הרכב: זוג
מספר ימי הטיול: 17 יום
יוני-יולי 2019
התחלה וסיום באנקוראג'
זו הפעם הרביעית שאנו מזמינים קרוואן דרך חברת מוטורהום ישראל, הפעם באלסקה. התהליך המקדים בארץ, מול שירלי וגל, היה מצוין, קיבלנו את כל המידע שהיינו צריכים לפני ההזמנה ואחריה, וגם תהליך קבלת והחזרת הקרוואן היה מהיר ויעיל מבחינתנו. מומלץ מאד וחוסך כאבי ראש בעבודה מול חברות וסוכנויות בחו"ל.
אחרי ארבעה טיולים משפחתיים, החלטנו לצאת הקיץ לטיול קרוואן זוגי באלסקה. מצורפים טיפים ותוכנית המסע שלנו.
היערכות לנסיעה: השאלה הראשונה היא - האם לזוג כדאי קרוואן באלסקה? היתרונות של קרוואן ידועים וברורים, ונכונים גם לאלסקה, אולם ההתרשמות שלנו היא שזוג, או משפחה עם ילדים יותר מבוגרים, יכולים לעשות טיול דומה ואפילו זהה עם רכב ומוטלים, כך שזו נקודה להתאמה אישית בשלב התכנון.
תכנון הטיול: קראתי את כל החומר על אלסקה ברשת, ונעזרתי בהמלצות/ טיפים וכדומה. אתר מצויין לבניית מסלול טיול - האתר של דוידי קליר: לחצו כאן
טיסות: קראתי היכן שהוא שיש חברה גרמנית בשם קונדור (CONDOR) שטסה לאנקורייג' ישירות מפרנקפורט. מצאנו טיסות מתאימות שלה, וסביבן בנינו את הטיסות שלנו: תל אביב-פרנקפורט-אנקורייג' וחזרה. בטיסה הלוך יצאנו בחמש בבוקר (שעון ישראל) מתל אביב, ונחתנו בשעה עשר בבוקר שעון מקומי באלסקה, כלומר 16 שעות בסך הכל מקצה לקצה, עם החלפת טיסה אחת בהפרש זמן של שעתיים. לדעתנו, שווה מאד, גם אם יתכן שטיפה יקר יותר מהמסלול הרגיל והארוך דרך ארצות הברית. הטיסה של חברת קונדור בסדר גמור, שתי ארוחות, שתיה וכדומה כלולים במחיר הטיסה, ומבחינתנו - טיסה מעל הקוטב הצפוני היא גם אטרקצייה נחמדה, בנוסף לחיסכון המשמעותי בזמן ובטרטורים. צריך לשים לב שהזמנת מושב בטיסה היא בעלות נוספת.
אלסקה טורסייב: אפליקציה מומלצת מאד של הנחות וקופונים באלסקה. מורידים את האפליקציה, ומשלמים (89 דולר) עבור על הקופונים. אנחנו, בלי להתאמץ בכלל, חסכנו קרוב ל-$500 בשימוש באפליקציה. הקופונים מתאימים לעשרות פעילויות שונות, וכבר בשימוש הראשון, מכסים את עלות האפליקציה.
מה שמביא אותי לטיפ הבא -
מלון באנקורייג': מלון Inlet Tower עובד עם הקופונים שהזכרתי, וכך קיבלנו חדר זוגי לשני לילות במחיר לילה אחד. צריך לעשות את ההזמנה ישירות מול המלון, ולא באתרי הזמנת מלונות, אבל זה מאד משתלם גם לזוג וגם למשפחה. מונית משדה התעופה למלון עלתה לנו 23$ והגענו תוך 10 דקות.
כרטיס סים מקומי: אנחנו קנינו בחנות של AT&T בקניון ברחוב 5. 35$ לשיחות מקומיות ו- 1G גלישה. זה אמור להספיק למי שיכול לדחות את העלאת התמונות לאינסטגרם לאתרים עם WiFi . מי שרוצה יותר -אפשר להוסיף כמה דולרים. בקניון יש עוד ספקים שאפשר להשוות אצלם את המחירים, לנו יש ניסיון טוב עם החברה הזו אז לא בדקנו. בנוסף לחבילה הזו, באנו עם חבילה מהארץ בטלפון אחד של שיחות וגלישה - בדיעבד כנראה מיותר.
ניווט: אנחנו משתמשים בתוכנת MAPS ME שלא דורשת אינטרנט בכלל, ולכן זמינה יותר. עם זאת, היא קצת קשה לתפעול ולא תמיד מוצאת את האתרים שמחפשים. מי שרוצה לעבוד איתה - ממליץ לתרגל ולהתרגל בארץ. חוץ מזה, בדרך כלל נוח להתמצא גם בלי מערכת ניווט - אין הרבה כבישים והשילוט מאד נוח.
