"טוס וסע", סיכום מסע ממינכן / משפחות ברגלס וסלוצקי

הרכב: 2 משפחות
מספר ימי הטיול: 13 ימים
יולי 2010
התחלה וסיום במינכן

טיפים

יום שלישי, 13 ביולי
נחתנו במינכן בשעה 8:00 שעון מקומי. נסענו במונית לאתר איסוף הקרוואן. אפשר גם להגיע ברכבת (זה עולה חצי בערך למשפחה של 5 נפשות, ויש ללכת כמה מאות מטרים מהתחנה למוסך בו אוספים את הקרוואן, שלנו דגם Group E). אנחנו בחרנו במונית כי היה נראה לנו הרבה יותר נוח ויעיל. במוסך יש חדר המתנה, בו יש שולחן אוכל גדול ושולחן קטן עם טושים לילדים להעביר את בזמן שההורים עסוקים בהתארגנות. שלוקחים את הקרוואן חשוב לעבור יחד עם בעלי המקום על כל המערכות, ולראות שהכל עובד ולא חסר כלום. בנוסף, חשוב לבדוק ולסמן (בטופס עליו חותמים בסוף) את כל הנזקים שקיימים בגוף הרכב או בציוד (שריטות, שברים וכו'), זה חשוב לזיכוי. בשעה 13:30 יצאנו עם הקרוואן מהאתר. כ-700 מטר מהמוסך יש סופרמרקט גדול. יש בו הכל, אבל על כל המוצרים כתוב רק בגרמנית וקצת קשה להתמצא. החברה הצעירים יודעים אנגלית ועוזרים בכיף. חשוב לדעת שיש בעיה עם תשלום בכרטיסי אשראי, שאין להם אישור מיוחד(לא בדיוק ברור לנו מהו האישור אבל זה התבקש רק בחלק מהסופרים בגרמניה). נסענו לקמפינג הראשון שנמצא על גבול גרמניה-אוסטריה - Allweglehen. ליום הראשון חשוב כתובת מדויקת, כי כולם קצת עייפים מהטיסה ובכדי לא להתברבר ולהתחיל את הטיול ברגל ימין. הנסיעה לקמפינג לקחה כ-3 שעות, רוב הדרך בכביש מהיר לכיוון זלצבורג. כשיורדים מהכביש המהיר הנוף מרהיב. הקמפינג חביב מאוד. בכל עמדה יש חיבור לחשמל וגם חיבור למים, עם ביוב אישי. באתר יש בריכה חמודה, מתקני משחק, טרמפולינה ופארק אתגרי עם חבלים סמוך. מקלחות חמות בחינם וכן מכונות כביסה. יש במקום מסעדה וחנות קטנה למזון בסיסי. בהחלט נח ליום הראשון.

יום רביעי, 14 ביולי
נסענו לקן הנשרים Kehlsteinhaus ליד העיירה Berchtesgaden. מגיעים לחניון מרכזי ומשם לוקחים הסעות לאתר עצמו. עדיף לקנות כרטיס משפחתי. ההסעות יוצאו בשעות מוגדרות. יש הדרכה באנגלית בחלק מהשעות (כשאנחנו היינו שם זה היה ב 8:30 ו ב-12:40). הדרך לאתר יפה מאוד, אם כי מפחידה למי שסובל מפחד גבהים. כשמגיעים צריך ללכת לקופות ולהזמין שעת חזרה. למרות שקבענו שעה מסוימת, לאחר שסיימנו (מוקדם יותר מהמתוכנן), הצלחנו לקבל מקום בהסעה מוקדמת יותר. לא לבנות על זה כדבר בטוח כי הרוב עובד לפי סדר מתוכנן, אבל שווה לנסות אם יש מקום. באתר, הולכים במנהרה של כ-100 מטרים (קר מאוד בתוכה) ואז עולים במעלית שמובילה למבנה (כ-150 מטר). לדעתנו, האתר עצמו קצת מאכזב ובהחלט בשעה בערך ניתן למצותו. לצערנו, במבנה עצמו אין כמעט סממנים להיסטוריה הבעייתית הקשורה בו ובהיטלר ואין מוזיאון או משהו דומה. יש אפשרות ללכת מסביב ולראות את הנוף המדהים ביופיו ואח"כ להיכנס למבנה לראות שני חדרים. אחד מהם היה חדר האירוח המרכזי ובו אח מפורסמת סביבה ישבו היטלר ושותפיו. במסדרון המוביל אל החדר תלויות תמונות המתארות את השלבים השונים שעבר המבנה, מבנייתו ועד היום. רוב המבנה משמש כיום כמסעדה. מקן הנשרים נסענו לעיירה Hallein וחיפשנו קמפינג. יש קמפינג ממש קרוב לעיירה, אם כי יקר וקטן יחסית. החלטנו לחפש קמפינג אחר ומצאנו אותו בעיירה לא רחוקה משם (כ-20 דק' נסיעה) – Camping Aigen. הקמפינג נחמד והאזור יפה מאוד, אבל קצת פחות מאובזר מהקמפינג הראשון.

