בהיגוי נכון יש לומר: נובה סקושיה, בכל מקרה השם נגזר מראשית ההתישבות של סקוטים שהיגרו ליבשת שמעבר לאוקיינוס. ארץ יפה שיש בה עדיין נופים פראיים, יערות שלא חוללו, מצוקים לחופי האוקיינוס האטלנטי, אגמים טבעיים ומים בלי סוף. לא מגיעים לכאן ישראלים רבים ולחלק מכם זה, בלי ספק, יהא יתרון גדול...
טסנו לטורונטו ומשם טיסת המשך ל-Halifax - בירת נובה סקוטיה. מכונית הקרוואן שלקחנו היתה מדגם SVC. זה היה נסיון ראשון שלנו בנסיעה ברכב מסוג Motorhome וקצת חששנו מהנהיגה ברכב גדול יותר. אז היו, כמובן, כמה שעות קשות של התנסות עם הרכב ואביזריו ועם הדרכים וה-Campgrounds (חניוני הקמפינג), ולאחר מכן זה נוח ונעים.
אתה מהר מאוד לומד כי רצוי למצוא חניון ל-Motorhome שיש בו Full Hook-up או 3-Way Hook-up, דהיינו, חניון בו לכל חלקה צמודים חיבורים לחשמל, מים וביוב (Dumping). נובה סקושיה אינה מושלמת מבחינה זו ויש חניונים שיש להם חיבור רק לחשמל, או רק לחשמל ומים, ואז צריך לרוקן את מיכלי הביוב של הרכב בתחנת הביוב (Dumping Station) שלרוב ממוקמת בכניסה לחניון. לא נורא! כאמור, לומדים לתפעל את המערכות תוך יום-יומיים ואז אתה הופך כבר ל"מורה נבוכים" למתחילים...
מבחינה תיירותית, נובה סקושיה מחולקת לכמה מסלולים (Trails), שהמפורסמים שבהם הם: מסלול המגדלורים (Lighthouses Trail) ומסלול קאבוט (Cabot Trail) ב-Cape Breton שבצפון N.S.
מסלול המגדלורים הוא, בעיקר, מדרום להליפקס ומקיף מפרצים וחופים מקסימים לאורך האוקיינוס האטלנטי. המפורסם ביותר הוא המגדלור ב-Peggy's Cove, הניצב על גבעה סלעית ופראית להפליא, מעל כפר דייגים "פרוע", כשגלי האוקיינוס מתנפצים לגובה. סוער ופראי וכך מדהים ביופיו. בנסיעה דרומה נציין במיוחד את העיירה Lunenburg בה יש גם חניון מעולה לקרוואנים (הם מתוארים בשילוט כ-R.V. (Recreational Vehicles) Campground). החניון שוכן ליד לשכת התיירות המקומית. העיירה מקסימה ביופיה ומשמרת בתים ומבנים של ראשוני המתיישבים (הרוב בנוי מעץ כמובן), גן זיכרון, מוזיאון דייג (Fisheries Museum), טיילת קטנה לחוף הים, ועוד. יופי של מקום.
יש עוד עיירות ראויות רבות. Mahone Bay, למשל, ידועה במפרץ עליו היא נחה, ובהשתקפות הכנסיות והבתים במים. מחזה מרהיב. חצינו בליברפול (הקנדית) צפון-מערבה ל-Digby שאיננה מרשימה במיוחד, אבל מומלץ לאכול בה את ה-Scallop המטוגן בו היא מתפרסמת. המשכנו מזרחה לאורך החופים והעיירות של מפרץ Fundy. לכולן יערות ירוקים, נהרות זורמים, אגמים קטנים וגדולים. מעורר קנאה. בחלוקה בין ארץ כנען לקנדה – קנדה קיבלה, משום מה, עדיפות ברורה! בחצי הדרך ל-Cape Breton, ליד Truro, לא לפספס את ה-Tidal Bore - המחזה המדהים של הגאות שמגיעה בגלים, בשצף קצף לשפך הנהר, בשעה משתנה אחר הצהריים. ושתדעו, אנשים מבררים באיזו שעה צפוי גל הגאות, עומדים על הדשא על גדות הנהר (לצידו, איך לא, מלון ומסעדה טובה) – ומחכים... זה בפירוש חזיון מיוחד, איך כהרף עין מגיעים גלי הגאות, והמים עולים וכל מה שנראה לפני כן כביצה חצי יבשה הופך לנהר זורם תוך דקות!
ל-Cape Breton חוצים דרך הגשר שנקרא Canso Causeway ואפשר לעלות לחצי-האי משמאל (מערב) או מימינו (מזרח). מסלול Cabot Trail מוביל אותך לאורך חופי האטלנטי, יערות אין קץ, מצוקים גבוהים מעל האוקיינוס האטלנטי, ספינות הדייגים הפורשים ואוספים רשתות, כבישים מטפסים, מתפתלים ויורדים, והעין לא תשבע. זה מסלול לא ארוך. ניתן להקיף את ה-Cape ביום-יומיים, כולל חניית לילה אחת או שתיים, הכל תלוי בזמן העומד לרשותכם. בחנייה שלנו ב-Baddeck נהנינו, בין השאר, מהביקור במוזיאון לכבודו של אלכסנדר גרהם בל, ממציא הטלפון. מ-Baddeck התחלנו את דרכנו חזרה להליפקס.
כתבנו כאן "פרקים נבחרים" בקצרה ויש עוד חומר רב על מראות וחוויות נוספות. זה ככה, על קצה המזלג. ה-Motorhome שלנו נסע כ-1,500 ק"מ בשבוע בכבישים מכל הסוגים, בעליות ובמורדות. לא היו לנו תקלות מכניות כלשהן. הרכב הוכן לטובתנו בקפידה והוחזר תקין לחברת ההשכרה. בפעם הבאה (עליה אנחנו כבר חולמים), אנחנו יודעים, ניקח דגם גדול יותר, כזה שקבלנו בהרי הרוקי'ס, עם שתי מיטות כפולות פתוחות, תוספת ארונות, שירותים ומקלחת מרווחים יותר וכולי. זה עולה יותר, אבל הנוחיות והכיף גדולים יותר, וכעבור יום בלבד מתרגלים לנהוג ברכב באורך כ- 7.5 מטר ללא קושי מיוחד. ולמען הסדר הטוב נציין גם שנוהגים בקנדה בצד ימין והמרחקים מסומנים בק"מ (כמו בבית).
אנו חולמים כבר על השנה הבאה - אולי באירופה...
שוב תודה לכם על השרות הנהדר והעצות הטובות - ושנשתמע רק בשמחות!
