השכרת קרוואנים בחו"ל  
top_title_left.gif (1329 bytes)
עוד באמריקה:
השכרת קרוואנים באמריקה
בקשה להצעת מחיר
כל מה שאתם צריכים לדעת על טיול בקרוואן באמריקה
טיפים למטיילים באמריקה
מבצעים באמריקה
דוגמאות לטיולים באמריקה
מסלולים באמריקה
כתבות לפי אזורים
חניוני קמפינג באמריקה
טבע ופארקים באמריקה
מכתבי מטיילים באמריקה
טיול ברוקיס' הקנדיים
טיול בקרוואן ליום הולדת 50
טיול בקרוואן באוקטובר
חודש בצפון מערב ארה"ב
טיול בקרוואן מטורונטו
מסע זוגי בעקבות השלכת
טיול שומרי כשרות בארהב
טיול קרוואנים ברוקיס' הקנדיים
שבועיים בקרוואן במדינת יוטה
מסיאטל לסן פרנסיסקו
15 יום מונקובר
מסלול מעגלי מלאס וגאס
שלושה שבועות באלסקה
שלושה חדשים בארהב מחוף לחוף
11 יום מסן פרנסיסקו ללאס וגאס
טיול קלגרי מעגלי לשבוע
טיול בחוף המזרחי
16 יום מסן פרנסיסקו ללאס וגאס
שמונה בקרוואן אחד
טיול בת-מצווה באמריקה
מסיאטל לסולט לייק סיטי
שבעים יום במערב ארהב
טיול לפני גיוס
טיול ביילווסטון, מונטנה ואיידהו
25 יום מסולט לייק סיטי
טיול ראשון בקרוואן בארהב
טיול בעקבות תרבות
שלושה שבועות מניו ג'רזי
20 יום מונקובר לקלגרי
חודשיים טיול זוגי במערב
שבועיים באלסקה עם פעוטות
21 יום לוס אנגל'ס מעגלי
קלגרי מעגלי
טיול בר מצווה ביילווסטון
טיול פארקים מסולט לייק סיטי
השכרת קרוואן בניו יורק
חודשיים בארה"ב
טיול אביב בפלורידה
28 יום לוס אנג'לס מעגלי
טיול זוגי ברוקיס' קנדיים
חודשיים בארה"ב עם פעוטות
21 יום מעגלי סן פרנסיסקו
טיול חורף בקניונים
לאס וגאס מעגלי
21 יום מאורלנדו לניו יורק
חודש לוס אנג'לס מעגלי
מסולט לייק סיטי ללאס וגאס
מניו יורק למיאמי
מפורט לאודרדייל לאורלנדו
לוס אנג'לס מעגלי בספטמבר
שבועיים וחצי באלסקה
מאורלנדו לניו יורק וחזרה
יומן מסע חודש באמריקה
שלכת במיין וניו המפשייר
34 יום לוס אנג'לס מעגלי
שלושה חודשים במערב
טיול משפחתי באלסקה
טיול עם ילדים באלסקה
21 יום באלסקה
מוגאס לסן פרנסיסקו
מלאס וגאס ללוס אנג'לס
מוגאס לסולט לייק סיטי - טיול טבע עם תינוק
חודש לוס אנג'לס מעגלי
סן פרנסיסקו מעגלי
טיול חורף כשר במערב
טיול בקרוואן בשילוב מוטלים
ספטמבר בחוף המזרחי
לוס אנג'לס מעגלי 30 יום
סולט לייק סיטי מעגלי
מסלול מעגלי מקלגרי
טיול פרקים מוגאס לסיאטל
שבוע מסן פרנסיסקו
מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס
60 יום באמריקה
ממיאמי לניו יורק
אלסקה ויוקון
טיול אביב לאס וגאס מעגלי
מונקובר לקלגרי
מסלול סיאטל מעגלי
שנת חופש בקרוואן באמריקה
טיול לרוקיס הקנדיים
שבוע בארה"ב ושבוע בקנדה
15 יום מפילדלפיה לאורלנדו
45 יום בארהב וקנדה
טיול החלומות-60 יום במערב
11 יום ונקובר מעגלי
ירח דבש חודשיים במערב
צפון מזרח ארהב וקנדה
שנה של חופש מהשגרה
5 חודשים באמריקה
רוקיס' קנדיים בסוף יוני
מקלגרי לונקובר כולל הפסיפיק רים
11 יום ברוקי הקנדיים
סן פרנסיסקו עד לאס וגאס
RV מניו יורק לאורלנדו
הטיול המשפחתי הגדול לאמריקה
שלושה חודשים במערב
חודש מניו יורק לנובה סקוטיה וניו פאונדלנד
רשמי טיול בצפון- מזרח
צפון-מערב מדנוור באוקטובר
תמונות מטיול במערב
טיול משפחתי בחוף המערבי
שלושה חודשים מדנוור
11 יום באלסקה
נסיעת עסקים בשילוב טיול
טיול בת מצווה בחוף מערבי
מערב ארה"ב באוקטובר
מתנה ליום הולדת 60 - טיול ברוקיס'
9 ימים מקלגרי
בריטיש קולומביה באוקטובר
מלאס וגאס לסיאטל
מבוסטון עם ילדים
21 יום בצפון מזרח
באלסקה עם 4 ילדים
פינוק 5 כוכבים בפלורידה
חודש באוטובוס K32
טיול בקרוואן-אוטובוס
טיפים לשומרי כשרות
שבוע ביילווסטון
יילווסטון, בפאלו ועוגיות
חודשיים עם תינוק
שלושה שבועות באלסקה
סקי עם קרוואן
30 יום במערב קנדה ביוני
טיול בת מצווה מניו יורק
שבועיים מניו יורק וחזרה
טיול חורפי בארה"ב
טיפים שימושיים להשכרה בסיאטל ומעבורות בקנדה
ממונטריאול בדגש על אופניים
חודש במערב קנדה
טיול נופים בנובה סקוטיה
3 משפחות במערב קנדה
מערב ארה"ב בפסח
21 יום מסיאטל לקנדה
טיול אביב בקליפורניה
הקרוון היה שיא הטיול
טיול בקליפורניה
11 יום ברוקיס' הקנדיים
סרטי המחשה אמריקה
אתרי טיול מומלצים
אמריקה

 17 יום מלאס וגאס ללוס אנג'לס כולל סרטון / ציפי ושמואל דביר

לצוות מוטורהום 
ראשית, אנחנו מבקשים להודות לכם, על ההזמנה ועל הייעוץ הטוב שקיבלנו מכם, הן באופן ישיר והן באופן עקיף באמצעות האתר שלכם.
 
לעצם הטיול: הכל עבר באופן חלק וללא שום תקלה. אמנם קיבלנו קראוון קצת ישן (שנת 2006 עם 80,000 מייל) אבל במצב תחזוקתי מעולה, עם צמיגים חדשים וכל המערכות פעלו ללא דופי. גם תהליך הקבלה וההחזרה היה ללא דופי.
הטיול עצמו היה חווייה בלתי רגילה, ענה על כל הציפיות וכבר יש לנו תוכנית לטיול קראוון נוסף (לא בעוד שנה - אבל יש כבר תוכנית)...



לסרטון המדגים את הקרוואן, דגם CT22  מבפנים:
http://www.youtube.com/watch?v=QJp8G1Gy-S0
 
לסרטון המדגים את הקרוואן, דגם CT22  מבחוץ:
http://www.youtube.com/watch?v=91G3tg3d1rc



שלבי התכנון

קביעת היעד - לאחר שכבר טיילנו בחוף המזרחי של ארה"ב וקנדה ובחוף המערבי של קנדה (רוקי'ס ואלסקה) נשאר החוף המערבי של ארה"ב. החלטנו לפצל אותו לשניים (צפון ודרום) ולהתחיל בחלק הדרומי. רצינו לתכנן מסלול שיאפשר לנו לכסות את רוב האתרים החשובים. לוס אנג'לס ופארקי השעשועים לא עניינו אותנו מאחר ונסענו לבד.

קביעת מסגרת הטיול - מכיוון ששנינו עובדים במשרה מלאה ואיננו יכולים לקחת חופשה ארוכה מידיי, החלטנו לתחום את התקופה ל 3 וחצי שבועות, חלקה בתוך חול המועד שהוא ממילא חופשה מרוכזת. החלק הראשון יועד לניו יורק שבה ביקרנו לפני זמן רב, לאחר מכן טיסה למערב וחזרה מהמערב בטיסה ישירה הביתה (מ L.A. ). ברגע שהחלטנו סופית על המסגרת שריינו את הטיסות מישראל וחזרה.

מדוע קראוון - ראשית, אנחנו דתיים שאוהבים מאוד לטייל לבד ונמנעים מטיולים מאורגנים. קראוון הוא פתרון נפלא לנושא המורכב של אוכל כשר, שבת ובישולים. כמו כן, כמי שעושים בד"כ טיולי "כוכב" ומכיוון שבארה"ב לא ניתן לטייל כך עקב המרחקים הגדולים, קראוון הוא פתרון נוח ביותר המונע את הריטואל היומיומי המתיש של אריזה, העמסה, פריקה וחוזר חלילה. ולבסוף, הגמישות בתכנון המסלול והקרבה לטבע בחניות הלילה מוסיפים לקראוון ייחודיות ומיוחדוּת. השיקול הכלכלי בפירוש לא נלקח בחשבון כי עבור שני אנשים לא ברור האם זול יותר קראוון או רכב שכור ומוטלים/בתי מלון.

