הטובים הם בקומה השנייה בחוץ, אבל רגע אחרי היציאה לים הפתוח הבנו שהשילוב של שמים בהירים ומהירות הספינה גורמים לקור מקפיא ואיפסנו את עצמנו מייד בקומה הראשונה המחוממת ממנה ניתן להגיח החוצה במהירות .

המטרה של היום -לווייתן ! , כל דבר קטן מזה לא יספק את השלישייה שאיתנו. אנחנו שטים בים כחול בין הרים ירוקים עם כיפות שלג, מלווים אותנו שחפים כשהחיה הראשונה שנצפית היא נשר מקנן. הקפטן שהוא גם המסביר של היום עוצר ומכוון את האנשים בדיוק היכן למצוא את הקן והציפור. במהלך ההפלגה ניתן לעלות לגשר מתי שרוצים ולצפות בכל מכשירי הניווט המתקדמים להסתכל במשקפות ענק שמונחות שם ולנסות ולחפש ...לווייתן.  אנחנו מתקרבים לקרחון "קולומביה" ובדרך עוצרים כדי להעלות אנשי צוות מספינות הדייג הרבות שנמצאות במפרץ וכן כדי להעביר אליהם דברי מזון ודואר (ספינות אלו נשארות בים מספר שבועות וספינת התיור הינה הקשר שלהם ליבשה). בקרבת הקרחון גושי קרח גדולים שהתרסקו מהקרחון ומשייטים לתוך הים הפתוח ובניהם שוחים כלבי ים ולוטרות (מי שייקח את השיט של 6 השעות יסתובב בנקודה זו ויחזור לוואלדיז ויש לקחת בחשבון שלפעמים יש יותר מדי קרחונים במים וההתקרבות לקרחון עצמו אינה אפשרית ואז מתצפתים עליו ממרחק בלבד). המראה עוצר נשימה- הים כולו מנוקד בפיסות קרח שבניהם משייטות ספינות דייג שמעלות רשתות עמוסות בדגי סלמון.

אנחנו ממשיכים לקרחון השני "Meares" ולשמחתנו הבחירה בשייט הארוך הצדיקה את עצמה, המראה מדהים כשפתאום מתגלה לך קיר קרח עצום ומדי פעם נשברות ממנו חתיכות ענק וצונחות למים (מישהו הזכיר טיטאניק?), מאות כלבי ים שוחים סביבנו או מתחרדנים על פיסות קרח צפות, והגברים במשפחה עשו פוזה למצלמה בחולצה קצרה ומייד לאחר מכן התלבשו ב 3 שכבות נוספות (כובעי הצמר היו חיוניים ביום הזה).

בדרך חזרה (מסלול קצת שונה) רואים ציפורי ים שונות ולהקה של אריות ים. הקפטן מקפיד לעצור זמן ממושך ליד כל אטרקציה כזו ומאפשר לכולנו לצלם, כך שהישיבה בקומה המחוממת לא גורמת לנו להחמיץ אף דגיג, ולמרות זאת לוויתן?... אפילו הקור המקפיא לא מכניס את דניאל פנימה ושום דג קטן מזה לא יספק אותה. ואז כשעתיים לפני סיום השייט פתאום הספינה משנה כיוון ומתחילה לדהור , הקפטן המוצלח שלנו זיהה את סילון המים שהליוויתנים מוציאים מגופם ואנחנו בדרך אליהם, נעצרנו ליד זוג ליוויתנים אפורים כשבהתחלה הצלחנו לראות בעיקר את החלק העליון של גופם ואת הזנב המרשים, אבל כנראה הם קלטו שאנחנו תיירים מארץ מאד רחוקה וזכינו למופע קפיצות מרגש באוויר שהשאיר אפילו את אנשי הצוות פעורי פה. נשארנו לידם כחצי שעה ואח"כ נאלצנו לפנות לכיוון הנמל. בדרך עוד הצטרפה אלינו להקת דולפינים ועוד כמה אריות ים וכבר כמעט 8 בערב אנחנו נכנסים לנמל (לא רעבים- בספינה מאכילים אותך פעמיים, ארוחה בשרית עם ירקות, ולקראת ערב מרק חם. במשך כל היום יש שתייה חמה חופשית ולצידה לימונדה (לא טובה כמו של פריגת), מתוקה ומרווה ומים).