יום חמישי, 15 ביולי
התעוררנו בקמפינג בקמפינג Aigen לאחר לילה של גשם שוטף, למדנו (מבלי שהסבירו לנו) שצריך לקפל את הגגון הנפתח, הרוח החזקה בלילה והגשם יצרו אגם על הגגון. נאלצו להוריד את אחת הרגליים ולשחרר את עודפי המים שירדו ולא התנקזו מהגגון לבד, דבר שבמראה ראשוני נראה היה שכמעט פירק את הגגון. בסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום, אבל המסר הובן - חייבים לקפל כל לילה את הגגון, כי מזג האוויר לא צפוי, וגם אם יש יום שמש נפלא, בלילה יכול לרדת מבול. בבוקר הכל היה נקי ובהיר, כאילו לא היה סוער במשך כל הלילה. נסענו משם למכרות המלח ב-Hallein כחצי שעה נסיעה. הביקור בהחלט שווה. נהנינו מאד, הדרכה עם אנגלית רהוטה, כולם לבושים בחלוקים לבנים כאילו מנתחים, חוויה אור קולית, נסיעה ברכבת, מגלשות עץ וטמפרטורה נעימה (או קרה - תלוי את מי שואלים) של 10 מעלות. היה שווה. משם עלינו לכפר הקלטי (תושבי המקום המקוריים), הצמוד למבנה. במקום יש מספר קטן מבנים המדמים את צורת החיים באותה תקופה. לא היו מדריכים, יש שילוט קצר ליד המייצגים. נחמד אבל לא מאוד מעניין. ערכנו בכפר ביקור קצר במקום ומשם נסענו ל-Hallstatt. אומרים ש-Hallstatt זו העיירה היפה ביותר באוסטריה. נסיעה דרך הכביש הראשי (ולא דרך המסלול שנוקב ה-GPS) משהו כמו שעה, ומגיעים. החנייה בעיר בתוך חניונים מסודרים, יש שילוט. ליד החניון יש קרוניות ענק המובילות למכרה מלח נוסף. ניסינו את מזלנו בלבדוק האם ניתן לעלות ברכבת בלבד, מבלי לבקר במכרה המלח. אך האוסטרים לא הצליחו להפנים שיש כאלה שרוצים לעשות רק סיבוב ברכבל, הם דורשים מחיר מלא. המשכנו על הטיילת על האגם, ביקרנו בחנויות אכלנו גלידה (מצוינת!) והשכרנו סירות מנוע (זהירות - המהירות "מוגבלת" ל-2 קמ"ש), האגם ענק, הילדים נהגו, שטנו בסירה כשעה. לתשומת לב ההורים ההיסטריים (או האחראיים - שוב תלוי את מי שואלים..), אין חגורות הצלה. ישבנו בבית קפה - העוגות בכלל לא כמו שחושבים - לא משהו...(בניגוד לגלידות המצויינות). משם נסענו כשעה ליעדנו הבא העיירה Werfen. אפשר בהחלט להישאר לילה במקום, יש קמפינגים באזור, אבל אנחנו רצינו להתקדם. בקמפינג סמוך לעיירה Werfen לא היה מקום, כך שנאלצנו להמשיך לנסוע כ-12 ק"מ מערבית לעיירה St. Johann. מומלץ לתאם לילה בקמפינג כי כאמור כשהגענו לקמפינג שבנינו עליו היה עמוס. שהגענו לקמפינג Wieshof camping בעיירה St. Johann שמחנו לראות שהוא חביב ולא יקר.

יום שישי, 16 ביולי
אחרי הגשם שירד לפנות ערב, התעוררנו לבוקר קייצי ויפה בקמפינג שהיה נח ומזמין. בכלל רצוי לדעת, שבעונה הזו מזג האוויר יכול להשתנות באופן קיצוני למדי תוך מספר שעות, מגשם לשמש וגם מחום לקור. זה מפתיע אבל גם טוב, כי גם שיורד עליכם במבול מבאס, ניתן לצפות לשמש קייצית תוך זמן קצר למדי. משם נסענו למצודה Hohenwerfen fortress ב-Werfen. מצודה מרשימה מאוד וגדולה, הבנויה על גבעה החולשת על העמק והנהר ונראית כמו מהאגדות. חיפשנו את הנסיכה בחדר העליון, אבל שרק כבר הציל אותה. במצודה ניתן להסתובב עם סיור מודרך ואף באופן עצמאי, בין האולמות ניתן לראות רובים חרבות ואביזרי מלחמה מתקופות שונות (ניתן בהחלט לדמיין עצמך ככזה שחי בתקופה), במקום מוזיאון לצייד בעזרת עופות טרף. גולת הכותרת היא תצוגת תכלית של מאלפי נשרים ובזים. ההתכנסות היא למורדות המצודה בטרסות של דשא וממנו באים ויוצאים, עפים ונוסקים, בזים, נשרים ומיני טורפי מעוף אחרים. התצוגה לוקחת כחצי שעה ומרשימה ביותר. חשוב לדעת שהתצוגה מתקיימת פעמיים ביום בסביבות 11:00 בבוקר וב-15:00 אחה"צ, כך שחשוב להגיע בשעה מתאימה למקום. סה"כ הביקור לוקח כשעה וחצי. החניון נמצא למרגלות המצודה ויש אפשרות לרדת בתום הסיור בקרונית (כמו שעולים) או בהליכה רגלית ביער בדרך נחמדה ביותר, שלוקחת כ-10 דק' עד רבע שעה. חשוב לקנות כרטיסים בהתאם (רק הלוך בקרונית). משם, התקדמנו מספר ק"מ לכיוון מערת הקרח Eisriesenwelt Werfen. חנינו את הקרוואן בחניון התחתון (אין אפשרות לעלות עם הקרוואן עד למעלה, כיוון שהחניון העליון קטן מידי). הכניסה לאתר נמצאת כ-5 ק"מ מהחניון, ממנו לוקחים הסעה באוטובוס לחנייה העליונה. בחנייה העליונה נמצאות הקופות. עד כאן זה נראה בסדר - יקר, אבל בהחלט שווה, אומרים לך להתכונן לחוויה מרהיבה ביופייה. יש להצטייד במעילים ובציוד המתאים לקור, היות ובמערה יש כ-0 מעלות. ובכן... כאן הזמן לספר את האמת, האמת לאמיתה, מבלי להסתתר אחריה במילים יפות ומרגיעות... העלייה היא קריעת תחת! קריעת תחת לילדים וגם קריעת תחת להורים! (למעט טיילים מנוסים בעלי כושר טוב). אתה נאלץ לעלות (בזווית חדה למדי) כ-40 דק' עד שעה - אחרי שאומרים לך שזה טיול של 20 דק' לרכבל... מהרכבל שעולה במשך כשתי דקות, יש הליכה נוספת בעליה תלולה לא פחות, של עוד כ-40 דקות ואז מגיעים לתחילת המסלול של המערה. אנחנו היינו כאן ביום חם מאוד (35 מעלות) אז זה בהחלט הוסיף לקושי של המסלול... המערה עצמה ענקית ומדהימה בהחלט, אבל גם בתוכה המאמץ ממשיך. המסלול בתוכה הוא כ-1 ק"מ וכולל כ-1400 מדרגות (חצי ראשון בעליה והשני בירידה). המערה די חשוכה והמדריך מסביר ומאיר בעזרת סליל מגנזיום שהוא מדליק. מומלץ להיות קרוב למדריך בכדי לשמוע ולראות טוב יותר. מקבלים פנס כורים קטן, אבל בהחלט מומלץ להביא פנסים מהבית! בסה"כ ובסופו של היום, המאמץ היה שווה. עם חום של 35 מעלות בעלייה שלא נגמרת טיפוס של 700 מדרגות וירידה של 700 נוספות, בהחלט חוויה שהילדים לא ישכחו (פשוט לא נעים לנו להגיד שאנחנו לא נשכח, אז אנחנו מפילים את זה על הילדים), משם (אחרי שקיבלנו את דרגת הקצונה לאחר המסע המפרך) חזרנו לישון באותו הקמפינג, כי סיימנו את המסלול בסביבות 18:00 בערב ולא רצינו נסיעה ארוכה וגם כי היה לנו נחמד בקמפינג שבעלת הבית (היידי) מסבירת פנים לכל הדעות. בקמפינג יש WIFI ואת הסיסמא תוכל לקבל, בתמורה לחיוך אדיב, מבעלת הבית. במקום מכונות כביסה ומייבשים (המכונה מסיימת לאחר כחצי שעה, והמייבש עוד פחות, אבל המייבשים צריכים לפחות 3-4 סיבובים של יבוש כדי שהכביסה תצא ממש יבשה). כמו כן, יש מקלחות של מים חמים בתמורה ליורו אחד (שבהחלט מספיק למקלחת ארוכה). בגדול - יום בהחלט משמעותי - הילדים ואנחנו ישנו מצוין באותו הלילה.

