הרכב: זוג הורים וארבעה ילדים
יולי 2007
התחלה וסיום בברלין
הרעיון לבצע טיול בת מצווה בסקנדינביה עלה באקראי. תחילה חשבנו על טיול מאורגן בסקנדינביה אך לאחר שעיינו בחוברות על מסלול הטיול הבנו שנראה את סקנדינביה דרך חלון האוטובוס, חיפשנו אפשרויות אחרות באינטרנט ומצאנו את האתר של מוטורהום וכך רקם הרעיון עור וגידים. זאת הייתה הפעם הראשונה שלנו עם קרוואן וקצת חששנו, במיוחד מתהליך העליה למעבורת (מגיעים לנמל, נעמדים עם האוטו וכרטיסן בא אליך גובה תשלום ומישהו אחר מכוון אותך למקום החניה), התייעצתי עם מר דוד פרנקל, מחיפה, שיש לו מאמר נהדר כאן באתר והוא בהחלט עזר, רצוי לקרוא כי הוא מפורט מאוד.
לא כתבתי את מסלול הטיול בפירוט מאחר שלכל אחד יש תחומי התעניינות שונים. אנחנו חילקנו את מספר הימים לשלושת הארצות עם העדפה ברורה לנורבגיה + לקחנו בחשבון את הזמן שייקח לנו לחזור לברלין משם קיבלנו את הקרוואן. לפי דעתי רצוי מאוד להכין שיעורי בית, ולצבור כמה שיותר מידע על המקום שבו תטיילו, מחירי הכרטיסים לאתרים השונים, האגרות השונות (באוסלו למשל כל כניסה או יציאה, לא הבנתי מה הרעיון, מאזור מסוים עולה 20 כתר נורבגי. שילמנו הרבה אגרות כאלה), אפילו חישבנו את עלות הדלק לפי הק"מ שתכננו ואת מחיר הלינות בחניונים השונים. למרות שהכול יקר שם, היה שווה כל גרוש שהשקענו ולמרות הכול חזרנו עם עודף הביתה. העלות של כל הטיול, השכרת הקראוון, טיסות, מזון, דלק ובמקרה שלנו גם מזכרות (זה כבר נתון לשיקולו של כל אדם) הסתכמה ב-32,000 ש"ח. הסכום כולל גם קנס של חניה במקום אסור על סך 480 ש"ח. סך עברנו 5000 ק"מ.
התחלנו את הטיול בגרמניה בברלין, משם אספנו את הקרוואן. מאחר והטיסה שלנו הוקדמה, הגענו עם עלות השחר לברלין, שם לקחנו מונית משדה התעופה לתחנת ההשכרה (חצי שעה נסיעה), שם חיכינו עם ערימת מזוודות לעובדים של המקום. עלינו לציין שהעובדים במקרנט (תחנת ההשכרה) בברלין היו מאוד נחמדים ולא נחרדו לראות אותנו על סף דלתם כל כך מוקדם... הם עשו מאמצים להכין לנו קראוון בהקדם האפשרי. את זמן ההמתנה העברנו בברלין. אחד מהאנשים שקיבלו אותנו בתחנת ההשכרה הזמין לנו מונית (כשהגענו ליעדנו לקחנו מהנהג את כרטיס הביקור שלו, בכדי להזמין אותו שוב שיחזיר אותנו לתחנת ההשכרה, מבאס לנסות לתפוס מונית כשלא מכירים את האזור) וטיילנו לנו כארבע שעות בברלין, עיר אפרורית קמעה.
לפני שקיבלנו את הקרוואן קיבלנו הסברים על אופן תפעול הקרוואן, פשוט להפליא. בדרך כלל בכל תחנת עצירה בדרך יש נקודות ריקון ומילוי של מים ושירותים נקיים. לגבי איסוף הקרוואן : להגיע מברלין לדנמרק זה מסע רציני שארך כ-6 שעות מתישות, לתוך הלילה, שמנעו מאיתנו את ההתארגנות ללינת לילה ראויה (כל המזוודות היו בתא המטען, לכן ויתרנו על מקלחת מאחר וממילא כל החמולה שלנו (שתי בנותינו בנות 14, 11 ושתי אחייניות בנות 17 ו-12) כבר חרפו ונחרו להן, גם אני.