עוד סיבוב קצר ברציפים ואנחנו מתבשרים שהפסדנו דג הליבוט במשקל של 100 פאונד שניצח בדרבי של היום, אנחנו לא חובבי דייג וגם מראות הדגים המבותרים לא היו קלים לחלקנו, אבל צריך להבין שזהו הדבר המרכזי שעבורו מגיעים מרבית התיירים לאלסקה וזוהי גם פרנסתם של התושבים, כך שבכל חוברת או מרכז מבקרים אלו יהיו הדברים המרכזיים שיוצאו לכם.

 

12.8.2008

מתחילים את הבוקר בתדלוק (עיר גדולה = מחירים זולים יותר) ואנחנו עוצרים במרפסת התצפית שביציאה מהעיר לצפות בדגי הסלמון שמטפסים בנהר מול הזרם. מוסיפים הליכה קצרה לכיוון המפל וקוטפים תותי בר אדומים שצומחים בשטח (קצת פחות בשביל הדובים), משם אנחנו בדרכנו חזרה באותו כביש שהגענו עליו לעיר יומיים קודם לכן כשהמטרה ללינת לילה היא פאלמר- עיירת חקלאות בקרבת אנקוראג' (כ-280 מייל).

עוצרים כבר אחרי מיילים קצרים במעבר ההרים טומפסון, לצד הדרך ברכות של שלג תמידי וזה הזמן לקרב שלג וטיול בהרים באזור. משם אנחנו ממשיכים לקרחון "Worthington". הפעם אנחנו צועדים אליו וקצת גם עליו. הקרחון נגיש ביותר ואין צורך בצעידה ארוכה כדי להגיע אליו.

הנסיעה ממשיכה צפונה כשכל הדרך מלווה במפלים שיורדים מההרים, חלקם קפואים וחלקם עם מים שהפשירו. הנופים מדהימים ולמרות שמטפטף מדי פעם... כבר לא מפריע לנו – התרגלנו.

מדי פעם עוברים פונדקי דרכים ובתי קפה שמתהדרים בשמות כמו "פיצה גריזלי" או "סנדוויץ' מוס" ועוצרים בהם בעיר כדי להתרשם מהמבנה, קרני המוס הענקיות שמפארות את הבתים ושאר החפצים שעברו כבר מזמן מן העולם.

ואז משום מקום ובשום מקום שיש לו שם אנחנו רואים את דגל ישראל מתנופף לו ביחד עם דגל ארה"ב, כמובן שזה מצריך עצירה (המקום היכן שהוא אחרי Tahneta pass). את פנינו מקבל כלב סאן ברנרד ענקי ובעלת בית שמוכרת גלידות, חטיפים ומזכרות. שאלתי על הדגל ונתקלתי בשאלה "למה זה מעניין אותי", הזדהתי כישראלית ומיד קיבלתי תשובה שהם אוהבי ישראל ורוצים להביע בה תמיכה ומאותו רגע התקבלנו בחיוכים וסימפטיה וגמלנו לה בקניית גלידות והזמנה לבקרנו בישראל.

משם המשכנו כשכל הדרך אנחנו עוצרים לצפות על קרחון מטנוסקה, רצינו להגיע לחוות ה-"Musk Ox" אבל תיקונים בכביש גרמו לנו להגיע לחווה אחרי סיום הסיורים (6 בערב) ואנחנו ממשיכים לפאלמר בחיפוש אחרי מקום לינה. בקאמפ שמצאנו באותו יום פגשנו לראשונה ילדים מקומיים, הקאמפ מנוהל ע"י משפחה שמתגוררת במקום עם תשעת ילדיה (בהמשך גילינו שזהו אינו מספר ילדים חריג שם). ליד בית המשפחה הייתה טרמפולינה גדולה וביקשנו רשות להשתמש בה לשמחתם של ילדינו וילדי המשפחה שהתחברו מייד. (מטיולנו בעבר אנחנו רגילים להווי קמפינגים עם מתקני הפעלה לילדים ובריכות שחיה, כמעט ולא נתקלנו במשפחות נוספות עם ילדים שטיילו באלסקה, מרבית המטיילים שפגשנו היו פנסיונרים. מזג האוויר הקר שסוגר את מרבית הנופשים בתוך הקראוון מנעו מאיתנו ליצור קשרים עם נופשים אחרים בטיול זה).

