איזה התרגשות...
פעם רביעית שאנו יוצאים בקרוואן, כבר מכירים את הנוהל, את השיטה, כבר אין הרבה נעלמים. יודעים מה לקנות, יודעים איך להצטייד.
איזה כיף, עוד שבועיים של זמן איכות משפחתי מרוכז, של ארוחות משובחות בבית רחוק מהבית, עוד שבועיים של חזרה מטרק קר לשוקו חם בקרוואן, עוד שבועיים של לישון יחד.
הפעם היעד הוא הרוקי'ס הקנדיים, חלום ותיק, שהבחירה בקרוואן היא רק טבעית באזור המדהים הזה. חלק מהפארקים הוזמנו, חלק בנוהל הניווט הספונטני והחלטה מה מחר. קרוואן גדול, 30 רגל, מפנק. אוספים את הבית החדש בקלגרי, וישר לוולמארט להצטיידות המוכרת, שבועיים של בית שנע איתנו, עמוס מכל טוב.
הפינוק בקנדה וארה"ב גדול יותר, יש Full Hook-up, מתחברים וזהו, אתה בנוהל בית, לא ריקונים של מזוודות ולא מילויים של מכלים... כל בוקר, השכמה, ארוחות בוקר בפיג'מה, סגירת הניווט, ניתוקי הקרוואן ויציאה להרפתקה חדשה של היום. איזה כיף, אין מזוודת להעמיס ולהעביר לאוטו, אין חדר במלון לארוז ואין הכנת תרמילים מתוכננת 12 שעות קדימה, הכל נוסע איתנו.
בנהיגה, מרגיש כמו מלך הכביש, כמו סמי-טריילר, בחניות אתה מפונק.
המיטה מעל לתא הנהג הופכת למגרש המשחקים של הקטן, הגדולים כבר משחקים בצלחת מעופפת בחוץ, ואנחנו על הספות עם השוקו והספר...חופש!
נקשרים לבית הנוסע הזה אחרי כמה ימים, איזה כיף לחזור אליו מפעילות אחרי כמה שעות, איזה כיף לעצור במקום מדהים לצד הדרך למנוחה וארוחה קלה (או קלה פחות...), אפילו כשמחליטים לאכול בחוץ, נחמד להביא "הביתה"...
אז מה היה לנו פה בעצם?! מי אנחנו?!
משפחת ברוש, דקל בן 6, תדהר בן 13, ואשל בן 16, (רק בנים אנחנו יודעים לעשות) - כח עבודה יעיל בתפעול הקרוואן... ואנחנו תמר ואילן. כאמור, פעם רביעית בקרוואן.
הפעמיים ראשונות שלנו היו באירופה, פחות מפנק, יותר צפוף, התפעול מעיק יותר, אבל החוויה כולה, בלתי נשכחת, הכי ביחד שיש, עם יתרונות ברורים. בפעם השנייה עם חברים, שני קרוואנים, מעצים את החוויה, וכיף גדול גם לילדים עם חברות בגילם. אחרי הפעמיים באירופה - חוף מזרחי ארצות הברית, וכעבור שנתיים, אנחנו פה, ברוקי'ס הקנדיים - מדהים!
אין דרך טובה יותר לחוות את הרוקי'ס מאשר בקרוואן.
הפארקים הלאומיים פה מדהימים, חניות הלילה שונות מאלו בארצות הברית, יותר מרחב, יותר פרטיות, יותר ירוק, והרבה הרבה יותר חיות. כל יום נופים חדשים, מהיפים בעולם. ראינו דובים, ראינו צבאים, וראינו עוד הרבה חיות (אפילו יתושים).
בערבים מגיעים לחניונים, מדליקים מדורה ב-Fire pit, מתיישבים סביב (עם מרשמלו משופד), ונרגעים מתלאות היום.
את השלווה הזו, ריחות וניחוחות הטבע לא היינו חווים בשום בית מלון, בלילה שומעים חיות באזור הקרוואן.
עוצרים לצד הדרך, אגם טורקיז כמעט קפוא, ויכוח קצר בין הילדים במרחק מה מאתנו, התערבות נזרקת לאוויר, מכנסיים וחולצה על האדמה, והופ! תדהר במים הקרים!! הגז נכנס לפעולה, והשוקו מתחמם - הרי ברור שזה יבוא עם היציאה מהמים. עוצרים בג'ספר - כביסות והצטיידות לפני היציאה מערבה לכיוון וויסלר המדהימה והפרידה מהרוקיס, איזו עיירה, איזו אווירה, כמה קרוואנים, תרבות של תיור.
אז נכון, הקרוואן אינו מלון חמישה כוכבים, ומצריך מעט (באמת לא הרבה) מנהלות סביב תפעולו. ונכון - שבועיים ב"צוללת" לפעמים מתישים, לפעמים רוצים קצת פרטיות, מעט יותר ניידות, ואולי גם שיכינו לך אוכל ויפנקו אותך (ומי אמר שאי אפשר, אפשר, ולא מעט...). אבל - אין ספק שבשורה התחתונה היתרונות, לפחות מבחינתנו הסובייקטיבית כמשפחה מטיילת - עולים בהרבה על כל שיקול נגד, והטיול בקרוואן הוא הצורה המושלמת והמענגת ביותר לטיול משפחתי.
וכן, גם לחובבי הפארקים והקניות זה קל, יש תשתיות בכל מקום.
מחכים בקוצר רוח לסיבוב מספר 5.
תודה, הברושים