המסקנה: עוד בתחנת ההשכרה רצוי להתארגן ולפרוק מזוודות, לאחר מכן למצוא סופרמרקט, לערוך קניות אם צריך (אנחנו הבאנו צידה מהבית, אם הכשרות לא מעניינת אתכם אז תוותרו על המשקל העודף...) ואם כבר לפי דעתי היה עדיף להשכיר את הקראוון בסקנדינביה (בארץ שתרצו לחקור קודם) מבלי לשקול את העלות, ממילא אתם מבזבזים זמן יקר על נסיעות, מעבורות (העלות גבוהה יותר ככל שהרכב ארוך יותר!) ודלק גם בהלוך ובמיוחד מרגישים את זה בחזור! נסו לברר אם קיימת אפשרות להחזיר את הקרוואן בארץ אחרת, יתרון משמעותי גם אם העלות תגדל! אנחנו הקדשנו לחזרה שלושה ימים שהיו א-ר-ו-כ-י-ם!!! קחו זאת בחשבון. לחזור בכלל לא כיף כמו להגיע ליעד...
הקרוואן עצמו היה מגניב, דגם Family Luxury קיבלנו אותו חדש לגמרי, מה שגרם לנו לשמור עליו ביתר שאת! (הקפידו לנעול את הארונות בזמן נסיעה ובמיוחד את דלתות המקרר!!!). בהתחלה הרגשנו את הצפיפות (היינו שישה) והמעבר מנקודה לנקודה בתוך הקרוואן הייתה מעצבנת אך תוך יומיים כבר התמזגנו עם דפנות הקרוואן. למקלחת בכלל לא התרגלנו. עם הזמן נוצר ריח לא נעים בקרוואן, ריח כבד של ביוב. כנראה בצנרת של הכיור נשארו שאריות מזון שלא יצאו החוצה. פתרנו את הבעיה בקניית כלור (אקונומיקה) ושפיכתו בחורי הניקוז. הריח נעלם. מנעו מעצמכם את החוויה המבחילה מבעוד מועד.
דנמרק
התחלנו את מסענו כאמור מברלין לדנמרק. הלילה הראשון עבר עלינו בתחנת עצירה של משאיות, עדיין בגרמניה, לשמחתנו הרבה באירופה יש הרבה תחנות עצירה כאלה שכוללות גם שירותים. (אנחנו השתדלנו לוותר על התענוג בעשיית הצרכים הכבדים בקרוואן, בכל זאת אנחנו שישה ...) בבוקר כבר דאגנו למקלחת מרעננת בצפיפות של הקרוואן והמשכנו ללגולנד שבבילונד, דנמרק, שם בילינו יום של כייף והנאה למרות הגשם המעצבן שטפטף עלינו (מסתבר שתמיד מטפטף בסקנדינביה...).
בערב נכנסנו לקמפינג שהיה הכי יקר בטיול שנקרא בילונד... עדיין יותר זול ממלון.... שם גם נרשמנו לקבלת כרטיס קמפינג סקנדינבי שתקף לכל אירופה שעלה לנו בסביבות ה-80 כתר דני. תשמרו על השובר שתקבלו כי מבקשים אותו במרבית החניונים, הכרטיס הקבוע יגיע אליכם הביתה בדואר יחד איתכם. הקמפינג הזה היה נחמד אך לא מפותח דיו בשביל מפונקים כמונו - השבילים הם האדמה עצמה, כשיורד גשם (מה שקורה בדרך כלל) אתם בעצם דורכים על בוץ, הדשא בינות לשבילים ספוג תמידית במי גשמים. רוב החניונים הם כאלה, אל תצפו להרבה. ההבדל בין קמפינג 2 כוכבים לארבעה הוא בעיקר בתחזוקת המתקנים, אם קיימים בכלל. אנחנו השתדלנו להיכנס לקמפינג ארבעה כוכבים אך לא תמיד זה התאפשר. למעשה בדנמרק שהיוותה את תחילת המסע לא מצאנו בכלל קמפינג. הסתמכנו הרבה על ה-GPS שימצא לנו קמפינג ובדרך כלל מצאנו את עצמנו באיזה מקום נידח באמצע הלילה, כבישים לא סלולים והיה אפילו מקום עלום שם שהייתי צריכה לרדת מהקרוואן בקור מקפיא ולראות שהנהג שלנו יוציא אותנו בשלום מהתסבוכת שנכנסנו אליה.