 

13.8.2008

אנחנו בדרכנו לחצי האי קינאי, חוצים את אנקוראג' ועוצרים לאורך החוף, צופים בשפל המדהים שחושף קרקע ים חולית ונכנסים לבית החולים לחיות בר ב- .Girdwood התשלום סמלי (20$) רצוי תמיד לבדוק האם יש מחיר מיוחד לילדים (עד גיל 12 = ילד, או לצעירים (17) או תעריף משפחה, שוב גשם אבל אנחנו מעדיפים ללבוש את מעילי הגשם שלנו ולצאת לסיור רגלי (ניתן גם לנסוע ברכב כמו בספארי). במקום ניתן לצפות בכל חיות הבר שיש באלסקה (יבשתיות). חיות אלו נפצעו או ננטשו והובאו לטיפול במקום. הן מטופלות שם ומקבלות תנאי מחייה דומים עד כמה שאפשר, צפינו בדובים חומים ושחורים דגים דגים ומשחקים אחד עם השני, ובעוד חיות רבות נוספות.

משם אנחנו ממשיכים דרך Moose Pass לעיירה Seward. הדרך שוב מרשימה וגם העיירה יפה למרות שהיא יותר תיירותית מדומותיה (וואלדיז , הומר וויטויטיר). המטרה בעיירה ביקור במרכז הימי שהומלץ לנו בחום ע"י הגברת מהפונדק עם דגל ישראל. הקופונים שלנו שוב מקזזים לנו 2 כרטיסים ואנחנו בפנים. לדעתנו המקום מתאים בעיקר למשפחות עם ילדים צעירים יותר, או לכאלו שלא ביקרו באקווריומים גדולים אחרים. לדברי ילדינו המרכז אינו מתחרה באלו של ברצלונה או סאן דייגו ולמי שכבר צפה בבעלי החיים בשייט לפני כן עדיף לדלג על הביקור.

משם המשכנו בנסיעה מערבה על כביש עפר לאורך המפרץ, סתם כדי להנות מעוד כמה מראות יפים. בסיומו של הכביש קאמפינג נחמד על שפת המפרץ, אבל השעה מוקדמת מדי עבורנו ואנחנו חוזרים לעיירה לסיור בנמל, בודקים את מצב שקילת הדגים בדרבי היומי, נכנסים לחנויות המזכרות ויוצאים לפנות ערב (19:00) לכיוון אגם הדובים ללינה בקאמפ נחמד שמנוהל שוב ע"י משפחה עם ילדים. הפעם רק 6 וקר ורטוב מכדי לשחק בנדנדות, אבל יש מועדון בצמוד למשרד שם מוגשת ארוחת בוקר קונטיננטלית ע"ח הבית. המקום מצויד בפלזמות ענק – כן מסתבר שיש אולימפיאדה למרות שבארה"ב הספורטאים היחידים שהגיעו לסין הם האמריקאים, ואת המעקב אחרי אלו שלנו היינו צריכים להמשיך ולעשות באינטרנט. המקום מצויד במשחקי מחשב לילדים ובהחלט מהווה פתרון עבורם להתאוורר מהצפיפות בקראוון.

 

14.8.2008

הבוקר מתחיל נחמד, אנחנו נוסעים לראות את אגם הדובים ומשם חוזרים לכביש הראשי ונוסעים לכיוון .Cooper Landing  אנחנו פונים לעבר "Quartz Creek" ונוסעים לאורך הנהר. אחרי שעוברים את הגשר הראשון ממשיכים בדרך העפר (טובה) עד לגשר השני ושם עוצרים לגמרי לבד, אנחנו והדגים (הדובים כנראה אכלו ארוחת בוקר מוקדם יותר) מטיילים לאורך הנהר שהוא רדוד מאד בנקודה הזו וצופים "במרוץ הסלמון השנתי". הסלמונים אדומים ובולטים מאד וזה אחד מהמראות היפים שראינו.

אנחנו מחליטים לטייל הפוך ולנסוע עד לHomer- ואז להתחיל ולחזור את הדרך לאנקוראג' ולפי הזמן שיוותר לנו לעצור בדרך. בדרך לשם אנחנו עוצרים במפעל משפחתי לייצור מעץ, מטפסים על הכסא הענק שבמקום, ומסתובבים בין הבקתות לצפות בעבודות האומנות. עוצרים לארוחת צהרים בכפר הדייגים Ninilchik. ירדנו ממש לחוף הים ליד הנמל הקטן של הכפר וסעדנו על חוף הים.

אחה"צ מגיעים ל Homer שוב גשום ואנחנו מחפשים קאמפ. רובם מרוכזים לאורך חוף הספיט ככה שהתמקמנו באחד שהתאים לנו תקציבית (ביפה יותר רצו 80$ ללילה וזה נראה לנו מוגזם) ויצאנו לשוטט בין גלריות האומנים הרבות שפזורות לאורך החוף. משיחה עם חלקם הבנו שאין באזור תיירות חורף ולכן אלו השבועיים האחרונים של העונה לפני הסגירה של החנויות. הלכנו לברר על טיסה לשמורת הקינאי ומסתבר שיש מקומות רק למחרתיים. המחיר 555$ לאדם ואין הנחה לילדים, אנחנו מחליטים לחכות ולראות מה יהיה מזג האוויר למחרת ואז להזמין.

