הרכב: זוג הורים (דידי וכנרת) ושני ילדים (הילה ועמית)
מספר ימי הטיול: 60 ימים (23 יום בקרוואן במערב ארה"ב ועוד 18 יום בקרוואן במזרח ארה"ב)
אפריל-מאי 2009
כיצד מסכמים 60 יום, שמונה שבועות, חודשיים, 7500 קילומטרים, 1440 שעות של כור היתוך משפחתי? האמת שכמעט בלתי אפשרי לסכם, יש כל כך הרבה רבדים, אין ספור נקודות למחשבה. אבל אחרי הכל זה רק חודשיים ותמיד אפשר להגיד שזה קצר, ביחס לטיול של שנה או יותר. הכל יחסי.
היינו בכל כך הרבה מקומות, פגשנו אנשים נחמדים בצד בדרך, חווינו חוויות, צחקנו עד דמעות וישקר מי שיגיד כי לא היו גם רגעים קשים. צריך לצאת לטיול כזה עם הרבה נחת רוח, סבלנות, רצון ליהנות וידיעה כי הטיול גם עולה סכום כסף לא מבוטל. אי אפשר ואסור לחיות בחיסכון ומצד שני גם חייבים להיות עם היד על הדופק. כל 20$ נוספים ביום מסתכמים בלמעלה מ-1000$ בהוצאה, ולכן צריך להיות בבקרה.
הכרנו מקומות חדשים ובד בבד הכרנו גם דברים חדשים על כל אחד מבני המשפחה, דברים שבשיגרה היומיומית לא מורגשים ובטיול כזה פוגשים אותם. הילדים הפכו להיות החברים הכי טובים, הכימיה ביניהם הגיע לרמות של טלפתיה כמעט. לומדים להסתדר במרחב מחייה קטן וצפוף ללא פרטיות. תמיד חששתי שצפוף ונזכרתי באבי – שחי תקופה ארוכה 7 נפשות בוגרות בדירת 42 מטר, ובדומה למשל העז - עכשיו אני רואה כמה מקום יש לנו בחיי היום-יום.
ארה"ב מדהימה, יש בה מרחבים עצומים, מדבריות ללא סוף, מים בשפע ומכאן גם אגמים ונהרות. מגוון האנשים רחב כמגוון צבעי הקשת. הם שונים מאזור לאזור, מעיר לעיר ומחוף לחוף. השוני בא לידי ביטוי במראה, בסגנון הדיבור, ביחס שלהם לזר, בנכונותם להרגיש בנוח לפנות אליך ובעוד הרבה צורות ופנים. הקאנטרי סייד הם חופשיים הרבה יותר, פחות לחוצים וההפך הערים וככל שהעיר "נחשבת" יותר כך הריחוק עולה, ושלא ישמע כי אני מתלונן אחרי הכל אני לא גר שם באופן קבוע.
קשה לי לחשוב על אופן טיול אחר פרט לקראוון, יכולת ההגעה והנגיעה לטבע היא מדהימה, עם רכב אתה יכול להגיע מקסימום למרכז המבקרים של אתר כזה או אחר אבל בכדי לישון ליד פלג הנחל, בין עצי היער, על החוף, בקצה הצוק - אתה חייב קראוון או אוהל. אוהל עם שני ילדים קטנים לפרק זמן כזה נשמע לי קשה אבל בטוח שיש כאלו שצוחקים.
הקראוון או בשמו המקומי RV ר"ת של Recreational Vehicle (רכב פנאי) הינו כלי כל כך מפותח ומשוכלל, שהשמים והכסף הם הגבול במה שניתן להשיג. התשתית, הנגישות והקבלה הם דבר ברור מאליו. אכן היו חששות לנהוג על כלי כזה גדול, שהוא כמו משאית קטנה, אבל אציין כי מתרגלים די מהר לגודל ולכל המשתמע מכך.