אתרי התכנון האולטימטיביים - לצורך התכנון השתמשנו בעיקר באתרים הבאים:
האתר של חברת מוטורהום ישראל כמובן, שבו מצאנו את כל המידע הספציפי על קראוונים וכן טיפים רבים ומסלולים מעניינים ממכתבי הקוראים. עקבנו באופן קבוע אחר המבצעים באתר.
אתר למטייל הנפלא שבו חרשנו את פורום צפון אמריקה, את 1001 הטיפים ואת הכתבות. הכנו את כל התכנון מבלי להעלות שאלה אחת לפורום ומבלי להזדקק ליועצים חיצוניים כמו מ.מ.ס.י, רק על סמך צפייה יומיומית בדיונים ובטיפים וכמובן ביצוע חיפושים לפי מילות מפתח.
אתר נוסף הוא כמובן המדריך למטייל בארה"ב של סיגלית בר (מנהלת פורום צפון אמריקה של "למטייל") המכיל מידע רב ומועיל המאפשר לתכנן ולבנות מסלול הגיוני.
לצורך תכנון המסלול ומדידת מרחקים נעזרנו באתר המפות של גוגל שמצאנו אותו מאד נוח ופשוט.
אתרים נוספים שמצאנו במהלך התכנון ושאותם ארגנו בטבלה לפי קטגוריות.

שיטת התכנון העיקרון המנחה אותנו תמיד הוא תכנון לטווח ארוך. טיולים מסוג זה לא מתכננים חודש מראש אלא הרבה יותר, בין חצי שנה לשנה מראש. לכן, עבדנו באופן הבא: ראשית, שריינו את הטיסות לארה"ב וממנה. כך יכולנו לקבל כרטיסים בהתאם למועדים והיעדים שרצינו מבלי שנאלץ להתפשר. הכנו מסמך שעליו בנינו בהדרגה את התכנון. חילקנו אותו לפי האתרים בהם תכננו לבקר, סרקנו את אתרי האינטרנט הנ"ל וכל פעם העתקנו למסמך התכנון את הטיפים הרלוונטיים שמצאנו בפורום וב 1001 טיפים. בנוסף לטיפים ריכזנו במסמך את כל הקישורים הרלוונטיים – הן קישורים כלליים והן קישורים המתייחסים לאזור ספציפי. כך, בהדרגה נבנתה התוכנית כאשר הלכנו העמקנו יותר ויותר עד לקבלת התוצר השלם. בנוסף לכך, סיפרנו לחברים על התוכניות וכך זכינו לשמוע עצות טובות ממי שכבר היו שם.

הזמנת הקראוון לאחר ביצוע "מארבים" על המבצעים המוקדמים של מוטורהום ישראל, איתרנו את המבצע להזמנה מוקדמת לארה"ב. היתרון בהזמנה המוקדמת הוא עצום: לא מסכנים כלום כי החיוב מתבצע רק 35 יום לפני השכירות אבל משיגים מחירים טובים מאוד ומבחר "צ'ופרים" כמו כמות מיילים גדולה, אי תשלום על הזמנה בכיוון אחד ועוד. מכיוון שנסענו רק שנינו ללא ילדים הזמנו את הדגם CT22 .

תאור יומי 

יום שלישי 22/4/08 (חול המועד פסח)
השעה 14:55 וגלגלי הג'מבו נוגעים במסלול שדה התעופה "קנדי" בניו יורק, 20 דקות לפני הזמן המתוכנן. טיסה חלקה שעברה בנעימים למרות הזמן הארוך, בעיקר בזכות שכירת מכשיר בידור אישי במטוס. לאחר הליכה במסדרונות השדה הארוכים והריקים מגיעים לתור הארוך של ביקורת הדרכונים המיתולוגית – תור ארוך ומפותל, אבל זורם ומסודר כמו באמריקה. לאחר שפקיד ההגירה "העיף" את כיסוי הדרכון (כנראה זה עיצבן אותו...), נרגע והיה דווקא נחמד. ביציאה ביררנו את אפשרויות התחבורה והתברר שכדאי לקחת מונית במחיר קבוע של 45$ למנהטן.
לאחר נסיעה של כשלשת רבעי שעה בשעת העומס הגענו בשעה 17:00 לדירה ששכרנו ושם חיכה לנו בעל הבית. במבט ראשון הדירה היתה מאכזבת: קטנה, על הכביש, חלונות לא אטומים מספיק לרעש. אבל, כנראה שבמחיר של 150$ ללילה במרכז מנהטן קשה להשיג חדר בפלאזה או במאריוט. לפחות יש בדירה אינטרנט אלחוטי וטלפון שממנו ניתן לחייג ארצה באמצעות כרטיסי חיוג (זאת בנוסף למיטה, מטבח וחדר אמבטיה...).
כמיטב המסורת מיד מתארגנים לחפש סופרמרקט אבל אני הולך קודם כל לקנות כרטיס sim אמריקאי מה שנראה מיותר לגמרי לציפי שמתחילה להרגיש את העייפות ואת העובדה שהשעון הביולוגי שלנו מראה 2:00 בבוקר. אחרי שמסדרים את זה (כרטיס Cingular בחנות AT&T ב 75$ כולל מחיר הכרטיס והשיחות) מחפשים סופרמרקט ולא מוצאים. לוקחים מונית לחנות ברשת הכשרה Supersol אבל החנות לא קיימת. מפלס הלחץ מתחיל כמובן לעלות, מוצאים כמה דברים מינימאליים (ברשת DuaneReade ) וחוזרים (שוב עם מונית) לדירה. אבל אנחנו לא מתייאשים בקלות ומתחילים לצאת לסיבוב בכיוון אחר. ואז, בדרך נס מתגלה לנו בפינת הרחוב (על שדירת קולומבוס קצת אחרי 49 לכיוון צפון) סופרמרקט מדהים של Amish , בעיצוב כפרי עם שפע מוצרים אורגניים, עם מצות ומוצרים כשרים לפסח, השארנו שם בכיף (...) 65$ וחזרנו מאושרים. ארוחת הערב היתה טעימה מתמיד (פירה ומצות עם גבינה...).

יום רביעי 23/4/08
ישנו מצוין עד 4:00 בבוקר... כנראה שהפרש השעות בכ"ז השפיע. למרות זאת הצלחנו "למשוך" וקמנו בבוקר בשעה נורמאלית – 6:30. לאחר צעידה רגלית של למעלה משעה, באוויר הבוקר הצח לאורך השדרה השביעית ולרוחב הסנטרל פארק, תוך עצירה מידי פעם לצילומים הגענו למוזיאון המטרופוליטן. נכנסנו למוזיאון לקראת השעה 10:00 עם מספר מבקרים דליל מה שהתברר אח"כ כמעשה נבון, מכיוון שבשעות הצהריים זרם המבקרים גבר מאד והצפיפות במוזיאון היתה גדולה למדי. המוזיאון מדהים ביותר ומכיל מספר עצום של עתיקות מתקופות שונות ומאזורים רבים בעולם.לאחר כ 3 וחצי שעות החלטנו "לחתוך" וחזרנו לדירה להתרעננות קלה. בפסק זמן גם החלפנו בגדים כי מאיר ואתי חן (חברינו הטובים הגרים בניו יורק) קבעו איתנו ארוחת ערב במסעדה יהודית פרסית כשרה לפסח למהדרין ( Colbeh, 43 West 39th st . ). למרות זאת, האוכל היה מעולה, המנות גדולות מאד וגם נשאר לנו לקחת הביתה וליהנות ממנו בהמשך השבוע. לאחר סיום האחרונה עשינו סיבוב נוסף באזור הטיימס סקוור כדי להתרשם משלטי הפרסומת המטורפים, לקנות לציפי שעון סווטש בחנות שבכיכר ולשטוף את העיניים בחנות Toys R Us הנמצאת גם היא בכיכר.

יום חמישי 24/4/08
הבוקר שמנו פעמינו לעבר חלקה הדרומי של מנהטן ואזור העסקים ( Wall street ). זה ממש כיף ללכת בבוקר אבל כשהולכים כל היום, דווקא מתחשק להגיע בבוקר ליעד ברכבת התחתית של ניו יורק שמיעילותה אנחנו מתפעלים כל פעם מחדש. התחנה הראשונה היתה מוזיאון על גוף האדם (בינתיים נשמע פרווה...) הנקרא: Bodies ( 11 Fulton st. ). המוזיאון מכיל המחשות של גוף האדם על חלקיו השונים, כאשר ההמחשות כולן אמיתיות!. זה אומר, שכל מה שמוצג שם אמיתי לחלוטין, כלומר עשוי מחלקים אמיתיים של גופות שעברו תהליכים שונים כדי להקנות להן עמידות לאורך זמן. סיירנו במשך שעתיים במוזיאון, היו המון מבקרים כולל ילדים קטנים! וכולם התפעלו והתפעמו מנפלאות גוף האדם ומהצורה בה הדברים מומחשים ומוסברים. משם סיירנו באזור העסקים של ניו יורק, ראינו את המקום שבו עמדו פעם מגדלי התאומים ומשם המשכנו לצ'יינה טאון. לאחר התברברות שלי בניווט חזרנו לנקודת ההתחלה, מה שהיה יכול להיות משעשע אם לא היה כל כך חם בחוץ ולאחר הליכה ארוכה כל כך. לכן, ירדנו לרכבת התחתית ונסענו לצ'יינה טאון. האזור נחמד, לא יותר מזה, וכך גם אזור איטליה הקטנה והסוהו. בדרך הביתה, עצרנו לקנות כרטיסים למחזמר Spring Awakening שעליו לא ידענו כלום פרט לביקורות טובות באינטרנט ולאחר מקלחת והתרעננות (ציפי אפילו הספיקה לקחת את הכביסה למכבסה הסמוכה ולכבס הכל!) שינינו את פנינו מתרמילאים לבליינים ויצאנו לראות את המחזמר. המחזמר מרשים מאד, השחקנים משחקים היטב וגם המקומות שלנו היו טובים. מדובר בנושא טעון והמחזמר מתאר את ההתעוררות המינית של בני נוער שקיבלו חינוך שמרני מאד וכיצד זה משפיע עליהם. יש הרבה הזדהות עם הנושא אבל הוא משאיר רושם קשה. בכל אופן ההצגה מומלצת.