יום שבת, 17 ביולי
לאחר המאמץ של היום הקודם (תזכרו - היה קריעת תחת - גם העלייה וגם הקור במערה...), החלטנו לקחת את הבוקר ב"איזי"- קמנו מאוחר ואכלנו ארוחת בוקר מטוגנת כמיטב המסורת האלפינית וכמיטב המסורת היהודית לשבת בבוקר, יום יפה... לאחר מכן נסענו לעיירה Zell Am See, היה יום קיצי ויפה, והחלטנו שכדאי לנסות את אחד מחופי הרחצה לאורך האגם. ממש בעיירה עצמה נכנסו לחוף מדוגם ומטופח עם מקפצות (בכמה גבהים – הכי גבוה כ-7 מטר!), מגלשות מים וכד'.  דשא ירוק, מים מתוקים ונוף מקסים עוטף את האגם. גם מרכז העיירה (העיר העתיקה) יפה מאוד, מלא בתי קפה וחנויות קטנות ונחמדות. בעיקר מתאים לאמהות שרוצות קצת שקט. יש אפשרות להשאיר את האבות בחוף עם הילדים ולהימלט לשעה של נשיות ושופינג... בשעה 15:00 יצאנו לכיוון מעבר ההרים ולקרחון Grossglockner. בדרך עצרנו בשוליים לצד נהר זורם ומפל שנופל ממאות מטרים ומים שוצפים זורמים בו לכיוון הנהר ("מזכיר" את נחל סער - או מפל התנור - רק יותר גבוה יותר חזק ויש בו יותר מים...). הכניסה לפארק הלאומי היא כחצי שעה מ-Zell Am See. העלייה ברכב אורכת כשעה, בכביש מפותל ותלול ועולה לגובה של כ-3000 מטר. לבעלי לב חלש או בעיות נהיגה, רצוי לשקול את העניין. הנסיעה איטית ולא מהווה בעיה גם לנהגים לא מקצועיים, בתנאי ששומרים על נהיגה רגועה ולא נכנסים ללחץ מכל עיקול (ויש רבים כאלה) שצמוד אליו מדרון תלול של כמה מאות מטרים. הנוף מדהים ובשלב מסוים עולים מעל העננים. לפני מעבר ההרים עצרנו בכדי לראות מרמיטים- המרמיטים לא היו, אבל הילדים השתעשעו בפינת משחקים מיוחדת העשויה כולה עץ ומדמה חיפוש של זהב (כמו במערב הפרוע). הם הזרימו מים בנתיבים מוסדרים סיננו חול ונהנו מאויר צונן, לבוש חורפי ושחקו כשהם עטופי עננים. להורים, זה זמן מתאים להכין קפה חמים ונעים וליהנות מהמחשבה על העובדה שאתה נמצא בפסגת העולם. בפסגה יש שלג-עד, נחמד למשחק לילדים (ישראלים שרגילים מקסימום לחרמון). מאחר והשעה הייתה מאוחרת כשסיימנו (18:30), החלטנו לא לעשות את הסיבוב המתוכנן דרך Lienz וחזרנו לכיוון Zell Am See ונכסו לקמפינג SUDUFER. בקמפינג Seecamp עליו המליצו לנו, לא היה מקום. המתקן נחמד, אם כי לא מצדיק את המחיר הגבוה יחסית. בלילה לא הפסיק לרדת גשם, אבל זה לא הפריע לנו לישון כמו גדולים. בבוקר, צינה קרירה נשבה במתחם הקמפינג ואנחנו היינו מוכנים לעוד בוקר של טיולים ובילויים.

יום ראשון, 18 ביולי
התעוררנו ליום גשום וקר, לאחר לילה בו לא הפסיק לרדת גשם. בדרך למפלי Krimml, עצרנו בעיר שנקראת Mittersill לביקור במוזיאון הטבע האזורי. היה נראה לנו שזה פתרון טוב ליום סגריר, אבל כך כנראה חשבו גם רבים אחרים והמקום היה עמוס לעייפה. במקום תצוגות אינטראקטיביות של הגיאולוגיה, הצמחייה, החי והאקלים באזור. יש תמונות, אבנים והרבה פוחלצים של חיות שונות. הבעיה המרכזית היא שההסברים הם בגרמנית או באנגלית והילדים לא יכלו להסתובב לבד, כך שדי מהר הם השתעממו. בהחלט לא חובה להגיע למקום, אלא אם מחפשים אלטרנטיבה מקורה ליום גשום... משם נסענו כשעה עד למפלי קרימל. חנייה קרובה למסלול. קנינו כרטיס משולב לאתר משחקי המים שנמצא במקום ולמפלים. נכנסנו קודם כל למסלול המהיר (שלוש דקות הליכה) לתחתית המפל ואכן המראה מדהים ורטוב מאוד. מומלץ להביא מעילי גשם, כי המפל מרטיב את כל האזור. בשלב זה התפצלנו והילדים הלכו לפארק המים עם מבוגר אחד והשאר המשיכו בטיפוס במעלה המפלים. הפיצול הסתבר כמהלך נכון. המבוגרים נהנו מטיול שקט בחיק הטבע והילדים נהנו מאוד בפארק. חזרנו רטובים (הילדים מהפארק והמבוגרים מהמפלים) אך מרוצים לקרוואן ונסענו לכיוון Schwaz בכוונה למצוא קמפינג נחמד בעיירה סמוכה שהסתבר שלא היה קיים כלל. יצאנו לכיוון הדרך המהירה לאינסברוק ובדרך מצאנו קמפינג נחמד אם כי די יקר בעיירה Weer. חשוב לדעת שלמרות התכנון המוקדם יש הפתעות לפעמים, והכי נכון זה "לזרום" עם היום והאתרים, לפי הזמן והתחושה. התכנון לא קדוש, ותמיד ניתן לחדש מסלולים לאלו שהומלצו לכם טרם הטיול.