תשלום בחניוני טבע: צריך לשלם פעם אחת ביום - 5$, על ידי הפקדה במעטפה [אמינות]. תחזיקו תמיד כסף קטן לנושא.
הזמנות מראש : אנחנו הזמנו מראש רק את החניון בשמורת דנאלי. בנוסף הזמנו מראש: כרטיסי אוטובוס לתוך שמורת דנאלי, שייט קרחונים בואלדז, שיט קרחונים בסיווארד. לקראת הגעה לאזורים צפופים, התקשרנו ערב קודם או בבוקר להזמין מקום בחניון שידענו שנרצה לישון בו .
שבת - 22 ביוני
כאמור, בשעה חמש בבוקר המראנו עם טיסת לופטהאנזה לפרנקפורט, ולאחר מעבר ביטחון מחדש המשכנו לטיסת קונדור לאלסקה. טיסה סבירה ביותר, ובשעה עשר בבוקר נחתנו באנקורייג'. יצאנו תוך 35 דקות מהשדה עם המזוודות ולקחנו מונית (21$) למלון שהזמנו מראש. החדרים לא היו מוכנים עדיין, אז השארנו את המזוודות ויצאנו ברגל לכיוון העיר התחתית.
אנקורייג' חביבה ועם הרבה מסעדות, בתי קפה ומבשלות בירה, אבל בלי הרבה אטרקציות מאד מפתות - בעיקר לתיירים עייפים הסובלים מהפרש השעות, כך שאין משהו מיוחד לספר עליה.
ראשון - 23 ביוני
יום רגוע של הסתגלות להפרש הזמנים. את הבוקר ניצלנו להסתובבות בטלה ברחובות העיר ובשוק המקומי של יום ראשון.
קנינו כרטיס סים מקומי בחנות של AT&T ב-35$ עם חבילת גלישה של 1G.
צהרים אכלנו ב- Glacier Brewhouse בשדרה השישית. בירות מקומיות מצוינות (מאד אהבתי את oatmeal stout השוקולדי) ואוכל אמריקאי משביע וטוב.
בערב הלכנו למסעדה יפנית מומלצת מאד (לא זולה) בשם ברניהאנה (שדרה שמינית). האטרקציה היא שהטבח מבשל על השולחן את האוכל לכל השולחן (היינו 4 זוגות שונים), במעין מופע וריקוד. ארוחה מצוינת וטעימה - מומלץ להשקיע את העלות שלה. לילה טוב.
שני - 24 ביוני
אכלנו, ארזנו, התארגנו לעזיבת המלון ובשעה 08:30 התקשרנו לקרוז אמריקה וקבענו קליטת רכב לשעה עשר בבוקר. נפרדנו מהמלון ולקחנו מונית לתחנה. קליטת הקרוואן הייתה מהירה ויעילה. קרוואן מרווח, עם שתי מיטות זוגיות ושפע ארונות (אבל בלי סככת צל, מוזר). אחרי שפרקנו את כל הציוד, נסענו לחנות פרד מאיר הסמוכה להצטיידות ארוכה ומלאה. בגדול, חוץ מאולי חלב ולחם, וקצת ריענון של ירקות, אני חושב שקנינו אוכל וציוד לכל 17 ימי הטיול. השתמשנו בקופון שנתנו לנו בתחנה וחסכנו 30$, אבל בדיעבד היינו צריכים לפצל את הקניות וכל עגלה לשלם בנפרד, אז היינו מקבלים הנחה של 30$ על כל 150$ של קנייה.
טיפ נוסף: ויתרנו על ערכת המצעים (60$ לאדם). הבאנו מגבות וסט מצעים ישן שלנו מהארץ שישאר כאן, וקנינו כריות ושמיכה חמה ב-50$ בסופר.
אחרי הקניות יצאנו צפונה לכיוון פאלמר ומעבר ההרים Hatcher pass, בכוונה לסיים את היום ב- Willow. הנסיעה באוטוסטרדה נוחה מאד.
עצרנו באגם Miror lake לתצפית קצרה על הנופשים והשוחים, ואחרי כשני קילומטרים עצרנו לטיול רגלי של 3 קילומטרים (הלוך חזור) למפלי Tunderbird falls. טיול נחמד וחילוץ עצמות בטבע, אבל המפלים עצמם אינם מרשימים במיוחד. המשכנו בדרך ועלינו על הדרך ההררית המקסימה לכיוון המעבר. נסיעה בין הרים, נהרות וטבע פראי, כמעט בלי מכוניות בדרך.
• אזהרה - בכניסה למעבר יש שלט שממליץ לקרוואנים לא לעלות על הדרך. הסתובבנו וחזרנו כל הדרך, כדי להמשיך באוטוסטרדה ל- Willow. על הכביש הראשי יש שני חניונים - Pioneer lodge ומיד אחריו Willow creek resort. אנחנו בחרנו בשני לשנת הלילה שלנו, בצמוד לנהר ולדייגים שניסו לדוג סלמונים.
