הרכב: זוג הורים ושלושה ילדים
מספר ימי הטיול: 45 ימים
אפריל-יוני 2006
התחלה בלוס אנג'לס וסיום בסיאטל
שלום לצוות מוטורהום היקר,
ברצוני להודות לכם על הסיוע הרב בתכנון טיול הקרוואן ולגמול בהעשרת האתר בעוד סיפור מוצלח. במשך שישה שבועות חווינו טיול בלתי נשכח, נשתדל לספר תמצית הטיול עד כמה שאפשר בצרוף חוות דעתנו פה ושם שיכולה כמובן להיות טיפ למי שזה מתאים, כל זאת בצרוף מספר תמונות בודדות מתוך ה-6700 שצלמנו...
אז איך זה התחיל...
גרנו באנגליה ברילוקשיין עם שלשת ילדנו (מיקה בת 6, טל בת 10 ובר בן 12), לקראת החזרה ארצה תכננו טיול משפחתי בן שלשה חודשים מאפריל עד יוני 2006. התלבטנו אם לצאת לטיול תרמילאים או טיול עם רכב, בדקנו אפשרויות שונות כמו אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו, ארה"ב ועוד... נעזרנו רבות בעצות שקבלנו מ"מוטורהום ישראל" ומאתר "למטייל". כמו כן אחרי אנגליה הקרירה, חיפשנו טיול "בעקבות השמש" והחלטנו שהפעם נטייל 6 שבועות תרמילאים במרכז אמריקה ו-6 שבועות קרוואן במערב ארצות הברית ואולי גם קנדה.
תכנון הטיול
מסלולי הטיול שתכננו היו כללים בלבד ולקחנו איתנו מספר אפשרויות לצורך החלטה בזמן אמיתי, בעצם לא הזמנו מראש שום מלון או חניון פרט ללילה הראשון שלאחר הטיסה, היו מקומות שנשארנו יותר או שקיצרנו את השהות בהתאם לצורך, מצד שני עקב התכנון הגמיש היו מקרים שחיפשנו חניון פנוי במשך זמן רב למרות שזה לא היה בשיא העונה או שנסענו מיילים מיותרים פה ושם. בפועל בצענו טיול מעגלי באזור המידברי, זיגזגנו לרוחבה של קליפורניה, צפונה עד אורגון ומאורגון שמנו פעמינו לרוקי'ס הקנדיים, אין לנו צל של ספק שיש עוד הרבה מה לראות ולטייל במרחב העצום הזה, את זה השארנו לטיול הבא.
קבלת הקרוואן
נחתנו בלוס אנג'לס ב-16/5, לאחר טיול תרמילאים נפלא בקוסטה ריקה, גואטמלה ומקסיקו/יוקטן, ישנו במוטל ולמחרת נסענו במונית לקבל את המוטורהום. מאחר וכבר היה לנו טיול מוצלח באירופה עם מוטורהום, ידענו למה לצפות, סרט ההדרכה עזר לנו מאד, במיוחד לנהג. הפעם האוטו-בית היה גדול יותר ומרווח יותר, 30 פיט כמו שהעדפנו עבור הטיול הארוך שתכננו, מספיק מרחב לכולם ולא היה צורך לקפל את השולחן לטובת לינה וכל אחד יוכל להשכים מתי שרצה. כמובן שהכל יחסי ויש גם יש קרוואנים הרבה יותר גדולים כמו שהאמריקאים אוהבים, מעבר לכל דמיון.
מסלול הטיול
בהתחלה היינו בהלם מגודל הרכב ונסענו בזהירות בלוס אנג'לס, חנינו בקאמפ (Campground) בלונג ביץ' (Golden Shore RV Park) ולמחרת לאחר קניות בוולמארט התלבטנו אם להישאר באזור לוס אנג'לס לטובת דיסנילנד שהובטח לילדים או לברוח מהעיר כמה שיותר מהר עד שנתרגל לקרוואן הגדול ואחר כך לחזור לדיסני - אז שמנו פעמינו למקום שנקרא לייק אלסינור (lake Elsinor) ושם חנינו בדרך לפארק עצי יהושוע. פגשנו שם אמריקאים יותר נינוחים ורגועים יחסית לאלו שבעיר, קנינו עצים למדורה, וכך החל מנהג הישיבה בסוף היום סביב המדורה ותפוחי אדמה שנמשך עד סוף הטיול – בהרבה מקומות הורשנו לאסוף עצים מהיער והילדים אהבו מאד את פולחן המדורה.
