אחרי הביקור בוושינגטון ואורגון, הפרק הבא בטיול שלנו התחיל בצפון קליפורניה. הגענו עד הפארק הלאומי רדווד (Redwood National Park), פארק יפה מאד עם עצים ענקיים וכמה מסלולים קצרים בהם הלכנו לפי המלצת מרכז המבקרים. המפה והמסלולים נוחים לטיול ולהתמצאות. נסענו לתצפית על נהר קלאמת' וישנו בחניון ממש על הנהר באיזור, חניון חסר ייחוד לחלוטין אך אנשים נחמדים מאד וסלמון מעושן מעולה.
בבוקר המשכנו לנסוע עד העיר רדינג (Redding), נסיעה ארוכה מאד ויפה, שבמהלכה אילתרנו כמה מקומות עצירה בנהרות שעברנו בדרך. נסענו לראות את הר, אגם וסכר שאסטה (Shasta Dam) - האיזור מאד יפה ונעים להסתובב שם. ללינה הגענו לסניף וולמרט המקומי, שהיה ממש בדרך ליעדנו הבא, הפארק הלאומי הר לאסן (Lassen National Park). בבוקר, אחרי שעת נסיעה בלבד הגענו לפארק היפה והשקט הזה ומייד כשנכנסנו הייתה לי הרגשה שהפארק כאילו נשכח בין כל הפארקים הגדולים והמפורסמים אך הוא יפה, רגוע ומשרה שלווה. עשינו מסלול אחד סביב האגם שנמצא מייד בכניסה מצד ימין, מסלול יפה עם נופים מרהיבים של הר לאסן וכשהמשכנו לנסוע בפארק נעצרנו ליד מסלול בריכות הטרמיות החביב והלכנו גם אותו.
למחרת, לאחר ארבע שעות של נסיעה, הגענו לאגם טאהו. היה מזג אויר מקסים ואכלנו ארוחת צהריים באחד מהמזחים הרבים שעל האגם. המשכנו עד אמרלד ביי (Emerald Bay) ועשינו שם את המסלול שיורד עד המפרץ ומבקר בבית הויקינגי שם. לדעתי המסלול היה מעט מיותר - מראה המפרץ יפה יותר מלמעלה והבית לא הרשים במיוחד. הקמפים שבדקנו באיזור היו יקרים מאד, אז הזול ביותר שמצאנו ובו גם בילינו את הלילה הוא Camp By the Lake, בלי חיבורים אבל נחמד מאד ומרווח (ואפילו יש אינטרנט אלחוטי). בבוקר, קמנו במצב רוח ספורטיבי ואחרי מידע מצוין שקיבלנו בקמפ (והנחה בחנות הסירות), שכרנו סירת פדלים באגם ושטנו לנו עם דורון. דורון התלהבה מהאטרקציה וניסתה לקפוץ למים, התקדמנו בערך עשרים מטר מהחוף אבל היה שווה. עזבנו את איזור אגם טאהו והמשכנו לכיוון היוסמטי והמונו לייק. הדרך בה בחרנו עוברת לרגלי הסיירה נבאדה, רכס הרים גבוה ומרשים מאוד.
כשהגענו למונו לייק (Mono Lake), לרגע חשבנו שאנחנו בים המלח. עצירה זריזה במרכז המבקרים הבהירה לנו, שאכן מבחינות רבות האגם הקטן דומה לים המלח שלנו. במרכז המבקרים ישמחו לתת לכם גם מידע על פארק היוסמיטי הקרוב. חשוב לציין שהכביש המוביל ממונו לייק ליוסמיטי סגור בחורף, ויש לוודא שהוא פתוח לפני שנוסעים. ישנו בעיירה לי וינינג (Lee Vining) באחד הרחובות הצדדיים והשקטים שלה. אינטרנט מצאנו רק בקפה דה לאטה בעיירה.
טיפ: באמת שכדאי להקשיב לכל הטיפים שכבר נכתבו בעניין ולמלא דלק וגז לפני שמגיעים לאיזור - הכל מתייקר לפני היוסמיטי! אנחנו התעלמנו מאזהות ונדהמנו מהמחיר המטורף.
טוב, הפארק הלאומי היוסמיטי (Yosemite National Park) זה כבר סיפור בפני עצמו. למרות כל התכנונים לא ידענו בדיוק מתי נגיע לפארק ולכן לא הזמנו מקומות לינה מראש. בנוסף, לא ניתן להזמין יום לפני ההגעה, אלא רק יומיים ומעלה. הגענו לפארק מטיוגה פאס (Tioga Pass), דרך מרהיבה ביופיה, מלאה אגמים ופסגות קרחוניות מושלגות. נכנסנו לאיזור הטולומני מדווס (Tuolumne Meadows) ובנינו על מרכז המבקרים של האיזור לבירור על מקומות לינה ומסלולים. לקח לנו שעה וחצי של נסיעה הלוך וחזור להבין שכל מרכזי המבקרים והקמפים באיזור זה – סגורים כבר לעונת החורף - אפילו שאנחנו רק בתחילת אוקטובר! החלטנו לנסוע עד היוסמיטי וואלי, האיזור המרכזי של כל הפעילויות בפארק. הנסיעה ארוכה ויפה, ובדרך אספנו שני טרמפיסטים צ'כים נחמדים שדורון חקרה במבטי שב"כ חודרים.