חניון Willow creek resort: עולה 40$ ללילה, כולל שימוש חופשי בשירותים ובמקלחות וחיבור מלא למים ולחשמל ו- WiFi סביר ביותר. יש גם חדר כביסה ועמדת ריקון מים שחורים ואפורים. ליד כל קרוואן יש שולחן פיקניק.
שלישי - 25 ביוני
תוכנית היום היא להגיע אחר הצהרים לחניון שהזמנו מראש בפארק דנאלי ולהתמקם לקראת הטיול בפארק למחרת (חניון שהוזמן כבר מארץ).
נסענו צפונה ועצרנו בתצפית הדרומית על הר דנאלי. יפה, אבל מכוסה עננים. המשכנו לאגם ביירס (Beyers lake) לעצירה קצרה משתכננו, רק כי לא היו לנו 5$ להפקיד כתשלום, ומשם – בגלל הראות הגרועה ויתרנו על נקודת התצפית הצפונית, וחוץ מעצירה לארוחת צהרים בנוף מדהים, ועצירת תדלוק, המשכנו עד דנאלי.
מגיעים למרקנטיל ושם מקבלים הסברים על החניון, מתמקמים, מתארגנים - ויוצאים לטיול רגלי לאורך הנהר הצמוד לחניון - טבע פראי בהתגלמותו...
חניון ריילי קריק Riley creek campground מחיר 30$ ללילה, בלי חיבורים. מקלחות חמות – 4.5$ לעשר דקות, יש חדר כביסה, שירותים נקיים ומסודרים, WiFi רק באזור המרקנטיל, לדעתי חובה להזמין מראש דרך האתר של NPS.
רביעי - 26 ביוני
יום הסיור בפארק דנאלי. הזמנו עוד מהארץ שני כרטיסים לנסיעת transit, ממרכז המבקרים עד לאגם Wonder lake , 85 מיילים (מתוך 92 מיילים של כביש בתוך הפארק). הנסיעה בנויה על עצירות מתוכננות מלוות בהסברים, וכמובן עצירות לצילום אם יש משהו מעניין. בעצירות אפשר לרדת מהאוטובוס ולהמשיך לנסוע באוטובוס אחר. בגלל אורך הנסיעה, בחרנו להיצמד לאוטובוס ולנהג/מדריך שלנו.
היה יום מדהים מבחינת מזג האוויר מה שאיפשר תצפית יחסית טובה על רכס הדנאלי כולו. חוץ מזה הצלחנו לראות גם לא מעט חיות בטבע, בעיקר בחזרה ולקראת סוף הנסיעה. המון סנאים וארנבים, אבל גם כבשי הרים לבנות, קאריבו (סוג של אייל), שועלים קרובים ורחוקים, ושיא העניין- דובים: 3 דובים בהירים במנוחה, וגריזלי ענק לוחך עשב. בסך הכול - חוויה מומלצת ויפה. אפשר לשקול נסיעה בטרנזיט קצר יותר - לא היה שום דבר מיוחד ב-20 המייל האחרונים עד האגם, ששווה את השעתיים הנוספות, למעט כמובן האגם החביב עצמו (והיתושים סביבו).
חמישי - 27 ביוני
התארגנות בוקר, הזמנת חניוני לילה לפיירבנקס ולואלדז, ארוחת בוקר ולקראת רבע לעשר עזבנו את החניון לכיוון הפארק למסלול הליכה חביב בשם Horse shoe trai למי שיוצא ממרכז המבקרים זהו טיול של כ-5 ק"מ, למי שחונה ליד תחילת המסלול (כמונו) - קצת יותר מ-3 ק"מ. יורדים לעמק שבו נמצא האגם ומקיפים אותו. טיול נחמד מאד ששיאו - הפתעה - משפחת מוס - אם ועגל, זכינו לראות אותם אוכלים ושוחים ליד ובתוך האגם. חוץ מזה מזג האוויר היה מושלם, וממש ראו השתקפויות של ההרים, העצים וכל הסביבה.
נסיעה צפונה לפיירבנקס. נסענו ישר לפארק Pioneer Park, פארק חינמי שבו בתים משוחזרים מתקופת החלוצים באלסקה, חלקם נשמרו על פי ייעודם המקורי, חלקם הוסבו לחנויות/מסעדות ושאר שירותים. בנוסף, כל מיני מוזיאונים [קטנים וגדולים] שמראים חלקים מהיסטוריית היישוב באלסקה, כמו ספינת קיטור לחיפוש זהב בגודל מלא, קרון הרכבת שאיתו נסע הנשיא הרדינג לאלסקה בתחילת המאה הקודמת ועוד. בסך הכול מומלץ.
מהפארק נסענו לחניון, התמקמנו, כביסה, סידורים, בישולים ותכנון להמשך השבוע.
חניון River edge RV: מחי 59$ למקום עם כל החיבורים (53$ בלי ניקוז ביוב), כולל WiFi ומקלחות חינם, יש חדר כביסה גדול (3$ למכונת כביסה, 3$ למייבש), המשרד עוזר בתכנון פעילויות בעיר ובסביבה.