דלק וחניונים - אחת ההפתעות בקשר לקרוואן הגדול היא עלות תצרוכת הדלק, עקב עליית מחירי הדלק, 8 מייל לגאלון,שתיים עד שתיים וחצי קילומטר לליטר, בערך 40 דולר לכל 100 מייל, עבור שער של 3.3 דולר לגאלון, שגם זה משתנה ממקום למקום בין 2.8 ל-4.2 דולר לגאלון כשבעיקר במקומות הנידחים המחיר היה גבוה יותר. הטיול כולו היה 5800 מייל, כלומר בערך 2320 דולר לדלק לשישה שבועות אבל כמובן שזה היה שווה. כעת המצב טוב יותר, שמענו שהעלות לגאלון ירדה ל-2.2 דולר... עלות הכניסה לחניונים עלתה לנו בממוצע 30 דולר ללילה בעונה בה טיילנו, היו מקומות של 17 דולר אך גם היו 35-40 ואפילו מקרה אחד של 65 דולר ללילה.
פארק עצי יהושוע הוא מדבר יפיפה עם עצים שדומים לקקטוסים ועוד הרבה טבע מדברי יפה. המקום שקט, משהו כמו סוף העולם, חנינו ללא שום הוקאפ (Hookup) כלומר הזנת מי ברז, הזנת חשמל וריקון מים שחורים ואפורים לא היו שם אך שילמנו רק 5 דולר בתוך מעטפה ששלשלנו לתיבה בכניסה, טיילנו שם ברכב וברגל ולאחר מכן המשכנו לכיוון גראנד קניון כאשר בדרך חנינו ללילה בקמפ שלחופי העיירה לייק האוואסו (Lake Havasu). שם ראינו את גשר לונדון שהועבר ע"י איזה מיליונר מאנגליה לארה"ב! בדרך לגראנד קניון היתה רוח צד חזקה מאד שהיתה אימון טוב בשביל להתרגל לנסיעה בקרוואן גדול, בעצירה בעיירה סליגמאן אפילו ראינו את השיחים הכדוריים האלו שמתגלגלים להם ברוח וחוצים את הכביש. חנינו בקמפ של KOA שצפונית לוויליאמס (Williams) ולמחרת בבקר נכנסו לגראנד קניון.
גראנד קניון, טיילנו לאורך המצוק ואחר כך את הלילה העברנו בקמפ (Mather Campground) בגראנד קניון ללא הוקאפס כי הקמפ השני (Trailer Village) היה תפוס עד אפס מקום. באופן כללי אהבנו יותר את החניונים בטבע בחורשות בין העצים אבל הקפדנו כל יומיים שלשה לחנות בקמפ מסודר עם פולהוקאפ עם חיבורים צמודים לחשמל מים וריקון ביוב. היו גם חניונים שהמקלחת בהם הייתה מרווחת ועם כל הפרטיות ונצלנו אותה, למרות שלא הייתה שום בעיה להתקלח בקרוואן כל יום ולרוקן את המים בנקודה מרכזית לכל היותר (Dump station).
בגראנד קניון לאחר מסע רגלי בין שעתיים במורדות של נתיב הפרדות חזרנו לרכב והמשכנו דרך הנקודה המזרחית של הפארק לכוון ברייס קניון עם חניית ביניים בקמפ בעיירה בשם תובה סיטי (Tuba City). בכך וויתרנו על "מונומנט וואלי" שהיה ברשימת הנקודות המעניינות של האזור המדברי, כי זה לא נכנס בפרק הזמן שתכננו לכל האזור המדברי ועוד הינו צריכים לחזור ללוס אנג'לס. בכלל אפשר להגיד שיש הרבה מה לראות ולעשות בתוך המרחקים העצומים בארה"ב, בין מקום גדול מקסים ומפורסם למשנהו, את הפרטים אפשר למצוא בספרים, בתחנות המידע ובאינטרנט, הכל תלוי בכמה רחוק רוצים להגיע לעוד מקום אטרקטיבי לעומת כמה שרוצים או יכולים לעצור לנפוש ולסייר בכל נקודה בדרך, שהיא קטנה ונחמדה ולפעמים שווה יותר מהמפורסמים. למשל ביציאה מתובה סיטי בקרנו במקום קטן ולא מפותח, בו מצאו עקבות של דינוזאורים ואפילו שרידי מאובנים של עצמותיהם וכן גללים מאובנים... ממש סיור פרטי באתר עם 'מדריך' אינדיאני מקומי.
