השכרת קרוואנים בחו"ל  
top_title_left.gif (1329 bytes)
עוד באמריקה:
השכרת קרוואנים באמריקה
בקשה להצעת מחיר
כל מה שאתם צריכים לדעת על טיול בקרוואן באמריקה
טיפים למטיילים באמריקה
מבצעים באמריקה
דוגמאות לטיולים באמריקה
מסלולים באמריקה
כתבות לפי אזורים
אולימפיק פארק ואיי סן חואן
אורגון
אורלנדו
אלסקה בקרוואן
אריזונה
גרנד קניון ושמורת הנבאחו
האיש הבוער - Burning Man
הרוקיס' האמריקאיים
הרוקיס' הקנדיים
ונקובר, בריטיש קולומביה
קנדה
ונקובר - העיר
וושינגטון וסיאטל
יילווסטון וגליישר
צפון מזרח ארה"ב וקנדה
מערב קנדה
ניו אינגלנד בשלכת
ניו יורק - התפוח הגדול
פלורידה - טבע ואטרקציות
פלורידה הדרומית ואיי הקייז
קלגרי סטמפיד
חניוני קמפינג באמריקה
טבע ופארקים באמריקה
מכתבי מטיילים באמריקה
סרטי המחשה אמריקה
אתרי טיול מומלצים
אמריקה


מערב קנדה
 /
משפחת לונדונר-ברקוביץ

[תמונת מערכת]

הפארקים של הרוקי הקנדים
אנחנו בדרכנו לקנדה. החלטנו שאנחנו מוותרים על פארק ווטרטון וגם על העיר קלגרי בקנדה, ונוסעים ישר לפארק הרי הרוקי בבאנף. הדילוג נבע בעיקר משיקולי מרחק נסיעה רב: כדי לנסוע לקלגרי היינו צריכים לעשות סיבוב סביב פארק גליישר מהמערב למזרח (אי אפשר לנסוע דרך הפארק עם קראוון). לכן נסענו היישר לרוקיס הקנדיים בכביש 93/95: עברנו את הגבול ביוריקה, מונטנה (Eureka, Montana) ונכנסו לקנדה בלי בעיות מיוחדות. 

נסענו כ - 60 ק"מ והחלטנו שלא להגיע באותו יום עד באנף אלא נטייל לאט. עצרנו בעיירה פורט סטיל (Fort Steele), עיירה שהקנדים שיחזרו מהמאה התשע עשרה והכל שם בדיוק כפי שהיה אז: חנויות, כנסייה, בתי מסחר, תיאטרון, רכבת קיטור אמיתית שאפשר לנסוע בה. המקום חביב מאד ובעיקר למשפחות עם ילדים זה מקום טוב לעצור בו אם חוצים כך את הגבול - יש פעילויות כגון הכנת גלידה כמו בימים ההם, זריעת חיטה ומופעי ראווה של סוסים. מחיר כניסה: 13$ למבוגר. 

המשכנו בדרך בכביש 95 והחלטנו שכשנמצא קמפ נחמד לישון בו נעצור ללילה ובבוקר נמשיך לבאנף. הגענו כמעט עד הפארק קוטניי (Kootenay National Park) בלי למצוא אף קמפ סביר שיש בו חלקה פנויה. בעיירה רדיום (Radium) עצרנו במרכז מבקרים שהתעכב בגללנו בשעת הסגירה ויחד החלטנו שעדיף שנישן בתוך פארק קוטניי הלילה מפאת חוסר מקום. אז הנה - גם כשרצינו לטייל לאט, הגענו לתחילת אזור הרי הרוקי ביום אחד. נכנסנו לפארק בשעה מאוחרת וישנו בקמפ הראשון שבפארק. הנסיעה בתוך קוטניי מהממת ובתור מפגש ראשון עם הרוקיס בשעת ערב זה היה מקסים. המשכנו לטייל בקוטניי בבוקר ועצרנו בכמה נקודות נוף יפות. עשינו את המסלול לבריכות הבוץ שהיה נחמד להליכה אבל בריכות הבוץ לא מעניינות במיוחד. בהמשך היום נסענו עד העיר באנף (Banff), עיר תיירותית ביותר, ממש כמו עיירת נופש יפה מטופחת. שם, לאחר התיעצות עם מרכז המבקרים, החלטנו לתפוס מקום בקמפגראונד. יש קמפים מכל הסוגים ליד באנף, אז נכנסנו לאחד הקמפים ותפסנו מקום. אכלנו צהריים על שפת אגם ג`ונסון (Johnson Lake), אגם נחמד לארוחת צהריים ואם רוצים- אפשר גם להתרחץ בו. בעיר באנף יש מספר מסלולים שאפשר לטייל בהם. אנחנו טיילנו לאורך נהר באו (Bow River) עד המפלים, בדרך חזרה נכנסנו לגני קנדה פלייס (Canada Place) וסיימנו בטיול נחמד בעיר עצמה (קצת גלידה...). יש בבאנף מרכז מבקרים יעיל ומצוין שניתן להיעזר בו. 