אנו לקחנו קראוון R25, כאשר R מציין סוג ו-25 מציין אורך. ישנם שלושה סוגים עקריים של קראוון שהינו Motorhome, כלומר הבית מחובר על המרכב של הרכב ולא נגרר. B שהינו רכב בדומה רכב הסעות המורחב במקצת אבל הוא קטן ובדרך כלל לא כולל מקלחת ושורותים, רכב זה לא מומלץ. A זה מרכב של אוטובוס היתרון והחיסרון שלו זה הגודל, הוא מכיל חדרי שינה, מקלחחת רחבה ונוחה, סלון וכו' מתאים למשפחה על חמישה/שישה נפשות בוגרות. החסרון שלו זה גודלו, קשה לנוע איתו ובלא מעט חניונים יש מגבלה לאורך הכלי. בדרך כלל רואים כלי כזה אצל זוג פנסיונרים שרכשו אוטובטס מפואר ולא פסחו על רכישת רכב קטן בכדי שיוכלו להסתובב בערים. הרכב נגרר ע"י האוטובוס. אנו שכרנו את הדגם המשפחתי הכי פופולארי C, הגודל נע בין 19 פיט (כמעט שש מטר) ועד 32 פיט (למעלה משמונה מטרים). ה דגמים הללו מתאימים למשפחות של זוג ועד שבעה אנשים שלא ממש צריכים את הפרטיות ומתכננים לבלות יותר בחוץ מאשר ברכב.
המחירים לחניית לילה מאוד משתנים ממקום למקום ובמה שמקבלים, בשמורות הטבע או בפארקים הלאומיים אתה מקבל רק מקום חניה ללא חיבור לחשמל, מים או ביוב ובדרך כלל המחיר הינו 15-20$ ללילה, בחניונים הפרטיים מקבלים חשמל, מים וביוב (נקרא גם Full-Hook) והמחירים הם בין 35$ ל-55$ כאשר זה האחרון בדרך כלל בקרבת עיר או אטרקציה חשובה. אנו השתדלנו לישון בחניונים של שמורות הטבע לא בגלל המחיר אלא בגלל המיקום. פעם ב-24 שעות חייבים למצוא מקום בכדי לרוקן שפכים ולמלא מים וזה יחסית לא חסר, אם בתחנות דלק או בקמפינגים. אנו לא נסענו בעונה ופרט לפעמיים או שלוש, לא נתקלנו בסיטואציה של חוסר מקום לינה, אבל מי שנוסע בשיא העונה כדאי, רצוי וחשוב להזמין מקום מראש יום או יומיים קודם או לחילופין להגיע מאוד מוקדם לאתר הלינה כי חלק מהמקומות הם על בסיס ראשון מגיע ראשון מקבל.
דלק הינה הוצאה מאוד מכובדת, הרכבים הללו זוללים דלק בצורה מפחידה כ-4 ק"מ ליטר או 8 מייל לגלון. יחד עם זאת מחירי הדלק זולים משמעותית מאשר בארץ, והמחיר הממוצע ששילמתי על גלון זה 2.2$. כיום יש רכבים עם מנוע דיזל ולדעתי יש לשקול זאת בחיוב.
למי שמתכנן לנסוע ליותר משבועיים-שלושה רצוי לקנות טלפון מקומי אחר. ההוצאה על תקשורת מגיעה למאות דולרים, נכנסים כמעט לכל חנות גדולה כגון walmart ורוכשים טלפון עם קו בעלות של 40-50$ ומטעינים אותו בדקות ע"י כרטיס שניתן לקנות בכל קיוסק. בצורה כזאת משלמים 10 סנט לדקה לשיחה מקומית במקום 7$ דרך הטלפון האישי שלך.
אלו הם התרשמויותי והטיפים שאני זוכר, יחד עם זאת אני בטוח כי כתבתי לא מעט במהלך הדרך והם מופיעים בכל הרשומות. מי שמעוניים ומתכנן לעשות משהו דומה שירגיש חופשי ליצור איתי קשר ולשאול כל העולה על רוחו, יותר מאשמח לענות [email protected]
אז עד הטיול הבא שיהיה להתראות...
דידי
ולמי שמעוניין, יש לנו בלוג שבו אפשר לקרוא בהרחבה על הטיול