לאחר מעבר העיר פייג' ופיספוס המסלול לתצפית Horse Shoe Bend שמדרום לעיר, בקרנו בסכר של אגם פאואל כולל מרכז המבקרים, מקום שקט אבל מפגין המון עוצמה והמשכנו הלאה.
ברייס קניון שהוא בעצם מורדות מעוצבים כמו אמפיתאתרון, הוא מיוחד מאד, הצורות והצבעים שלו יפים להפליא. כל זאת בזכות הקרקע הצבעונית והקורוזיה המיוחדת למזג אויר הקיצוני בין חורף לקיץ. כמו בכל פארק גם פה בחרנו לנו מסלולי טיול לפי דפי המידע שקיבלו בכניסה וטילנו להנאתנו בטבע במשך ארבע שעות.
מברייס המשכנו לפארק ציון, נכנסנו מהכניסה המזרחית שעוברת דרך מנהרה צרה, 15 דולר בשביל לעצור את התנועה מולנו במנהרה, חנינו בפארק ציון ולמחרת לאחר טיול רגלי בקניון נסענו בסוף היום לכוון לאס ווגאס עם חניית לילה בקמפ שבעיירה הוריקאן. מזג האוויר היה חמים ונוח אך המקומיים אומרים שבקיץ חם מאד בהוריקן.
ללאס ווגאס הגענו בצהריים, חנינו וטיילנו מהצהריים עד חצות, דרך חלק מהמלונות השונים והאטרקציות שלהם, חנינו ללינת לילה במגרש החניה של סירקוס סירקוס (חינם) לאחר אישור של המאבטח ששמר שם, החניה היתה ממש ליד KOA. לפי רמת ההתלהבות שלנו נראה שמיצינו די מהר את לאס ווגאס אז למחרת בבקר המשכנו מלאס ווגאס לכוון לוס אנג'לס עבור יוניברסיאל סטודיוס ודיסני, כמו שהבטחנו.
בדרך ביקרנו בקליקו (Calico), עיירת כורים נטושה שהפכה לאתר מבקרים ושמזכירה קצת את המערב הפרוע, קראנו כל פיסת מידע שתועדה שם בכל מיני פינות נידחות, על השריף והפושעים שלכד ועל הילדים שחיו שם, שווה כל רגע, לאחר מכן חיפשנו ארוכות מקום לחניית לילה ולאחר שעתיים וחצי מצאנו מקום פנוי בקמפ ליד אגם מידל לייק שבעיר וויקטורווילה או הספריה (Victorville/Middle Lake), כל זאת בגלל שהיה זה סוף שבוע של סוף חודש מאי ("ממוריאל דיי"), כל האמריקאים בחופש והכל תפוס מראש... כמעט.
יוניברסל סטודיו - הכניסה לא הייתה זולה כלל וכלל. סיירנו כמעט בכל אתר ואולם אפשרי, נמנענו מאלו שעלולים להפחיד את ביתנו מיקה בת ה-6 ונאלצנו לעזוב ב-6 בערב עקב פריחה מוזרה ומגרדת מאד שהופיעה על כל גופה – לימים יתברר שפיתחה אלרגיה חריפה עקב החלפת התרופה נגד מלריה שלקחנו במהלך הטיול במרכז אמריקה. חנינו בקאמפ קרוב מאד לדיסני (Travelers World RV Park & Camp) ולמחרת בקרנו בחדר מיון בית חולים קרוב לטיפול בפריחה וגירוד שהחריפו מאד עד מצב בלתי נסבל. בערב ראינו את הזיקוקים של דיסני ממש קרוב מעלינו, בבקר נסענו מהקמפ לחניה בדיסני מאחר ותכננו שבערב נעזוב צפונה ללון מצפון לעיר ולהימנע מהפקקים של הבוקר, וכך עשינו. דיסנילנד, היה נחמד מאד אבל לא צריך להיסחף, כי זו אינה הפעם הראשונה, אחרי שכבר עברנו יורודיסני בפריז ועוד כל מיני פארקים באירופה כמו לגולנד. הלינה היתה במגרש החניה של וולמארט מצפון ללוס אנג'לס, שעה נסיעה בלילה מדיסני.