יום שני, 19 ביולי
קמנו לעוד בוקר רגוע ומזג האוויר האיר לנו פנים. נסענו לעיירה Imst המרוחקת כ-80 ק"מ מהקמפינג. הנסיעה על הדרך המהירה הביאה אותנו למקום במהירות וביעילות. עלינו ממרכז העיר בדרך מפותלת לאטרקציה המרכזית - Alpin Coaster - שזו למעשה קרונית שיורדת ממעלה ההר במסלול של כ-3 ק"מ. הנסיעה בקרוניות (אפשר לנסוע לבד או בזוג, בתנאי שזה לא שני בוגרים) היא בהחלט חוויה מיוחדת - היה קצת מפחיד אבל היה כיף גדול, וזאת למרות שהיו לנו כמה "תאונות" - התנגשויות בין שתי קרוניות, שהסתיימו לשמחתנו רק בכאבים בגב ובצוואר... לאחר שהילדים ירדו פעמים במסלול, הם קפצו בטרמפולינות שהיו באתר (בתוספת תשלום) וסיכמנו את היום כהנאה גדולה... דרך אגב, התור לקרוניות לא היה ארוך ובסה"כ בילינו באתר כשעתיים. ניתן גם לרדת בחזרה לעיירה ברגל, במסלול שאמור לקחת כשעה בטבע, אבל אנחנו בסוף החלטנו לא לעשות זאת כי כולם היו עייפים... טיפ: לא ניתן להעלות לקרונית תיקים גדולים, מקלות הליכה וכו'. במידה ואין ברירה משאירים את החפצים בתחנת הרכבל והציוד כבר יחכה לכם למטה. טיפ נוסף, אם חם למטה בחניה, אז סביר שחם גם למעלה. אנחנו הגענו ביום חם ונעים, אבל בגלל ההזהרות של הקודמים לנו על טמפרטורות נמוכות באתר, עלינו עם מעילים וכד' ופשוט נמסנו מחום... מ-Imst נסענו לקמפינג בעיירה Prutz שמרוחקת כ-8 ק"מ מיעדנו הבא העיירה Fiss. קמפינג בינוני על גדות נהר זורם. בהחלט מקום יפה, מסודר ונקי. במקום יש כמה מתקנים לילדים, שולחן פינגפונג, מגרש כדורעף חופים ואומגה קטנה.

יום שלישי, 20 ביולי
קמנו בבוקר ברגיעה ונסענו מספר ק"מ עד לעיירה Fiss. עולים במעלה ההר בדרך מפותלת ויפה כרגיל, כ-20 דק'. עד שמגיעים לחניון של האטרקציה Summer-Fun-Park. לאתר עצמו עולים ברכבל (כרגיל!!). במקום יש מתחם קטן עם קצת שלג ובו הילדים התגלשו באבובים, גן שעשועים קטן ושלוש אטרקציות מרכזיות: דאון שמחובר לכבל ומטיס אתכם מהאתר להר הסמוך ובחזרה (כיף אדיר חייבים לעשות!), מנוף מטוטלת שמניף כסאות למעלה ואז משחרר בתנועת נדנוד מהירה, מגלשת הרים קטנה יותר אך בהחלט גם מגניבה. כדאי לקנות כרטיס שמשלב עליה ברכבל + שלוש אטרקציות (אפשר לחזור על אותה אטרקציה שלוש פעמים אם רוצים, או לשלב בין השלוש). לדעתנו ניתן לוותר על אחד האתרים (Alpin Coaster ב-Imst או Summer-fun-park ב-Fiss) כי רעיון הקרונית האישית היורדת מההר דומה וממצים אותו באתר אחד. אם נדרש להכריע בין השניים, לנו היה יותר כייף ב-Fiss. אם העיקר הוא הירידה בקרונית אז עדיף דווקא ב-Imst, כי אפשר לעשות כמה פעמים בלי תור ארוך מידי, אבל אם מסתפקים בירידה אחת, אז האתר ב-Fiss יותר שווה ומגוון. טיפים: • ניתן לרדת בקרונית עם תיקים • איך שעולים למעלה יש לגשת לביתן העץ שממוקם ליד המתחם עם השלג ולקחת כרטיס עם תור ושעה לגלשן האווירי ולמטוטלת. מספר התור מוקרן על שלט גדול ליד האתר, כך שבינתיים אפשר לעשות דברים אחרים. בהתחלה זה נראה מוזר, אבל מסתבר כדבר חכם מאוד, שחוסך את ההמתנה ובזבוז הזמן בעמידה בתור. פשוט באים לכניסה שמגיע המספר שלך ונכנסים ישר בלי בעיות. לדעתנו אתר נחמד ודי שווה, תנסו להגיע לא יאוחר משעות הצהרים. לאחר הירידה מההר, נסענו לאגם סמוך לקמפינג ב-Prutz (בעיירה שממש מעבר לגשר) בו היה חוף רחצה עם מגלשה נחמדה. היה יום יפה ורחצנו באגם. הכניסה הייתה בחינם, כי קיבלנו מבעלת הבית של הקמפינג בו ישנו בלילה כרטיסי כניסה, היה בילוי נחמד לשעות הצהרים. בסביבות 16:00 אחה"צ התחלנו לנסוע לכיוון שוויץ לעיירה Engelberg. נסיעה שנמשכה ונמשכה – עד 23:30 בלילה. כשהגענו באמצע הלילה לקמפינג, כמובן שלא היה עם מי לדבר, אז פשוט חנינו בחניה הסמוכה לקמפינג ושם ישנו בלילה. בבוקר הגיע בעל המקום ודרש שנשלם על כך, כי לטענתו גם החניון שייך לקמפינג. בסופו של דבר ולאחר פשרה, תמורת סכום נמוך יחסית, הוא הסכים שנשתמש במתקני הקמפינג - שירותים/מקלחת וכן נרוקן את כל מה שהיה צריך לרוקן ונמלא מים בקראוונים, כך שנראה לנו שהמחיר היה הוגן. הצטערנו שלא הגענו מוקדם יותר, כי הקמפינג נראה שווה מאוד.