שישי - 28 ביוני
363 מייל (נטו) בין פיירבנקס לואלדז, ויומיים לעשות את הדרך הזו, כדי להגיע בשבת לואלדז ולהתארגן להפלגה לקרחונים של יום ראשון בבוקר.
התחלנו במוזיאון הצפון באוניברסיטת פיירבנקס. 14$ כניסה למבוגר, יש WiFi מצוין בכל המוזיאון. המוזיאון בדיוק בגודל המתאים למבקר סביר. יש תצוגה אחת גדולה ומפורטת על כל מה שקשור באלסקה – האזורים השונים, הטבי והחיות, ההיסטוריה והתושבים השונים, ההתישבויות השונות וכדומה, יש אולם סרטים, ויש אולם של אמנות רלוונטית - אמנים מקומיים או עבודות שאלסקה היא הנושא שלהן, בקיצור בדיוק מספיק כדי לעניין ולא להתיש.
מהמוזיאון התחלנו בנסיעה דרומה, ועצרנו בעיירה North Pole (הקוטב הצפוני) שנחשבת לעיר מגוריו של סנטה קלאוס. יש במקום פסל ענק שלו ושל המרכבה שלו, וחנות מזכרות ענקית שהוא הנושא המרכזי בה. באחת מפינות החנות יושב סנטה קלאוס ומשוחח ומצטלם עם המבקרים המאושרים. חוץ מזה מציגים שם עשרות מכתבים שילדים כתבו לו לקראת חגי המולד השונים.
מהעיירה המשכנו דרומה, כמעט ללא עצירות עד גלנאלן, שם חיפשנו מקום לישון, ובסופו של דבר עצרנו לחנייה יבשה 3 מיילים דרומית לצומת במקום שנקרא Tonzila wayview , יחד עם עוד מספר קרוואנים. היתרון - ליד הנהר והיו גם שירותים במקום (וגם שזה ללא עלות). אכלנו, התקלחנו, נחנו - אבל רק בסביבות 23:00 השמש הפסיקה להכות בקרוואן ונהיה נעים ואפשרי לישון.
שבת - 29 ביוני
התארגנו בבוקר ויצאנו מהחנייה היבשה לכיוון מרכז המבקרים של שמורת וורנגל (Wrangell), שנפתח בשעה תשע בבוקר. קיבלנו המלצות לפעילויות לכל אורך הדרך עד ואלדז, ואת רובן גם עשינו:
• טיול רגלי של כ-2 קילומטרים באזור מרכז המבקרים עצמו, עם תצפית נחמדה לנהר ולהרים.
• טיול רגלי של כ-5 קילומטרים באגם קני (Kenny lake) עם תצפית על האגם.
• תצפיות על קרחון וורטינגטון (Worthington) מהדרך ולאחר מכן הגעה למורדות הקרחון וסיור מתחתיו.
• תצפית על מפל ההינומה לאורך הדרך לואלדז.
• נסיעה למפעל הרבייה לסלמונים במורד שפך הנהר, אבל לא היו סלמונים עדיין.
בסופו של המסע התמקמנו בחניון שהזמנו מראש טלפונית, ואז סיור קצר במרינה ובאזור הטיפול בדגים שנידוגו באותו יום, והרמת כוסית במסעדת בתולת הים השמנה לפני שחזרנו לקרוואן לשגרת הערב.
חניון Bear Paw campground מחיר 45$ ללילה, חיבורים מלאים, WiFi בכל המחנה, שירותים ומקלחות חינם, יש אפשרות לכביסה, נמצא בצמוד למרינה ולכל אתרי האטרקציות והפעילויות של ואלדז.
ראשון - 30 ביוני
יום שכולו הפלגה לקרחון קולומביה. את ההפלגה הזמנו מראש מהארץ, על פי לא מעט המלצות, בחברת Stan Stephens . אחרי ארוחת הבוקר חצינו את הכביש לרציף של החברה (הסיבה העיקרית בגללה בחרנו בחניון הזה מלכתחילה), ביצענו צ'ק אין והמתנו לעלות למעבורת.
השייט הוא של 6 שעות, וכולל לבד מהשייט עצמו וההסברים, שתיה קלה וחמה, וארוחת צהרים קלה - מרק ובייגל עם גבינת שמנת.
• חשוב מאד - להביא בגדים חמים בשיטת ה"בצל", כי בעוד בתוך המעבורת נעים ואפילו חם, אבל הרוח בחוץ חזקה ומקפיאת עצמות.