לגבי חניית לילה במגרש החנייה של וולמארט, אנחנו לא ממש התנסינו בזה, כי העדפנו לינה בחיק הטבע בסביבה של עוד קמפרים, אולם ראינו בדרכנו רבים וטובים ממשים אפשרות זו, כנראה שזה אפשרי רק בכזה שפתוח 24 שעות ביממה, מה שמבטיח סיור של אבטחה כל הלילה – במקרה החניה היחיד שלנו שבו וולמארט נסגר ב-11 בלילה, מצאנו בבקר על החלון פתק של הסיור שאמר שאסור לנו לשהות שם ללילה ושאנו צפויים להיגרר אם נישאר ללילה נוסף. דרך אגב אפשר לקנות בוולמארט חוברת מפוארת עם רשימת כל הסניפים בארצות הברית וכתובתם, החוברת כוללת מפות המדינות בארצות הברית ברמה טובה מאד, כולל סימול של חלק מהקמפס, מומלץ להשקיע בזה, עזר לנו מאד כחוברת מפות. מדיסני המשכנו צפונה, חזרה לפארקים, לכוון סקויה פארק. לדעתנו ובדיעבד יכולנו לוותר עליו ולהסתפק בכמה ימים ביוסמיטי שמכיל את רוב הדברים שרצינו לראות, אבל למי שיש זמן אזי בכל פארק יש משהו מיוחד ושונה ובכלל לא משעמם.
סקויה פארק, הגענו אחר הצהריים, בקרנו בגנרל שרמן, ראינו מרחוק דובים מטיילים להנאתם וחנינו בתוך הפארק בחניון לוג'פול (Lodgepole). למחרת בצענו טיול רגלי מלוג'פול לטוקופה וואלי שמגיע בניחותה עד מפל טוקופה אח"כ חזרנו באותו מסלול והמשכנו לכוון קינגס קניון לקאמפ ליד אגם הום.
למחרת, בגלל הופעה חוזרת של הפריחה של מיקה, ולמקרה שהפריחה תחריף ותרופות לא יעזרו, וויתרנו על כניסה וטיול בקינגס וירדנו לכוון החוף כדי להיות קרוב לעיר גדולה עם בית חולים. נסענו לפרסנו ומשם המשכנו דרך אזור עם חוות גדולות וכרמים לאורך כביש 41 וכביש 46 עד לחוף הים לכוון סאן סימיון. לא מצאנו קאמפ בעיירה קמבריה והמשכנו צפונה עד סאן סימיון סטייט פארק SP ללינת לילה (San Simeon Creek Campground).
מסאן סימיון, דלגנו על הרסט קאסל (לא מכבר ביקרנו במוזיאונים וטירות במשך שנה בכל רחבי אנגליה ולונדון, לכן היה ספק בהשקעת הזמן הארוך הנדרשת לביקור זה...) והמשכנו לכוון מרבץ פילי ים למכביר כ-8 מייל צפונית לסאן סימיון סטייט פארק, ממש מדהים, לאחר מכן נסיעה איטית יחסית בכביש מספר אחד עם נופים יפים ועם הרבה עצירות, עד כרמל ומונטריי, חנינו בקמפ לא יקר בין מונטריי וסלינס ושנקרא "לגונה סהקה רקריאשיין אריאה", באנגלית זה נשמע יותר טוב (Laguna Seca Recreation Area). למחרת נסענו למונטריי והוקסמנו מיופיה של העיר ומהאקווריום היפה שבה. ממונטריי המשכנו לסן פרנסיסקו.