יום רביעי, 21 ביולי
התעוררנו לבוקר שמשי, בהיר ונעים. בסביבות 11:00 הגענו לקופות של אתר בהר Titlis הנמצאות סמוך למרכז העיירה Engelberg. החניון מאוד גדול ואין בעיה של חניה (משלמים בעזרת מכונה אוטומטית כשחוזרים לחניה). עולים ברכבל של שישה איש למעלה. בגובה 1800 מטר הדלתות נפתחות בתחנה, אבל אין צורך לרדת אלא אם אתם מעוניינים לצאת לטיולים רגליים. בתחנה הבאה מחליפים לרכבל גדול ועולים לגובה של 2450 מטר. הרכבל הבא הוא שוב רכבל ל-50 איש לפחות והוא הרכבל המסתובב היחיד באירופה. בשילוב מוסיקה קצבית מגיעים לגובה של כ-3000 מטר. בתחנה האחרונה מד הטמפרטורות הראה על 12 מעלות. אבל בגלל השמש, היה בהחלט לא קר מידי והסתפקנו בחולצות קצרות ועליהן סווצ'רים. יש שלג בכל מקום והנוף מדהים! אחרי שמתפעלים מהנוף שמסביב ונהנים מהשלג הרב, צועדים בירידת שלג קלה לעבר רכבל נוסף - פתוח, שלוקח אתכם לאתר "אקשן" וכיף. במקום יש מזחלות שלג אישיות ואבובים במסלול שלג. כל המתקנים הם ללא תשלום נוסף, התור לא גדול (אפשר גם להביא אבוב מהבית) והיה בהחלט מהנה לגלוש כך (כן, גם ל"זקנים"שבינינו). ב-16:45 מתחילים לסגור את האתר... אנחנו, ובעיקר הילדים, מיצינו את האתר לאחר כשעתיים, הילדים התלוננו שקר להם וקופאות להם הרגליים, כך שעד 14:00 כבר היינו בחזרה בקרוואן. למען האמת קצת התאכזבנו מהמקום, למעט הנוף שהיה באמת מהמם והשלג, שאנחנו כישראלים מתלהבים ממנו, לא היה הרבה מה לעשות למעלה, וכאמור לאחר כשעתיים של גלישות, מיצינו. טיפ: חשוב להימרח בקרם הגנה , השלג גורם לשיזוף מואץ! לאחר שירדנו מההר נסענו לכיוון Benhau לקמפינג נחמד (אם כי קצת מיושן) בחיק הטבע צלצולי פעמונים שתלויים על צוואר הפרות שרועות באחו הסובב. הדרך לקמפינג – נוסעים על הכביש המהיר (מס' 3) מציריך לכיוון Chur, יורדים ביציאה 39 לכביש 8 דרום לכיוון Einsiedeln ולאחר מספר קילומטרים מגיעים למעגל תנועה ליד מסילת ברזל ובו הפניה ל-Benhau. עולים במעלה הרחוב המרכזי עד לכנסיה ושם רואים את השילוט לחווה בה ממוקם הקמפינג. אנחנו מתארים את הדרך במפורט כי בשוויץ (בשונה מאוסטריה וגרמניה) השילוט פחות טוב ופוטנציאל ה"בירבור" לא מבוטל.

יום חמישי, 22 ביולי
קמנו בבוקר ליום של כייף בפארק מים Alpamare. הנסיעה מאוד קצרה ומגיעים לאתר הנמצא בעיירה Pfaffikon. יש סמוך למקום קניון עם חניה גדולה וסופר בו אפשר להצטייד במזון ומצרכים לפי הצורך. זהו אחד מפארקי המים הגדולים באירופה. בהתחלה, כשנכנסים רואים רק את הבריכה הפנימית והחיצונית ולא מבינים היכן המגלשות? אך לאט לאט מגלים שאתר הזה מסתיר בתוכו (3 קומות עומק!!) עולם שלם של מגלשות וכיף... להלן הפירוט: בריכת גלים פנימית שפועלת כל חצי שעה בשילוב אפקטים, בריכה חיצונית עם מסלול זרמים שפועל בשעות מסוימות (יש רישום על שלט), בריכת מינרלים צהבהבה עם טמפרטורת מים של 36 מעלות (כאמור, אסורה לילדים), ג'קוזי, מגלשת בלה בלה באורך של 260 מטר עם אפקטים ומוסיקה בדרך (ניתן לעשות אותה גם עם מזרון מיוחד), מגלשת קוברה עם פיתולים חזקים, מגלשת המצודה שרובה בחושך (עם אבוב כפול או משולש), מגלשת משפך סיבובית (עם אבוב כפול), 2 סוגים של מגלשות אבוב צהובות, מגלשת מיני קניון, מגלשת בוב עם טלטולים חזקים (עם אבוב כפול) מרחבי דשא, מסעדה, נוף לאגם ואת האמת לא צריך יותר! 90 אחוז מאתר מקורה כך שאין משמעות למזג האוויר, התורים לא ארוכים והכיף גדול. היה קשה לשכנע את הילדים לעזוב את המקום. תשושים אחרי הפארק נסענו בחזרה לקמפינג בו ישנו בלילה הקודם ב-Benhau. העדפנו לחזור לקמפינג קרוב ולהגיע יחסית מוקדם (19:00), לאחר יום ארוך שכזה.

