הרכב: זוג הורים וילדה אחת
מספר ימי הטיול: 24 ימים
אוגוסט 2010
התחלה וסיום בברלין
באמצע אוגוסט 2010 יצאנו לטיול משפחתי, זוג הורים ופעוטה בת כמעט 3, לטיול בקרוואן בסקנדינביה. את הקרוואן הזמנו מבעוד מועד מחברת מוטורהום. בחרנו בקרוואן קטן למדי, מדגם C1, גם כי אנחנו משפחה קטנה, וגם כי העלויות במעבורות בסקנדינביה זולות יותר ככל שהרכב קצר יותר.
בחרנו להתחיל את הטיול בברלין שבגרמניה - זו לא האופציה הראשונה לרוב למסלול כזה, אך מצאנו טיסות זולות מאוד עם אייר-ברלין וגם שמחנו על האופציה לבלות מספר ימים בברלין עצמה בסוף הטיול.
מכיוון שבטיול נכחה פעוטה, תכננו מסלול מעגלי, שלא דורש הרבה ימי נסיעה ארוכים (יחסית), וכן מתחשב גם בתחומי העניין שלה. בראייה לאחור זו היתה בחירה טובה – והרגשנו שמיצינו את סקנדינביה בצורה שגם אנחנו וגם היא נהננו מהטיול.
ברלין
הנחיתה בברלין היתה רגועה, ומיד משדה התעופה לקחנו מונית לאסוף את הקרוואן שלנו. אחרי בדיקה מדוקדקת מבפנים ומבחוץ, והסברים מחברת ההשכרה על איך מתפעלים את הקרוואן, יצאנו לדרך. מכיוון שמחירי המזון בסקנדינביה לא זולים, התחלנו קודם כל בקנייה גדולה בסופרמארקט מקומי בברלין. חלק מהאוכל היבש שאנו רגילים לאכול הבאנו גם מהבית (כדוגמת פתיתים או בורגול). די מהר כבר יצאנו לדרך, ליעד הראשון שלנו – מעבר הגבול בססניץ (Sassnitz) שנמצא בקצה הצפוני של גרמניה, ומשם יוצאות מעבורות לעבר שבדיה. את הלילה בילינו בפארק קראוונים קטן ורגוע, ממש צמוד למעבר הגבול, והתחלנו להבין איך זה לחיות בבית נוסע. בבוקר יצאנו לעבר המעבורת. השיט עבר בקלילות – זו מעבורת ענקית, עם מסעדות, אזורי משחק לילדים, אזורי מנוחה ועוד.
יעדנו הראשון בשבדיה היה מלמו (Malmo), שקרובה מאוד לעגינת המעבורת, וגם מחוברת בגשר לדנמרק – למי שרוצה לטייל שם (אנחנו בחרנו לוותר על דנמרק בטיול הזה עקב אילוצי זמן).
מלמו היא עיר סטודנטיאלית נעימה, אבל לא מצאנו בה עניין רב. התמקמנו שם ללילה ובבוקר יצאנו שוב לדרך. המשכנו צפונה לכיוון שטוקהולם, בירת שבדיה, אך באמצע עצרנו בנורקופינג (Norrkoping). הנסיעה עד לשם ארכה 5 שעות לערך – אחת הנסיעות הארוכות שהיתה לנו, ובדרך עצרנו בנקודות מנוחה פסטורליות להפליא. הסיבה העיקרית לעצירה בנורקופינג, מלבד הרצון לחלק את הנסיעה הארוכה, היתה גן החיות שנמצא בעיר, שהוא הגדול ביותר בסקנדינביה, ומכיל מעל 750 חיות.
את הלילה בילינו דווקא בחניון קראוונים בעיר לינקופינג (Linkoping) הקרובה, ובבוקר יצאנו לגן החיות. מזג האוויר לא שיחק לטובתנו והיה מאוד גשום, אבל בעזרת מעילי גשם ומטריות, צלחנו בהנאה את גן החיות ושימחנו פעוטה שצהלה למראה כל קוף וציפור. שעתיים נסיעה אח"כ הגענו לשטוקהולם (Stockholm) ושם עצרנו ליומיים של ביקור בעיר.
