הרכב: ארבעה מבוגרים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: 14 ימים
יולי 2008
התחלה וסיום במינכן
הטיול היה נפלא ולהלן חוויותינו -
יום ראשון
נחתנו במינכן, הגענו ל-Marktswebn, העירה ממנה לוקחים את הקרוואן, בהתאם להוראות שקיבלנו בארץ ממוטורהום. חשוב לציין שכדאי לברר באיזו שעה הקרוואן מוכן כיוון שלעיתים הוא חוזר בבוקר ולעיתים אחה"צ. מנקים אותו במקום ולאחר הדרכה קצרה על תפעולו ובדיקת כשירותו (כן... כדאי לצלם אם יש שריטות או פגמים) אפשר לצאת לדרך. מילאנו אספקה בסופר הקרוב ויצאנו לכיוון צ'כיה. עזבנו את מינכן בשעה 15:00 והגענו ל-Chesky Karlova שבצ'כיה בשעה 20:00. חנינו בחניון כ-6 ק"מ מחוץ לעיירה ימינה מהכביש. החניון היה מסודר מאוד ונקי, מקלחות מצוינות בתשלום נוסף.
יום שני
Chesky Karlova - חנינו בחניה הראשונה בכניסה לעיר, לפני המרכז והלכנו ברגל לכיוון המבצר. כיכר העיר הסמטאות והשווקים מרהיבים ומזמינים ביופיים, עלינו למבצר, נוף מדהים של כל העירה וסביבותיה. המשכנו ל-Ceske Budejovice, עיירה חמודה רק הכיכר המרכזית מעניינת. מעט מחוץ למרכז יש את מפעל הבירה באדוואיזר, אולם ניתן להיכנס רק בתאום מראש. המשכנו ל-Telec, כיכר מרכזית יפה עם בתים צמודים שכל אחד שונה מרעהו ובתי קפה בין עמודיהם. משם נסענו לחפש קמפינג. היה מעט קשה למצוא כי לא כל מה שמופיע על המפה אכן קיים. בסופו של דבר חנינו בקמפינג ליד העיירה Opatov שבין כביש E59 ל-23. החניון מקסים, ליד אגם וכל ירוק ולא דשא ויערות אך השירותים אינם מתוחזקים היטב. החניון היה יקר למדי.
יום שלישי
נסענו בבוקר לתהום מצ'וכה ונהר פונקווה. הכניסה לאתר דרך כביש צר ליד מפעל. השילוט לאתר אינו ברור ויש לעקוה אחר השילוט למלון (המקומיים יודעים...) יש חניון תחתון שממנו יוצאת רכבת קטנה כל 20 דקות לאתר. צריך לקנות כרטיסים במלון לכל מסלול שרוצים לעשות: לנהר הנסתר ו/או לרכבל. ניתן גם להגיע לאתר מהחניון ברגל כ-1 ק"מ הליכה נוחה, אנחנו בחרנו את הרכבת. בכניסה בחרנו לעלות תחילה ברכבל ולראות את התהום, מראה יפה, אפשר לוותר אם לחוצים בזמן. גילינו שגם למעלה יש חניון של מכוניות כלומר שניתן להתחיל את המסלול גם משם. החוויה האמיתית היא הנהר הנסתר. נכנסים בפתח מערת נטיפים שאינה מדהימה (7 מעלות!) אולם בסוף המערה, מגיעים לחלל פתוח המהווה למעשה את תחתית התהום בה ביקרנו לפני כן. את הכניסה מלווה מוסיקה קלאסית דרמטית המוסיפה לאווירת פארק היורה, פשוט מדהים! משם ממשיכים בסירות על גבי הנהר התת קרקעי, אין סיורים באנגלית והמדריכים מדברים בעיקר רוסית וגרמנית. משם המשכנו ל-Kromeriz, רק הכיכר המרכזית מעניינת, יפה גם הארמון והקתדרלה. לא מצאנו קמפינג באזור זה. יש חניונים קרוב לכבישים המרכזיים יותר אך אנו רצינו להגיע לכפר Chichmany. חנינו על אם הדרך.