בבוקר, אחרי התארגנויות ארוכות של כביסה, אינטרנט ועוד, התחלנו את דרכינו לכיוון לייק לואיז 
(Lake Louise), האתר הבא בפארק באנף. היה יום מקסים והנופים נראו כמו גלויה. נסענו בכביש עמק באו, כביש מפורסם ויפה, ועצרנו למסלול שנקרא קניון ג`ונסון, בו טיילנו גם למפלים התחתונים וגם לעליונים של הג`ונסון. המשכנו עוד קצת אחרי הג`ונסון לקמפ קסטל מאונטיין (Castle Mountain Campground) שנמצא לרגלי הרים שנראים בדיוק כמו טירת רפאים, ומכאן שמם. התחיל לרדת גשם ואנחנו, שכבר הפשרנו בשר כדי לעשות "על האש" לאותו ערב, התעקשנו, ויוני עמד עם מטריה על המנגל שלו ועשה את הבשר. לי זה היה שווה. 

קמנו ליום סגרירי וגשום, נסענו ללייק לואיז ומצאנו נוף קסום במזג אויר הערפילי. באיזור האגם יש רק קמפ אחד לקראוונים אז תפסנו מקום מייד כשהגענו (יש גם חלקות עם חשמל, בעונה הבוערת צריך לתפוס מקום ממש מוקדם). חיכינו למחר כדי להמשיך לטייל, בתקווה שיתבהר בבוקר, ואכן קמנו ליום בהיר יותר. האגם היה מדהים, במיוחד בגלל כמויות שלג שהצטברו במשך הלילה בפסגות, ולכן כמובן שלא יכולנו להימנע מלעשות מסלול - ועוד את הכי קשה. טיילנו במסלול אגם אגנס (Lake Agnes), המתחיל ממש ממלון שאטו לייק לואיז, שאורכו כ-3.4 ק"מ וכולו עלייה תלולה. הנופים בדרך מקסימים וגם בית התה שנמצא למעלה באגם ומנוהל על-ידי סטודנטים צעירים, חביב מאד. בעונה המקום עמוס מבקרים ויש תור ארוך בכניסה. המשכנו לנסוע לאגם מוריין (Lake Moraine), שנמצא רק מספר דקות נסיעה מלייק לואיז והוא בתולי ויפה (חוץ ממאות התיירים). החלטנו שמספיק להיום והתחלנו רק בכמה דקות את כביש אייספילד (Icefield Parkway) המפורסם. נעצרנו ללילה בקמפ מוסקיטו קריק (Mosquito Creek), בו חנינו ממש על שפת הנחל, בחניה אחת מבין 32 המקומות שיש כאן בסך הכל. זהו הקמפ הראשון באייספילד והקמפ הזול ביותר בפארק באנף – 15$. הדלקנו (טוב נו, יוני הדליק) מדורה במיוחד למזג אויר סגרירי. יש במקום שפע של גזרי עצים שניתנים חינם אין כסף לדרי המחנה, שוב בשיטת האמינות – אסור להוציא משטחי המחנה. טיפ: בפארקי הקראוונים ברוקיס הקנדיים יש הבדל בין חלקות שניתן בהם להבעיר מדורה ואלו שלא. הם גובים עבור חלקה עם מדורה בסביבות 8$ יותר. ברביקיו אין בעיה לעשות גם בחלקות ללא מדורה.

בבוקר המשכנו בנסיעה לאורך האיספילד לכיוון ג`ספר (Jasper). הנופים משגעים ויש המון נקודות תצפית ומסלולי הליכה על הדרך הזו שאורכה 230 ק"מ מלייק לואיז ועד ג`ספר. לא עצרנו הרבה כי תכננו לחזור באותה הדרך ורצינו לעצור בדרך חזרה. הגענו לג`ספר, עיר נחמדה וקטנה, בה עשינו כמה סידורים (כולל אינטרנט) ונכנסנו לאחד משני הקמפים הקיימים כאן. יש כאן אפשרות לחיבורים מלאים או לחשמל בלבד אבל הכל מוזמן זמן רב מראש בעונה זו, לכן בחרנו חלקה ללא חיבורים (25$). 