בשבדיה בכלל קרה לנו קטע מצחיק שנכנסנו לתוך יער (!) (לא נראה לנו מוזר כי הרבה חניונים ממוקמים ביערות), מסביבנו ערימה של יתושים וחרקים לא מזוהים בגודל של בית, מצד ימין ביצה, מצד שמאל שדה של עשב ספוג בגשם (פחדנו שהקרוואן ישקע שם...) והקריין החביב של ה-GPS מודיע לנו בחגיגיות שהגענו ליעד. הצחוקים שנשמעו בקרוואן הגיעו עד השמיים, הצחוק הוא גם דרך להתמודד עם פחד. אני באמת לא יודעת איך יצאנו משם, אשר בן זוגי היקר נאלץ לצאת (אני בשום אופן לא הייתי יוצאת... ברר, איזה פחד...) ולראות איך הוא נוסע רברס בינות לכל העצים ושאר ביצות שאפפו אותנו, כמה חבל שאשר רגיש לעקיצות יתושים, והוא מתנפח במהירות... אני חייבת לציין שהגדרנו ל-GPS מראש לא להוביל אותנו בדרך לא סלולה!
ברוב המקרים ה-GPS היה מדויק ועזר לנו רבות, אך היו כמה מקרים שהמכשיר נתקף באלצהיימר פתאומי ויצא שהיינו צריכים לחזור לניווט על ידי מפה, זכור לי שבעיר בשם רוסקלידה בדנמרק (בדיעבד גילנו שאין ממש מה לחפש שם) הסתובבנו במעגלים ולא הצלחנו לצאת מהעיר כי בדיוק ה-GPS החליט להתחכם. מזל שיש שם אנשים נחמדים שלא מחכים שתבוא לבקש עזרה אלא ישר ניגשים לעזור.
למדנו את הלקח וחיפשנו לשכת תיירות - Information (גם בעזרת ה-GPS) ויש בשפע! שם דאגנו לקחת חוברת של אתרי קמפינג שבהם מצוין הדירוג של המקום וכתובת. יעיל ביותר. עשינו זאת בכל מדינה שנכנסנו אליה. באותה הזדמנות תיקחו גם עלוני מידע על מקומות שכדאי לראות ופעילויות המתרחשות באזור (אני הזמנתי את החוברות האלה הביתה דרך האינטרנט חודשים לפני הטיול). מומלץ לחפש קמפינג בשעות מוקדמות יחסית (17:00-19:00) להירשם, לתפוס חלקה ואז לצאת שוב לטייל אם נשאר לכם חשק וכוח, בקיץ שעות האור מרובות והלילה ממש לא חשוך!
הדאגה הכי גדולה של הבנות הייתה חיבור לאינטרנט. לקחנו עימנו את המחשב הנייד שסייע לנו במציאת אתרים, הזמנת מקומות במעבורת ותקשורת מוצלחת עם המסכנים שנשארו בארץ. רוב החניונים מחוברים לאינטרנט, יש כאלה שהמחיר כלול במחיר הלינה ויש כאלה שצריך לשלם בנפרד בעבור השירות. לפעמים זה גובל בשוד לאור היום או במקרה שלנו לאור ירח. תעשו את החשבון לפי הצרכים שלכם. כנ"ל לגבי הפעלת מכונת כביסה וכמובן מייבש כי אין איפה לתלות כביסה וגם אם היה, מזג האוויר הפכפך. יש חניונים שהמקלחות כלולות במחיר ויש מקלחות שעובדות על מטבעות שעליהם כמובן צריך לשלם. בחיים לא חשבנו שנצליח להתקלח בארבע דקות! בהתחלה, הבנות שהתברכו בשיער ארוך, בכדי לחסוך בזמן המקלחת, חפפו ראש בכיור ואז נכנסו למקלחת, עם הזמן הן השתכללו ואפילו נשארה להן דקה ארוכה להישאר סתם ככה מתחת למים, עד שהזרם פסק.בדרך כלל אפשר למצוא קמפינג בצידי הדרכים, אל תחזרו על השגיאה שלנו ותחפשו על הכביש המהיר - (נו, העיקר שלומדים בסופו של דבר...) - במקום זאת רדו לדרכים צדדיות, יש שלטים המורים לכם על קמפינג.