יום רביעי
הגענו ל-Chichmany, שזהו כפר קטן ונידח עם בתי עץ קטנים ומצוירים. האמת שלא היה שווה את הטרחה... אך לא רחוק משם נמצאת בית לחם הסלובקית, זו עיירה קטנה שבה יש קתדרלה עם חדר גדול ובו מיצג עץ ענק המתאר את בית לחם. בובות קטנות העוסקות בפעילות יום יומית והכל מעץ. כמו כן בחצר הקתדרלה יש שעון המנגן כל שעה. נחמד. המשכנו בדרך יפה מלאה יערות ומים ל-Banska Bystrica, שוב כיכר מרכזית יפה עם המון מסעדות מסבירות פנים ובארים מזמינים לאורך הרחוב יונים מעופפות. גם כאן ראינו מגדל שעון מנגן בקול מנגינות מוכרות. אכלנו במסעדה מקומית מרק שום בתוך כיכר לחם גדולה ובצק ממלוא בגבינות ו/או בשר עם שמנת ניגרת מעל. טעים טעים. נסענו ל-Brazno, רצינו לעלות שם לרכבת מיוחדת לילדים אך הכל נסגר בשעה 18:00 לכן המשכנו עד ל-Dedinky אשר בגן העדן הסלובקי. שם חנינו בקמפינג מאולתר וצפוף. שירותים ומקלחות לא מלבבים אך כל האזור עצמו מדהים! אגם עם מי קרח שרק המקומיים מסוגלים לטבול בו, אווזים וברכיות נהנים מחתיכות לחם שזורקים להם הילדים. עם רדת הערב השמש שוקעת בין ההרים ומדגישה את יפי הצבעים והראש ממש מסתחרר. בקצה האגם ישנו סכר אשר מגן על כפר קטן ובכל מקום יש אווירה של חופש וחיוניות.
יום חמישי
קמנו בבוקר. מהחניון יוצאים מסלולים רבים לתוך גן העדן הסלובקי. חלקם ברגל וחלקם באופניים. חלקם 2-3 שעות וחלקם עד 9 שעות. בחרנו במסלול שהמקומיים אמרו שהוא סולידי עד 3 שעות ומעגלי (מסלול אדום המתחבר למסלול כחול). ההליכה בהתחלה יחסית מתונה בתוך היער ומתאימה לילדים ומגיע עד לכפר קטן. משם אפשר לחזור אבל כל הכיף עוד לפנינו... המסלול הכחול מתחיל ליד הכפר, יש לשלם כסף בכניסה אליו, הכרטיס שמקבלים מתאים לכל המסלולים באזור, למי שבוחר להתעכב כאן עוד יום. כאן התחלנו לטפס בתוך היער במסלול הררי מלא מים, ההליכה היא ליד נחל קטן האויר צלול ונעים, אולם ההליכה הולכת ונעשית קשה יותר ואינה מתאימה לילדים הקטנים מגיל 8. בדרך פגשנו סולמות עץ רעועים שרשראות ברזל שיש להחזיק בהן לבל נתגלגל כל הדרך למטה, בקיצור חוויה מרנינה שדורשת כושר ועמידה בלחצים... כשהגענו למעלה חששנו שנצטרך לרדת הכל שוב, אולם בפסגה מחכה הפתעה. קרחת יער גדולה משם יוצאים מסלולים נוספים עם אופניים או סוסים וגם היו כמה אמיצים שהלכו ברגל. אנחנו גילינו את הרכבל והחלטנו לרדת איתו. הנסיעה ברכבל מדהימה עושה רושם שהיא אינה נגמרת, עוד פסגה ועוג פסגה עד שהנוף המרהיב של האגם נגלה לכל התלויים בין שמיים וארץ. לא היינו היחידים שקראו קריאות התפעלות למראה. מסופקים ומאותגרים המשכנו משם למערת הקרח דובשינה. החניה עולה כסף, ומשם יש עוד כ-1.5 ק"מ בהליכה בעליה מתונה עד למערה. במערה קר מאוד (2- מעלות) צריך להצטייד בהתאם. כרגיל אין סיורים באנגלית. המערה מרשימה ויפה מאוד. מומלץ. המשכנו בכביש שעוקף את גן העדן הסלובקי. הכביש קשה ומפותל צר ויש תנועה בשני הכיוונים. למרות אורכו הוא יפה מאוד והנסיעה האיטית מאפשרת התפעלות מהנוף. אם ממהרים כדאי למצוא דרכים חלופיות בכבישים ראשיים יותר. עצרנו ב-Levoca שוב... רק הכיכר המרכזית מעניינת, כדאי להמשיך. חנינו בקמפינג Europcar ליד Lomnica שלמרגלות הרי הטטרה. דשא ומרחבים ירוקים – נעים אולם המקלחות לא משהו...
