סיכומים
• סה"כ היו לנו 182 ימי טיול, מתוכם 140 יום בשומשום (מתחילת אפריל עד סוף אוגוסט 2008).
• מספר המדינות שבהן היינו בארצות הברית - 21 (כמעט חצי!), אבל מתוכן ב-5 רק עברנו ולא טיילנו.
• המרחק שעשינו הוא - 25,120 ק"מ מתוכם 19,200 בשומשום.
• צריכת הדלק שלנו סה"כ 6,525 ליטר.
• מספר הפארקים הלאומיים שטיילנו בהם - 23 (היו בנוסף גם פארקי מדינה) מתוכם 7 בקנדה.
• הטיול הארוך ביותר שעשינו ברגל היה 20 ק"מ בפארק ווטרטון. לפניו הלכנו 15 ק"מ בגרנד טיטון. כל שאר המסלולים היו 10 ק"מ או פחות.
• מספר פארקי השעשועים בהם היינו - 1 יוניברסל, 6 דיסני, 3 סיקס פלגס.
• מספר סיכות/תגי הג'וניור ריינג'ר שחוזרים איתנו לארץ - 21.
גד
על הימים הראשונים בקרוואן
דני: ביום שני בבוקר התיצבנו נרגשים ולחוצים במשרד של חברת השכרת הקרוואן. אחרי הסברים מפרכים שנמשכו יותר משעתיים הבחורה אמרה לנו ביי ביי והשאירה אותנו עומדים לבדנו מול מפלצת על גלגלים באורך 9 מטרים ומשקל של כמעט 7 טון.
בשלב הזה נוכחתי שאני לא זוכר כלום ממה שהסבירו לי. גלית התחילה לעשות מה שהיא תמיד עושה במצבי מצוקה - היא נכנסה לקרוואן והתחילה לקנן. אני שמרתי על קור רוח כלפי חוץ וביצעתי תרגלי נשימה. הבנות תרגלו קפיצה על המיטות, פתיחה וסגירה של דלתות, הדלקה וכיבוי של מנורות ועוד דברים שימושיים כאלה (ליאור בעיקר קפצה). אחרי יותר משעה של פריקת התיקים שלנו לתוך הרכב, הוא היה מלא עד אפס מקום. אז נזכרנו שיש לנו עוד המון דברים שאנחנו צריכים לקנות ולהעמיס עליו. אז נסענו לוול מרט הקרוב, נפרדנו שם מ-280$ וחזרנו לקרוואן (הגיע הזמן לקרוא לו בשם, לא? - נמאס לי לקרוא לו הקרוואן. הצעות יתקבלו בברכה) ויצאנו משם עמוסים בשלל רב שכלל גם 3 זוגות אופניים חדשים לבנות (מה שמוסיף לאוטו עוד מטר באורך - אמור מעתה קרוואן באורך 10 מטר).
בהחלטה שהוכיחה את עצמה נסענו לישון בקמפגראונד קרוב כדי שאם יתגלו תקלות (והתגלו) נוכל לחזור לחברת ההשכרה. מהון להון הגיע הערב ונגמר היום.
גלית: האמת שעד עכשיו התיאור של דן די מדויק, אולי למעט תרגילי הנשימה כי הוא השתלט בכישרון האופייני לו על כל הנושא הטכני של הקרוואן. בלילה הראשון, אני והבנות התקלחנו במקלחות של החניון. ודן, כחלק מבדיקות התפעול, החליט להתקלח במקלחת של הקרוואן. המסקנות שלו כפי שנרשמו בזמן אמת:
• לא להניח את הסבון והשמפו על הרצפה כי ברגע שאתה בפנים – אין מקום להתכופף.
• המקלחת פשוט מעולה! (אבל עדיף להתקלח במקום אחר כשאפשר).
לקראת הערב הראשון כשהילדות התחילו לגלות סימני רעב מתקדם, ניגשנו למטבח ומיד גילינו שרק שף אחד יכול לעבוד בו, אחרי הצבעה דמוקרטית, אני קיבלתי את הכובע. האמת הכיריים, סבבה וגם המיקרוגל עושה את העבודה, אבל התנור - זה סיפור אחר. קודם כל נושא ההדלקה שלו (גם בזמן כתיבת שורות אלו) עדיין לא לגמרי ברור: מסובבים, מחזיקים, מדליקים אש ורק אז מגלים שבעצם אין לנו תבנית! נאלץ להמתין לפעם הבאה שנהיה בוולמרט. בהמשך, התוכנית של הבנות היא להשתלב בתחום הבישול. נחכה ונראה, בנתיים הן רק תומכות בנושא שטיפת הכלים וכמובן זוללות בשמחה את מעשה ידי ואפילו מלאות מחמאות! (מצאתי שיטה לקבל מחמאות על הבישול, מביאים את הסועדים לדרגת רעב כבדה, ככל שהרעב יותר כבד המחמאות יותר שוות!!).