בדנמרק שהינו חמישה ימים, בתכנון היה להיכנס לכל מיני ערים שהמליצו עליהם במדריכי הטיולים ביום השני לטיול הגענו למסקנה שזה ממש מיותר. אם היינו יכולים להחזיר את הגלגל לאחור היינו נוסעים ישר לקופנהגן המקסימה. נכנסנו ל-Vejle שוטטנו מעט וחיש קל הבנו שאין לנו מה לחפש שם ונסענו לארהוס, שם עניין אותנו מוזיאון פתוח בשם Den Gamle By העיר העתיקה. יש בה אוסף מרשים של בתים ומבנים הסטורים, ממש חוויה מומלצת. המוזיאון פשוט מדהים, ריהוט, ביגוד שעונים עתיקים אפילו הריחות שם תואמים לריחות של רחובות מהמאה הקודמת. בטח בגלל הסוסים... בסופו של יום, בסביבות השעה 21:30 עשינו הפסקה על חוף ים, מקום מקסים, נוף משגע, מנוחה ליגע.
באותו לילה, ניסנו למצוא קמפינג אך הכול כבר היה מלא (לא לקחנו בחשבון תפוסה ושעות עבודה של הקמפינג) מצאנו לנו חניון של סופרמרקט ושם העברנו את הלילה, לפי מיטב הבנתי (קראתי מאמרים של נוסעים שהיו שם לפניי) בדנמרק חייבים ללון בקמפינג. בראש שלי כבר רצו סיטואציות שונות ומשונות איך קונסים אותנו ומי יודע מה. מתוך הלצה אמרתי שתמיד נוכל להגיד שאנחנו מחכים שהסופר יפתח, אחרי הכול צריך לקנות חלב לילדים.
למחרת עשינו את דרכנו לאי FYN לעיר אודנסה. עיר מקסימה לפי דעתי, שם קנינו הרבה מזכרות. מכיוון שלא המזכרות היו העיקר, המשכנו לביקור בביתו של הנס כריסטיאן הנדרסן. אני בתור חובבת אגדות מושבעת לא הבנתי איך השם הזה לא אומר כלום לבנות. אחרי הביקור שלהן במוזיאון הן לא הפסיקו לדבר על האיש והאגדה. את פסלו של הנס כריסטיאן אנדרסן מצאנו במדרחוב לא הרחק מהמוזיאון. כמובן שהצטלמנו באין ספור פוזות. האווירה והמראה של העיר שבה אותנו. לאחר הביקור הנפלא באודנסה המשכנו בדרכנו לזילנד, לקופנהגן. בדרכנו לקופנהגן עשינו כהמלצת המדריך לסקנדינביה ונסענו לארמון לדרבורג LEDREBORG, תאוות הארמונות שלנו התפוגגה לחלוטין בראותנו את הארמון. אין הצדקה למחיר ולזמן שהשקענו בחיפוש המקום. נו, טוב אז לא השקענו זמן בחיפוש המקום, אחרי הכול יש GPS. ראשית הסיפור הוא בנסיעה לארמון, כל הדרך הלהבתי את הבנות בנוגע לארמון כשהגענו לשער רכשנו כרטיסים, הגענו לחזית הארמון דרך שביל מרשים שעצים טמירים משני צדדיו, ו... כלום. שום דלת לא פתוחה ואין נפש חיה (כנראה שרק אנחנו לא ידענו שלא שווה, בדיעבד עכשיו אני מבינה למה הקופאית הסתכלה עלינו בתמיהה) המתנו מעט בשמש והתייאשנו. שלחנו שליח (האביר היחיד בחבורה) לקופאית (המרחק די גדול מהארמון לקופה) מסתבר שהגברת שכחה לעדכן אותנו בשעות הפתיחה. מכיוון שעדיין רצינו לראות ארמון חיכנו 40 דקות עד לפתיחה. כשהרשו לנו להיכנס נאלצנו לשים מגיני נעליים. מכל הארמון הרשו לנו להיכנס ל-5 חדרים בלבד! שעליהם עברנו בחצי שעה של התעמקות בציורים שעל הקירות (הייתה איתנו סטודנטית לאמנות...) וזהו נגמרה חווית הארמון. החלטנו שמאותו רגע אין יותר ארמונות!