יום שישי 25/4/08
את הבוקר התחלנו בתחנת Grand Centrl הנמצאת ברחוב 42 מזרח. מבנה התחנה מרשים ביותר וזה מאד נחמד להסתובב בה ולהתבונן מסביב. יותר נחמד יהיה לשבת ולשתות קפה עם מאפה אבל פסח לא מאפשר זאת... ולכן ויתרנו על הקפה והמשכנו לבניין קרייזלר, ראינו את הלובי ויצאנו ומשם המשכנו לאורך השדירה השישית לתצפית מהבניין שחזר להיות הגבוה ביותר בניו יורק – Empire State Building . האמריקאים כנראה מאד אוהבים תורים, זה מסביר את העובדה שלקח לנו שעתיים! לעלות לתצפית ולרדת חזרה. בדרך ניסו להציע לנו כל מיני "דילים זולים" שמטרתם לסחוט עוד ועוד כסף מהמבקרים אבל אנחנו עמדנו בפרץ. שיא החוצפה הוא שהתור עובר דרך פינת צילום ששם כמעט מכריחים אותך להצטלם ואח"כ אתה יכול, אם תרצה, לקנות את התמונה. אנחנו התעלמנו ולא עצרנו לצילום המטופש (צילום על רקע תמונת של האמפייר סטייט בילדינג). לאחר מכן עצרנו לקנות לכבוד שבת בקבוק יין של ברקן (11$) וחזרנו לאכול צהריים ולהכין מה שצריך לשבת (שעון שבת קנינו אתמול...).

מכיוון שביום שישי החל מהשעה 16:00 הכניסה למוזיאון ה MOMA ( Museum Of Modern Art 11 west 53rd st. ) חופשית, התייצבנו ב 15:30 בתור הארוך למוזיאון. למזלנו, לאחר 20 דקות פתחו את הדלתות ופשוט קשה לתאר את המוני האנשים שזרמו פנימה. כמות האנשים בלתי תתואר ולמרות זאת, הכל זורם, לא דוחפים, לא צועקים, אפשר לצלם (גם מותר), בקיצור בדיוק כמו בישראל... לאחר 5 דקות של צילום המצלמה הודיעה שהבטריות נגמרו. כמובן שעל פי חוקי מרפי לא היו בטריות רזרביות אז יצאתי מהמוזיאון הלכתי לקנות בטריות (שכחתי שם את כרטיס האשראי אבל חזרתי אחרי הסיור והוא חיכה לי...) וחזרתי. סיירנו למעלה משעתיים במוזיאון וזו היתה חווייה תרבותית ממדרגה ראשונה. בשארית רגלינו הדואבות חזרנו הביתה.

שבת 26/4/08
הבוקר התפנקנו. בחוץ ירד גשם ולכן הרעיון של ללכת לבית הכנסת ירד לצערנו מן הפרק, מה גם שמדובר במרחק יחסית גדול. בהמשך הבוקר הגשם פסק והשמים החלו להתבהר ואז החלטנו "להסתכן" וללכת לטייל בסנטרל פארק. לאחר הליכה נינוחה של שעה... הגענו לפארק. מעבר חד מהמולת העיר לשלוות הפארק. עצים ירוקים, צבעונים פורחים בשלל צבעים, שבילים עם רוכבי אופניים, רצים, משפחות, בקיצור – שלווה קסומה ומרגיעה. לאחר טיול רגלי נעים ראינו איזשהו "הפנינג" ונגשנו לראות במה מדובר. מדובר היה באירוע גדול מאוד של הזדהות ומודעות עם חולי פרקינסון. במקביל להליכה מאורגנת באזור, הוקמו דוכנים רבים שבהם חולק חומר הסברה מגוון, דוכן של רופאים שעונים לשאלות, ובנוסף לחומר ההסברה חולקו גם חולצות, מתנות שונות, ספרים, דיסקים וחומר שיווקי של חברות שנתנו חסות לאירוע ותרמו לו. במקום אחר עמדה במה ושם התקיים אירוע סיום ההליכה. זה היה מרשים ומרגש לראות את ההמונים המזדהים עם חולי הפרקינסון, אנשים שהולכים עם שלטים בהם הם מציינים עבור מי (או לזכר מי) מקרוביהם הם משתתפים בהליכה. בין הדוכנים בלט בנוכחותו דוכן של חברת "טבע" שחילק חומרים במספר שפות על ההתמודדות עם המחלה וגם חילק חולצות יפות (התאכזבנו כשנגמר המלאי ולא יכולנו לקבל חולצה). לאחר שמיצינו את האירוע חזרנו "הביתה" לאכול צהריים ולנוח.

עם צאת השבת מיהרנו לאולם התיאטרון לראות את ההצגה "מרי פופינס". החוויה היתה פשוט מדהימה. ראשית האולם. אולם ענק, גבוה מאד עם שני יציעים מעל האולם, פיתוחים ופיסולים על הקירות והתקרה – ממש מוזיאון. ההצגה התחילה בזמן והיתה חגיגה של ממש: תפאורה מרשימה שמתחלפת כל הזמן, משחק מעולה ושירה יוצאת מן הכלל. ההנאה היתה מושלמת. חזרנו במהירות לארוז ולהתכונן לטיסה של מחר ללאס ווגאס.

יום ראשון 27/4/08
לאחר שנת לילה קצרה התעוררנו ב 4:45 בבוקר כדי להיות מוכנים לטיסה ללאס ווגאס. ההסעה שהזמנו באמצעות האינטרנט בחברת Limores.net הגיעה בדיוק בזמן. את ההזמנה עשינו דרך אתר החברה, שם בחרנו את סוג הרכב ( Economy כמובן אלא מה? Stretch limo ?) ומסרנו את הפרטים, קיבלנו שיחת טלפון ברגע שההסעה יצאה אלינו ועוד שיחה כאשר היא הגיעה. בבדיקה הביטחונית התייחסו אלינו (לטענתם זו בדיקה "מדגמית") כאל מחבלים של אל קעידה ועלי עשו חיפוש על הגוף ובדיקה של התיקים. לאחר שהתאכזבו שלא תפסו אותנו עברנו להמתנה לטיסה. הטיסה היתה נוחה, 5 וחצי שעות כאשר על כל דבר משלמים: על אוכל, על אזניות וכד' – לא כמו ב"אל על". משדה התעופה לקחנו הסעה שמפזרת את האורחים בין המלונות ואז הגיעה ההפתעה הגדולה – הסוויטה במלון פאלאצו שהוא המגדל השלישי בין מגדלי מתחם Venetian . פעם ראשונה שאנחנו שוהים בסוויטה כזו: 80 מ"ר, חדר אמבטיה ענק ומפואר עם טלוויזיה LCD , חדר שינה עם מיטת King size וטלויזיה בגודל 42 אינטש ולבסוף סלון יפהפה ובו פינת עבודה עם חיבור לאינטרנט, טלפון ומדפסת משולבת. כל זה בקומה ה 31 עם נוף לפארק גולף ענק. כשראינו את הסוויטה החלטנו בו במקום להוסיף עוד לילה כדי ליהנות כמו שצריך. לאחר התאוששות ושינה קנינו כרטיסים למופע Blue Man group . מדובר במופע של שלשה שחקנים/מתופפים/אקרובטים/בדרנים שעל ראשם מסיכה כחולה שמכסה את כל הראש ובה רק פתח לעיניים, לאף ולפה. המופע מאד לא שגרתי, השחקנים לא מוציאים מילה מהפה ומשלבים בו תיפוף, משחקי אור, בידור והומור מיוחדים, פעלולים והרבה מוסיקת רוק שמבוצעת ע"י להקה מוכשרת. המופע כולל גם שיתוף של הקהל. בסוף המופע ציפי הצטלמה עם אחד השחקנים ועם הלהקה למזכרת. לאחר סיום המופע הלכנו עוד להסתובב ב "סטריפ" הלא היא שדירת המלונות של לאס ווגאס, ראינו את מופע המזרקות בחזית מלון Bellagio ולאחר שתיית משקה בבר של הקזינו הגענו לחדר (איזה חדר? ארמון...).

יום שני 28/4/08
את היום ניצלנו להעמיק את היכרותנו עם לאס ווגאס. קמנו בנחת בבוקר ולאחר ארוחת הבוקר ביקשנו מסוכנות הקראוונים לקחת אותו רק ביום שלישי. הם נענו לבקשה לא לפני שהבהירו שהם לא מחזירים כסף עבור יום שני (שלא יעשו טובות...). לאחר מכן הלכנו לבחור לנו מכונית עתיקה בתערוכת המכוניות העתיקות במלון Imperial Palace . התערוכה מרשימה, יש שם כמה עשרות מכוניות עתיקות מסוף המאה ה 19 ועד שנות השמונים של המאה הקודמת. מכיוון שחלק מהמכוניות למכירה, בחרנו שתי מכוניות שביחד לא עברו את הסכום המגוחך של 5 מיליון דולר. בהמשך היום טיילנו בעיר, נכנסנו לקניון שהחנויות בו מעוצבות, יפות ויקרות כך שלא קנינו כלום. בהמשך הערב ראינו את מופע הפיראטים במלון Treasure Island וחזרנו למלון כדי ל"תרום" 40 דולר ברולטה ו 20 דולר במכונת ה(חוסר) מזל. לפחות היו נותנים לנו קבלה על התרומה...