בבוקר נסענו לאגם מליין (Maligne Lake), נסיעה של כשעה מג`ספר וניתן לעשות שם סיורי שיט ולראות את האגם כולו - סיור אורך 90 דקות ועולה 43$ לאדם. אנחנו ויתרנו והתחלנו לחזור בכביש האייספילד, כשבדרך עצרנו כמעט בכל נקודת נוף אפשרית וכן במפלים הקרובים לג`ספר. אכלנו צהריים במפלי סינופטה והשולחן בו ישבנו היה ממש על המפלים התחתונים. המשכנו באייספילד עד שהגענו לפרקר רידג` (Parker Ridge Trail), מסלול באורך 2.4 ק"מ עם עליה של כ-240 מטר. טיפסנו במסלול המקסים הזה - עניין לא קל (במיוחד כשיוני סוחב את דורון), אבל שווה כל רגע: מהפסגה ניתן לראות את הגליישרים ולהרגיש ממש בתוך הרי הרוקי. ישנו באחד הקמפים הראשונים אחרי המסלול. 

בבוקר המשכנו לנסוע באייספילד, וגולת הכותרת הפעם היתה אגם פייטו (Peyto Lake) המהמם, שנמצא עשר דקות הליכה ממגרש החנייה ונקודת התצפית בו עמוסה תיירים. נפרדנו מהכביש היפהפה והמשכנו בנסיעה עד לייק לואיז, שם בחרנו את הדרך לכיוון פארק יוהו (Yoho National Park) על הכביש היחידי החוצה את הפארק. בדרך עצרנו לתצפית ברכבת הספירל: בגלל בעיה הנדסית בנו שם שתי מנהרות ספירליות, מהן אפשר לראות את הקטר יוצא מן המנהרה לפני שהקרון האחרון נכנס אליה, וזה נראה כאילו הם נוסעים בכיוונים הפוכים. לארוחת צהריים עצרנו ממש על אגם האמרלד היפהפה. המשכנו ונסענו דרך עיר בשם גולדן (Golden) לכיוון רוולסטוק 
(Revelstoke), הר ממנו ניתן לראות נוף יפה של האזור כולו. נעצרנו (שוב, ממש במקרה) בקמפ מקסים ממש על האגם. הקמפ היה באוירה משפחתית, כולל מים וחשמל, אך ללא תחנת ריקון ביוב. לצערי, אני לא זוכרת את שמו אבל הוא נמצא על הדרך הראשית להר רוולסטוק, ירידה של כעשרים דקות בדרך עפר. אני הלכתי עם דורון למגרש משחקים נחמד וארגז חול גדול ויוני הלך לדוג ותפס שם את הדג הראשון בחייו. "חוויה מעורבת", הוא מציין בחיוך. 

בבוקר המשכנו בנסיעתנו, טיילנו בפארק גליישר הקנדי (Glacier National Park), בו עשינו מספר מסלולי הליכה קצרים ביותר וחביבים, עליהם המליצו לנו במרכז המבקרים בכניסה לפארק. המשכנו לרוולסטוק, טיפסנו למעלה בנסיעה איטית ורבת סיבובים שארכה כשלושת רבעי שעה ובפסגה ראינו את הנוף היפה הנשקף מההר. בפסגה ישנם גם מסלולי הליכה קצרים שניתן לעשות. באותו יום הזמנו מקום בקמפ Koa Revelstoke, שהיה מאכזב למדי - לא מטופח ונקי, חדר כביסה עם הגבלת שעות מרגיזה ובריכת שחיה לא נקייה, כל זאת ב- 32$ ללילה. מעצבן. 

בדרכנו לוונקובר עמדו לפנינו כמה אפשרויות נסיעה, ולאחר שנעזרנו במרכז המבקרים ברוולסטוק, בחרנו בנסיעה דרך אזור האוקאנגן (Okanagan) שהעיר המרכזית שלו היא קילונה. האזור מפורסם ביקבים הרבים שבו ובגידולי הפירות. נסענו דרך העמק היפה, עצרנו לסיור באחד היקבים באיזור - הסיור אמנם היה בינוני אך האיזור בהחלט שווה ביקור. פנינו לכיוון העיר מריט (Merritt) ושם, לאחר שכמעט ונותרנו בלי קמפ לחניית לילה, מצאנו את המקום האחרון בקמפ בתוך העיר, באדיבות מכשיר ה- GPS שלפעמים מציל אותנו. 