משם המשכנו לרוסקלידה, לקתדראלה המפורסמת עוד פלופ אחד. אפשר בהחלט לוותר. יש שם את מוזיאון הספינות הויקינגיות, אנחנו ויתרנו במודע (יש עוד מוזיאון דומה באוסלו, נורבגיה) היעד הבא הייתה העיר המקסימה קופנהגן. חובה לבקר, יש מדרחוב ענק חוויה לחובבי הקניות. כמובן שלא ויתרנו על ביקור בארמון המלוכה AMALIENBORG ובגן, והלכנו להעיף מבט גם בבת הים הקטנה. היא באמת קטנה.
שבדיה
בשעות אחר הצהריים המאוחרות עשינו את דרכנו לשבדיה. הגשר המחבר בין דנמרק לשבדיה (גשר ארסונד Øresundsbron) מדהים!! שילמנו בסביבות 400-450 ש"ח אגרה!! האמת שלא מצאנו את שבדיה כארץ אטרקטיבית, היא משעממת, במיוחד הערים מודרניות. הרבה פעמים העפנו מבט בערים שבדרך והמשכנו בדרכנו. שטוקהולם לעומת זאת מ-ש-ג-ע-ת! שם באמת היה שמח. דבר ראשון הלכנו לחפש מזון, כמובן שחיפשנו את המאכלים הטעימים ביותר כמו: גוש גבינה צהובה לכל המשפחה, גוש חמאה ענק ולקינוח דג מעושן או משהו כזה. אחרי ההצטיידות במזון התמקמנו לנו בקמפינג פרטי בשטוקהולם עצמה. מקום קטנטן עם אנשים סקרניים מרחבי העולם. צעירים שארזו תיק גב ובאו לטיול ובעיקר פנסיונרים שעושים חיים. משום מה זוג אחד חשב שאנחנו צרפתיים.. בגלל המבטא... נו טוב... הבנות מצאו עניין והתחילו להשתולל ולהצטלם ללא סוף.
שטוקהולם יפהפייה, במיוחד GAMLA STAN - העיר העתיקה הבנויה על אי קטן בו גם נמצא הארמון המלכותי. חילוף משמרות בשעה, 12:00 אם זה מעניין אתכם תגיעו הרבה לפני בכדי לתפוס עמדת תצפית טובה, תקפידו להישאר מאחורי החבלים והקווים השחורים שמשורטטים על הרצפה כי אחרת יעיפו אתכם!! (בנימוס ובסבלנות) יהיו שם הרבה אנשים שיש להם קווי דמיון לישראלים שבלי בושה יעמדו לפנייך. אל תעמדו לפני הארמון יחד עם כל הקהל הרב שיהיה שם כי עם תחילת הטקס השומרים מפצלים את הקבוצה לצדדים ואם עמדת מקדימה תמצא את עצמך ניצב אי שם הרחק מהאקשן, הפיצול הזה נועד לתת לחיילי המשמר לעבור.
אחד מהאתרים שנורא נורא אהבנו היה סקנסן: Skansen Open-Air Museum. שם בילינו יום שלם. זהו מוזיאון פתוח הכולל כ-150 מבנים מכל רחבי שבדיה. בין המבנים: טחנת רוח, בית אחוזה ורובע עירוני שלם, בין הבתים משוטטים "תושבי המקום" המדגימים את אורח החיים שהיה נהוג בתקופה קדומה. במוזיאון גן חיות ובו בעלי חיים סקנדינביים נדירים. מומלץ להגיע מוקדם מאחר והיום עובר שם מבלי להרגיש. מומלץ מכל הלב.
לצערנו מצוקת החניה גרמה לנו לצאת אפילו שלא רצינו... (רכשנו זמן חניה במדחן עד לשעה מסוימת). עוד אתר שרצינו ללכת אליו היה טיבולי של גרונה לינד GRÖNA LUND'S TIVOLI ממש מול סקנסן ב-Djurgarden. הפארק מצוי בשטוקהולם והוא פארק השעשועים מהגדולים בשבדיה. במקום פועלות מגוון אטרקציות שונות אך לבנות לא היה חשק... הגענו להסכמה שנכנס לטיבולי בעיר אחרת בשבדיה בחזרה (כמובן שלא הזדמן לנו וזאת הייתה החמצה). כמובן ששמחנו להסתובב בשטוקהולם, אחלה חניה מצאנו לקרוואן שלנו בחזית, בכניסה לגמלה סטן. הארמון המלכותי נמצא 5 דקות הליכה מהקרוואן.