יום שישי
Tetransca Luminica - מהקמפינג נסענו מרחק קצר להר הגבוה עלינו עם רכבל מרשים 3 תחנות. למעלה יש אגם שמקורו מזרזיף מים היורד מפסגת ההר שם יש קרחון גדול. למרות שירד גשם (ולא ראינו את הנוף המרשים בוודאי שבגינו מפורסם ההר הזה) היה כדאי לעלות. ירד גשם והיה אפור וקר אך הדבר אינו מפריע למקומיים ותיירים ללבוש ברדס ניילון צבעוני שעוטף את כל הגוף כולל תיק הגב, ולצאת לטייל!! נאמר לנו שמפסגת ההר הנוף אף יפה יותר ואדיר. משם מרחק הליכה קצר בעיירה המלבבת, מבנים קטנים יפים, כנסיית עץ קטנה בתי קפה, קונדטוריות ומסעדות, הגענו ל-Stary Smokovec – לאתר עולים ברכבת חשמלית שקטה על מסילה אחת בנוף פראי של יער עבות, שם מעט התבהר ואכן ראינו את כל הנוף הנפלא הנפרש מתחתנו. בתחנה הסופית יש שני מלונות נחמדים למי שמעוניין אחד ממשליד הרכבת החשמלית ואחד רחוק יותר ליד מסלולי ההליכה. אנחנו בחרנו את המסלול הקצר הכולל הליכה של כ -20 דקות עד למפל מים יפה. ההליכה לא קשה ויפה, בתוך יער והמפל עצמו חזק ומימיו כחולים יפים. משם המשכנו בכביש צהוב לכיוון הגבול הצפוני של המדינה לפארק פיניני. הכביש היה קשה ומשובש כמו כן היה ערפל כבד כך שלא ראינו את הנוף. הכביש דרש מהירות נמוכה וזהירות. הגענו בערב לעיירה Carvany Klastor שמשם בבוקר נצא לרפטינג. חנינו בחניון שסמוך למלון PLATNIK ממש על שפת הנהר דוניאצק היה מאוד נוח ומסודר ובעל המלון שהחניון שייך לו לבבי ומסביר פנים. העיירה מאוד מיוחדת, חוץ ממסעדה אחת (שהיתה טובה מאוד!) אין שם פעילות חברתית. העיירה בנויה על שתי גדות הנהר כאשר צד אחד שלה סלובקי וצידה השני פולני. יש גשר מיתרים להולכי רגל בלבד המחבר בין שתי הגדות.