בבוקר נסענו לאורך הפרייזר קניון (Fraser Canyon) ועצרנו בהלס גייט (Hells Gate), הנקודה בה ערוצו של הנהר הופך צר מאוד. יורדים ברכבל (Airtram) אל הנהר, ושם אפשר לעבור על גשר (די מפחיד) שחוצה את הנהר. במקום יש מספר פעילויות, כולל מוזאון על דג הסלמון (משעמם טיכו לדעתנו). המשכנו בנסיעה לכיוון וונקובר דרך העיר הופ (Hope) והחלטנו לבלות את הלילה לפני הנסיעה לונקובר בצ`יליווק (Chilliwack).

ונקובר והאי ונקובר
הגענו לוונקובר, בבוקר עמוס פקקים ואחרי טיפים שקראנו באתר החלטנו לישון בקמפ קפילנו
(Capilano RV Park, מחיר: 39 דולר ללילה, חשמל ומים בלבד). המיקום שלו טוב לטיול בעיר, כיוון שהליכה קצרה מובילה לתחנת האוטובוס הקרובה. בעיר התחלנו את טיולנו בכיכר קנדה המעוצבת כאוניה, עלינו לתצפית יפה על העיר כולה מבניין הרבור וטיילנו ברובע גזטאון החביב. למחרת השכרנו אופניים באחת החנויות בדנמן סטריט ורכבנו בפארק סטנלי המקסים. הפארק מלא שבילים וצמחייה ומאפשר רכיבה ממש לאורך קו החוף. יש שם גם מתקני שעשועים לילדים, שם עצרנו ודורון חגגה. בצהריים רכבנו לאקווריום של וונקובר שממוקם גם הוא במתחם פארק סטנלי, והוא היה יפה ומרשים ובעיקר מותאם לילדים. אחר הצהריים נסענו לאי גראנוייל (Granville island) באוטובוס קו 50 (היחידי שמגיע לאי). האי עצמו נחמד ויש הרבה מופעי רחוב משעשעים ושוק מוצלח. למחרת עלינו ברכבל לתצפית מהר גראוס (Grouse Mountain) והנוף ממנו משגע. למעלה יש גם שבילי הליכה, דובי גריזלי מבויתים, מופע ציפורים ועוד. 

נאמר לנו שכדאי שנזמין מקומות במעבורת לאי ונקובר בגלל עומס רב, ולכן הזמנו מקום דרך אתר האינטרנט של המעבורת ונותר לנו מעט זמן עד השעה המיועדת, אז החלטנו ללכת לטייל בקניון לין, בו יש שבילי הליכה יפים וניתן להתרחץ בנהר. את רוב הזמן בקניון לין בילינו במגרש החנייה, מחכים שדורון תתעורר, ככה שהרבה לא הספקנו אבל המקום נראה נחמד. בגלל איחור של שתייים וחצי דקות (אני לא צוחקת ולא מגזימה) כמעט ופספסנו את השיט. לבסוף היינו הרכב האחרון שעלה על המעבורת והשיט היה מקסים, אבל שימו לב: אסור לאחר!! לאחר שעה וחצי הגענו לנאנאימו (Nanaimo), השעה היתה מאוחרת והתחלנו לחפש קמפ ומצאנו מקום מעניין – מעין מושבת קראוונים של דיירי קבע: יש להם בית מרכזי בו הם מתקלחים, מכבסים, משחקים פוקר וכו`.... הם גם השכירו לנו חלקת קראוון נחמדה מאד עם אינטרנט. 

בבוקר החלטנו שאנחנו נוסעים לכיוון הפסיפיק רים, שמורת הטבע לאורך החוף. נסענו לכיוון טופינו (Tofino) שנמצאת כשלוש שעות נסיעה מנאנאימו ובדרך עצרנו בהמון מקומות יפים. ממש לפני הפניה ליוקללט ולטופינו יש מרכז מבקרים טוב, שם יתנו לכם דף שכולל את כל הנקודות והמסלולים לאורך החוף, ואני ממליצה ללכת על אלה עם גישה לחוף הים. ביום הראשון עצרנו בעיר יוקללט (Ucluelet) שם הזמנו למחרת בבוקר שיט צפיה בלויתנים (שלוש שעות – 90$ לאדם). אנחנו, מטעמים מובנים, בחרנו בסירה הגדולה, אבל ניתן לשוט בזודיאק או בסירה גדולה - הזודיאק יותר מגניב וניתן לראות יותר בעלי חיים. בהפלגה רואים דובים, אריות ים ואת האיים השבורים היפים. אחרי ההפלגה נסענו ללונג ביץ` ובילינו על הים ובשני מסלולי תצפית יפים בדרך לטופינו. את הלילות באי ונקובר בילינו בחניה בצדי הדרך כיוון שהקמפים היו יקרים מאד ומלאים. 