משטוקהולם נסענו לעיירה שאנני זוכרת את שמה שבה נאמר לנו שיש מוזיאון נפלא, נכנסו... ממש לא. ספינת ויקינגים הזאת בחצר הייתה הדבר הכי מעניין וגם התמזל מזלנו לחזות בתהלוכת חתונה מרשימה, או לפחות חשבנו ככה. את היום האחרון בשבדיה העברנו בקמפינג בשם Skutberget, Karlstad. קמפינג מעולה, ששבה אותנו במתקנים שהציע, בניקיון המקלחות והשירותים.
נורבגיה
את מסענו לנורבגיה ליוונו באנחות התפעלות, הארץ הכי יפה שראינו עד היום!!! מכל מסענו בנורבגיה נחרטה בזכרונינו דרך הטרולים - כל הדרך מפלים ונוף עוצר נשימה. אני אישית שקשקתי למוות ולצערי הרב הנציחו את רגעי הבושה בוידיאו. הבנות נהנו מכל רגע וכמובן לא הפסיקו לצחוק עליי. העלייה מפותלת צרה והומה. עם כל סיבוב שעשינו עם הקרוואן הייתי בטוחה שאנחנו ממשיכים בדרך למטה במקום למעלה... פחד אלוקים!! למרות זאת היה שווה לעבור את הסיוט הזה רק בשביל נקודת התצפית מלמעלה.
בפיורד גריינגר רצינו לשוט, הייתי נורא מתוסכלת כי לא מצאתי היכן קונים כרטיסים לשייט, כשגשם זלעפות יורד וקור חודר מתחת למעילים, כשבנוסף לכל, השלוליות ענקיות בגודל של הכנרת מרגישות בבית בתוך הנעלים שלך, כנראה בנורבגיה לא ממש מאמינים בסלילת כבישים או שבילים... העיקר הוא לרדת למזח שם יש אוניה גדולה שמבצעת שייט והמחירים סבירים . אנחנו לעומת זאת נפלנו ברשתם של שייטים צעירים שהציעו לנו שייט מלהיב. מאחר ודי התלבטנו בגלל המחיר הגבוה, הבחור הוריד לנו את המחיר של הכרטיס לילדים ב-50%!! כשגם מיי-טל האחיינית בת ה-17 נחשבת ילדה! חיסכון עצום. בסופו של דבר השייט עלה לנו 1200 קרונות נורבגיות (בוכטה אכן, אך הבנות לחצו, הן לא רצו שייט של "זקנים") ולא התחרטנו, אפילו לא לרגע!! הבחור לקח אותנו למפלים שבגריינגר וסיפק הסברים מעולים ומעניינים על האזור וההיסטוריה של המקום, ונתן לנו לטעום טיפה מחוויות האקסטרים כשהוא ביצע פעלולים עם הסירה, כיף לא נורמאלי. החוויה הייתה מדהימה!
אם הדרך היחידה לחזור חזרה היתה בדרך הטרולים, הייתי נשארת אזרחית נורבגיה לנצח... מה שלא ידעתי שהדרך הלאה לא פחות מפחידה... פרשתי לחלקו האחורי של הקרוואן, הצטרפתי לבנות בכדי לא לראות ולא לדעת... הפסד שלי. הנוף פשוט מהמם. דרך הנשרים מעלה אתכם לפסגות ההרים המצופים קרח, האגמים הכחולים המדהימים ולא פחות מדהימות הן המנהרות שנחצבו בהר.