סן פרנסיסקו - חנינו בקאמפ קאנדלסטיק מדרום לעיר (Candlestick Rv Park Campground), עם הסעה לעיר הלוך ושוב ביום שלמחרת. טיילנו בסן פרנסיסקו בערך 10 שעות רצופות, נעזרנו באוטובוס, חשמלית וברגל – העיר מקסימה ואפשר לטייל בה לפחות שלשה ימים, אולם לאחר שלא הצלחנו להשיג באזור רציף הדייגים הבטחה שנמצא חנייה לקרוואן למחרת, למרות המלצות שונות שקיבלנו, ולאחר שטעמנו מעט מנפלאותיה של העיר (צ'יינה טאון, מוזיאון קרון הכבל, נסיעה בקרון, רחוב לאמברט המתפתל, ממנו הליכה ברגל ברחובות השקטים עד בית קפה קטן ומקסים סמוך לחוף, גשר שער הזהב, גנים יפניים, אשבורי רחוב ראשי, רציף הדייגים ותצפית מרחוק על אלקטרז). חתכנו מוקדם יותר וביום השני שמנו פעמינו ליוסימיטי.
יוסמיטי -לאחר קבלת פרוספקטים ועיתון שבועי בכניסה המערבית של הפארק חזרנו כרבע שעה לאחור ללינה מחוץ לפארק שהיה מלא עד אפס מקום כמובן. יש הרבה חניונים מחוץ ליוסמיטי הבעיה שלוקח יותר משעה בכל פעם כשנכנסים למרכז הפארק... חנינו בסמוך לכביש 120 במפגש הארדן פלאט ויוסמיטי לק במקום הארדן פלאט. למחרת טיילנו ביוסמיטי, רכבנו על אופניים ובצענו בסוף נסיעה ארוכה לגליישר פוינט, יצאנו מהפארק מאוחר מאד בלילה וחנינו באותו קמפ של יום האתמול. הדרך העוברת ביוסמיטי לצידו המזרחי היתה חסומה בשלג בעונה זו, אחרת היינו עוברים שם וממשיכים ללייק טאהו. למחרת התלבטנו אם לחזור ליוסימיטי ולבקר בחלקו הדרומי ולראות עוד עצי סקויה, לבסוף שמנו פעמינו צפונה לכוון לאסן פארק. ובשביל המנוחה (צריך לנוח לפעמים...), עצרנו בצהריים בקאמפ צפונית לעיר סטוקטון ליד לודי (Lodi) ושנקרא פלג סיטי, הרבה שעות בריכה ואינטרנט והרבה כביסות, והמשכנו ללאסן למחרת.
לפארק לאסן - הגענו מדרום מכוון הישוב ראד בלוף, הפארק היה מכוסה בשלג עמוק בחלקו העליון, מסלולי ההליכה והכביש החוצה אותו מצד לצד היו סגורים, אפילו הקאמפ שבתוכו היה מכוסה בשלג מעל גובה השולחנות, חנינו בחניה העליונה והלכנו ברגל עד לאגם קפוא למרגלות הר הגעש התלהבנו מכמות השלג העצומה והנוף המיוחד ובחזרה בקרנו בארובות הגופרית העשנות המפוזרות בצידי הכביש. חנינו בקמפ מקסים ליד העירה מינרל כשני מייל מערבית לעיירה, אספנו המון עצים והמדורה הייתה ממש ענקית.
למחרת נסענו לכוון רדווד פארק שלחופי האוקינוס, נסיעה ארוכה ויפה העוברת ליד אגמים ולאחר מכן לאורך נהר טריניטי הענק וישובים קטנים ומקסימים. בכלל הקפדנו בכל פארק לבקר תחילה במרכז המבקרים לאיסוף מידע והמלצות על מסלולי הליכה. חנינו בתוך רדווד פארק, עם מיים אך בלי חשמל, ולמחרת טיילנו בשני מסלולים בפארק, המון צמחיה סבוכה ועצים ענקיים, כאילו שעוד רגע יגיח איזה דינוזאור מעבר לאיזה עץ. בסיום נסענו מעט צפונה לחניון בקרבת קאלמס (Klamath) היחס היה אדיב מאד כמו שקראנו בכתבת למטייל של משפחת שהרבני.
למחרת, קצת קניות רגילות, ואחר כך נסענו מקליפורניה לכוון חופי אורגון, מראות נהדרים של חופים וסלעים מצוקיים שזרוקים להם בכל מיני גדלים ומרחקים מהחוף. לפני כן עברנו במרכז המבקרים של אורגון ואספנו מידע רב. את המגדלור של קאפ בלנקו ראינו מבחוץ כי הגענו אחרי 17:00 שעת הסגירה, הרוח בחוץ היתה עזה, לילדים לא היה חשק לצאת מהקרוואן, לאחר מכן חנינו בקאמפ קרוב (קאפ בלנקו סטאייט פארק) ונהננו מאד מהאוירה ביער.
