טיול ארוך

טיול ארוך

מסע זוגי תשעה חודשים "התאהבנו בבית הנוסע" / רחל ומשה ארבל

הרכב: זוג גמלאים
תשעה חודשים מסביב לעולם, מתוכם:  חודשיים באוסטרליה + חודשיים במערב ארה"ב
אוסטרליה (מלבורן - בריסביין): אפריל-יוני 2004 , ארה"ב: יוני - אוגוסט 2004

איננו בטוחים אם זו הדרך הכי זולה, אך קרוואן זו בהחלט דרך נהדרת לטייל באוסטרליה, שממש בנויה וערוכה לכך. למשך זמן ארוך יותר ייתכן ומשתלם לקנות וואן מותאם לשינה (לתפרנים) או קרוואן (לא נגרר)- מה שנקרא: מוטורהום או קמפרוואן. אנחנו, שחששנו להסתבך במתחים של קניה-מכירה, והיה חשוב לנו שיהיה לנו "גב" של חברה שתדאג לנו במקרה של תקלה, העדפנו לשכור.
את המוטורהום לטיול באוסטרליה שכרנו אצל אבי מחברת מוטורהום, הזמנו כמה חודשים מראש, וכך קיבלנו (כנראה) מחיר טוב. אצל אותה חברה הזמנו גם קרוואן להמשך טיולנו בארה"ב. גם כאן, בזכות ההזמנה זמן רב מראש שילמנו פחות. 

אנחנו ממליצים בלב שלם - גם על הטיול בקרוואן וגם על חברת מוטורהום. עמדנו איתם בקשר במהלך הטיול, כאשר התעוררו בעיות - ובהחלט לא התאכזבנו.

הקמפר שלנו באוסטרליה
הקמפר שלנו באוסטרליה, קומפקטי אבל נוח

משה עם הקרוואן בקמפינג מכין ארוחת ערב על המנגל
משה בקמפינג עם הקרוואן האמריקאי שלנו, מכין ארוחת ערב על המנגל

עכ
לטיול שלנו באוסטרליה בחרנו בקמפר של חברת BRITZ, מדגם BERTH 2, זהו דגם קטן יחסית וצר למדי, אך יש בו כל מה ששני אנשים צריכים, כולל שירותים (בית שימוש – חשוב מאוד! וגם מקלחת – שהיא יותר סמלית – אנחנו העדפנו תמיד ללכת למקלחות הציבוריות בקמפינגים). האמת היא שהקרוואן שקיבלנו בארה"ב, בהמשך טיולנו, היה בכמה רמות משופר יותר ומרווח יותר (אין מה לעשות – אמריקה זה אמריקה), אך מאחר שאנחנו לא מפונקים ומשתדלים תמיד להנות, היינו 100% מרוצים מהקמפרוואן האוסטרלי שלנו. יתרונותיו: יותר קטן, ולכן יותר קל בנהיגה, מקבלים את כל הציוד: כלל שקי שינה, כלי מיטה, ציוד מלא למטבח, ומה שהכי חשוב: שני כסאות נח מתקפלים ושולחן פיקניק (בארה"ב צריך לקנות את כל זה בנפרד).

השירות היה בסדר גמור. פעמיים היו לנו תקלות (מה שלא צריך לקרות, אבל קרה): בפעם הראשונה משאבת המים לא פעלה כראוי, ובפעם השניה היתה דליפה של גשם מהגג. בשני המקרים, הגיעו נציגי החברה עם רכב חליפי, כולל כל הציוד, לקמפינג שבו שהינו, ופשוט החליפו את הרכב. בלי שום שאלות וטענות. עירבנו גם את אבי ממוטורהום כששמענו שעומדים לגבות מאתנו את מחיר הדלק והגז ברכבים שהוחלפו, והודות להתערבותו העניין הוסדר. בסך הכל נציגי החברה היו בסדר גמור.

מבחינת המחיר: הקרוואן אינו זול, וגם הלינה בקמפינגים עולה משהו. ובאוסטרליה ראינו לא פעם פרסומות למוטלים במחירים ממש זולים, בעיקר לא במקומות מתויירים במיוחד. אבל מנגד, יש חסכון בהוצאות על אוכל - לא צריך ללכת למסעדות, והעיקר - אין מה להשוות מבחינת הכיף. אנחנו התאהבנו בבית הנוסע שלנו ובצורת הטיול בו.