בערב חנינו בחניון בריקסדייל, אכן זאת נקודת היציאה לקרחון הכחול, שיצא שמו לפניו ולא לשווא. זה היה ערב גשום וקר בטירוף שבו ישבנו עם חימום בקרוואן ולא הוצאנו את אפנו ללא צורך. למזלנו הגענו בזמן לחניון מאחר וחמש דקות אחרי שנרשמנו, עובדי הקבלה של החניון נעלו את משרד הקבלה והלכו. למחרת עלינו לראות את הקרחון, עוד בעליה הראשונה אחת מכוחותינו נשברה וחזרה לקרוואן, שלושה פיזזו כעזים ואחייניתי ואנוכי הוצאנו את נשמתנו בתקווה להגיע לקרחון בחיים... הדרך קשה ותלולה (הכי מתסכל היה לראות את כל הקשישים האירופאים חולפים על פנינו בקלילות...). לא חייב לעשות אותה רגלית, יש הסעות על גבי טרקטורונים למעלה ובחזרה (למרות שנשארתי ללא נשימה עדיין אני שמחה שעשיתי זאת בכוחות עצמי, כך כולם הרגישו). קרחון בריקסדייל מרשים, גם במצב עילפון מתקדם...
היתרון שבנסיעה בקרוואן: הפסקת קפה, בכל מקום שנרצה, לגוף ולנשמה. התכנון שלנו היה לנסוע גם לברגן אך הזמן לא הספיק לנו... חבל. מה שהיה מפליא בעיננו היו האנשים שבאים לקמפינג לתקופות ארוכות, הם כל כך מסודרים, בהחלט ניתן ללמוד מהם. הבנות כמובן מצאו פעילות משעשעת בכל מקום. בדרך לאוסלו חווינו הרבה שעות של נחת. עם נוף רגוע כזה לא היינו צריכים הרבה. באוסלו התפצלנו. הבנות נכנסו למוזיאון מונק, האמן שצייר את "הצעקה" ובן זוגי ואנוכי נכנסו למוזיאון האוניברסיטאי שמחולק לכמה אגפים.(הם סמוכים זה לזה) מעניין. ולאחר מכן טיילנו באוסלו וכמובן ארמון המלוכה היה היעד הראשון. אוסלו לא ממש מרשימה, היינו שמחים אם ברגן הייתה במיקום של אוסלו - אך כמובן שטיילנו לנו באוסלו ואפילו הבנות ישבו לפני צייר.יש במדרחוב של אוסלו (אי אפשר להחמיץ... זוהי שדרה ארוכה של חנויות) צייר ממוצא אסייתי. אל תתנו לו לצייר אתכם, הוא יוסיף לכם תווי פנים שאין לכם, פלוס כמה שנים. ראו הוזהרתם!!!
אל תחמיצו ביקור בויגולנד, הפארק יפהפה, ועמוס פסלים. כשבתי ראתה לראשונה את הפסלים היא דרשה בתוקף לצאת, כל הפסלים עירומים... לידיעה. גם במוזיאון הויקינגים ביקרנו, חפצים היסטוריים השמורים בקפידה למען הדורות הבאים, העבר המופלא של הויקינגים גורם לך להיכנס לעולם אחר, של השתאות ותדהמה. באמת!
לאחר הביקור באוסלו, למעשה תם טיולנו, התחלנו את הדרך חזרה דרך ערי החוף המערבי של שבדיה לכיוון גרמניה, ברלין. עברנו דרך גוטנבורג בשבדיה, עיר מקסימה, די הופתענו להיווכח כמה היא יפה. משם המשכנו דרומה לכיוון Trelleborg בכדי לקחת מעבורת ל-Rostock שבגרמניה, חמש וחצי שעות הפלגה. את הכרטיס הזמנו יום לפני דרך האינטרנט ומכיוון שלא הספקנו להגיע לחניון ראוי לשמו החלטנו שאם כבר לנים "בחוץ" לפחות נלון בנמל, שלא נחכה בתור בבוקר (העלייה למעבורת החלה בשש וחצי בבוקר). מכיוון שרצינו שהבנות ימשיכו לישון, בטיפשותנו הרבה השארנו אותן בקרוואן, אמרנו להן להתקשר אלינו כשהן מוכנות. כשמחנים את הרכב במעבורת, עוזבים אותו ועולים לסיפון העליון. מה שלא ידענו זה שהמעליות ננעלות ממש לפני ההפלגה... אופס... פנינו לבחורה שעבדה בדיוטי פרי של הספינה ולאחר שהסברנו לה את המצב, היא נתנה לנו מפתח למעלית (לא לפני שהסתכלה עלינו במבט מוכיח) בשביל לחלץ את האפרוחיות שלנו "מתא המטען" של הספינה... שמחנו על האפשרות לנוח במקום להיות על הכביש. אמרתי כבר בהתחלה... בכלל לא נחמד לעשות את הדרך חזרה. תדאגו לקחת אתכם מזון ושתייה... אלא אם כן בא לכם לפשוט רגל. מ-Rostock נסענו לברלין, שם לנו בקמפינג האחרון לטיול. שם גם דאגנו לעשות מסיבת סיום. זאת הייתה הפעם הראשונה שעשינו שימוש בשולחן והכיסאות.