יום שלישי 29/4/08
זהו, הבילוי המלכותי בלאס ווגאס הסתיים ואנחנו מתחילים את שלב ב' – הטיול באזורי הטבע והפארקים. לאחר סיום ה Check out במלון לקחנו מונית אל תחנת ההשכרה של Cruise America מרחק של כ 20 דקות נסיעה. הגענו לתחנה בחום מדברי איום עם רוח מדברית עזה. בשלב ראשון צפינו בסרטון הדרכה מקיף ויסודי שמסביר על הפעלת המערכות השונות של הקראוון וגם על כללי בטיחות ונהיגה בו. לאחר תהליך של זיהוי (דרכונים + רישיון נהיגה + כרטיס אשראי) קיבלנו את הקראוון ועובד הסוכנות עבר איתנו והדריך אותנו על כל מערכותיו. כמו כן הוא סימן כל מקום שיש בו פגיעה. האמת שהיינו קצת בהלם. בכ"ז זה בית שלם אבל בתוך אוטו!, החום בחוץ גם הוא עשה את שלו ומשם מיהרנו לחנות Wall Mart להצטייד. מדובר בחנות ענקית שיש בה פשוט הכל!!. קנינו כלי אוכל, ציוד למטבח, חומרי ניקוי, מוצרי מזון, בקיצור כל מה שצריך בבית כדי להתקיים. הופתענו מהמחיר: 285 דולר (כ 1000 ₪) שלהערכתנו זה פחות מחצי ממה שהיה עולה לנו בבית. מכשיר ה GPS עדיין לא נכנס לתפקוד מלא וכך יוצא שניווטנו "על בערך" ודווקא הגענו בקלות לחניון קראוונים נחמד בלאס ווגאס שהמליצו עליו בתחנת ההשכרה ( (Sam’s Town RV Park . השעות הבאות עברו עלינו בהתארגנות בתוך הקראוון – סידור המצרכים בארונות, פרוק המזוודות, אחסון הבגדים וכד'. חשוב להכניס הכל לתוך ארונות ומגרות כי כאשר הקראוון נוסע הדברים עלולים "לעוף" ולא למקומות הרצויים. בשלב זה אנחנו מרגישים רגשות קצת מעורבים ועדיין לא בטוחים אם לזאת פיללנו, אבל זו רק ההתחלה ובהמשך הדברים ייכנסו לשיגרה וגם ההרגשה תשתנה בהתאם.

יום רביעי 30/4/08
כנראה שלא התאמנו לסוויטה בלאס ווגאס. עובדה שלא ישנו בה יותר מידי טוב. לעומת זאת, הקראוון הרבה יותר מתאים לנו, הוא נוח, עם מיטה נוחה הממוקמת מעל תא הנהג ודווקא בה ישנו מצוין. אז, לאחר לילה של שינה טובה השכמנו קום, אכלנו ארוחת בוקר כמו בבית (קורנפלקס, קפה וכד'), התנתקנו מחיבורי המים והחשמל, בדקנו שכל החפצים והפריטים מאוחסנים בתוך הארונות ויצאנו לדרך. הדרך עברה שוב ב Wall Mart למספר השלמות שיקלו עלינו את החיים, ומשם שמנו פעמינו על פי הנחיית מאיה (מכשיר ה GPS שלנו מדגם Mio 520 שייקרא מעתה מאיה) לכיוון Zion Park . הדרך בתחילה היתה משעממת להחריד – משהו שמאד מזכיר את כביש הערבה שלנו. לאחר כ 120 ק"מ החל הנוף להתחלף והצבע האדום החל לשלוט. בכניסה לפארק רכשנו כרטיס שנתי לכל הפארקים בארה"ב (משתלם ברגע שנכנסים ל 4 פארקים ויותר) ונסענו אל מרכז המבקרים. לפני הביקור במרכז המבקרים ישבנו לנו בביתנו הנייד לאכול צהריים כי השעה כבר 13:30 וידוע שארוחת צהריים חייבים לאכול בזמן... ממרכז המבקרים יוצא אוטובוס בכל 4-6 דקות שעושה סיבוב בין נקודות הציון השונות. ירדנו באחת התחנות ומשם עשינו מסלול בן כ 3 ק"מ שנקרא Lower Emerald Pool . זהו מסלול מעגלי לא קשה שעובר בין סלעים אדומים, מפלים קטנים, פרחים יפים וריחניים ופשוט עושה טוב לנשמה. בתום המסלול יצאנו לכיוון ה Bryce Canyon במטרה להגיע לחניון קרוב ככל האפשר לקניון. ואכן מצאנו חניון כזה (חניון מעפן באמצע הכלום על פני שטח אדמה גדול, עם מעט מאד שכנים אבל הרבה רוח קרה). מזג האוויר הלוהט שאותו חווינו בלאס ווגאס התחלף באחת לחורף אמיתי. שלג קל החל לרדת בערב והטמפרטורה ירדה ל -1C ° כאשר על פי התחזית היא תרד עוד עד ל -4C ° (בבוקר המחרת התברר, לתדהמתנו, כי כנראה היו 7- והכל היה מכוסה בפתיתי קרח!). אבל מסתבר שהקראוון מצויד היטב: מכיוון שמפעילי החניון סגרו את המקלחות השתמשנו במקלחון של הקראוון והיה פשוט נפלא – מים חמים זרם נעים, כמו בבית. לאחר מכן הפעלנו את החימום בתוך הקראוון והשלג שירד בחוץ ממש לא השפיע, לנו היה חם וטוב.

יום חמישי 1/5/08
עבר עלינו לילה ב"איגלו"! התעוררנו בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר, כשהלחי שלא נמצאת על הכרית – קפואה! הדלקנו את החימום וכך המשכנו לישון עד הבוקר. ציפי אפילו לבשה סווטשרט מפליז כי השמיכות שקיבלנו בתחנת ההשכרה שוות לת... לא מצליחות להתגבר על הקור.
כהרגלנו, השכם בבוקר שמנו פעמינו אל עבר Bryce Canyon ונכונה לנו חוויה מדהימה. מה שמאפיין את הפארק הוא הצבע האדום והצורות המגוונות של הסלעים. מדובר בשמורה הנמצאת באזור גבוה מאד (בין 1800 ל 2800 מ' מעל פני הים) וזרועה כולה בצורות סלע מעניינות ביותר שנוצרו בתהליכי בלייה של אלפי שנים וכולם בגוונים של צהוב ואדום. בנוסף לכך, השלג שנשאר מהחורף מוסיף לצבעוניות היפה. כרגיל, התחנה הראשונה היא מרכז המבקרים של הפארק והתייעצות עם הריינג'ר לאן ללכת ומה לראות. בהתאם להמלצתו (ובעיקר בהתאם להמלצת גולשי אתר "למטייל") נסענו לכל אורכו של הפארק (כ 40 ק"מ) ומידי פעם עצרנו בכל נקודות התצפית וכל נקודה כזו סחטה מאיתנו קריאות התפעלות. בתום סיור התצפיות ופסק זמן לקפה, לקחנו את מקלות ההליכה ועשינו את מסלול ה Navajo Loop . מדובר במסלול קצר של כ 2 ק"מ בלבד העובר בעומקו של הקניון בין צורות הסלע. נשמע פשוט? אז זהו שלא. המסלול יורד בתלילות (זה החלק הקל) לעומק של כ 170 מ' ואח"כ גם עולה בתלילות. ההליכה היתה קצרה אבל סחטה לנו את הנשמה.
בסיום המסלול נכנסנו ה"ביתה" לאכול ארוחת צהריים קצרה ומשם – לתחנתנו הבאה אל עבר Lake Powel א לחניון הקראוונים שהזמנו בטלפון בשעות הצהריים ( Wahweap Campground & RV Park ). החניון גדול מאד ומרווח, צופה על האגם ויש בו הרבה מקומות. התארגנו בזריזות עם שטיפת הרצפה של הקראוון (שלא היתה נקייה מאד כאשר קיבלנו אותו), עשיית כביסה, בדיקת שמן/מים לרכב וכמובן ארוחת ערב נפלאה שציפי מכינה במטבח המצויד שלנו (ותודה ל Wall Mart על המבחר והמחירים הזולים).

יום שישי 2/5/08
לאחר שינה טובה בחניון הקראוונים שמנו פעמינו אל עבר הסכר הרביעי בגודלו בארה"ב והשני בגודלו אחרי סכר ההובר, הלא הוא סכר גלֶן ( Glen Damm ). מדובר בסכר מרשים ביותר על נהר הקולורדו שבנייתו החלה בשנה שבה נולדנו – 1956 והסתיימה שבנת 1964. הסכר יצר את אגם פאוול ( Lake Powell ) ומאפשר ויסות זרימת המים להשקיה ושתייה לכל תושבי האזור (כ 30 מיליון) וכן הוא מייצר חשמל בהיקף של 1,000 מגאווט באמצעות טורבינות הנמצאות בתחתית הסכר. הצטרפנו לסיור מאורגן על גבי הסכר ולאחר מכן צפינו בסרט המתאר את כל שלבי הבנייה של הסכר, כל זאת ללא תשלום.
משם נסענו לקניון אנטילופ ( Antilope Canyon ) הנמצא בשטח של שמורת שבט הנבאחו. זהו קניון צר שמתפתל בין צוקים אדומים ובגלל הפיתולים והצוקים הצרים נוצרת שם חגיגת צבעים מדהימה בפרט סביב שעת הצהריים כאשר כל שינוי זווית של השמש מטיל אור שונה בכל רגע. הסיור בקניון הוא בלוויית מדריך בן שבט הנבאחו. המדריך שלנו ששמו הוא גבריאל היה ממש גזעי. ראשית, הוא הסיע אותנו ברכב השטח בנסיעה אתגרית על הדרך החולית כדי שנתרגל לאווירה ולאחר מכן הסביר לנו בצורה יפה מאד על הקניון והתהליכים הגורמים לצורתו (בעיקר שיטפונות). הוא גם המליץ לנו על זוויות צילום מיוחדות וגם צילם אותנו בכל פעם שביקשנו. בתום הסיור עצרנו בחנות וולמארט לקניות ומשם המשכנו לנקודת תצפית יפה הנקראת "סיבוב פרסת הסוס"  Horseshoe band (בתמונה). זהו פיתול של 180 מעלות בנהר הקולורדו הנמצא קילומטרים בודדים דרומית ל Page על כביש 89 דרום. הפיתול סביב הסלע גורם לו להיראות כמו פרסת סוס והוא מהווה נקודת תצפית יפה וצילום לכל מי שעובר בסביבה.
משם המשכנו בנסיעה רצופה של כ 3 שעות לעיירה וויליאמס לקראת הביקור הצפוי ב Grand Canyon ביום ראשון. לפני כן הזמנו לנו מקום בחניון קראוונים מעולה, נקי, מואר ומרווח עם כל השירותים הנדרשים שבו בילינו את השבת (החניון נקרא: Gran Canyon railway RV park ).