בחופי אורגון החלטנו על המשך המסלול, רצינו מאד לבקר ברוקי'ס הקנדיים ולשם כך בצער רב וויתרנו על מספר פארקים כמו יילוסטון ואולימפיק ובפועל גם וויתרנו על וויקטוריה וונקובר – לא רצינו לדהור בין כל הנקודות, כך גם השארנו מספיק בשביל הטיול הבא, בכל אופן באנו ליהנות וגם העדפנו הרבה טבע יותר מאשר את עיר. אז מקאפ בלנקו שלחופי אורגון המשכנו דרך גן חיות קטן ומדהים (West Coast Game Park) בו ליטפנו גור דובים וגור של פומה, לכוון פורטלנד ומפורטלנד לאורך הגדה הדרומית של נהר קולומביה הענק כולל חנית לילה בסטייט פארק (Ainsworth State Park) המשכנו דרך ספוקן של מדינת וושינגטון לאיידהו לחניית לילה נוספת בכניסה לעיירה פיינהרסט (Pinehurst) ואחר כך למונטנה עד לגליישר פארק.
גליישר פארק - יש לו חלק מערבי וחלק מזרחי, הכביש בניהם שאומרים שהוא אחד הכבישים המדהימים בארצות הברית היה חסום בגלל סלעים מהחורף האחרון ובכל מקרה הקרוואן הארוך שלנו אינו מורשה לעבור שם גם כשזה פתוח. מזג האוויר היה מעונן וגשום ראינו חלק מהמראות המקסימים של האגם וההרים בצד המערבי, העדפנו לחנות מחוץ לפארק, עם חיבור חשמל ומים בחניון שנמצא כשלשה קילומטר לפני הישוב West Glacier. למחרת טיילנו מעט בחלק המערבי ובסוף היום נסענו במסלול עוקף לכוון הצד המזרחי, שם מזג האוויר התנקה, חנינו ללינה בקאמפ סנט מרי שבתוך הפארק, לאחר שבקרנו והתאכזבנו מהשניים האחרים שמחוץ לפארק בסמוך לסנט מרי, ולמחרת בצענו מסלול קצר שמגיע עד מפל נחמד עם נוף מהמם של הרים עצומים ואגמים לאורך כל הדרך. טיילנו גם באזור נוסף שנקרא מני גליישרס ומשם המשכנו בנסיעה קצרה לחציית הגבול לקנדה.
קנדה
את הגבול בין ארה"ב לקנדה חצינו בהמשכו של כביש 89 מגליישר פארק, צריך לשים לב שהמעבר הזה פתוח רק עד שבע בערב. המעבר היה פשוט וקל, מסרתי את הדרכונים מבעד לחלון וקבלתי אותם חתומים בחזרה (חבל על העצים למדורה שנפטרנו מהם לפני כן). לאחר מעבר הגבול נסענו לכוון קלגרי,חנינו לפני כן בעיירה בשם אוקוטוקס בקאמפ שבמרכזה, למחרת ניסינו לחנות בקלגרי בקרבת מוזיאון גלנבאו, כדי לראות סוף סוף משהו אוטנתי על אידיאנים לפני שהטיול נגמר, אך סבוב של שעה באזור לא צלח והחניון הפנוי היחיד היה בדאונטאון שם רמזו לנו שני סטודנטים עוברי אורח שלא כדאי להשאיר את הקרוואן ללא השגחה, אז וויתרנו והמשכנו לכוון באנף. לקראת באנף שלמנו דמי מנוי לאזור הפרקים הלאומיים, יכולנו לשלם תשלום יומי אבל ממילא תכננו מעל 6 ימים באזור וגם לא רצינו לשרוף זמן על חיפוש מקום התשלום כל פעם.
באנף – עיירה יפיפיה עם המון אטרקציות, בעלת קאמפ ענק בסמוך לעיירה, חנינו עם פול הוקאפס. למחרת טיפסנו רגלית להר המשקיף על העיירה, השתכשכנו בבריכות מעיינות חמים, שמרנו את נושא הרכבל לטובת ג'ספר ומזג אויר נקי יותר והמשכנו ללינה בלייק לואיז.
