הרכב: זוג הורים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: 6 חודשים
נובמבר 2009 - מאי 2010
התחלה בניו זילנד באוקלנד וסיום בכרייסצ'רץ' / התחלה באוסטרליה בסידני וסיום בקיירנס
איך הכל התחיל
כשחשבתי על הטיול הזה לפני כמה שנים, אמרתי לעצמי שלא משנה מה - כשתגיע הזדמנות לטיול משפחתי גדול, אנחנו הולכים על כל הקופה. אז נכון, יהיה מי שיגיד שהתנאים אינם אידיאליים לצאת לטיול גדול כזה עם שתי בנות, אבל למה לא? מה אני אמור לעשות? להמתין עשר שנים, עד שהן יגדלו? אולי אז זה כבר לא יבער בי כמו היום? מי יודע מה יהיה בעוד עשר שנים?
החיים מלמדים אותנו, שבכל רגע נתון הכל יכול להשתנות. נפתח לנו חלון הזדמנויות, כשסיימנו עבודה בחו"ל, אז לפני החזרה לארץ, החלטנו לקחת פסק זמן מחיי השגרה ולצאת למסע - טיול קראוונים, המחולק לחודשיים בניו זילנד (באי הדרומי והצפוני) וחמישה חודשים באוסטרליה, מתוכם 4 חודשים בקראוון, מסידני למלבורן ומשם צפונה, לאורך החוף המזרחי, עד קיירנס (על כך תוכלו לקרוא בכתבה שלנו על אוסטרליה). את החודש החמישי השארנו פתוח, בלי קרוואן, ניתן לטיול להחליט בשבילנו... הפינאלה הגדול - חודשיים וחצי, בחופים המרהיבים של תאילנד (לפחות כך אנו מקווים, עוד לא היינו שם).
ההכנות לטיול
ההכנות לטיול זה החלו כבר לפני למעלה מחצי שנה. היה לנו חשוב למצוא קראוון, שיתאים לנו ובעיקר שנרגיש בו נוח. ככל שמקדימים בהזמנת הקראוון, כך המחיר זול יותר. הרעיון העיקרי בבחירה בטיול עם קראוון, בניגוד ללינה באכסניות, כפי שעשיתי לפני עשר שנים בטיול שאחרי הצבא לדרום אמריקה, הוא ביצירת תחושה של בית שחוזרים אליו ונוסעים איתו לכל מקום. הקרוואן נבחר על מנת שיקל על הילדות נגה ונעמה, שגם כך היה צפוי כי יהיו מבולבלות מהשינוי הקיצוני בחייהן. לנגה, ביתנו הבכורה, עשינו הכנה במשך כחודשיים לפני הטיול - יש סידרה בטלוויזיה שהיא מאוד אוהבת, על ילדה בשם דורה, המטיילת בעולם עם ידידה הקוף בוטס. היא חווה הרפתקאות לאורך הדרך, פוגשת חיות, עוברת בנהרות גועשים, קרחונים, הרי געש, יערות גשם וכו'. עשינו לה אנלוגיה לסדרה. נגה הבינה שאנחנו נוסעים לטיול גדול כזה ונחווה חוויות מיוחדות, כמו אלו שעוברת דורה בסדרה.
תחילת הטיול
ב-4 לנובמבר 2009 נחתנו בניו-זילנד וקיבלנו את הקראוון באוקלנד. בתמצית - הוא קטנצ'יק! יש בו מסדרון צר, בו אנו מתנהלים רוב היום. החלק האחורי הוא פינת אוכל, המתקפלת למיטה בלילה. החלטנו להשאיר את הפינה כמיטה כל הזמן, כדי להימנע מהטרטור וגם כי המיטה מאפשרת לבנות לשחק שם בנוחות. באמצע הקרוואן יש פינת ישיבה נוספת עם שולחן, שם הבנות יושבות במהלך הנסיעה ושם אנחנו גם אוכלים, אם מזג האויר לא מאפשר לעשות זאת בחוץ. בלילה הופכת פינת ישיבה זו למיטתה של נגה. במטבח יש מקרר, גז, מיקרוגל וכיור ובארון מאכסנים את הטוסטר והקומקום החשמלי. יש, כמובן, גם טלויזיה ו-DVD. הכל קל לתפעול, רק שהכל די צפוף, אבל מתרגלים. המקלחת צפופה, אך נעימה – גילינו שהמים מספיקים רק ל-4 מקלחות ושטיפת כלים אחת. כדי לחסוך כסף, חדלנו די בהתחלה לישון באתרי קראוונים מסודרים (עולים כ-30-40 דולר ניו-זילנדי ללילה). בכל יום מילאנו ורוקנו את המים ב-Dump Stations שמצאנו בדרכים. רכשנו גם מטען, המתחבר למצת הרכב ואיתו אנו מטעינים את המחשב הנייד, הפלאפון והמצלמה - לדעתי, זו אחת הרכישות המוצלחות שעשינו ומומלץ מאוד להצטייד בזה, אם מתכוונים כמונו לישון ב"חנייה יבשה", בה אין נגישות לחשמל.
שמי יואב ואני כרגע מטייל בתאילנד עם אשתי יעל ובנותיי נגה בת ה-4 ונעמה בת ה-2. לפני תאילנד טיילנו חודשיים בניו-זילנד וחמישה חודשים באוסטרליה, מתוכם ארבעה חודשים בקראוון.
כשחשבנו על בחירת נתיב הטיול באוסטרליה, הגענו למסקנה שהדרך הטובה ביותר לטייל בה, בעיקר כשמטיילים עם ילדים, היא להתמקד באזור או שניים בלבד בשל המרחקים הארוכים שבין מקום למקום, וכך גם להכיר אותה על בוריה. במהלך הטיול פגשנו הרבה אנשים שטיילו מספר שבועות באוסטרליה וגמאו נסיעות ארוכות כדי להגיע ממקום למקום, הגיעו רק לאטרקציות המרכזיות והמשיכו מיד הלאה במקום להישאר במקום ולחוות אותו. בסגנון טיול כזה מחמיצים, לדעתי, הרבה ממה שיש לאוסטרליה להציע. דווקא במקומות הפחות מתויירים יצא לנו להכיר יותר את האוסטרלים ולחוות את ההווי שלהם.
שני האזורים, אותם בחרנו, הם:
א. אזור סידני ודרומה עד מלבורן והגרייט אושן רואד
ב. צפונה מסידני לכל אורך החוף המזרחי עד קייפ טריבוליישן וקוק טאון
המסלול עובר ברובו בחופים, אבל תמיד נהגנו לעשות אתנחתא מהם ולסטות מערבה לכיוון ה-"Inland" - אזורים הרריים בעלי אופי כפרי. בכתבה זו אתמקד באזור סידני ודרומה ואספר על המקומות שהכי נהננו בהם, בשילוב חוויות מיוחדות שצברנו.