יום שבת 3/5/08
השבת הוקדשה למנוחה ואגירת כוח. לא צריך לקום מוקדם, אין תוכנית – פשוט "סתלבט". בבוקר טיילנו בעיירה הסמוכה Williams , נכנסנו לחנות Safeway לראות מה יש בה, כדי לחזור אליה במוצ"ש. ציפי כרגיל, מצאה מציאות של קוסמטיקה וכך היתה סיבה לחזור לחנות במוצ"ש כדי לקנות.

יום ראשון 4/5/08
סידורי בוקר, התנתקות מהחיבורים, ריקון שירותים ו"מים אפורים" (אלו מי הכיורים והמקלחות) ואנחנו בדרך אל ה Grand Canyon . לאחר נסיעה של כשעה הגענו למרכז המבקרים של ה National Geographic הנמצא מספר קילומטרים לפני הכניסה לפארק בצד שמאל. במרכז המבקרים ניתן לראות סרט מדהים על גילוי הגרנד קניון שמוקרן בשיטת Imax ולדעתנו הוא ממש חובה. משם נסענו לכניסה לפארק וחנינו כמו ברברים (ביחד עם עוד הרבה מאד אמריקאים...) בצד הכביש. על פי עצת הריינג'ר במרכז המבקרים עשינו את מסלול ה Rim Trail ועצרנו מידי פעם לצלם. הגרנד קניון מרשים בעוצמתו: הוא עמוק מאד, רחב מאד ויש בו מצוקים תלולים ועמוקים. אולם לאחר פארק Zion וקניון Bryce מצאנו אותו פחות מרשים מביניהם. לאחר ארוחת צהריים טעימה ומזינה בקראוון המשכנו בנסיעה קלילה(...) של כ 4 שעות רצופות אל תחנתנו הבאה בדרך לפארק היוסמיטי.

יום שני 5/5/08
את היום הזה ניתן לסכם במילים: נסענו, נסענו, נסענו, נסענו, נסענו, נסענו, נסענו 500 מייל (800 ק"מ, משוגעים על כל הראש...). המטרה היתה לסגור את הפיגור שנוצר בעקבות הארכת השהות בלאס ווגאס, ואכן סגרנו אותו וחזרנו לתוכנית המקורית. כדי להקל את העומס החלטנו לחלק את הנהיגה בינינו בערך חצי חצי. ציפי היתה הראשונה לנהוג. תוך מספר דקות השתלטה על ה"משאית" ודהרה במהירות של 80 מייל בשעה. מידיי פעם הייתי צריך להזכיר לה שלא מדובר בג'יפ האמר ושלא כדאי להיתקל בשוטר אמריקאי חסר חוש הומור. מאיה שלנו קצת "התברברה" וכדי לתקן את השגיאה "פיצתה" אותנו בכך שהובילה אותנו בדרכים יפהפיות ונידחות בין חוות בקר. העיקר שלא הפסדנו זמן ובשעה 19:45, רבע שעה לפני חשיכה הגענו (כמתוכנן) לחניון הקראוונים שנמצא בתוך יער ונראה פשוט מדהים. מזכיר את המחנות של בני עקיבא ביער ביריה אבל במקום אוהלים - קראוונים מצויידים, תאורה, מקלחות ופינוקים נוספים (החניון נקרא: Yosemite Pines – RV Resort & Family Lodging ).

יום שלישי 6/5/08
הבוקר התעוררנו לצלילי הציפורים ביער הפסטורלי שבו ממוקם חניון הקראוונים. לאחר התארגנות וטלפונים נסענו לפארק ה Yosemite .
הכניסה לפארק מרוחקת "רק" 24 מיייל מהכניסה לפארק אולם מהכניסה לתוך ה Valley יש לנסוע עוד 36 מייל בכביש צר ומפותל שבנוסף לכל מתבצעות בו עבודות שמעכבות עוד יותר. הבוקר ביקרנו בחלק הדרומי המרוחק מה Valley . היינו ב Pioneer Yosemite History Center שהוא מוזיאון פתוח המציג את הבתים של ראשוני הפארק בסוף המאה ה 19. משם נסענו לחורשת עצי הסקויה ( Mariposa Grove ). העצים הענקיים הללו מרשימים ביותר: רחבים מאוד וגבוהים בצורה שאינה נתפסת לעין. משם טיפסנו (עם הרכב) לתצפית מדהימה על כל העמק ( Glacier point ). הדרך אליה עוברת, שוב, בכביש צר ומפותל שבצידו ערימות שלג ענקיות. מן התצפית אפשר לראות את כל העמק, את המפלים ואת הסלע המפורסם "אל קפיטן". תצפית נוספת מאוד מרשימה היא על המפל הנקרא Bridalvail ("הינומת הכלה") שהוא מפל גבוהה מאוד שהמים יורדים בו ברסס רחב שמקנה לו את שמו. עם כל הדרך הארוכה, העבודות בכביש והעצירות לתצפיות נגמר לנו היום וחזרנו לחניון.
מכיוון שעכשיו החל בישראל הבוקר של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התחברנו דרך האינטרנט לרשת ג' כדי לשמוע את השירים והסיפורים ולהרגיש שאנחנו עם המדינה שלנו גם אם פיזית אנחנו במרחק של אלפי קילומטרים. כיוונו את השעון להתעורר כמה דקות לפני הצפירה כדי לעמוד דום ביחד עם כל תושבי המדינה.

יום רביעי 7/5/08
בשעה 00:50 העיר אותנו השעון בהתאם למה שכיוונו אותו. התחברנו לרשת ב' ובשעה 01:00 שלנו (11:00 שעון ישראל) שמענו את הצפירה ועמדנו דום. זה היה מרגש במיוחד דווקא עקב המרחק הרב והפרשי השעות.
בבוקר קמנו מוקדם כדי להימנע עד כמה שאפשר מקשיי התחבורה שהיו מנת חלקנו אתמול. זה לא כל כך עזר כי העבודות נמשכו והעיכובים בכניסה היו מעצבנים ביותר. בנוסף לכך היינו צריכים להגיע בסוף היום לסן פרנסיסקו הנמצאת במרחק של כ 180 מייל מהפארק. בכל אופן, עברנו ב Valley , הגענו ל Mirror Lake (נחמד) ולאחר מכן הלכנו לראות את המפל התחתון ( Lower Fall ) שהוא מאד מרשים. בתום הסיבוב עלינו לביתנו הנייד, כיוונו את מאיה ויצאנו לדרך. הכניסה לסן פרנסיסקו מפחידה למדי. מדובר ברשת של אוטוסטראדות מרובות מסלולים, גשרים ומחלפים ועם המפה ה"מסכנה" שקיבלתי בסניף AAA לא היה שום סיכוי למצוא את הדרך. אבל הודות לטכנולוגיה המופלאה, מאיה הנחתה אותנו שלב אחרי שלב עד להגעה מושלמת אל החניון.
חניון הקראוונים נמצא קצת דרומית לעיר (בצמוד לכביש מס' 1 לכיוון דרום) במקום שנקרא Pacifica ( San Francisco RV Resort ) נושק לאוקיינוס ויש בו את כל השירותים הנדרשים. המחזה של האוקיינוס והרעש המתמיד של הגלים נעים לאוזן ומרגיע. את ההזמנה עשינו בבוקר בטלפון וכאשר הגענו, אחרי שעת סגירת המשרד, חיכתה לנו מעטפה מסודרת עם פרטי מקום החניה, מפה של העיר, הוראות התחברות לאינטרנט וכד'. את ארוחת הערב אכלנו כאשר במחשב משודרת ההקלטה של טקס פתיחת יום העצמאות.

יום חמישי 8/5/08
כאשר ראינו בבוקר את העננים נלחצנו קצת, היכן השמש של סן פרנסיסקו שהבטיחה לנו התחזית? אולם במהלך היום הופיעה השמש, אמנם הטמפרטורה המשיכה להיות די נמוכה אבל זה לא מה שיפריע לנו ל"הסתער על העיר". כדי להגיע העירה לקחנו מונית לתחנת הבארט הקרובה ותוך 20 דקות היינו במרכז העיר. ביציאה מהתחנה לרחוב קיבלנו קצת הלם למראה הרחוב הסואן עם המון האנשים, לאחר שהתרגלנו להסתובב בפארקים שלווים וטבע. אבל מהר מאד "התאפסנו" ונגשנו אל ה Information Visitors כדי לקבל ייעוץ מה לראות ומתי. במרכז המידע שירתה אותנו אישה מקסימה שמאד שמחה לשמוע שאנחנו מישראל (בכלל התגובות בארה"ב לאזרחותנו הישראלית היו אוהדות ביותר). היא בנתה לנו תוכנית ביקור, ציידה אותנו בחומר רלוונטי ובכלל, "עשתה לנו סדר" לגבי מה לראות ומתי. חילקנו את העיר ל 3 חלקים (כמו כל דבר בצה"ל...) לפי הימים – היום (חמישי), יום שישי ויום ראשון. ראשית, קנינו כרטיס נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית ל 3 ימים. התחלנו את הסיור באזור ה Civic Center , המשכנו רגלית למרכז היפני ( Japan Center ) שהוא למעשה מרכז של חנויות באזור הרובע היפני, שם חיפשנו משהו בשביל גיא אבל לא מצאנו. נדהמנו מכמות ההומלסים והשיכורים המתגוללים בקרן כל רחוב. דבר כזה לא ראינו בשום מקום וזה גורם להרגשה מאד לא נוחה. כנראה שהם צריכים שרודי ג'וליאני יהיה ראש עיר לכמה שנים וינקה את העיר כמו שעשה בניו יורק. משם, לקחנו את האוטובוס לתחנת הראשונה של ה Cable Car שזהו למעשה קו הקרוניות ההיסטורי של סן פרנסיסקו. שם התעכבנו כי מישהו החליט לאיים בהתאבדות מהקומה השלישית בחנות M&M וסגרו את כל קטע הרחוב. קו הקרוניות שותק והוזמן אוטובוס למוזיאון הקרוניות ( Cable Car Museum ) שאליו רצינו להגיע. בינתיים האיש מימש את האיום וקפץ, לא ברור אם נשאר בחיים או הצליח במשימתו... מוזיאון הקרוניות קטן ומעניין ומציג את ההיסטוריה ואת הטכנולוגיה עליה מבוססת מערכת הקרוניות. מדובר בכבלים תת קרקעיים העוברים על גבי גלגלים מיוחדים וכך מניעים את הקרוניות. מנועי הכבלים מצויים במוזיאון והם מסובבים ללא הרף את הכבלים על גבי גלגלי ענק. משם סוף סוף יכולנו לעלות על קרונית ולרדת לתחנת המוצא. התחנה הבאה שלנו היתה תצפית מהנקודה הגבוהה ביותר מעל העיר הלא היא "גבעתיים" ( Twin Peaks ). הקור והרוח שם היו ממש איומים אבל המראה של כל סן פרנסיסקו על כף היד היה שווה את המאמץ. לאחר עצירה קלה בסופרמרקט ( Safeway ) להשלמות קטנות הגענו לחניון וארוחת הערב היתה דג סלמון עשוי במחבת עם תוספות שונות – פינוק גסטרונומי אמיתי. תודה לציפי שדואגת לצד הקולינארי בצורה נפלאה.