השייט מדהים. מגוון של חיות ים (למרות שאנחנו לא ראינו הפעם לוויתנים) , ציפורי ים שונות, אריות ים, כלבי ים, לוטרות, נופים יפהפיים של הרים מושלגים ומפלים, וגולת הכותרת היא כמובן הקרחון. זהו הקרחון המגיע לים הגדול ביותר בצפון אמריקה. הוא איבד 8 ק"מ מאורכו וכ-150 מטרים מגובהו בעשור האחרון (ההתחממות הגלובאלית) ועדיין הוא מדהים. המעבורת נכנסת למעין מפרצון שמכל צדדיו מוקף בקרחון ומתקרבת עד למרחק של מאות מטרים בודדים. כאן אתה עומד, בין גושי קרח שנפלו מהקרחון או צפו/קפצו מהחלק השקוע במים שלו, נדהם מהצבעים של הקרחון – בעיקר כחולים לגווניהם, ושומע את הקרחון בפעולה. אפשר לקרוא לזה נושם, אן מתרחב, או כל פועל אחר שיתאר את הפעילות הפנימית שלו, שבשיאה רואים גוש קרח נופל למים, ובשאר הזמן אפשר רק לחוש את התנועה ואת החיות שלו.
שני - 01 ביולי
יום שעיקרו נסיעה. יצאנו בבוקר מואלדז לכיוון גלנאלן, שם תדלקנו ומשם המשכנו ישירות לכיוון אנקורייג'. בדרך עצרנו לארוחת צהריים, לכמה תצפיות על קרחון מנטוסקה - חלקיות מאד כי עשן השריפות נע מאנקורייג' מזרחה ביומיים האחרונים ודי מילא את העמק. לקראת ההגעה לאנקורייג' נכנסנו לכפר אקלוטנה לראות את הכנסיות הרוסיות ולשמוע את הסיפור מאחורי הכנסיה הנוצרית אורתודוקסית ברוסיה, ועצרנו גם לכוס קפה על הדרך, לפני שנכנסנו לאנקורייג' לביקור משפחתי. לאחר הביקור נסענו לפרד מייר, אבל הבנו שזה חניון רועש מידי לעשות בו את הלילה, והחלטנו לנסוע לכיוון וולמארט של Eagle River, בדרך לשמורת הטבע בה נטייל מחר. להפתעתנו, אסור לעשות שם חניית לילה. המשכנו לכיוון שמורת הטבע, אבל לא מצאנו שום מקום שמותר לעצור בו, ובסופו של דבר – לקראת תשע וחצי בערב, פשוט נעצרנו בנקודת חנייה 4 מייל מהשמורה, על הכביש עצמו.
שלישי - 02 ביולי
טיול רגלי ב- ERNC -Eagle River Nature Center.
המסלול המעגלי על שם אלברט, שאורכו קצת יותר מ-5 ק"מ.
לא שמנו לב לאזהרת המסע - הנתיב בקרבת האגם מוצף בקיץ, וכך מצאנו את עצמנו אחרי חצי שעה של הליכה נעימה בטבע, בהרפתקה אתגרית של חציית פלגי מים בוציים המתחבאים בין השיחים. לאט לאט, ועם רגליים רטובות וקרות, הצלחנו לחצות את אזור הביצה (יש נתיב עוקף שנמנע מכל הבלאגן, אבל מונע גם הגעה לנהר Eagle עצמו, אז מה הרעיון), ולהמשיך בטיול בנינוחות. בסך הכול חוויה טובה מבחינתנו. בגמר הטיול ולאחר שהחלפנו את הבגדים הרטובים, נסענו לחנות פרד מייר הקרובה. אכלנו ארוחת צהרים ונכנסנו להשלמת קניות להמשך הטיול. לאחר מכן תדלקנו (יש קופונים שנותנים 20 סנט הנחה על כול גאלון של דלק - הנחה של בערך 7% מהמחיר הנקוב), ונסענו לאנקורייג' לפארק רעידת האדמה, שם עשינו טיול אחר הצהריים קליל + תותים טריים וטעימים. מי שמגיע לפארק - אלתוש חובה.
מהפארק נסענו לחניון שהזמנו מראש והתמקמנו לערב+כביסה וסידורים, ולארוחת ערב - הליבוט טרי שקנינו בסופר בצהריים.
חניון Creekwood Inn מחיר-50$ ללילה לחיבור מלא+ WiFi +מקלחות חינם, יש חדר כביסה פתוח 24 שעות.
רביעי - 03 ביולי
לראשונה בטיול השכמנו קום והתארגנו מהר כדי להגיע לשיא הגאות ולגל הגדול בשעה 08:38 בבוקר בתצפית בלוגה (Beluga point 19) מייל דרומית לאנקורייג'. הגענו בזמן, איתנו היו עוד המון תיירים מתחלפים במשך יותר משעה, אבל גל גדול לא היה בכלל. ככל הנראה דוידי קליר צדק, לא מספיק לראות את השעות באתר, צריך להתייעץ עם מישהו שמבין, ולקבל הסבר מתי, אם בכלל, הגל קורה ביחס לגאות ולשפל. ננסה לעשות זאת יותר טוב בדרך חזרה צפונה בשבוע הבא (טיפ - מסתבר שהגל הגדול הוא שעה וחצי בערך אחרי שיא השפל, כך שבכלל לא היינו בכיוון).