יום שישי, 23 ביולי
כיוון שפנינו היו מועדות לאירופה פארק (הנמצא בגרמניה סמוך לעיירה Rust) והיינו צפויים לנסיעה של כ-3 שעות, המבוגרים שבחבורה השכימו קום, הילדים המשיכו לישון... יצאנו לדרך בסביבות 6:20 והגענו ב-9:00. הדרך כולה בכביש מהיר ומרגע שמגיעים לירידה ל-Rust השילוט לפארק ברור. נכנסו יש ל קמפינג ששמו Tipidorf שנמצא ממש מול הפארק ומעוצב בסגנון המערב הפרוע. הקמפינג במרחק הליכה של כ-10 דק' מהפארק, וככל הנראה יש גם הסעות חינם ברכבת קטנה לתוך הפארק וחזרה (כך שמענו, אך אנחנו לא ראינו אותה והלכנו ברגל). כמו כן, יש בקמפינג מסעדה ששמענו שהיא מצוינת וזולה בסגנון אמריקאי ויש בה גם הופעות שונות של מוזיקה וריקודים, אבל אנחנו לא אכלנו בה. הקמפינג מסודר ונקי, עם מקלחות חמות בחינם. בקמפינג לא רואים צוות תפעול, כמעט הכל מבוצע בתשלום אוטומטי- על השהייה משלים ביציאה במכונה וגם ריקון ומילוי המים נעשה במין מתקן אוטומטי בתשלום, אבל בסה"כ זה קמפינג לא יקר. פארק אירופה - הפארק עצמו גדול ומדהים. המקום מושקע ביותר, הן מבחינת הגינון והיופי הפיזי והן מבחינת המתקנים והאופציות לבילוי ואוכל. יש אין סוף מתקנים, בכל הגדלים, הצורות ורמות ה"פחד"... לכל גיל יש את המתקנים המתאימים לו. אנחנו היינו עם ילד בן 5 ובהחלט מצאנו הרבה מה לעשות שם גם איתו, וכמובן שהגדולים הלכו למתקנים שמתאימים להם וחגגו בענק. היינו שם מ-11:00 בבוקר ולצערנו ב-18:00 סגרו את הפארק בגלל הגשם, אז נאלצנו לסיים את היום ובהחלט לא הספיק לנו! נהנינו מכל מתקן שהספקנו, מכל רכבת הרים ונשאר טעם של עוד.

יום שבת, 24 ביולי
מפארק אירופה נסענו לכיוון היער השחור דרך Freiburg לאגם טיטיסי – Titisee. בדרך יש נוף מדהים, הרבה דוכנים של פירות יער בצידי הדרכים ואווירה של סיפורי אגדות. הכפר Titisee הנמצא בצד הצפון מזרחי של האגם, הוא כפר יפיפה, מלא חיים, מלא חנויות, קיוסקים, בתי קפה ומסעדות. טיילנו מסביב לאגם ושכרנו סירה חשמלית. הסירה נסעה לאט, כך שכולנו כולל הילדים יכולנו לנהוג בה (חוויה!). אנחנו היינו שם ביום שהתחיל גשום והתבהר בהמשך, כך שבסה"כ יכולנו ליהנות מההסתובבות בכפר. הנוף היה מדהים, האגם בהחלט מקסים, ובהחלט אפשר להעביר שם כמה שעות בכיף. יש קצת בעיה של חניה עם הקרוואן במרכז הכפר ובסופו של דבר הפנו אותנו לחנות בחניון של תחנת הרכבת המקומית, שזה כ 10 קד' הליכה מהמרכז. סביב האגם יש 4 קמפינגים. אנחנו התמקמנו בקמפינג הנמצא ממש על האגם. היה מאוד נחמד, אפשר להתרחץ באגם, לשכור סירת פדלים ובכלל ליהנות מהמקום המדהים הזה. לקראת ערב הטמפרטורה ירדה שוב לכ-12 מעלות, התעטפנו והלכנו לישון באווירה חורפית.

יום ראשון, 25 ביולי
בבוקר קמנו מוקדם ונסענו (שוב שכולם ישנים) כ-3 שעות ל-Legoland, פארק שעשועים נחמד הנמצא בעיירה Günzburg בגרמניה. הפארק כולו בנוי בסגנון של אבני לגו בגדלים ובצבעים שונים, יש הרבה פסלים מלגו וכן אזור שלם של דגמים מינייאטורים של מבנים וערים בגרמניה ובכלל באירופה, שלדעתנו החלק הכי מרשים בפארק. הפארק מיועד לילדים קטנים יחסית (עד גיל 8 בערך) ובהתאם מתקני שעשועים ילדותיים יחסית, ובהיקף ורמה הרבה פחות מרשימה מאירופה פארק. אנחנו היינו שם ביום ראשון, שהיה גם יום שמשי ונעים, והפארק היה מפוצץ באנשים, מה שגרם לתורים מאוד ארוכים (למעלה מחצי שעה) לכל מתקן... זה היה מתסכל ומעייף... גולת הכותרת הייתה מופע של כשעה של הקרקס הלאומי הסיני, שנערך באמפיתיאטרון במרכז הפארק. היה מופע מדהים של תרגילי אקרובטיקה ולוליינות... בכללי, יצאנו מהפארק קצת מאוכזבים ובהחלט בהרגשה שלא הכרחי לבקר בו, אלא אם אתם עם ילדים קטנים, לטעמנו קצת יקר מידי להיצע. אם בא לכם בילוי נוסף בפארק שעשועים, עדיף לבלות עוד יום בפארק אירופה (אנחנו לא מיצינו אותו ביום). זה אותו מחיר כמו לגולנד והרבה יותר שווה. מלגולנד החלטנו למצוא קמפינג קרוב יחסית למינכן, בכדי לקצר את הנסיעה של היום למחרת. מצאנו קמפינג נחמד בשולים הצפוניים של עיר Augsburs. הקמפינג נמצא על גדות אגם יפה וכרגיל מדוגם ויפה. הלכנו לישון באווירה של סוף טיול בידיעה שלמחרת בבוקר מחזירים את הקרוואן, ובלילה חוזרים ארצה.