יום שישי 9/5/08
התארגנו "על הבוקר" ולפני 8:30 כבר היינו בדרכנו העירה. היו לנו כרטיסים מוזמנים (באמצעות האינטרנט – מספר ימים קודם) לשייט וביקור באי אלקטרז. בכניסה קיבלנו את הכרטיסים שלנו ובדיוק בשעה 10:30 יצאה ההפלגה. מדובר בהפלגה קצרה של כ 15-20 דקות. את הסיור עשינו בבניין הכלא המרכזי, שם קיבלנו מכשיר Audio Tour שעושה לך סיור מודרך מלא, כולל ההליכה מנקודה לנקודה. הסיור המודרך בן 45 הדקות עשוי בצורה יוצאת מן הכלל. הוא מסביר על הכלא, על האסירים, חיי היומיום, אירועים שקרו בו, והכל תוך כדי השמעת קולות וצלילים הדומים כנראה, למה שהיה בפועל. בתום הסיור עוד הסתובבנו קצת וחזרנו לחוף. משם המשכנו לאורך הרציפים: Pier 33 – Pier 47 ואזור "רציף הדייגים" ( Fisherman Wharf ). זהו אזור מקסים ותוסס עם הרבה מאד חנויות, מסעדות ובתי קפה. כיף ונעים לטייל בו (ללא שיכורים וקבצנים). נכנסנו לחנות מזכרות מקסימה בשם Majestic Collection הנמצאת קצת לפני Pier 47 . התברר לנו שהשותפים הם ישראלים והתפתחה איתם שיחה מאד נחמדה. הם גם המליצו לנו על מסעדת דגים בשם Scoma’s ובהתאם להמלצתם הלכנו לאכול בה. התברר שזו מסעדה מפוארת למדי עם תמונות של סלבריטאים רבים שאכלו בה. הדגים המוגשים במסעדה הם דגים טריים שנדוגו בים ולא עברו תהליכי הקפאה. לאחר המתנה של 30 דקות התפנה לנו שולחן והתברר שההמתנה היתה בהחלט שווה. אכלנו מנה של דג סלמון ודג הליבוט עם צ'יפס וירקות מאודים. האוכל היה יוצא מן הכלל וגם השירות נפלא. לכך הוספנו עוגת שוקולד וקפוצ'ינו וביחד עם הטיפ השארנו 95$. משם עלינו ברגל בעליה מטורפת לחלקו העליון של רחוב Lombard המפורסם (בתמונה) וירדנו את הפיתולים שלו ברגל. הספקנו עוד להגיע ל Goldem Gate Park ולראות את חממות הפרחים והפרפרים ב Consevation of Flours . עם התחבורה הציבורית הספקנו להגיע "הביתה" כשעה וחצי לפני שבת להתארגנות.

שבת 10/5/08
סיכום השבת" מ נ ו ח ה:
הלכנו לישון ביום שישי ב 22:00
קמנו בשבת ב 10:00
קראנו והתנמנמנו בקראוון על יד החלונות שטופי השמש מול האוקיינוס
אכלנו ארוחת צהריים
הלכנו לישון עד 18:00
בקיצור: מנוחה אמיתית ומילוי המצברים (מותר למלא מצברים בשבת?...) לקראת השבוע האחרון לטיול.

יום ראשון 11/5/08
קמנו בבוקר ולא ראינו כלום. ערפל סמיך שעלה מן הים כיסה את כל האזור, הכל היה רטוב והראות היתה מוגבלת ביותר. הסתמכנו על התחזית שצפתה מזג אוויר בהיר וקיווינו שתתממש. שמנו פעמינו צפונה לעבר הגשר המפורסם: ה Golden Gate והוא אכן מרשים ביותר. לפני הגשר יש פארק קטן ובו חניה מסודרת, הסברים על הגשר ותצפית על הגשר ועל הסביבה. זו נקודה טובה מאד לצילום וגם ניתן ממנה לעלות על הגשר רגלית וללכת עליו במסלול מיוחד להולכי רגל. אחרי שסיימנו להתפעל ולצלם המשכנו אל עבר פרבר מעניין ומיוחד שנמצא מיד לאחר הגשר (לכיוון צפון) ונקרא Sausalito . זהו פרבר השוכן על חוף הים, עם מרינה גדולה, רחוב ראשי יפה עם הרבה חנויות, בתי קפה ומסעדות. הבתים נמוכים ומפוזרים על מדרון ההר. טיילנו קצת לאורך הרחוב הראשי, עצרנו לכוס קפה/תה בבית קפה נחמד ולאחר מכן התחלנו את הנסיעה דרומה על כביש מספר 1.

כביש מס' 1 הוא כביש נופי העובר לאורך כל חופו של האוקיינוס השקט במערב ארה"ב. לאורכו חופים יפים, מצוקים, צמחייה, פארקים ודרך מעניינת ויפה. נסענו לאורכו עד Santa Cruz ומשם "חתכנו" מזרחה כדי להגיע לאבן דרך חשובה ביותר(!) בטיול – קניות. במקום לקנות כל פעם במקום אחר וכל הזמן לחשוב למי עוד לא קנינו, שריינו לנו יום באחד ממרכזי הקניות הגדולים בארה"ב הלא הוא ה Premium outlets הנמצא על יד Gilroy שזה קרוב מאד לכביש מס' 1. הספקנו עוד לעשות קצת קניות אחה"צ אולם בגלל שהיה יום חג ( Mother’s day ) החנויות נסגרו בשעה 18:00.

יום שני 12/5/08
לקראת שעת פתיחת החנויות (10:00) התייצבנו. כמות הקונים היתה קטנה מאד ותוך 3 שעות השלמנו את ההסתערות וכיבוש היעד ויצאנו בשלל גדול. מרכז החנויות הזה מונה כ 150 חנויות וגודלו יותר מפי 4 מקניון ר"ג. המחירים ברוב החנויות זולים מאד והסחורה טובה.
משם חזרנו לכביש מס' 1 כדי להמשיך בתוכנית. תחנה ראשונה היתה Monterey , עיר נחמדה עם רציף דייגים מרהיב שבו מצאנו מסעדה מסודרת לארוחת צהריים המבוססת על דגים. רק לאחר שהתחלנו לאכול הבחנו שבעלי המסעדה וחלק מהמלצרים הם בני דודינו הערבים ומאותו הרגע הפסקנו לדבר בינינו. לאחר כמה שעות שהבנו שלא הרעילו אותנו – נרגענו... המשכנו לאורכו של הכביש וכל מספר קילומטרים עצרנו, התפעלנו מהנוף וצילמנו. בצהריים ביררנו עם חניון קראוונים לגבי לינה ונאמר לנו שאין צורך להזמין. מצאנו את החניון במאגר נקודות הציון ( POI ) של מאיה ונסענו בעקבות הנחיותיה. בשלב מסוים התעקשה מאיה שהגענו ליעד, רק שהיעד היה מפרץ חניה על הכביש, לא חניון ולא בטיח. במקום להתווכח כיבינו אותה והמשכנו בנסיעה של עוד 7 מייל. הגענו לחניון בתוך היער על יד נחל זורם כאשר כל הקראוונים חונים בין העצים ( Big Sur Campground and Cabins ). מקום מקסים, שקט, תענוג לנשמה. מעניין כיצד הוא ייראה מחר בבוקר כשנקום לקול ציוץ הצפרים וזרימת מי הנחל...

יום שלישי 13/5/08
אכן, המראה בבוקר היה מלבב אף יותר מאתמול. התעוררנו בתוך היער, שֶקט, ציוצי ציפורים וקרני שמש ראשונות חודרות מבעד לצמרות העצים. כמובן שמיד רצנו לצלם קצת תמונות.
בתום ארוחת הבוקר ושטיפת הכלים נסענו קילומטרים בודדים אל שמורת Pfeiffer Big Sur . זהו למעשה יער שבו הרבה עצי Redwood שגם הסקויה נמנה על סוג זה של עצים. בחרנו לנו שני שבילי הליכה: את הדרך הלוך עשינו אל עבר מפל בשביל הנקרא Pfeiffer Falls . ממנו חזרנו דרך תצפית יפה על כל העמק בשביל הנקרא Valley View . כל הדרך ארכה כשעה וחצי, בינות לעצים וחלקה לאורכו של פלג נחל. בתום ההליכה המשכנו את דרכנו על כביש מספר 1 תוך שאנחנו עוצרים מידיי פעם, מתפעלים מהנוף ומצלמים. בשלב מסוים סמוך מאד לטירה של הֶרסט (נחזור אליה בהמשך) ישנה נקודת תצפית – Vista Point כפי שהיא מכונה בארה"ב – המשמשת לתצפית על פילי ים. זו שמורה מלאכותית שנבנתה כדי להציל את פילי הים שהיו בסכנת הכחדה. המראה ממש מדהים: על החוף רובצים להם מאות רבות של פילי ים, חלקם יוצאים מן המים ומתפלשים בחול וחלקם כבר "מחופרים" היטב בחול, תוך שהם משמיעים קולות נחרה וקולות מוזרים אחרים שלא זה המקום לומר לְמה הם דומים...