מכיוון שיש בחצי האי קאנאי שריפה מטורפת כבר יותר מחודש, הזהירו אותנו הדרך להומר תהיה עמוסה ועם המון עיכובים, ולכן החלטנו לרוץ דרומה בלי עצירות, ואת האתרים והפעילויות שבדרך, לעשות בחזרה צפונה לאחר שנעזוב את הומר. הגענו די במהירות להומר, ואחרי ביקור מועיל במרכז המבקרים - שם קיבלנו המון מידע על אפשרויות הבילוי בעיר ומשם לחניון שהזמנו מראש, ושנמצא קצת מחוץ לספיט, אבל עם נוף מדהים לים ועם ירידה לחוף עצמו. מי הים קצת קרים בשביל לרחוץ בו, אבל הנופים למפרץ ולהרים שמול פשוט מדהים.
חניון Ocean shores: מחיר 70$ ללילה, כולל כל החיבורים, WiFi (קצת חלש בחניות הרחוקות מהמשרד), מקלחות חמות, כביסה, שירותים, ובעיקר נוף מדהים ואוויר נהדר.
חמישי - 04 ביולי
נתחיל מהמסקנה אחרי יום בעיר ובספיט (רצועת החוף שהיא מרכז העניינים של העיר והתיירות) - בחרנו נכון לישון מחוץ לספיט, בחניון סופר שקט ונעים, ועם הנוף המדהים, במקום בחניונים ההמוניים, הרועשים והצפופים, עם רוחות הים המלוחות. רק בסביבות אחת עשרה וחצי יצאנו לכיוון הטרולי - אוטובוס שעושה סיבוב של שעה בעיר לאורך כל היום, והוא בסגנון Hop on Hop off . הנהג אדיב ומלא הסברים על מה שרואים ועל העיר עצמה, ובהחלט שווה את העלות - 15$ לאדם ליום. נסענו לספיט - כאמור רצועת החוף של העיר. נחמד מאד, ולמרות שעמוס ומלא בתיירים שקט, ואין בכלל תחושת צפיפות. הסתובבנו בין החנויות לדוכנים, התקרבנו למזחים השונים, ונכנסנו לפאב (saloon) מגניב, שבו כל הקירות מרופדים בשטרות כסף שאנשים הצמידו אליהם עם שמם והמקום ממנו הגיעו. לקראת הצהרים נכנסנו למסעדת דגים לארוחה קלה - אויסטרים מצויינות, שיפודי שרימפס וכריך סלמון, ואחרי זה המשכנו עוד קצת להסתובב, עד שעלינו על הטרולי חזרה לכיוון החניון. לפנות ערב הלכנו לצפות במצעד יום העצמאות. זה היה קצת מוזר, לפחות בסטנדרטים שלנו - אין מוזיקה בכלל, מצעד חרישי, וגם התהלוכה עצמה די חדגונית. יתכן שזה סביר ביחס לעיירה קטנטונת. האמריקאים מסביב נראו נהנים, גם במקומיים וגם התיירים, אבל זה בהחלט היווה אכזבונת קטנה עבורנו (שהתגברנו עליה מהר מאד). משם חזרנו לקרוואן לארוחת ערב והמשך ערב שלנו, כאשר מחר יוצאים לשלושה ימים איטיים בדרך לסיווארד.
שישי - 05 ביולי
תחנה ראשונה - מוזיאון פראט שבהומר. מוזיאון קטן ונחמד, משלב תצוגות על ההיסטוריה של אלסקה ושל האזור, ושל החיים לאורך מפרץ קאצ'מק, עם אמנות של אמנים בני אלסקה. בקיצור - הפוגה תרבותית קצרה, ומתחילים לנסוע צפונה.
התחנה הראשונה שלנו Anchor point, הישוב המערבי ביותר בצפון אמריקה שמגיע אליו כביש. קצת התברברנו, הרבה תודות להסברים המפוקפקים של הנערה במרכז המבקרים, אבל בסופו של דבר הגענו לחוף הים. להגיד ששורות של סירות הורדו ועלו מהמים בעזרת טרקטורים לא נגיד, אבל בהחלט הייתה תנועה סירות אל הים וממנו – מתבצע על ידי טרקטורי ענק שפשוט נכנסים עם הסירה למים ברברס, עד שהיא צפה מהעגלה ומפליגה. חוץ מזה החוף בשפל מדהים, ובעיקר נהנינו מהנשר הקירח שנחת לארוחת צהרים במרחק כמה מטרים מאיתנו. ארוחת צהרים ונסיעה לנינילצ'יק. ביקרנו בחוף הים [ראות לא משהו והרבה רוח], עלינו לכנסיה הרוסית אבל היא הייתה סגורה, ובסוף התמקמנו לחנייה יבשה באחד החניונים של רשות הגנים האמריקאית, ממש על חוף הים. גם כאן זכינו לראות ולצלם נשרים דואים מעל הלגונה ומחפשים ציד.