שטוקהולם
שטוקהולם עיר גדולה של כמעט מליון תושבים, נעימה מאוד להסתובבות וגדושה באטרקציות. את היומיים הבאים הקדשנו לה. למי שמבקר בעיר – מומלץ לרכוש את כרטיס שטוקהולם שנותן נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית וכניסה לחלק מהאטרקציות, אנחנו מצאנו שהוא משתלם. לא כדאי לפספס את העיר העתיקה (Gamla Stan) עם המבנים היפים, האווירה הרגועה והארמון המלכותי, מוזיאון וואזה המרשים, פארק הפסלים של קארל מילס – שמאכלס פסלים בתנועה. ואם אתם נוסעים עם ילדים - מומלץ לבקר במוזיאון Junibacken שמוקדש כולו לבילבי. הפעוטה שלנו בלתה שם זמן רב בהנאה מרובה. את הביקור בשטוקהולם סיימנו בהרגשת סיפוק, ויצאנו לדרך לכיוון נורבגיה.
הדרך לנורבגיה
הדרך לשם ארוכה מאוד, כך שפיצלנו אותה לשני ימי נסיעה. הכיוון הכללי היה לילהאמר (Lillhammer) שיחסית קרובה לגבול עם שבדיה. אין הרבה מה לספר על הדרך עצמה, זו נסיעה של 9 שעות לערך. בדרך עצרנו באופסלה (Uppsala), עיר אוניברסיטאית נעימה ורגועה למדי ובמורה (Mora) – עיירה שבה מייצרים את סוסי העץ המסורתיים של שבדיה. את הלילה העברנו אי שם באמצע הדרך בבורלאנג' (Borlange), ובסופו של היום השביעי לטיול, הגענו ללילהאמר בנורבגיה. לילהאמר התגלתה כעיירה חביבה עם שתי אטרקציות עיקריות – מקפצת הסקי הגדולה והמוזיאון הפתוח. שניהם שווים ביקור. אך לא לשם כך הגענו לנורבגיה, וכבר רצינו להגיע למוקדי העניין העיקריים במדינה – הפיורדים.
בדרך אליהם עצרנו בדומבס (Dombas), עיירה פצפונת שמיועדת בעיקר לספורט חורף, אבל נוחה כדי לחלק את הדרך הארוכה צפונה. הנופים בדרך לשם התחלפו לנופים פסטורליים של ירוק, הרים ומים. בכל רגע נתון עוברים במנהרות שחצובות בתוך ההרים, והכבישים כולם פתלתלים ומאפשרים נסיעה די איטית.
את הדרך עשינו דרך אנדלסנס (Andalsnes) במיוחד כדי לעבור ב"דרך הטרולים" המפורסמת, שכוללת פיתולים רבים שבכל פיתול יש מפל. משם הדרך נמשכת ב"דרך הנשרים", עם תצפיות מרהיבות של הפיורד מתחת. עוד קצת נסיעה והגענו לגיינגר (Geiranger). בגיינגר עצמה אין ממש מה לעשות – אבל הסיבה שכולם מגיעים אליה היא השיט היוצא משם לתוך גיינגר פיורד (Geirangerfrorden). הפיורד נכלל בתוך רשימת אתרי המורשת העולמית, ובצדק. השיט בו מרשים מאוד, וכולל את מפל שבע האחיות - שכשאנחנו בקרנו, היה פחות מרשים עקב זרימת מים מועטת (סוף הקיץ). חניון הקראוונים מוקם במיקום נפלא, והחוויה בבוקר, של פתיחת החלון מול נוף הרי מצד אחד, ופיורד מהצד השני, היא חוויה שלא תשכח במהרה.
בבוקר למחרת העמסנו את הקרוואן, שכבר הפך לבית שני עבורנו, והמשכנו דרומה לכיוון קרחון בריקסדייל (Briksdalsbreen). התמקמנו בחניון קראוונים ממש מתחת למפל שוצף והתכוונו לעלות לטייל בקרחון. לצערי מזג האוויר היה לרעתנו – וזה לא יצא לפועל. אבל, זכינו לראותו מלמטה, קרחון גדול ומרשים, והאווירה סביב היתה שווה את ההגעה.
הכיוון הכללי שלנו היה דרומה. חצינו במעבורת את סוגן פיורד ( Sognefjorden ), שהוא הגדול ביותר בנורבגיה, אך עקב כך גם פחות מרשים בשיט, והגענו לפלאם (Flam). זו עיירה קטנטונת בקצהו הדרומי של הפיורד. העיירה עצמה מקסימה ורגועה, עם נופים שאי אפשר לתאר אותם. אפשר להסתובב בה בין מבני עץ על גדות הנהר. דרך נהדרת להעביר כמה שעות.