לייק לואיז – חנינו בקאמפ Lake Louise, יש לשים לב שיש לו שני חלקים שונים משני צידי הנהר Tent/Trailer, אנחנו בחרנו ב-Tent שבתוך החורש ללא הוקאפס אבל עם אפשרות למדורה. למחרת בצענו מסלול טיפוס רגלי תלול במשך שלש שעות מהאגם המקסים אל בית התה והאגמים שבהרים המשקיפים ממעל, אגם מירור ואגם אגנס חזרנו ללון באותו קאמפ.
למחרת יצאנו לכוון פארק יוהו, צפינו ברכבת המבצעת את המעבר במנהרה המתפתלת לצורך הטיפוס התלול בקו פרשת המיים ברוקי'ס ויצאנו לשייט קייקים באגם אמרלד הצבעים של האגם עם ההרים מסביב ממש מדהימים. מפארק יוהו חזרנו לכוון כביש 93 שנקרא אייספילד פארקוואי (Icefields Parkway) עם עצירות רבות לתצפית או הליכה לנקודות נוף יפות עם קרחונים או אגמים מקסימים, עד שהגענו לחניון שנמצא מייל אחד לפני קרחון קולומביה ובעל אותו שם ושם חנינו ללילה.
למחרת בקרנו בקרחון קולומביה, בעצם בשלוחה שלו שמגיעה קרוב לכביש, לאחר בירור במרכז מבקרים החלטנו שנסתפק בהליכה קצרה בחלקו התחתון של הקרחון ולא נשקיע ברכב שלג שמסיע לנקודה רחוקה יותר במעלה הקרחון. מקרחון קולומביה המשכנו עד ג'ספר עם עצירות נוספות בדרך ולבסוף טיול רגלי ארוך ויפיפה באזור שנקרא חמשת האגמים. חנינו שני לילות בקרבת ג'ספר בחניון שבדרך לרכבל (Whistler Campground). למחרת עליה ברכבל ומשם טיפוס רגלי לנקודה הגבוהה עם תצפית יפה על הרי הרוקי הקנדיים מסביב והאגמים השונים. אחרי הרכבל טיול רגלי בחמשת הגשרים של קניון מלין (Malign), טיול נוסף ל'חיפוש דובי גריזלי' שנראו לאחרונה באזור אגם מלין, ללא הצלחה, וחזרה לחניון.
למחרת בבוקר (25/6) התחלנו במסע חזרה ארצה, מג'ספר (והרילוקיישן) עד ישראל (29/6). בדרך מג'ספר, לאחר תצפית על הר רובסון המושלג על רקע שמיים נקיים לחלוטין, המשכנו דרומה ולאחר שעתיים ראינו סוף סוף מקרוב על אם הדרך דוב גריזלי מהלך להנאתו ואוכל צמחים! צלמנו אותו מכל עבר... מתנת פרידה יפה מקנדה, שמחנו מאד שהספקנו לבקר בה.
חנינו ללילה סמוך לעיר בשם קמלופס, (Kamloops) ולמחרת המשכנו לסיאטל, עברנו את הגבול דרך כביש מספר 13 מקנדה לארה"ב, חנינו לשני לילות באזור אוורט שצפונית לסיאטל, למחרת בקרנו במפעל של בואינג, אח"כ קניות של בגדים, מספרה, סדור התיקים ומסיבת סיום פרטית תוך חיסול מלאי המזון שהצטבר. למחרת בבוקר, 28/06, החזרת הקרוואן, שילמנו 30 דולר על כך שמיכל הגז לא היה מלא, סה"כ אם יש סבלנות אז העסק פשוט ונחמד, הזמינו לנו מונית מיניבוס עם עוד נוסעים לשדה התעופה, טיסה דרך לונדון ונחיתה בארץ.
סיכום
טיול הקרוואן הוא עבורנו שילוב מאד נוח של חופש וטיול בכיף לא רגיל, חבל שנגמר, יש עוד הרבה מה לראות, תודה על כל העזרה וההכוונה.
שאלות אפשר לשלוח במייל [email protected], אלי זך