חניון Deep creek recreation area מחיר 15$ לחנייה יבשה, יש שירותים ושולחנות ישיבה.
שבת- 06 ביולי
המשך הדרך צפונה. התחנה הראשונה - חוף הצדפות שבעיירונת Clam gulch. ירדנו לחוף רגוע בשיא השפל. בגלל העשן הראות לא משהו, אבל השקט והזרימה האיטית של המים על החול מדהימים. טיילנו קצת בין השלוליות, ואחר כך חזרנו לקרוואן והמשכנו צפונה. בכל מקום (כמעט) שאפשר היה להיכנס לאיזה פלג מים עם סיכוי לסלמונים עצרנו, אבל השורה התחתונה של החיפושים בכל היומיים הקרובים היא שלא ראינו את עשרות הסלמונים השוחים במרץ במעלה הנהרות. כן ראינו בכמה מקומות דייגים שהצליחו לתפוס דגי סלמון בודדים. המשכנו לסולדותנה, שם עשינו קניות אחרונות ותדלקנו עם הקופון של פרד מייר, והמשכנו בדרך מזרחה – עם הרבה עצירות לאורך הדרך - נופים מדהימים, מים יפהפיים, אבל בלי דגים, עד שהגענו לחניון הערב הזמנו בטלפון בקופר לנדינג. חניון Kenai Riverside Campground מחיר 36$ כולל שירותים, מים וחשמל, יש תחנת ריקון ביוב, מקלחות (נהדרות) - 5$ לאדם בלי הגבלת זמן, יש תה וקפה לארוחת בוקר (למי שרוצה), WiFi בחינם, אם חונים רחוק אז הקליטה לא משהו.
• הערת מוטורהום - החניון נסגר.
ראשון -07 ביולי
לצהרים הזמנו ראפטינג של שעתיים (עם קופון 1+1) בנהר קאנאי. את הבוקר בילינו בהמשך החיפוש אחר הסלמונים, בכל המקומות שהומלצו בספר שלנו ואצל דוידי קריק. ראינו הרבה אתרים יפים, סבלנו לא מעט מהעשן של השריפה הגדולה, דגים לא ראינו, ובסופו של דבר חזרנו לקופר לנדינג לאתר הראפטינג. קיבלנו מגפי דייגים, מכנסיים נגד גשם (לא חובה) וביחד עם עוד 5 אמריקאים יצאנו לשייט. זה נחשב שייט רמה 2, כלומר לא משהו סוער מידי. היה נחמד מאד. אחרי השייט החלטנו שבגלל העשן עדיף לנסוע ישר לסיווארד (כמו בתוכנית המקורית) לשלושה לילות כך שיום אחד נטייל בעיר, יום אחד נפליג לפיורדים (הוזמן מהארץ מראש) וביום האחרון נעשה קיאקים ונעלה לאנקורייג'. התמקמנו בחניון KOA בשעה לא מאוחרת,ואחרי הקפה התחלנו את שגרת הערב.
חניון KOA Seward: חדש לגמרי [נפתח הקיץ] - 66$ ללילה לחיבור מלא, כולל שירותים ומקלחות, יש חדר כביסה 24 שעות, WiFi רק במשרד ובאזור השירותים, שטח חניה ענק לכל קרוואן.
שני - 08 ביולי
בבוקר עשיתי כביסה ואחריה ואחרי שהתארגנו נסענו לעיירה עצמה. עצרנו גם בקבלה וביקשנו לעבור למקום קרוב יותר לחדרי השירותים והמקלחות כדי שה- WiFi יעבוד לנו גם בקרוואן. העבירו אותנו לנקודה קרובה יותר – ספוילר: זה לא באמת עזר.
חנינו ליד המרכז הימי ונכנסנו. 30$ למבוגר (לכל היום, כולל יציאות וכניסות מחדש), השתמשנו בקופון של 1+1. במרכז יש WiFi מצוין. התחלנו בתצפית על האכלה וטיפול בכלבי ים (יש זוג) ובאריות הים (יש שלישיה), ואחרי זה הסתובבנו בין התצוגות עד שמיצינו את העניין. משם יצאנו לטייל קצת בעיירה עצמה. תחילת השדרה הרביעית נחמדה – אכן מזכירה קצת רחוב במערב הפרוע, עם בתי העץ והמרפסות. יש כמה מסעדות וכמה חנויות. אחרי זה הרחוב הופך לרחוב מגורים רגיל (בערך מייל) עד שהוא מגיע לאזור הנמל, ושם שוב יש אזור מסחר תיירותי – חנויות מזכרות, מסעדות ובתי קפה, חברות לפעילויות ימיות כאלו ואחרות. מכיוון שכבר היינו בסביבה, נכנסנו למשרד של Major Marines והסדרנו הסעה מהחניון. גם השייט הזה הוא עם קופון – הנחה של 50$ לאחד.
