אתר "דורות" לאוכלוסייה הבוגרת
גיל יפה נדד עם משפחתו ברחבי ארצות הברית ב"אוטו-בית" (Motor Home) והוא מספר על תופעה יוצאת דופן: קשישים המטיילים תקופות ארוכות לאורך היבשת כשהאוטו הוא ביתם.
פגשנו אותם לפני כמה שנים בארצות-הברית: כמו ציפורים הנודדות בחורף אל הדרום ושבות בקיץ אל הצפון, כך הם יצאו למסעם בודדים, זוגות, או חבורות (senior citizens). לא היה לנו ספק שהם מצאו דרך מרתקת לנצל כמה מהיתרונות המיוחדים לבני-גילם ולהגשים חלום ותוכניות שרקמו.
במשך שנה בקירוב, נסענו ביבשת אשתי ואני בחברת שלושה מילדינו באוטו בית (motorhome). אמצעי תחבורה הנראה כמו משאית בינונית, או אוטובוס קטן, כולל את כל המרכיבים הבסיסיים של בית: מערכת חשמל, מים, ביוב, מיזוג אויר, ריהוט הכולל מיטות, שולחן, כיסאות, מטבח מצויד באביזרים הנדרשים (כולל תנור אפייה, כיריים, גז ומקרר), חדר שירותים ומקלחת עם מים חמים ופריטים רבים אחרים. חשבנו עצמנו למטיילים יוצאי דופן, ואכן כך היה זה ביחס למשפחות צעירות כמונו, אבל לא בכל הקשור למטיילים המבוגרים, כמותם פגשנו בכל אתר או שמורה נידחת.
המפגש החל בזוג קשישים ממיאמי, שבפלורידה. הם עצרו לנו טרמפ בדרכנו ברגל אל אחד מפלאי הטבע היפים - שמורה אליה מגיעים פרפרים מרהיבים ממרחק 4,000 ק"מ מהרי הרוקי מקנדה, אל חלקת יער לצורך רבייה. הם, שלא כמונו, לא חששו מהדרך הארוכה, מהכבישים המשובשים ומשירותי הדרך הלקויים של מכסיקו. הם נסעו אל המקום הנידח הזה באוטו-בית שהיה לביתם הנייד.
בין המפגש הראשון איתם לבין המפגש השני, חלפנו על-פני מאות ואלפי מטיילים מבוגרים ברחבי היבשת העושים את ימיהם ולילותיהם באוטו-בית מסוגים וגדלים שונים. הללו מגיעים אל אתרי התיירות הנוצצים בלאס-וגאס ובסן-פרנסיסקו, אל שמורות הטבע בקניונים המרהיבים של יוטה וקולרדו, אל שמורת היילוסטון והגראנד קניון, ואל מדברות ניו מכסיקו ואריזונה.
פגשנו אותם גם חונים בכפרי נופש בדרום ארצות-הברית, בעיקר בקליפורניה ובאריזונה, לשם מתקבצים המטיילים המבוגרים עם בוא החורף. בכפרים הללו ניתן למצוא מרכזי קניות, מרכזים קהילתיים, מרכזי ספורט, ומתנהלים שם חיי קהילה מלאים.
בתחילה חייכנו למראה המטיילים המבוגרים והבטנו עליהם בהשתאות ובהערצה. אנו, שהיינו מורגלים שטיולים שייכים לעולם הצעירים ומוצ'ילרוס, תופעת לוואי של המשתחררים מצה"ל, גילינו בטיול שרוב-רובם של מטיילי האוטו-בית הם מטיילים מבוגרים, פנסיונרים בני גיל הזהב. וככל שהזמן חלף, ונזדמן לנו לשוחח על בקבוק בירה או כוס שוקו חם, עם שכנינו לחניון, זה או אחר, למדנו להכיר את היתרונות המיוחדים דווקא לבני הגיל השלישי.
הנושא החשוב ביותר נעוץ בשינויים המינימליים המתחייבים מאורח החיים - זוג קשישים המכין לעצמו את הבית הממונע אינו צריך להחליף בית מלון או מיטה, אינו צריך להעביר מזוודות וציוד, ויכול להמשיך ולבשל לעצמו את המזון האהוב, או המיוחד לצרכיו.
הנושא החשוב הנוסף קשור בממד הזמן הגמיש של המטיילים באוטו-בית. הללו קובעים לעצמם את קצב הטיול, סדר היום ומועד היציאה הלאה. לקשישים יש משאב אדיר המצוי במחסור רב לרובנו - הזמן. הם יכולים להחליט להישאר עוד כמה ימים בשמורת האינדיאנים משום ששמעו על טקס מיוחד שיתקיים בשבוע הבא, בלי שמנהל המלון יאמר, "מצטער, אבל החדר שלך כבר מוזמן על-ידי מיסטר כהן".
מטיילים שלא העלו בדעתם שיגיעו לפארקים הנידחים ביותר כאשר היו צעירים, וכאשר בית המלון הקרוב הוא במרחק 200 מיל מהפארק, יכולים לשהות שבוע או חודש בפארק בלי מאמץ מיותר.
בארצות-הברית, בה מפותחים מאוד אתרי הנופש והשירותים לאוכלוסייה המבוגרת יש אפשרות לאוטו- בית להגיע לכל מקום. בכל אתר תיירות קיימים מיתקנים המאפשרים לבית הנייד להצטייד במים, להיפטר מביוב, להצטייד במזון, דלק וכדומה. יתרה מזו, הם מאפשרים עצמאות מלאה במשך ימים רבים עד לחניון הבא.
ועל כל אלה יש להוסיף כמובן את העלות הנמוכה בסגנון טיול כזה לעומת טיולי מלונות. אנו עצמנו, חמש נפשות לעתים גם שש, חיינו בתקציב של 1,500 דולר בקירוב לחודש, כולל כל ההוצאות (מזון, דלק, ביקור באתרים וכו'). אז מה הפלא שנמצאים אותם בני-מזל שמתגברים על דעות קדומות וחששות לא מוצדקים וזזים עם הבית שלהם כל העת. אנחנו כבר הבטחנו לעצמנו, שאם לא נחזור על טיול כזה לפני הפנסיה, בטח ובטח שנקימו אחרי - רק שנהיה בריאים.