יום שני, 26 ביולי
השכמנו קום ונסענו (שהחבר'ה עוד חורפים) לכיוון שדה התעופה. מאחר וידענו שהטיסה לארץ יוצאת ב-22:45 החלטנו לאחסן את המזוודות בשמירת חפצים, כך שלסיבוב במינכן נצא רק עם תיק גב קטן. היה שווה, כי אין מצב לסחוב את התיקים בכל העיר וחבל לבלות יום שלם בשדה התעופה. משדה התעופה נסענו להזדכות על הקרוואן (אותו יש להחזיר בסביבות 10:00). כמו בלקיחה, הכל הלך חלק והחבר'ה במקום היו מאד נחמדים ואדיבים. חשוב לבוא מסודרים שהקרוואן נקי יחסית, ואם אין בעיות רציניות (דפיקות או נזקים גדולים – שלנו לא היו) הזיכוי קצר ולעניין. ממוסך הקרוואנים לוקחים רכבת למרכז מינכן. יש בחומר שמקבלים מחברת מוטורהום אופציות לביקור בעיר (מוזיאונים, גן חיות, כפר אולימפי ועוד) אותם ניתן לבקר בהתאם לחשק. ממרכז העיר יש רכבות לשדה התעופה בתדירות גבוהה יחסית וזמן הנסיעה כ-40 דקות. הגענו לשדה, אספנו את המזוודות ומשם חזרה ארצה. אתר שינה: במטוס בדרך ארצה.