באותו ערב כבר ארזנו את מרבית חפצינו וניקינו את הקרוואן מבפנים ביסודיות. למרות גודלו, היה הרבה מה לנקות. יום למחרת נכנסנו לתחנת דלק ושאבנו כל מה שאפשר לשאוב מהקרוואן. השלב הבא היה להחזיר את הקרוואן, בדקו אותו מא' ועד ת'. אל תאבדו סבלנות אתם צריכים לעשות בדיוק אותו דבר כשאתם מקבלים את הקרוואן.
לצערנו הטיול נגמר מהר מידי... הנחיתה בתל אביב שאבה את האוויר מראותינו... החום הנורא בארץ לעומת הקור בארצות סקנדינביה היווה הלם מוחץ לגוף... לקח לנו יומיים להתאושש. ברצינות. קחו בחשבון עוד יומיים להתאקלמות למזג האוויר.
טיפים
• חובה GPS! בנוסף למפות. ה-GPS גם יכול לכוון אתכם לאתרי תיירות, קניות, מסעדות, חניונים ללילה וכמובן לעיתים גם לשום מקום.
• ממיר מתח! בלעדי הממיר מתח לא היינו מצלמים, שומעים מוסיקה ולא משחקים במחשב בזמן הנסיעות.
• מטען לסוללות. יש מצלמה? חייב מטען וכמובן גם סוללות נטענות.
• לפני הנסיעה קנינו כמה כרטיסי זיכרון, קצת מיותר מאחר והמחשב שלנו קורא כרטיסים. אם אין לכם מחשב איתכם ניתן להיכנס לחנות צילום והם כבר יעבירו לכם את התמונות לדיסק (עשינו את זה כשהיינו בטיול בת מצווה באירופה ולמרות הכול לא היינו רגועים... בגלל זה יש לי הרבה כרטיסי זיכרון).
• נייר טואלט לקחנו מהבית, כשביררנו כמה עולה נייר טואלט הסתבר לנו שרבעיה עולה כמו 32 גלילים פה בארץ. קחו נייר טואלט!
• במקום שמיכות לקחנו שקי שינה, אותם הכנסנו לשקיות ואקום, הלילות די קרירים.
• אל תשכחו מצת להדליק גז.
• כוסות חד פעמי לשתיה חמה קחו מהארץ, שם מצאנו רק מפלסטיק שמתעוותים במגע קל של חום.
• אתם תמצאו שמצלמת וידיאו בידי ילדים, בזמן הנסיעה, יוצרת קטעי סרטים מבדרים, שיישארו העיקר מהטיול. אל תשכחו להצטייד בקלטות או דיסקים שמתאימים לסוג המצלמה.
• אין צורך לארוז לשנה שלמה, תמיד אפשר לכבס בחניונים... הרבה כביסה במייבש כביסה אומר הרבה בגדים לחים בקרוואן שלכם!
• מכשירי הקשר שקנינו לכבוד הטיול העלו אבק, השתמשנו בשיטת ה-SMS לתקשר בנינו.
• אל תיסעו לסקנדינביה עם יורו או דולרים, סתם תבזבזו את זמנכם בחיפושים היכן להמיר. או שתצטיידו בארץ בכסף המקומי או שתשתמשו בכרטיס אשראי (אין הבדל משמעותי מבחינת העמלות).
• אפשר בהחלט לקחת מזוודות, יש מספיק מקום בתא המטען גם לגדוד.
לסיכום - נהנינו מכל רגע ואנו בהחלט חושבים על החופשה הבאה שלנו בקרוואן, כנראה ביוני 2008.
בכל שאלה תוכלו לפנות אלי במייל [email protected] ואשמח לעזור. מירי טובול.