קמפינגים: באוסטרליה וכמובן גם בארה"ב, שפע של קמפינגים, רובם נקיים ונעימים, והעיקר: נמצאים כמעט תמיד במקומות מקסימים, ליד חופי הים, חופי אגמים או נהרות, ואפשר לטייל ברגל ליד המקום שבו חונים. והכי הכי: כל יום לאחר שמתמקמים, מתיישבים על כסאות הנוח, עם כוס קפה, ומחכים לשקיעת השמש, שבאוסטרליה היא יפה במיוחד. בינתיים מכינים את ארוחת הערב, ועוקבים אחרי להקות התוכים העפות בצריחות מחרישות אוזניים מעל צמרות האקליפטוסים, בחפשן מקומות לינה. במקרים רבים זכינו לביקור של קנגורים ליד הקמפר שלנו, ולפעמים עדר שלם רעה מסביבנו. במטבח הציבורי (שבו העדפנו לרחוץ סירים) פגשנו פוסומים, ופעם אחת פגשנו איגואנה ענקית שירדה לה בקלילות מאחד העצים שלידנו ונעלמה.

ועוד: בקמפינגים פוגשים אנשים!! פגשנו מטיילים מכל העולם, בני גילים שונים, ובעיקר אוסטרלים, שהם אנשים חביבים ולבביים, פחות "ייקים" מהניו זילנדים, מאוד ידידותיים לישראלים ומאוד אוהבי שיחה. עם בוא החורף, מאות ואלפי פנסיונרים אוסטרלים עושים בקראוואנים שלהם את המסלול שאותו עשינו: ממלבורן צפונה, אל החופים החמימים, שם הם חונים למשך חודשי החורף במחנות הקרוואנים. רבים מהם גוררים עמם סירות, וכמעט כולם הם דייגים חובבים נלהבים. חלק מתושבי מחנות אלה הם תושבי קבע/זמניים: עובדים ארעיים, או פנסיונרים, והם שמחים מאוד לפגוש אנשים שבאו ממרחק.

לעולם אין מחסור בקמפינגים (Caravan Parks). בהחלט כדאי להשוות מחירים ומיקום. מאחר ואנחנו טיילנו בלי ילדים, לא היה לנו עניין בבריכות שחיה, מתקני משחקים וכד', וחיפשנו תמיד מקומות שקטים ויפים. שמענו הרבה על האפשרויות ללון במגרשי חניה, ליד מרכזי קניות או ליד אוטוסטרדות, ניסינו פעם – ולא התאים לנו. אולי חוסכים 20$, אבל זה ממש לא כיף. הלינה בקמפינגים המיועדים לכך, חוץ משרותים נקיים בדרך כלל , שירותי כביסה, סידורים למנגל ועוד, היא פשוט יותר נעימה. כשאתה חונה בחניון ליד אוטוסטראדה, או במגרש חניה של מרכז קניות, לא נעים לשבת בחוץ ליד המוטורהום ולהנות מהשקיעה.

בפרקים הלאומיים באוסטרליה, כמו בארה"ב, יש קמפ-גראונדס, בשיטת "שלם בעצמך". אלו שפגשנו הם פחות משוכללים מאשר בארה"ב, ולפעמים אין רינג'רים ואף אחד לא בא לאסוף את התשלום. אך כמו בארה"ב, הם במקומות היפים ביותר, הרבה יותר זולים מהקמפינגים הפרטיים, יש בהם תמיד שירותים ולפעמים אפילו מקלחות חמות.

באשר לשהות בערים: שכרנו את המוטורהום רק כשיצאנו ממלבורן. בסידני ובבריסביין מצאנו קמפינגים סמוכים לעיר, בהם השארנו את הרכב ונסענו בתחבורה הציבורית. זה סידור בהחלט סביר. ובארה"ב, גם כדי להמנע משהיה עם הקרוואן בערים הגדולות, בחרנו לסיים את הקטע האחרון של הטיול מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס עם רכב רגיל.

חשוב לזכור בטיול מסוג זה: לדאוג שיהיה מלאי הגון של ספרים טובים ומוזיקה טובה.

לפירוט המסלול באוסטרליה והמלצות נוספות

קבלו הצעה