משם המשכנו קילומטרים בודדים אל הטירה הגרנדיוזית שבנה המליארדר וויליאם הֳרסט בתחילת המאה הקודמת ( Hearst Castle ) . הטירה מדהימה ומשלבת חפצי אומנות מן המזרח התיכון. הרסט נהג לארח בטירה אורחים רבים והמטרה שלו היתה "שיהיה להם הכי טוב שאפשר". נראה שהוא הצליח במשימתו. בשלב מסוים משפחתו תרמה את הבית למדינת קליפורניה והוא הפך חלק משמורת טבע. הביקור בטירה ובגנים (לדעתנו הגנים יפים יותר מהטירה עצמה) הוא ביקור מאורגן ומלווה בהסברים ע"י מדריכה של השמורה. לא ניתן להסתובב בטירה באופן עצמאי ויש חלקים גדולים שסגורים לקהל הרחב. את הדרך אל הטירה עושים באוטובוס בליווי הסברים שרובם הם כללי "אל תעשה". עדיף היה לומר מה כן מותר – זה מעט מאד. בתום הביקור ראינו סרט של National Geographic על מסך Imex המתאר את רכישת השטח, בניית הטירה וכן מתאר את הרסט האבא ואת הבן וויליאם. משם המשכנו בנסיעה של 20 דקות אל חניון הקראוונים הנמצא בצמוד לעיר Moro Bay . לאחר ההתארגנות בחניון, התחלנו להתארגן לחזרה הביתה ובשלב ראשון ציפי ניקתה את פנים הקראוון כי זו הדרישה של חברת ההשכרה (מזל שבבית מלון לא מבקשים מאיתנו לנקות את החדר לפני שעוזבים...).

יום רביעי 14/508
התעוררנו הבוקר בהרגשה קצת עצובה שזה היום האחרון לטיול והוא למעשה יום של נסיעה ללוס אנג'לס לקראת החזרת הקראוון והטיסה הביתה. בכל זאת, כדי לא להפוך את היום ל"סתם" יום של נסיעה, עברנו בעוד שני מקומות יפים. הראשון: עיירה הולנדית בשם Solvang (בתמונה)הנמצאת דרומית ל San Luis Obispo . העיירה נראית כמו עיר הולנדית על הבתים, טחנות הרוח ושמות הרחובות שבה. ממש תענוג לטייל ולהרגיש כאילו נמצאים בהולנד. טיילנו בעיירה מקסימה זו במשך כשעתיים וגם ישבנו בבית קפה הולנדי מסורתי. משם המשכנו למקום השני שהוא החוף של Santa Barbara . על החוף פארק יפה עם טיילת שעוברת לאורכו של האוקיינוס. ניצלנו את הטיילת ואת מזג האוויר הנעים לטיול רגלי ולאחר מכן אכלנו צהריים ליד אחד משולחנות הפיקניק הרבים הפזורים בפארק.

משם כבר לא היו תירוצים..., כיוונו את מאיה אל עבר חניון הקראוונים בלוס אנג'לס ונתנו לה להוביל אותנו באוטוסטרדות המטורפות של לוס אנג'לס. והן אכן מטורפות. הכניסה לסן פרנסיסקו היא משחק ילדים לעומתן. מדובר בכבישים שבמינימום שלהם (לא השתלבויות ומחלפים) הם מכילים 5 נתיבים בכל כיוון. מכיוון שהיתה זו שעת עומס, כל הנתיבים היו עמוסים ביותר, נהגים שנוסעים במהירות ועוברים נתיבים מצד לצד, פשוט בית משוגעים אחד גדול. בתוך כל ההמולה הזו, נסע לצידנו בחור חביב במכונית ומכיוון שהיה לו משעמם הוא ניגן בגיטרה תוך כדי נהיגה והרכב נסע לבד, אמנם קצת בזיגזגים אבל נסע... מאיה שלנו הובילהאותנו יפה בין המחלפים פרט לכמה דקות מלחיצות שבהן הוא שבקה חיים וביצעה Restart . זה דיי מלחיץ לגלות באמצע המחלף שמכשיר ה GPS הפסיק לתפקד, אולם מכיוון שהיתה לנו מפה פתוחה וגם למדנו את המסלול, הלחץ היה נסבל ולא הצריך טיפול רפואי... עובדה שהצלחנו לעשות את הדרך בשלווה תוך כדי זלילת צ'יפסים והאזנה למוסיקה. לאחר זחילה של למעלה משעה בפקקים הגדולים של לוס אנג'לס הגענו אל חניון הקראוונים הנמצא כ 7 מייל מתחנת ההחזרה של הקראוון ( Golden Shore RV Resort, Long Beach ), מה שיאפשר הגעה מהירה לקראת ההחזרה. חניון הקראוונים נמצא ב Long Beach , הוא מסודר, מרווח, מואר, מקלחות ושירותים נקיים ונעימים. בקיצור – בהחלט מומלץ. את שעות הערב "בילינו" באריזה ובהכנת הקראוון להחזרה. מלאכת האריזה שמורה לי ותוך שעתיים נינוחות, תוך תכנון מדוקדק כל הציוד שלנו היה ארוז ב 3 מזוודות ותיק גדול. לציפי היתה שמורה מלאכת ניקוי הקראוון וארגונו וזה נעשה במהירות רבה יותר ובקלילות. לא שכחנו גם לצלם את פנים הקראוון העמוס במזוודות בדומה לתמונה שצילמנו בבית רק בהבדל של תיק אחד גדול שבבית לא הופיע...

יום חמישי 15/5/08
חלק זה נכתב בחלקים במהלך הטיסה במחלקת עסקים במטוס ה 777 של אל-על. לפני שנגיע אל החוויה הזו שהיא חוויה בפני עצמה, נתחיל מהבוקר. ובכן, את הבוקר התחלנו ב 6:45 ותוך כשעה ורבע היינו מוכנים לתזוזה אל סוכנות Cruse America בלוס אנג'לס להחזרת הקראוון. בדרך עוד תדלקנו והגענו זמן קצר אחרי פתיחת הסוכנות. לשמחתנו היינו ראשונים ותוך כרבע שעה סיימנו את התהליך. התחנה מאורגנת להפליא עם מספר גדול מאד של קראוונים. בצד אחד כבר עומדים ב"מסדר" הקראוונים שהוזמנו להיום, בצד אחר מקבלים קראוונים ומכשירים אותם למסירה ובמקום נוסף מרוכזים קראוונים רבים בסדר מופתי. מכיוון שסיימנו את התהליך כל כך מהר ונשאר לנו זמן רב עד הטיסה, חיכינו עם הזמנת המונית לשדה התעופה ו"הצצנו" בדגמים שונים של קראוונים כדי לבחור את הסוג שיתאים לנו ביותר לפעם הבאה (זהו רמז למידת ההנאה שהיתה לנו מהקראוון...). הנציגה של Cruise America הזמינה לנו מונית ותוך חצי שעה של נסיעה עם נהג פקיסטני נחמד הגענו לשדה התעופה. בדרך הספקנו לשוחח איתו על מצב הטרור והפונדמנטליסטים המוסלמים והיתה בינינו תמימות דעים מכיוון שהוא נוצרי.

מכיוון שכרטיסי הטיסה שלנו יועדו למחלקת העסקים, קיבלנו הזמנה להמתין לטיסה בסלון העסקי ( Business Launch ) של נמל התעופה. אין ספק שזה משדרג את ההמתנה הידועה והמעצבנת לטיסה. בסלון ההמתנה כורסאות נוחות, כסאות ושולחנות, חדר מחשבים, חדר טלוויזיה והחשוב מכל מזנון עם אוכל ושתיה כיד המלך והכול "בחינם" (כלול במחיר הטיסה...). ניצלנו את הזמן לשתות ולטעום משהו, לבדוק אימיילים, לדבר עם הילדים בסקייפ והכי חשוב יכולנו לראות את צור המתוק בזמן שאודי החזיק אותו בידיים והוא באמת גדל. משם ירדנו לשער היציאה, עלינו על אוטובוס (כרגיל, בגלל האבטחה המוגברת) ובליווי של שתי ניידות משטרה הגענו למטוס. הניידות ורכב ביטחון של אל על ליוו אותנו עד להמראה (הם נשארו על הקרקע..).

הטיסה במחלקת עסקים היא חוויה בפני עצמה ושווה סיפור: ראשית, מקום הישיבה. מדובר בכורסאות חשמליות המאפשרות מבחר גדול של מצבי ישיבה עד למצב שכיבה של 170 מעלות!. במושבים עצמם מקום לאחסון משקפיים בזמן שינה, מקום לאחסון מחשב נייד עם חיבור ל 110 וולט, מסך אישי עם מערכת שליטה על ערוצים ומנורת קריאה אישית. בנוסף לכך, כל נוסע (במחלקת עסקים) מקבל כרית ושמיכה וסט פינוקים הכולל: גרביים להליכה במטוס, כיסוי עיניים לשינה, אטמי אוזניים, מברשת ומשחת שיניים. גם המרוח בין המושבים גדול במיוחד הן ברוחב והן באורך. במחלקה מספר גדול דיילים "נודניקים" שכל הזמן מפנקים אותך: שתייה קלה, שתייה חריפה, שתייה חמה, אוכל, חטיפים – כמעט כל מה שתבקש (קפה פרנץ' ונילה לא היה להם...). ברגע שאתה מרים את המבט מיד "קופצים" עליך לשרת אותך. הארוחה מוגשת בכלים אמיתיים כמו במסעדה: קודם מנה ראשונה, אחר כך מנה עיקרית ולבסוף שתייה חמה וקינוח. גם השתייה המוגשת במהלך הטיסה, מוגשת כולה בכלים רגילים ולא בכוסות חד פעמיות. אין ספק שזו דרך נעימה ביותר לטוס ובפרט שמדובר על טיסת אל על הארוכה ביותר – 14 שעות רצופות!.