מהעיר נסענו לחניון שמתחת לקרחון אקזיט [ Exit ]. קצת עייפות, קצת זה שכבר ראינו לא מעט קרחונים, והרבה בגלל כמויות היתושים המטורפות, ועשינו את המסלול הקצר המקוצרר (חצי מייל) רק לתצפית על הקרחון מלמטה, וברחנו לקרוואן ולחניון, להתארגנויות הערב.
שלישי - 09 ביולי
WOW.. יום הפלגה ארוך ומדהים, וכנראה כל מילה מיותרת...
בתשע בבוקר אסף אותנו (ועוד זוג) שאטל של חברת Major Marines מהחניון ולקח אותנו (אחרי סיבוב בעיר) למשרדי החברה, שם עשינו צ'ק אין להפלגה שלנו - 7 וחצי שעות, כולל מזנון בשרי מפנק, לקרחונים ולצפייה בחיות טבע נוספות - מבחינתנו רק לוויתנים באים בחשבון.
ההפלגה הייתה מדהימה והשיגה את כל מטרותיה. הקרחונים מהממים - אי אפשר לתאר את תחושת אפסות האדם ועצמת הטבע, כשרואים גוש קרח מתנתק מהקרחון ונופל ברעש אדירים למים. האוכל היה מצויין - בשר וסלמון, אורז וסלט, שתייה חופשית וגם קינוחים לקראת סוף ההפלגה, ההסברים מצויינים, ובעיקר - לויתנים. ראינו שישיית Humpback whales שוחים קופצים ואוכלים, מרחוק ראינו גם Fin whales שהם נדירים יותר, וחוץ מזה -אריות ים, לוטרות, נשרים וברווז מיוחד שנקרא באנגלית Puffin שסוף סוף ראינו בטבע וצילמנו. בקיצור חוויה מומלצת לכל נפש (50$ הנחה לאדם לעד 4 אנשים עם הקופון). כשחזרנו בערב חיכה לנו הנהג עם ההסעה, ישירות לחניון ובכך סיכמנו יום מוצלח ביותר.
רביעי - 10 ביולי
זה לקח 16 ימים של טיול בקרוואן, אבל סוף סוף ראינו סלמונים קופצים במעלה הנהר, ואיזה מראה זה, אבל – כמו שרינו צרור נוהג לומר - נתחיל בהתחלה.
השכמנו קום בשעה חמש בבוקר, התארגנו ונפרדנו מהמחנה בדרכנו דרומה לחברת הקיאקים Miller's Landing , לחתירת בוקר למפלי ההינומה. זאת במסגרת עוד קופון של Alaska tour saver של 1+1 כך ששילמנו בסופו של דבר 77$ בלבד.
התלבשנו והתארגנו על הציוד, וביחד עם המדריכה מריה ירדנו למים. בשבע בבוקר המים מאד שקטים ורגועים, וגם כמעט אין סירות ויכולנו לחתור בשקט וליהנות מהשלווה. זו הפעם הראשונה שאני חותר בקיאק עם הגה (מופעל על ידי דוושות ברגליים) ולקח קצת זמן להסתדר עם זה ולא לשייט בגלסים, אבל הסתדרנו. חוץ מזה, ציוד האטימה לא אוטם הרמטית ודי התרטבנו גם בתוכו.
חתרנו לחוף קטן ושומם, וממנו יצאנו להליכה של 5 דקות עד המפל עצמו, שאינו מרשים כמובן כמו הגדולים שראינו לאורך הטיול, אבל נחמד. חזרנו לקיאקים וחתרנו חזרה, כשבדרך ראינו כמה כלבי ים שוחים. הדבר הכי חשוב בדרך חזרה היה טיפ שקיבלנו ממריה, שקצת צפונה מהעיר ב- Bear creek רואים סלמונים קופצים. הגענו חזרה מוקדם מהצפוי ואחרי שהחלפנו את הבגדים הרטובים, פשוט נסענו חזרה לחניון שלנו ומכיוון שעוד לא היה מועד העזיבה הרשמי, חנינו ונכנסנו להתקלח מקלחת חמה ארוכה.
קצת אחרי 11 בבוקר יצאנו צפונה ליעד החדש שלנו, וכן - היו שם סלמונים -המון, וזה פשוט מדהים, גם השחייה שלהם נגד הזרם וגם הקפיצות שלהם בניסיון לעבור מפל קטן שנוצר שם. היה שווה את ההמתנה ובהחלט היווה אקורד סיום מוצלח לטיול. משם נסענו צפונה, עם עצירות אוכל, מנוחה, קפה, תדלוק עד שהגענו לפנות ערב לחניון שכבר ישנו בו (Creekwood in) ושהזמנו מראש, לטובת לילה אחרון והתארגנות להחזרת הקרוואן מחר בבוקר.