חוזרים דרך חוף הים, צופים בכלבי ים שצפים להם במים , שוב התארגנות שגרתית, ארוחת ערב ולמרות כל המיומנות האור שוב מתעתע בנו ואנחנו מוצאים את עצמנו מסיימים ב 23:00.

 

15.8.2008

בלילה נפתחו ארובות השמים אבל הפעם עם רוחות חזקות ואנחנו קמים ואי אפשר לראות את חוף הים שאנחנו ישנים לידו, אפילו הדייגים הפנאטים לא הגיעו ל"חור" לדוג בו. סערה שהגיעה מהגולף של אלסקה פוגעת קשה באזור ואנחנו מחליטים לוותר על שמורת הקינאי, זה לא היום לטוס במטוס ימי קטן, ולהתקפל מהאזור. מזג האוויר משתפר כ -60 מייל מזרחה ואנחנו נופלים על היריד השנתי של המחוז (תחרות החזיר המטופח ביותר, הפשטידה הטובה וכו). כל המחוז ואנחנו מבלים ביריד שמזכיר את ימי הקיבוץ לפני 35 שנה, נשארנו שם כשעתיים והמשכנו שוב לכפר הדייגים Ninilchik הפעם לכנסיה רוסית בת 100 שנה שניצבת במקום, הכל נטוש כולם ביריד. צפינו מבחוץ והמשכנו לעבר העיר קינאי.

ירדנו לשפך נהר הקינאי אל הים וטיילנו לאורך החוף, היה שפל וראינו המון כלבי ים דגים דגי סלמון. את שלדי הדגים ראינו בחוף. החוף יפה עם הרבה צדפים ואבנים יפות וממקום החניה ניתן ללכת לשני הכיוונים.

עזבנו את העיר רק אחרי שצפינו באמא מוס ושני ילדיה מטיילים בסמוך לכביש.

היעד הבא Cooper Landing אשר לאורך נהר הקינאי שצבוע בצבע תכלת אפרפר מרהיב. אנחנו מוצאים קאמפ יפה ורק אחרי שמשלמים אנחנו מקבלים מבעלת המקום "התרעת דוב". מסתבר שלפני חודש תקף דוב את אחד מהעובדים בחניון ולכן יש כללי התנהגות כמו ללכת בקבוצות, להרעיש (טל אומרת שבזה היא טובה), לא להשאיר אוכל בחוץ וכו.. למחרת המטרה ראפטינג ואנחנו לוקחים מבעלת הקאמפינג את האופציות הטובות יותר באזור.

 

16.8.2008

הדוב לא בא לבקר אותנו בלילה.

אבל הגשם שוב יורד וקר לנו מדי להיכנס למי הפשרת השלגים. יש שני אמיצים שרוצים והם במיעוט, אנחנו ממשיכים בדרכנו לקרחון "פורטרג'". כשאנחנו מתקרבים אליו היום נעשה יפה ויש לאורך הדרך מספר מסלולי הליכה מסומנים ומוסדרים שהולכים לאורך הכביש והנהר, ניתן לתאם עם הנהג שימתין בחניון הבא ופשוט לצאת ולחלץ את העצמות.  עוצרים בחניון יום שמשקיף על חלק מהקרחון ואנחנו יוצאים להליכה לאורך הנחל, כולו מלא בדגי סלמון. לאורכו יער עם שרכי ענק, פיטריות בהמון צבעים וצורות וכמובן גרגירי יער (טובים למאכל) שיהיה לדוב במה לקנח אחרי המנה העיקרית. גיא לא מפסיק לשיר לאורך כל הדרך, העיקר שהדוב ישמע ויברח.

האזור, הקרחון והדרך יפים מאד, כמובן שהשמים הכחולים תורמים המון. אנחנו עוברים במנהרה ל Whittier והאמת היא שאם אין בכוונתכם לקחת משם שיט או להשכיר קאייק חבל על דמי המעבר- העיירה קטנה מאד ולא מרשימה.