למחרת התחלנו את הדרך חזרה לנאנאימו. עצרנו בדרך במסלול מקסים עם גישה לחוף הים בו התפתינו שוב לבלות כשעה. בדרך חזרה עברנו דרך השוק של העיירה קובס וראינו את העיזים המפורסמות שגדלות על הגג ואת הלילה האחרון בילינו בחניון וול מרט בנאנאימו. בבוקר נסענו לויקטוריה עיר מקסימה שיש בה אוירה בריטית לחלוטין. ביום הראשון הסתובבנו בנמל, שם הייתה תערוכת סירות מעניינת ופסטיבל בלוז בחינם על הנמל (הגענו בדיוק בסוף השבוע הארוך של יום העבודה), צפינו במופעי רחוב מצחיקים והצטרפנו לסיור חינם בבניין הפרלמנט (שהיה משעמם למדי, האמת). בלילה ישנו ב- Fort Victoria RV Park & Campground, חניון עם חיבורים מלאים, כביסה ומגרש משחקים קטן. הוא ממוקם 10 ק"מ ממרכז העיר, ועולה 32$. בבוקר ביקרנו במוזיאון המלכותי של בריטיש קולומביה, המוזיאון מקסים, מוקפד ומגוון והיתה תצוגה מרתקת על סיפור הטיטניק. יש במוזיאון גם קולנוע איימקס שמציג סרטים מעניינים תמורת 7$ למבקרים במוזיאון, אבל אנחנו וויתרנו. את הלילה בילינו שוב בחניון וול מרט של ויקטוריה, וכך הפכנו רשמית לחלק מקהילת קראוונים קטנה אבל איכותית שישנה בוול מרט (קוראים להם: קמצנים). 

בבוקר התעוררנו מאוחר ונסענו מהר כדי להספיק למעבורת ששטה מויקטוריה לפורט אנג`לס, וושינגטון. בשביל לעלות על המעבורת של 10:30 בבוקר צריך לחנות ברציף עד לשעה שמונה בבוקר.
טיפ לנוסעים במעבורת לארה"ב, כדאי להיכנס למשרד שלהם הממוקם בקצה השני של הנמל המרכזי, משמאל לרחבה שלפני בניין הפרלמנט (עם הפנים לנמל) ולברר מתי בדיוק אתם צריכים להתייצב להפלגה בה אתם רוצים לצאת. דוגמא: להפלגה של שלוש וחצי בצהריים צריך לחנות בעשר בבוקר ברציף! ניתן להזמין מקומות מראש באינטרט.
טיפ נוסף וחשוב מאד בעניין המעבורת (מסוג הדברים שאתה אומר לעצמך בעצבנות "איך לא אמרו לנו את זה קודם??"): לפני העלייה למעבורת עובר פקיד מכס אמריקאי ומחרים את כל פרטי המזון הבעייתים לכניסה לארה"ב. כך נפרדנו (יותר נכון, הענקנו במתנה לעובד הרציף הקנדי החמוד) מבשר, נקניקיות, סטייקים, 2 לימונים ותפוז. באסה!!!

ההפלגה ארכה כשעה וחצי והנה אנחנו שוב במדינת וושינגטון בארץ האפשרויות, יש שיגידו – הבלתי מוגבלות. 

קישורים באותו נושא:
למסלול הרוקיס' הקנדיים
למסלול ונקובר מעגלי
לכתבה על בריטיש קולומביה, ונקובר והאי ונקובר
לכתבה על קלגרי

למכתבי מטיילים באמריקה 

 

דף הבית
צרו קשר
דגמי קרוואנים
מבצעים וחדשות
פגישות יעוץ
מוטורהום "טוס וסע"
שירותי תיירות
למטייל העצמאי עם רכב רגיל ומלונות
המיוחדים שלנו
תפעול ומידע כללי
מסלולי קרוואנים
מכתבי מטיילים
הצעות לטיולים
חניוני קמפינג
חנות מוטורהום
ביטוח מוטורהום
מוטורהום סרטונים
קישורים לתכנון טיול
אודותינו
קרוואנים בתקשורת
דרושים
שונות
בניית אתרים
סייברסרב