ממה להיזהר
רבות הסכנות הטמונות בקרוואן: עם קבלת הקרוואן הכרזנו על תחרות לאיתור המפגעים הקיימים בו. והיום אחרי כחמישה ימים התוצאות הן:
• לא לפתוח את ארונית הנעליים על כף הרגל!
• לא להשאיר את האצבע בתוך המשקוף בזמן שדלת הכניסה נסגרת!
• מומלץ לא להניח את הראש בחוזקה על פינות החלון.
• יש לשים לב, בכל זמן נתון, היכן נמצאים המרפקים של שאר בני המשפחה!
• כדאי להתריע לפני שפותחים או סוגרים את דלת השירותים, שמא פרצוף של מישהו נמצא מהצד השני שלה.
• כשאת הולכת על הספה, שימי לב שהראש לא נתקל בארונית שמעליה.
את הניקוד שקיבלנו על מציאת המפגעים אנחנו משאירים חסוי, שמא המרפק של המנצחת יפגוש את פרצופנו!
על השיטה
כשחיים במרחב קטן חייבת להיות שיטה לכל דבר. למשל אם רוצים סתם לנסוע לקנות לחם בסופר הקרוב לא מומלץ שכל תכולת הארונות תיפול עליך או שהצלחות יפלו מהשיש ויתנפצו על הרצפה ולכן תוך 24 שעות מקבלת הרכב נכתב בד"ח (בדיקות חיוניות) לפני התנעה. הוא כולל 12 סעיפים בינתיים עם אופציה להרחבה. הנהיגה עצמה לא קלה. מצד אחד זה רכב לא כבד מאוד, ומצד שני, בגלל הצורה שלו יש לו מפרש גדול, כך שכל משב רוח קל / משאית שעוקפת מעיפים אותנו לשוליים. עם רכב כזה מאוד לא מומלץ לטעות בדרך כי להסתובב אחורה זה פרויקט. לשמחתנו הבעיה הזו נפתרת עם הג'י פי אס שלנו שיכול למצוא לא רק את היעד אלא את הסופר הקרוב, אטרקציות ומה לא.
ומה אומרות הבנות?
הקרוואן אדיר!!!
אנחנו אוהבות לישון למעלה (לצערנו גם ליאור) ראיתם את התמונות?
נכון שהמטבח קטן
נכון שהשירותים קטנים
נכון שהמקלחת קטנה (כל כך קטנה שאפילו לא צילמנו אותה)
נכון שהמקרר קטן
נכון שאין פרטיות...
אבל סך הכל, הכל סבבה!
הפרידה מהקרוואן (שומשום) בסוף הטיול
גלית: (עם דמעות בעיניים) "ביום שישי קרה לנו דבר מאוד עצוב"
דן: (בקול רוטט) "נפרדנו מחבר ותיק שהלך איתנו כמעט את כל הדרך"
גלית: "והביא אותנו עד הלום..."
דן וגלית: "שומשום היקר"
דן: "כבר ביום חמישי ניקינו אותו לקראת ההחזרה"
גלית: "את הרצפה שטפנו עם הדמעות"
דן: "ואז, הגיע יום הגזירה. נסענו לסוכנות"
גלית: "בכניסה לסוכנות ראינו המון שומשומים..."
דן: "אבל אף אחד לא היה מיוחד כמו שלנו!"
גלית: "דן נכנס למשרד להודיע להם שהגענו ואני תלשתי את הילדות שנאחזו בשומשום בכל הכוח והרחקתי אותן מהשטח, כדי שלא יאלצו לצפות בתמונות הקשות"
דן: "האיש מהמשרד חשב שמד הקילומטראז' שלנו מקולקל (עשינו 20,000 ק"מ בארבעה וחצי חודשים)"
גלית: "בסוף הוא הבין שזו השכרה מיוחדת! (ארוכת טווח) לא כמו כולם שמשכירים רק לסוף שבוע!"
דן: "אחרי שהוא בדק, כל מיני דברים הוא פנה אלי ואמר"
הפקיד המרושע: "אני צריך לקחת את הרכב"
גלית: (בקול נעלב) "יש לו שם! קוראים לו שומשום!"
הפקיד האכזרי: (פונה לדן) "אדון שומשום, אני צריך לקחת את הרכב מכאן"
דן: (פולט אנחה קורעת לב) "אני מבין"
הפקיד קר הלב: "המפתחות עדיין אצלך"
דן: "הגשתי לו את המפתחות"
(אחרי כחמש דקות שכולנו עמדנו בשתיקה)
הפקיד הגועלי: "אה... אדון שומשום, אתה יכול לצאת בבקשה מהרכב? ובאותה הזדמנות לנתק את אשתך מהפגוש?"
גלית: "אחרי שדן משך אותי משם בכוח, הפקיד חסר ההתחשבות לקח משם את שומשום"
דן: "הרגשנו (קצת) כמו הורים שמוסרים את הילד שלהם לאימוץ"
אם נשכחך שומשום... אה... בקיצור לא נשכחך!