יום שביעי
בבוקר מנהל המלון סידר לנו רפטינג, למרות שמאוד קל להתמצא, על גדות הנהר יש מספר אנשים שמשכירים סירות, קאנו ורפטינג למשפחות או אתגרי. בחרנו רפטינג למשפחות, זו סירת עץ מסורתית עד 12 איש שלפי המסורת היו מובילים כך בולי עץ. השייט מהנה בתוך פארק יפיפה תוך הסברים של המדריך ונמשך בין שעה לשעה וחצי. גם אם יורד גשם קל לא לוותר (זוכרים את ברדס הניילון?... מאוד שימושי גם כאן). בתום המסלול ניתן לחזור עם מוניות/אוטובוס/אופניים (דרך הפארק!) בכרטיסים שניתן לרכוש בתחילת המסלול לפני שעולים לראפטינג. הנסיעה חזרה היא די ארוכה ועוברת דרך כפרים וכבישים יפים. אנחנו שריינו נהג שהגיע עם הקרוואן לנקודת האיסוף. זה חסך לנו גם את הכרטיסים לאוטובוס וגם את החזרה לנקודת ההתחלה. אולם שימו לב שלמרות שהצטיידנו במפה ברורה היה מאוד קשה להגיע לנקודת האיסוף והוא טעה בדרך וביקש את עזרת המקומיים. אם יש פלאפונים זה פותר הרבה מהפאניקה...
משם המשכנו ל-Tetralandia ב-Liptovsky Mikulas יש שילוט טוב וברור כל הדרך. זהו פארק מים ענקי גדול ועשיר במתקנים רבים. תחשבו על הלונה-גל++. המים בפארק הם טרמים בכל בריכה יש מעלות שונות. מגלשות המים גם הן מחוממות ויש אף מבנים ענקיים סגורים שבתוכם יש עולם ומלואו כולל מגלשות ואבובים באורך מלא. פשוט חוויה לגדולים ולקטנים כאחד. אם מחליטים ללכת אז לא לוותר לאף אחד כולם להכנס ולנסות לפחות מגלשה אחת! בכניסה לפארק יש חדר מלתחה ענקי משותף לבנים ובנות. כל אחד מקבל לוקר ומתבקש להשאיר בו את כל החפצים. מניסיון, כדאי להשאיר שם הכל כי אין אחר כך היכן להשאיר דברים ושוכחים אותם. לצאת רק עם מגבת וכפכפים. כשרוצים לאכול או לשתות בעשרות הדוכנים הפזורים בפארק פשוט חוזרים למלתחה לקחת את הארנק. טיפ: שימו לב שמשעה 17:00 מחירי כרטיסי הכניסה יורדים משמעותית, אולם חלק מהדברים כבר סגורים (עולם הרודאו וההופעות) והפארק עצמו נסגר בשעה 21:00 מה שאומר שבשעה 20:00 סוגרים את דוכני המזון והמלתחות הופכות להיות עמוסות. עד שעה 21:00 אין נפש חיה בפארק והשערים נסגרים. בעיר עצמה לא הסתובבנו, המשכנו בערב עד לחניון ליד מערת החופש שהיה יקר ולא מתוחזק. אולם לידו היה מלון נחמד למעוניינים.
יום שמיני
מערת החופש היא מערת נטיפים ענקית!!! עוד לא ראיתי דבר כזה. היא עשירה מאוד בנטיפים ויפה. סורר בה קור של כ-4-7 מעלות (להצטייד בהתאם) הסיור הרגלי לא קל ונמשך יותר משעה בה מסתובבים במעברים צרים, נחל תת קרקעי שמגיח ביובלים ממספר מערות שונות, מטפסים ויורדים מאות מדרגות בתוך נוף שנראה כמו לועו של דרקון קדום. היה שווה ביותר! המשכנו ל-Zilina אך לא מהכביש הראשי אלא בדרך צדדית שנקראת ערוץ ורטנה בנוף יפה. חנינו בחניון ב-Roznov, קמפינג נחמד ליש יער בו קטפנו אוכמניות אותן אכלנו ביוגורט ושמנת עשירה לארוחת ערב.
