פורטיול - פורטל טיולים
את הטיול בקרוואן התחלנו קודם כל בראש, עם החלטה, שזה הולך להיות טיול שונה לגמרי. לא גיחות קצרות מבית המלון וחזרה. הפעם רצינו לחוש את הטבע מקרוב ובמלוא העוצמה , ללון בתוכו ולא להיות כבולים ללוח זמנים כלשהוא. הקרוואן שבו נסענו לא היה גדול, אך הכיל בנוחות את כל מה שהיינו צריכים כולל מטבחון קטן, מקרר עם פריזר, כיריים ומיקרוגל, מקלחת ושירותים וכמובן מיטות וארונות. העיר קלגרי שבמדינת אלברטה, קנדה, עיר גדולה וסימפטית, מוקפת באגמים, היוותה עבורנו נקודת התחלה לטיול בפארקים של הרי הרוקי הקנדיים.
מקלגרי יצאנו מערבה בכביש מספר אחד שאמור להוביל אותנו ישירות לפארק באנף. בדרך עצרנו בכפר האולימפי בו נערכה אולימפיאדת החורף בשנת 1988 וצפינו במסלולי הסקי ומרוצי מזחלות השלג. הרי הרוקיס הקנדיים ליוו אותנו כל הדרך היפה עד הכניסה לעיירת הסקי היפהפייה והמאוד ממוסחרת באנף. היות והתקופה הייתה אוגוסט, העיירה הייתה מלאה בתיירים, שפקדו את החנויות, המסעדות והגלריות. עם זאת לא הייתה לנו בעיה למצוא מקום. מהכניסה לעיירה נסענו בעקבות השלטים, ובחרנו להתמקם לחניית לילה בחניון קמפינג ("קמפגראונד") ציבורי גדול שהכיל מאות מקומות חנייה לקרוואנים מכל הסוגים והגדלים והמון משפחות עם ילדים. כל קרוואן מקבל שטח משלו עם שולחן קמפינג וספסלי עץ ועם אפשרות להתחבר למים, ולחשמל. במקום היו גם שירותים ציבוריים ומקלחות עם מים חמים, חנות מצרכים ,מכבסה אוטומטית ומשחקים לילדים.
למחרת עלינו לרכבל המפורסם של באנף, הנקרא "גונדולה" ומשמש אבן שואבת לכל התיירים באזור. כל משפחה עולה בקרונית "פרטית" משלה לגובה 2100 מטר. למעלה היה קר מאוד ומעט ערפילי, אבל הנוף היה מדהים. ליד הרכבל נמצאים המעיינות החמים של באנף בתוך מבנה עם בריכת מים עשירים במינרלים בטמפרטורה של 39 מעלות. השילוב בין האוויר הקר שבחוץ לבין המים החמים שבפנים היה מוזר ומיוחד. הבריכה לא הייתה מקורה כי אם פתוחה וצופה ממרומי ההר אל נוף נהדר של ההרים המושלגים ומלון בנף ספרינגס המפואר. במקום משכירים מגבות ואפילו בגדי ים שנראים כמו משנות החמישים. בתום שעתיים מהנות, התקלחנו במלתחות וקינחנו בכוס קפה וגלידה במרפסת בית הקפה שמתחת לקומת הבריכה. בילוי מומלץ ולא יקר.
לקראת אחר הצהריים הספקנו לבקר במפלי באו וגם במגרשי הגולף המטופחים שמאחוריהם. גולף הוא אגב אחד מענפי הספורט היותר נפוצים באזור הזה. המגרשים היו מטופחים להפליא ומוקפים בנוף נפלא, וגברים לא פחות מטופחים ולבושים בלבן שיחקו בהם. שיא הפסטורליות היה לראות את הצבאים שהתהלכו להם ביניהם בחופשיות ובנחת. בהמשך הגענו לקניון ג'ונסטון, ועשינו מסלול הליכה של כשעתיים למפלים התחתיים. מיטיבי הלכת המשיכו עוד כשעתיים של טיפוס למפלים העיליים. משם המשכנו בנסיעה לאזור המתויר והמפורסם ביותר ברוקי'ס הקנדיים ,לייק לואיז. אגם טורקיז מדהים מתחת למניפת הרים מושלגים ובסמוך לו שאטו לייק לואיז, ארמון מפואר המשמש כמלון למי שיכול להרשות לעצמו לילה במחיר אסטרונומי. נסענו בנוף המיוער לשני אגמי טורקיז נוספים, לייק מוריין ולייק הרברט שהיו הרבה פחות ממוסחרים וסיפקו לנו תמונות שנראו כמו גלויות לתיירים. בכלל, המצלמה שלנו עבדה כאן שעות נוספות והעין לא שבעה מהשילוב המדהים של הרים גבוהים ומחודדים, פסגות מושלגות (גם בקיץ), יערות וצמחיה עשירה ואגמים רבים בצבע כחול טורקיז. לא פלא שהרוקיס' הקנדיים נחשבים לאחד האזורים היפים בעולם, והרשויות הקנדיות עושות הכל על מנת לשמור על הטבע באדיקות. אחרי ארוחת הערב שבישלנו בקמפגראונד בתוך יער ליד לייק לואיז, פגשנו את בוב ופט מניו זילנד שמטיילים כבר שנים בקרוואן בכל העולם, ועם בקבוק יין מול המדורה, בילינו חצי לילה בשיחות מעניינות על טיולים וחוויות ועל איפה אפשר לראות דובים - שאלה שמעניינת כל מטייל באזור. בעלי חיים אחרים פגשנו כבר בשפע ואפילו מקרוב: צבאים, סנאים, שועלים, עזי בר וסוגים רבים של ציפורים. גולת הכותרת תהיה לפגוש בדוב של ממש, אך לשם כך צריך מזל.