ממשיכים בדרכנו ועוצרים ב"Potter Marsh" בסמוך לאנקוראג'. זהו מסלול הליכה על גשרי עץ שממנו ניתן לתצפת על ציפורי מים ומוסים שרועים באזור. מגיעים לאנקוראג' וממהרים לשוק סוף השבוע שפועל בשדרה השלישית בימי שבת וראשון מ-10:00 עד 18:00, בעיקר כדי לראות את עבודות האומנות הייחודיות ולחוש את האווירה. מי שרוצה לקנות מזכרות רגילות או חולצות עדיף שיעשה את זה בחנויות הכולבו הגדולות, הפרש המחירים יכול להגיע ל- 5$ ליחידה. אנחנו טועמים מאכלים מקומיים וסתם נהנים להסתובב בין הדוכנים הרבים.

בוחרים קאמפ במרכז העיר כדי שיהיה נוח להסתובב למחרת ללא הרכב.

 

17.8.2008

היום כולו מוקדש לאנקוראג', גלריות קטנות, השלמת קניות שעוד פספסנו, רודאו כלבי מזחלות, נסיעה בקרוניות השאטל העתיקות, צפייה בנהר בדגי סלמון כסופים (למי שעדין לא הספיקו לו הדגים) וגם לצערנו מתחילים לארוז לקראת פינוי הקראוון והתחלת דרכנו חזרה לניו יורק.

אינני חובבת ערים גדולות ואנקוראג' היא הגדולה בערי אלסקה, אבל כשמסתובבים ברחובותיה מוצאים עיר צבעונית, עם אנשים מסבירי פנים (כמו רוב אנשי אלסקה), הבתים נמוכים והרחובות מלאים בפרחי קיץ שצובעים את העיר בצבעים של סגול וורוד.

 

18.8.2008

מפנים את האוכל שנשאר לנו למשרד הקאמפ  עבור מטיילים אחרים שאולי ירצו להשתמש בו. מנקים את הקראוון ומזדכים עליו ואנחנו בדרכנו לשדה התעופה. בעוד 10 שעות ננחת בניו יורק שתראה רועשת וצפופה יותר מתמיד.

 

סיכום:

קצת קשה לסכם בכמה מילים את התרשמותנו מאלסקה, העיקרון שמנחה אותנו בטיולנו הוא שלכל מקום ניתן לחזור ולעשות או לראות שוב את מה שלא הספקנו. אלסקה רחוקה מאד (הטיסות מתישות ויקרות) ולכן לא בטוח שכלל זה נכון גם לגביה.
מזג האוויר שיבש כמה מתוכניות המקור שלנו (קיאקים רפטינג, שמורת הקטמאי, כביש דנאלי) ולמרות כל זאת התרגלנו בסוף לטייל עם טיפות גשם וגם התגברנו על פחדנו מדובים ויצאנו למסלולי הליכה.

הקור של אלסקה גם בקיץ הוא לא מה שאנחנו רגילים אליו בימי החורף הקרים שלנו ולכן כדאי להצטייד בביגוד הולם ולא להסתמך על קניות במקום (בשבילם זה קיץ ...).

חיות בר – עם הימים והסבלנות ראינו את כולן, כדאי להצטייד במשקפת טובה, חלקן פשוט מעדיפות להתרחק מבני האדם.

הטיול באלסקה מתמקד בנופים וטבע וצריך להכיר את היכולת שלכם לספוג מהם ומתי מגיעה נקודת הרוויה ולפי זה לתכנן את המסלול, אני מניחה שמזג אוויר יפה יותר היה משאיר אותנו יותר זמן באזור הצפון וסווארד והייתי מוותרת על חצי האי קינאי (שהוא יפה אך מלא יותר בתיירים והפעילויות שבו קיימות גם באזורים האחרים).

השייט במפרץ הנסיך וויליאם הוגדר על ידי כל בני המשפחה כגולת הכותרת של הטיול – אל תוותרו למרות המחיר הגבוה !

בקיץ אלסקה ירוקה ומלאה בפרחים, המראה הזה משתלב נפלא עם ההרים המושלגים והמים הרבים שזורמים בה, חזרנו הביתה ובכניסה לקיבוץ גיא אמר שהקיבוץ כבר לא נראה לו כל כך ירוק כמו תמיד...

דף הבית
צרו קשר
דגמי קרוואנים
מבצעים וחדשות
פגישות יעוץ
מוטורהום "טוס וסע"
שירותי תיירות
למטייל העצמאי עם רכב רגיל ומלונות
המיוחדים שלנו
תפעול ומידע כללי
מסלולי קרוואנים
מכתבי מטיילים
הצעות לטיולים
חניוני קמפינג
חנות מוטורהום
ביטוח מוטורהום
מוטורהום סרטונים
קישורים לתכנון טיול
אודותינו
קרוואנים בתקשורת
דרושים
שנה טובה
בניית אתרים
סייברסרב