הטיפים שלנו:
הקדמה: את הקראוון מדגם CT22, שכרנו מחברת Cruise America באמצעות חברת "מוטורהום ישראל". השירות והמידע שקיבלנו מ "מוטורהום ישראל" היה מצוין.
להלן מספר טיפים שיכולים לסייע בקבלת החלטות ובהתנהלות בהמשך:

*
דגם 22 מתאים לכל היותר לזוג ללא ילדים. למרות שמוצג באתר שהוא מתאים לזוג עם 2 ילדים, הבעיה היא שאין מספיק מקום לציוד בפרט לציוד של ילדים. אפילו אין בו מקום לאחסן מזוודות. גם לזוג ללא ילדים עדיף דגם מעט גדול יותר.
*
רצוי להוריד מאתר החברה (Cruise America) את מדריך ההפעלה של הקראוון וללמוד אותו. זה חוסך הרבה זמן בפרט כאשר נתקלים בבעיות או בשאלות לגבי המערכות השונות.

* קבלת הקראוון:
1. מיד כשנכנסים לקראוון עם נציג חברת ההשכרה, כדאי להדליק את המקרר ולכוון לקור מקסימאלי.
2. לבדוק את כל מערכות הקראוון: חימום, מזגן וכד'. אנחנו חווינו טמפרטורה של -7 בלילה אחד ו 26 בלילה אחר. כנ"ל לבדוק שאין פגיעות חיצוניות. לבדוק את הערכה האישית (במידה ונשכרה) שיש בה הכל ובאיכות סבירה.
3.
ישנה אפשרות להוסיף סכום קטן ולקבל פטור ממילוי גז וריקון שירותים בעת ההחזרה. זה מיותר לחלוטין וחבל על הכסף. ריקון השירותים הוא פשוט וקל והגז מתרוקן בקצב איטי מאד כך שאין בעיה למלא יום או יומיים לפני ההחזרה. גם עלות הגז היא זניחה.
4.
 תהליך קבלת הקראוון לוקח זמן ומיד לאחריו יש צורך בעריכת קנייה גדולה. רצוי מאד להישאר בלילה הראשון בחניון קרוב לתחנת ההשכרה. זה מאפשר להתרגל לקראוון (למי שזו לו פעם ראשונה) וגם לוודא שכל המערכות פועלות היטב. כמו כן, אין טעם לצאת לנסיעה ארוכה בשעות אחה"צ המאוחרות.
5.
את ההצטיידות מומלץ לבצע בחנות Wall Mart, זו הרשת הכי זולה ויש בה הכל. להלן מספר פריטים שימושיים שכדאי לקנות מיד לאחר קבלת הקראוון: מגב וסמרטוט משולב (לא מקבלים בתחנת ההשכרה), מברשת לניקוי שירותים, צידנית קטנה לאיחסון במהלך היום כדי לא לפתוח אתת המקרר לעיתים קרובות, מים במיכלים של גלון.
המקרר: המקרר עובד היטב ואין בעייה של הקפאה ו/או קירור (בניגוד למה שמופיע במדריך ההפעלה שמקבלים). אם מתחברים לחשמל רצוי להחליש מעט את המקרר ללילה ולהגביר בבוקר לפני שיוצאים לדרך. חשוב לחנות עם הקראוון במהלך היום במפלס מאוזן אחרת המקרר מפסיק לעבוד. אם זה קורה יש לכבות אותו ולהדליק מחדש.
מגירות שנפתחות: נעילת המגרות פחות טובה מהארונות וקורה שהן נפתחות במהלך הנסיעה. ניתן לקנות רצועות וולקרו ("סקוטש") ולהדביק. זה מונע פתיחה עקב טלטולי הנסיעה.
מים חמים: מיכל המים החמים הספיק לנו ל 2 מקלחות בזו אחר זו. מומלץ כדרך שיגרה להדליק את המים החמים עם חניית הערב. גם אם לא משתמשים במקלחת – זה טוב לרחיצת כלים, ידיים וכד'.
לינה בחניוני קראוונים: אם נוסעים מחוץ לעונה הבוערת (אנחנו נסענו באפריל – מאי) אין שום צורך להזמין מקומות מראש. ניתן להתקשר בצהריים ולברר אם יש מקום, וניתן גם להגיע ללא הודעה מראש בשעות הערב המוקדמות ואם המשרד סגור להיכנס למקום פנוי ולשלם בבוקר המחרת. יוצא מן הכלל זה המקום בלילה שלפני ההחזרה: זהו בד"כ חניון קרוב לתחנת ההשכרה/החזרה ושם כדאי לשריין מקום. משרדי החניונים נסגרים בד"כ בין 17:00 ל 20:00. לעיתים הם סוגרים את חדר הכביסה בשעה 20:00. יש חניונים שהכניסה לשירותים ולמקלחות היא באמצעות הקשת קוד. ניתן לבקש את הקוד מהאורחים ששוהים שם.
קנית מצרכים: כמות הסופרמרקטים גדולה מאד והם נמצאים בעיקר מחוץ לערים. אחת הרשתות הגדולות היא רשת Safeway ומומלץ לעשות בה כרטיס מועדון. זה לא עולה כסף וגם מי שאינו אזרח אמריקאי יכול לעשות. הכרטיס מקנה הנחות והוא משתלם מאד.
חימום וקירור: החימום והקירור צורכים חשמל ולמרות שלחימום אין צורך בהתחברות ל 120 וולט, הוא ייפסק אחרי שעתיים כדי לא לרוקן את המצבר (במידה ולא מחוברים לחשמל חיצוני). כדאי מאד לקחת את הדבר בחשבון כאשר נמצאים במקומות קרים ונזקקים לחימום למספר שעות.
דלק: הקראוון צורך הרבה דלק. כמו כן, ההפרשים בין המחירים נעו בתקופה שלנו (מאי 2008) בין 3.46$ ל- 4.36$ לגלון. כדאי להיות ערים למחירים ולתדלק לעיתים קרובות כאשר מוצאים תחנה עם מחירים נוחים. בד"כ במקום שיש בו ריכוז של מספר תחנות המחירים יהיו זולים לעומת מקומות נידחים.
מכשיר ניווט (GPS): כדאי מאד לקחת מכשיר ניווט. הוא משפר את איכות הטיול, בן הזוג שמנווט בד"כ, יכול ליהנות מהנוף ולא צריך להיות עם "הראש בתוך המפה". עם זאת, עקב מפות לא מעודכנות ו/או באגים בתוכנה, המכשיר לפעמים "עושה שטויות". לכן, צריך מפה שתהיה זמינה וצריך להכיר את המסלול. כמו כן יש לשים לב ששמות המקומות המוזנים למכשיר מדויקים: יש ערים (בפרט בארה"ב) עם שמות זהים במדינות שונות, יש לשים לב לשם העיר ושם המדינה. טעות, עלולה לעלות ב"התברברות" רצינית. דבר נוסף, אנחנו קנינו מכשיר GPS מתקדם (Mio 520) בניו יורק שעלה לנו פחות מעלות שכירת מכשיר מהארץ וכלל כמובן את כל מפות צפון אמריקה.

טיפים לשומרי מסורת: כפי שכבר נכתב רבות, הקראוון מאד נוח לשומרי מסורת. מכיוון שאנחנו נמנים על "מגזר" זה להלן מספר טיפים בנושא:
*
לדלת הכניסה לקראוון מפתח רגיל ללא נעילה חשמלית (לפחות אצלנו).
*
את הנורה של המקרר אין בעיה לנתק.
*
מכיוון שיש בקראוון שקעים של 120 וולט, אפשר לחבר מנורה חיצונית עם שעון שבת (אמריקאי כמובן) ואז אין צורך להשאיר אור דולק כל השבת.
*
המיקרו גל הוא משולב עם תנור אפיה. יכול להוות בעיה.
*
כדאי להכין לשבת נרות קטנים שלא דולקים זמן רב מידיי. הנרות צריכים השגחה ונרות גדולים יגרמו להישאר ערים זמן רב.
*
לסוף שבוע כדאי לבחור חניון ברמה גבוהה, רצוי קרוב לעיר או עיירה שניתן לטייל בה ואם מטיילים עם ילדים כדאי לבחור בחניון שיש בו מגרש משחקים לילדים.
*
את שסתום המים האפורים אפשר להשאיר פתוח במהלך השבת וכך אין חשש שהמיכל יתמלא ויהיה צורך לרוקן אותו.
*
כלי מטבח קנינו ב Wall Mart. מאד זול שם וניתן למצוא הכל. כדי להימנע מבעיות של בשר/חלב החלפנו את הבשר בדגים וכך המטבח היה חלבי. כדאי לקנות תרמוס כדי שניתן יהיה לשתות שתייה חמה בשבת.

 

דף הבית
צרו קשר
דגמי קרוואנים
מבצעים וחדשות
פגישות יעוץ
מוטורהום "טוס וסע"
שירותי תיירות
למטייל העצמאי עם רכב רגיל ומלונות
המיוחדים שלנו
תפעול ומידע כללי
מסלולי קרוואנים
מכתבי מטיילים
הצעות לטיולים
חניוני קמפינג
חנות מוטורהום
ביטוח מוטורהום
מוטורהום סרטונים
קישורים לתכנון טיול
אודותינו
קרוואנים בתקשורת
דרושים
שנה טובה
בניית אתרים
סייברסרב