יום תשיעי
נסענו עד ל-Olomouc, עיירה מקסימה טילנו בה כ-3 שעות ואפשר להקדיש לה אף יותר. כדאי ללכת ברגל לאתרים השונים בעיירה, יש בה תיירים והאווירה נחמדה נסענו משם ל-Nove Mesto nad Metuji, עיירת מבצר קטנה עם שם גדול. כל מתחם המבצר שופף באווירה של ימי הביניים כולל מכשירי העינויים בכיכר העיר, ארמון מקסים עם חצרות פנימיות וגנים. טיילנו שם כשעה והמשכנו שוב צפונה לכיוון גבול פולין לגן העדן הצ'כי. חנינו בחניון ליד Teplice n. Metuji. הבעיה באזור שלא כל קמפינג שמצוין במפה אכן נמצא במקומו. המלצה: כדאי לנסוע למקום שלפי המפה יש בו ריכוז של מספר חניונים וסביר להניח שאחד מהם יהיה קיים. לא להתייאש, להמשיך לנסוע עד לאזור הצוקים שם יש מספר מקומות חנייה ממש לאחר העיירה.
יום עשירי
החלטנו לעשות רק את האתר הצפוני של הצוקים שנקרא צוקי אדרשפאך. נאמר לנו שזהו גם האתר היפה ביותר באזור. הטיול אורך בין חצי יום ליום (תלוי אילו מסלולים בוחרים). למיטיבי לכת ניתן גם לעבור מאתר לאתר רגלית ולטייל בין הפארקים. כדאי לגשת למודיעין שם מקבלים הסבר על המסלולים ומשם גם נכנסנו לפארק. בכניסה יש אגם מקסים ופסטורלי ממנו יוצא מסלול כחול - קל שהופך אחר כך לירוק - קשה. אפשר ומומלץ ללכת גם במסלול הצהוב הקשה ולהגיע עד למפל הגדול שמשנה את עוצמת זרימתו לפי בקשת התיירים. לידו יש עליה לאגם שם יש סירה עם מדריך. בהמשך המסלול הצהוב מגיע בעצם עד ל-Teplice שזהו האתר הראשון מבין השלושה שבאזור. כמובן שלא עשינו את כל המסלול, וכאשר הוא נעשה קשה מדי פשוט חזרנו על עקבותינו. עשינו סה"כ 3 ק"מ הלוך ו-3 חזור מהשעה 10:00 ועד 15:00. מומלץ ביותר! זהו סוג של נוף שלא רואים בשום מקום אחר בעולם!
ימים אחד עשר ושנים עשר
היינו בפראג. טיילנו לפי ספר תיירים ממוצע. אין מה להוסיף, פראג זו העיר היפה והידידותית ביותר בעולם. חנינו בחניון מחוץ לעיר שהיה יקר אך נוח. חשוב שליד תהיה תחנת רכבת או מטרו כדי להגיע בנוחות לעיר. שמענו על חניון זול יותר וטוב על האי של פראג.
יום שלושה עשר
טיילנו בקרלובי וארי, שוב לפי ספר. העיירה מקסימה ומסבירת פנים, מומלף להכנס למלון פופ לאכול שטרודל תפוחים אלוהי ומוס ב 4 צבעים (שוקולד, קפה, זביון וקצפת) שעולה כמו ארוחה אבל טעמו יישאר עימנו לנצח נצחים... לקראת אחר הצהריים התחלנו לנסוע חזרה לכיוון מינכן. חנינו בחניון בתוך מינכן וכבר ארזנו את כל הבגדים.
יום ארבעה עשר
בבוקר ניקינו את הקרוואן והחזרנו אותו בשעות הצהריים המוקדמות. חשוב להשאיר מספיק זמן להתמקחויות והתארגנויות של הרגע האחרון עם חברת הקרוואנים (כשלחוצים להגיע לטיסה מוכנים לפעמים לשלם כל מחיר...).
לסיכום
זהו טיול מיוחד במינו, 4 אנשים בוגרים ושני ילדים, הינו חייבים להסתדר זה עם זה בחלל הקטן שקראנו לו ביית במשך שבועיים. כל אחד מאיתנו עשה ויתורים כדי שכולם יוכלו ליהנות. ואכן הטעם הטוב עדיין נשאר ונשאר....
לצפייה במסלול המלא בתוכנת SelfieTours: לחצו כאן