למחרת המשכנו לפארק יוהו בו עוברת מסילת הרכבת הספירלית שנחצבה בתוך ההר בצורת הספרה שמונה. תופעה ייחודית בעולם. בהמשך טיילנו במפלי טקקאו שהם כמעט הגבוהים ביותר בקנדה (385 מטר), בנצ'ורל ברידג', גשר טבעי מעל מים סוערים, וגם באגם אמרלד ששמו בא לו מצבע המים הירקרק כאבן הברקת. אגם שהוא פנינת טבע עם מסלול הליכה קליל ואפשרות לשיט קייקים. בין ענפי הספורט הרבים הנפוצים כאן, אפשר למצוא שיט קייקים, ראפטינג, טיפוס, רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים, טיסות נוף, גולף , סקי וכמובן המון מסלולי הליכה רגליים בדרגות קושי שונות. חשוב לציין שבמרבית מסלולי הטיול שעשינו, הייתה אפשרות גישה גם לנכים, ושילוט בתחילת המסלול המסמן אם יש גישה לנכים ועגלות.
כביש 93 המחבר את לייק לואיז לעיירה ג'ספר, נקרא גם "דרך שדות הקרח" שכן לכל אורכו נקודות תצפית על קרחונים מדהימים. אחד משיאי הטיול היה התצפית על אגם פייטו (בתמונה משמאל) שעל מנת להגיע אליה עוצרים במעבר באו ועולים בשביל הליכה באורך קילומטר בתוך חורשה מלאה פרחים בכל הצבעים. צבעו המיוחד של האגם נוצר מחלקיקי הסלעים שבמים, שדרכם עוברות קרני השמש ויוצרות את הצבע הטורקיזי המדהים. בהמשך נמצא ערוץ מיסטיה, שהמים הסוערים חתרו בו ויצרו מראה מלא הוד. עוד בהמשך , קרחון אתאבאסקה (בתמונה למטה) שהוא רק חלק מקרחון קולומביה הענק, שהמים המפשירים ממנו, זורמים לשלושה אוקינוסים. מי שרוצה לטייל במו רגליו על הקרחון ולהצטלם עליו, כמונו, מוזמן לנסוע ברכב מיוחד המצויד בשרשראות שלג ענקיות. לא חובה, אבל בהחלט חוויה, ולא לשכוח ביגוד חם ונעליים סגורות- על הקרחון קר מאוד!
העיירה ג'ספר נמצאת בקצה השני של רצועת הפארקים הארוכה באנף, יוהו וג'ספר. על מנת לתפוס מקום בקמפגראונד, התייצבנו שם בשבע וחצי בבוקר עם עוד כ-20 מטיילים שעמדו בתור. ביולי אוגוסט יש ביקוש רב בחניוני הקרוואנים והם עובדים בשיטת- "תופס מי שבא ראשון". אגב, אחרי שנרשמים אפשר לשהות באותו קמפגראונד מספר ימים רצוף מבלי להירשם שוב. הלינה בקמפגראונד זולה מאוד, כ-25 דולר קנדי לרכב וכאלה חניונים פזורים לכל אורך הפארקים.
בפארק ג'ספר מסלולי הליכה רבים, אחד מהם היה טיול ברגל להר אדית קוול ולקרחון אנג'ל שנראה ככנפי מלאך לבנות. בחוף אגם פירמיד עצרנו עם הקרוואן שלנו לארוחת ברביקיו ספונטנית ואחר כך המשכנו לאגם מאלין, שכרנו קאנו, קיבלנו מעילים מיוחדים ויצאנו לשיט בן שעה בנוף המקסים. בדרך חזרה אחרי טיול בקניון מאלין, זומנה לנו הפתעה בדמות דוב קטן שחור שמשך אליו את תשומת ליבם של מטיילים רבים. הגענו מאוחר לעיירה ג'ספר, עייפים אך מרוצים. מעניין לציין שבקיץ מחשיך כאן מאוחר מאוד, בסביבות עשר בלילה, כך שהימים ארוכים ומאפשרים למצות את המרב. בלילה היה קר, אבל בביתנו הקט פעל החימום והיה חם ונעים. בבוקר התעוררנו מוקדם, ויצאנו החוצה לשתות את כוס הקפה הראשונה , כשמחזה מדהים נגלה לעינינו - עדר שלם של צבאים ואיילות טייל לו בשלווה ממש מטרים ספורים מהקרוואן שלנו. זה בהחלט היה סיום נפלא לשהותנו באזור הנהדר הזה.
עוד באותו בוקר, עזבנו את הפארקים דרומה לכיוון וונקובר. הדרך נמשכה כשלושה ימים בניחותא, עם עצירות בדרך בעיירה בלו ריבר , בעיר הגדולה קמלופס, ובעיירה הופ בה צולם הסרט של רמבו "מרחץ הדמים". בעיר וונקובר עצמה יש מספר חניוני קמפינג ואנחנו ישנו באחד מהם שהיה במיקום מרכזי. אחרי שהות של מספר ימים בעיר היפה הזו ובסביבותיה, עלינו עם הקרוואן על המעבורת לויקטוריה באי וונקובר ומשם יצאנו לטיול בן שלושה ימים באי וונקובר לחופו של הפסיפיק ובחברת לוויתנים וכלבי ים, אבל זה כבר סיפור אחר.