הדרך ממשיכה, הנסיעה עוברת דרך מנהרת אורלנד – הארוכה ביותר בעולם, באורך של 27 ק"מ. הנסיעה במנהרה גורמת לנו תחושת קלסטרופוביה קלה, מזל שהפעוטה נרדמה בדרך. אנחנו עוצרים במפלי טווינדה המרשימים – שאת מימהם אפשר לשתות, עוברים עוד מעבורת ומתמקמים בעיירה הקטנה אייד-פיורד (Eidfjord).
בשביל לשמח את הפעוטה עלינו על רכבת-תיירים קטנה שנוסעת ברחבי העיירה, בין הנופים והאתרים שבה. חוויה נחמדה. עוד 3 שעות נסיעה דרומה, ואנחנו סוף סוף מגיעים לברגן (Bergen) – העיר השנייה בגודלה בנורבגיה, והנקודה הכי דרומית שנגיע עליה בצד המערבי של נורבגיה. בברגן אנחנו נעצרים לשני לילות – גם כי יש מה לעשות שם, וגם כי אנחנו צריכים קצת מנוחה מהנסיעות.
ברגן
העיר עצמה נהדרת – שוק הדגים הססגוני (אל תפספסו ארוחה בשוק), רובע בתי האנזה הצבעוניים, האקווריום נפלא לביקור עם ילדים ועלייה עם קרונית ורכבל לנקודות תצפית מרהיבות על העיר. עד כה עברנו שבועיים מהטיול, לא מעט קילומטרים, המוני מנהרות והמון מים זורמים – ועדיין לא הגענו לתחושת מיצוי. אנחנו נפרדים מברגן היפה, ומתחילים את המסע לעבר אוסלו – בירת נורבגיה. אוסלו נמצאת קצת דרומה והרבה מזרחה מברגן, והנסיעה לשם אורכת יומיים. הנופים בדרך מפעימים כל פעם מחדש. את העצירה ללילה עשינו בגול (Gol), ובסוף אוגוסט אנחנו מגיעים לאוסלו (Oslo).
אוסלו
אוסלו עיר גדולה למדי, קצת יותר מחצי מליון תושבים. זו עיר יפה ונעימה להסתובבות, אך אותנו היא פחות הרשימה משטוקהולם. לא חסר מה לעשות באוסלו, ולשם כך מומלץ להצטייד באוסלו-פאס שנותן נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית וכניסה למוזיאונים ואטרקציות בעיר. בילינו 3 לילות באוסלו ובקרנו בשלל המוזיאונים שבה, הפארקים והרחובות. אל תוותרו על מוזיאון Kon-tiki, מוזיאון ה-Fram ומוזיאון The Viking Ships – שלושתם שווים ביקור ומרשימים. כמו כן, פארק Vigeland שבתוכו יש שלל פסלים שמדמים את מחזור החיים היה מקסים ומרתק. באוסלו אנחנו נפרדים מנורבגיה, על נופיה המרשימים, ועוברים את הגבול חזרה לשבדיה המישורית.
לאחר 3.5 שעות נסיעה, אנחנו מגיעים לגוטנברג (Goteborg), שנמצאת בדרום מערב שבדיה. גוטנברג מתגלה כעיר גדולה ומרשימה. למי שרוצה לחוות כמה מאתריה, כדאי לרכוש את הגוטנברג-פאס. גולת הכותרת עבורנו שם היה מוזיאון ה-Universeum – מוזיאון מדע ענק שמכיל יער-גשם ועוד שלל אטרקציות. מרתק למבוגרים וילדים כאחד. את העצירה האחרונה שלנו בשבדיה אנחנו עושים בטרלבורג (Trelleborg) – שמשם יוצאות המעבורות חזרה לגרמניה. הדרך חזרה לברלין כבר זורמת לנו, אחרי 3 שבועות בקרוואן כולנו כבר רגילים להתנהלות בו ואיתו וממש מתקשים להפרד ממנו. בברלין אנחנו מחזירים את הקרוואן חזרה לחברת ההשכרה, נשארים בעיר עוד יומיים לקצת קניות של סוף וטיול בכמה אטרקציות עקריות כמו אנדרטת השואה וגן החיות הגדול ועולים חזרה על טיסה לארץ.
לסיכומו של טיול
יש לנו רק מחמאות. היה מרתק, מפעים, מעורר השראה. הטיול עם קרוואן התברר כבחירה מאוד נכונה עבורנו והקל מאוד את הטיול. העובדה שאפשר לעצור בכל מקום ורגע ולבשל לעצמך אוכל, הנוחות של בית שתמיד איתך, עם כל הציוד וההרגלים – הקלו עלינו מאוד, בעיקר בטיול עם פעוטה.