טיפים ודברים שלדעתנו חשוב לדעת
• קמפינג – באופן כללי הקמפינגים נמצאים בשולי העיירות ועלותם נעה בין 25 ל-45 יורו למשפחה בת 5 נפשות (תלוי במיקום וברמת השירותים). בכל הקמפינגים בהם אנו שהינו, התנאים היו טובים, רמת הניקיון גבוהה והיחס טוב ולבבי. לפי ניסיוננו אין צורך להזמין מקום מראש (ביולי, אולי באוגוסט זה משתנה) ושעת הגעה אופטימאלית לקמפינג היא עד 18:00. אנחנו הגענו לפעמים מאוחר יותר, אבל זה פחות מומלץ. אם מגיעים בשעה סבירה, אפשר ליהנות מהמקום (בד"כ ליד אגם, נחל וכו') וגם מה אווירה המשפחתית הקשורה בהתארגנות בלי לחץ ועייפות. בד"כ בשעות אלו אין בעיית מקום, ומאוחר יותר לאחר שרוב המטיילים כבר מגיעים, יתכן ותהיה בעיית מקום. חשוב לדעת שמרבית הקמפינגים נסגרים לכניסה לגמרי בין השעות 21:00-22:00. בד"כ יש כמה קמפינגים בכל איזור, כך שאם לא מוצאים מקום אפשר לחפש בקרבת מקום אחד אחר. אם אין ברירה ונגמרו האופציות, מחפשים חניה ציבורית, סוגרים הכל והולכים לישון.
• GPS – אנחנו לקחנו שני מכשירים (אחד לכל רכב) דרך חברת "מוטורהום ישראל". הם עבדו באופן חלקי בלבד (נתקעו והיה צריך להפעילם מחדש פעם אחר פעם), וגם לפעמים נתנו הוראות שרק סיבכו את הדרך. עצתנו, אם כבר לוקחים, כדאי לקחת מחברה המתמחה במכשור כזה ולא כחלק מהחבילה של הטיול. כמו כן, אפשר להיעזר במכשירים, אבל חובה לקחת גם מפות דרכים בקנה מידה סביר, שמראות גם כבישים צדדיים ועיירות קטנות. באופן כללי, לא נכנסו לערים גדולות, כך שניווט בעזרת המפה הביא אותנו לעיירה, או קרבת האתר, ומשם בעזרת השילוט המקומי ו/או בעזרת משרדי ה-Tourist Information אותם ניתן למצוא במרכז כל עיירה, מגיעים ללא בעיה לאתר המבוקש.
• חשמל – חשוב מאוד לקחת מעביר זרם מ-12V(המתח בו עובדת המערכת ברכב) ל-220V (המתח בו עובדים רוב המכשירים בישראל) וכבל מאריך עם מפצל שקעים. את מעביר הזרם ניתן לחבר לשקע מצית, שיש ב-3 מקומות שונים ברכב (שניים מקדימה ואחד בסמוך למטבחון). הדבר מאפשר טעינת מכשור וחיבור תאורה, מחשב נייד או מכשיר DVD נייד.
• תאורה - רצוי להביא כבל מאריך עם בית נורה אחד לפחות (מעין גרלנדה קטנה), כי השמש (ביולי) שוקעת בסביבות 22:00 ובחלק מהקמפינגים אין תאורת חוץ. נחמד מאוד שיש תאורה בחוץ ובגגון בשעות החשיכה, למשחק, קפה, קריאה וכו'.
• גגון (פרגולה) – בקרוואן יש גגון מובנה שנפתח בעזרת מוט גלגול קל מאוד לתפעול. חשיבותו בעיקר כהגדלה של שטח המחייה בקרוואן הצפוף קצת ל-5 נפשות וגם כשטח חיבור בין שתי המשפחות (אם נוסעים בזוג). חשוב מאוד לא להשאיר את הגגון פתוח במשך הלילה, כי אין לו ניקוז טוב במקרה של מבול והוא לא עמיד ברוחות חזקות. למרות שהוא מאוד נח לפתיחה ולתפעול, הוא לא ממש חזק, וחבל לגרום לו נזק שיעלה כסף בהחזרה ויגרום לכך שלא תוכלו ליהנות ממנו במשך הטיול. שיושבים מתחתיו שיורד גשם, רצוי להנמיך את אחת הרגליים בכדי לשפר את ניקוז המים שנאספים עליו. דבר נוסף שצריך לשים אליו לב, שכל האביזרים בקרוואן, כולל החלונות, עשויים מפלסטיק ולכן לא מאוד עמידים ודי בקלות ניתנים לשבירה. על כן, כדאי להתנהג עמם בעדינות.
• מילוי מים וריקון שירותים - אנחנו העדפנו להשתמש במקלחות ובשירותים של הקמפינגים בהם שהינו (במיוחד לדברים "הגדולים"), כי הם הרבה יותר נוחים ומרווחים מאשר בקרוואן. למרת זאת, בשגרת הבוקר הקפדנו על שלושה דברים - מילוי מים, ריקון מים אפורים (מקלחת, כיור מטבח) וריקון מיכל השירותים וזאת, על מנת להימנע מאי נעימויות של נזילות, או הישארות ללא מים. בכל קמפינג יש מקומות ספציפיים ובד"כ מאוד ונוחים, המיועדים לכך.
• ביגוד - צריך לזכור שבאירופה מזג האוויר הפכפך למדי, וגם באמצע הקיץ יכול להיות בוקר מאוד חם ובערב כבר גשום. מעבר לזה, יש מקומות (בעיקר הגבוהים שבהם) בהם יש מזג אוויר קר (אנחנו הגענו למקומות בהם היה בין 10 ל-0 מעלות). כך שהמלצתנו, היא לקחת בגדים חמים באותה כמות של בגדים קצרים וכן, לא להתעצל ולקחת (בעיקר לילדים) מעילים, כובעי צמר וכפפות.
• חבל כביסה - כדאי לקחת חבל חזק באורך כמה מטרים, לא פעם הבגדים נרטבים (גשם, קרח, שלג) וזקוקים לייבוש וכן מגבות המקלחת נשארות רטובות. בקרוואן, אין ממש מקום לייבוש של דברים, כך שבמזג אוויר יפה, ניתן לתלות את הדברים לייבוש בחוץ ולחסוך את השימוש במייבש כביסה הכרוך בתשלום נוסף.
• מחשב נייד ומשחקים לילדים – כדאי לקחת מחשב נייד מכמה סיבות עיקריות: לגלישה באינטרנט (כמעט בכל קמפינג יש רשת אלחוטית, שבתשלום לא גדול, ניתן לקבל קוד ולגלוש ללא הגבלה), בין השאר זה עוזר בקבלת אינפורמציה הקשורה לתכנון הטיול וכן לקשר עם הבית. בנוסף, ניתן להוריד למחשב ולגבות את כל התמונות וסרטוני הוידיאו (הרבים) שמצלמים כל יום. כמו כן, ניתן להשתמש במחשב כמשיר D.V.D ולאפשר לילדים לראות סרטים, דבר שבנוסף למשחקים שונים שאהובים עליהם (קלפים, שש-בש, דפי צביעה וכד'), היה דבר שהקל עליהם בנסיעות הארוכות, וסיפק תעסוקה לשעות בהן ההורים עסוקים בהכנות למיניהן.
• כלי אוכל – באופן כללי הקרוואן מצויד בכלי אוכל כנדרש (צלחות, כוסות, סכום, סירים וכד'). יחד עם זאת בכדי להקל על חווית הבישול, רצוי להביא או לקנות שם את הפרטים הבאים: מחבת גדולה, קולפן, סכין טובה לחיתוך, מגבות מטבח, סקוטצ' וסבון כלים וכן תבלינים. את התבלינים עדיף להביא מהבית באריזות פלסטיק קשיחות (כמו שקונים בסופר) כי הן יותר נוחות לשימוש במטבחון הקטן. כמובן שניתן למצוא בסופרים שם תבלינים, אבל למי שלא דובר גרמנית "רהוטה", קצת קשה להתמצא וגם יש תבלינים שקשה למצוא שם (למשל זעתר).
• קניות בסופר – את הקניות השוטפות ערכנו בסופרמרקטים אותם ניתן למצוא בכל עיר או עיירה. את המזון קנינו ללא כל בעיה. לגבי מוצרים נוספים כגון סבוני מקלחת, מרכך שיער וכד', כאמור, ניתן למצוא הכל בסופר, אבל קצת קשה להתמצא בגלל שכל תוויות המוצרים בגרמנית בלבד והמושגים שונים מאנגלית. כאמור בחלק מהרשתות בגרמניה יש בעיה לשלם בכרטיס אשראי ישראלי (הם דורשים כרטיס אם אישור מקומי) כך שכדאי להצטייד במזומן בכל מקרה.
• מכשירי קשר – בנסיעה בשני רכבים, מאוד עוזר שיש בכל רכב מכשיר קשר פשוט, המאפשר תקשורת שוטפת תוך כדי נסיעה. מעבר לכך, בפארקי השעשועים ציידנו את הילדים הגדולים יותר במכשיר קשר וזה עזר לנו ההורים להיות רגועים יותר ולשמור על קשר עמם בעת הצורך.
• מים – מי הברז למילוי שיש בכל קמפינג היו טובים וטעימים לשתיה (לפעמים יותר קרים מאשר במקרר), לדעתנו בהחלט אין צורך לבזבז עוד כסף בקניית מים מינראלים. אבל אם כבר קונים, יש לשים לב שיש מספר סוגים עם רמות שונות של גז (מסודה, דרך מים מוגזים לייט ועד מים ללא גז).
• כלי מיטה – אנחנו הזמנו את הדיל כולל כלי מיטה והיה מצוין. מקבלים סדינים, ציפות, ציפיות, כריות ושמיכות עבות. לדעתנו זה שווה את המחיר ואת הנוחות. לרגילים לכריות עבות, אול כדאי לשקול להביא כרית, כי חלק מהכריות קצת קטנות.
• בוסטר – לפי החוקים במקום, ילד עד גיל 12 נדרש לבוסטר. בפועל, הבוסטר שנותנים מאוד לא נוח וכמעט לא שימש אותנו (אל תספרו למשטרה..).
• תיקים – מומלץ לקחת את הדברים בתיקים גמישים ולא במזוודות. כשמקבלים את הקרוואן פורקים את כל הבגדים והציוד לארונות (יש מספיק) ואז נח לאחסן את התיקים מקופלים קטן באזור האחסון שבחלק האחורי של הקרוואן. מזוודות בקושי יכנסו בחלל הזה (אם בכלל) ויתפסו את כל המקום הנדרש לציוד הקמפינג (כסאות שולחנות וכו').
• מסלול – אנחנו בנינו טיול על בסיס אטרקציות לילדינו (בגילאים 5, 9, 12). באופן כללי ביקרנו במוקד אחד עד שניים ביום. לדעתנו, כדאי לבסס את הטיול על מרחקי נסיעה לא גדולים מידי ממוקד אחד לבא אחריו. במקרים שחייבים לעבור מרחק ארוך, רצוי לעשות זאת בנסיעות בוקר מוקדמות או ערב מאוחרות, כך הילדים יכולים לישון במיטותיהם בזמן הנסיעה (לא לגמרי חוקי, אבל מאוד נח). אנחנו שינינו את המסלול המתוכנן במקור, בהתאם להספקים בשטח. חשוב מאוד לא להילחץ ולהתגמש, כדי ליהנות מכל רגע, ולא להפוך את הטיול למרוץ אתרים הכרוך בנסיעות ארוכות ומעיקות.

מקווים שתיהנו, לנו הייתה חוויה משפחתית מדהימה!!
ערד סלוצקי ושחר ברגלאס ומשפחותיהם