הגענו למרכז הזמנות של הקמפים כדי לגלות שהכל מוזמן להיום ולמחר וניתן לישון רק מחוץ לפארק. אחרי עוד כמה בירורים וטרטורים נמצאו כמה מקומות פנויים בקמפ קריין פלאט (Crane Flat), מרחק חצי שעה נסיעה, אבל גם אותם לא ניתן להזמין - צריך להגיע ולתפוס! יוני נסע את הסיבובים של היוסמטי במהירות שיא, הגענו, קיבלנו חלקה עקומה שגם הייתה אחת לפני האחרונה ומייד שילמנו לשני לילות! אז מפגשינו הראשון עם היוסמטי היה מעצבן, מבלבל ומתיש. אבל גם בתוך כל זה אי אפשר שלא לשים לב ליופי של הפארק הזה.
באותו ערב הלכנו למסלול עצי הסקויה, טולומני גרוב (Tuolumne Grove). יש כמה מקומות בהם ניתן לראות עצי סקויה בפארק אבל אחרי עצה טובה שקיבלתי מהריינג'ר במרכז המבקרים, שאמר שאין טעם לנסוע עד חורשת מריפוסה המפורסמת בשביל לראות את העצים, הגענו לכאן. המסלול לא קל אבל מאד יפה ומיוחד. בבוקר חזרנו שוב עד לוואלי (אחרי עצירות צילום רבות) והלכנו לראות את המפלים, שבעונה הזו היו יבשים ולא מפתים במיוחד.
שכרנו אופניים ביוסמטי לודג'. יש מסלול מעגלי של כ-20 ק"מ שמקיף אזורים ונופים יפהפים של היוסמיטי. זוהי דרך טובה מאד לראות את הפארק הגדול הזה והכל מיושר ומותאם לרכיבה על אופניים. בדקה האחרונה של הרכיבה, יוני גילה נתק באחיזה של הטריילר שבו נסעה הנסיכה - ובאמריקה כמו באמריקה - לא חייבו אותנו כלל על האופניים. אין ספק שהיוסמטי הלך והפך חביב יותר מרגע לרגע...נסענו בערך כשעה עד הגליישר פוינט, נקודת תצפית מדהימה ומיוחדת במינה על הפארק כולו. כשחזרנו לקמפ, גילינו בחלקה שלנו אוהל וזוג אנגלים נחמדים שלמרות שראו ששמרנו את מקום החנייה, התייאשו מלחפש וחשבו שאולי התחרטנו ולא נחזור לישון. מיד החלטנו שנחלוק את החלקה – נגור בשכנות אוהל וקראוון - היה נחמד מאד, וגם חסכוני, כי הם התעקשו להתחלק איתנו גם בכסף. בקיצור - תזמינו מקומות לינה ביוסמטי בכל עונה ולפחות מספר ימים מראש!
בבוקר התחלנו בנסיעה לכיוון סן פרנסיסקו. חג "ליל כל הקדושים" האמריקאי מתקרב וכולם כאן עושים כל דבר אפשרי שקשור לדלעות. באחת העיירות בדרך עצרנו בפסטיבל דלעת מצחיק ומגוחך בו יוני ירה מתותח אויר דלעות קטנות (אמיתיות!) וניסה לפגוע במטרות (גם הן דלעות, כמובן, אבל מקרטון).
טיפ: חניוני קמפינג לקרוואנים בסן פרנסיסקו - יש מספר חניונים מרוחקים כשלושת רבעי שעה מהעיר ונדרש רכב כדי להגיע אליה. ישנו חניון קראוונים נוסף שמפעיל שאטל לעיר (בתשלום) הלוך וחזור. אנחנו בחרנו לישון ב-San Francisco RV Resort שממוקם באחד הפרברים מחוץ לעיר. יש חלקות רגילות ויש גם חלקות יקרות יותר עם נוף לים. המחיר כולל חיבורים. הגעה למרכז העיר: יש אפשרות להגיע לעיר באוטובוסים או ברכבת (שנקראת BART). מול הקמפ יש תחנת אוטובוס, ובה עדיף לקחת את האקספרס (רבע שעה נסיעה, חשוב לקחת דף עם לוחות הזמנים שלו – קו CX) לתחנת הבארט Daly City, ומשם לנסוע למרכז העיר סן פרנסיקו בבארט (כרבע שעה נסיעה).
בלילה האחרון מצאנו חניון ציבורי של תחנת הבארט קולמה, ממש בסמוך לתחנה. החניון מאפשר חניה למשך 24 שעות בעלות של דולר אחד בלבד. ניתן להשאיר את הקראוון וללכת ברגל חמש דקות עד התחנה ונסיעה של כרבע שעה בבארט תוביל למרכז סן פרנסיסקו (ניתן להוציא את הרכב למשך היום ולחזור שוב לחניית לילה). ריקון ומילוי מים ניתן לבצע בקמפ שנמצא מרחק כמה דקות נסיעה משם. אנחנו השתמשנו בחניון לילה אחד והכל עבר ללא הפרעה.
בסן פרנסיסקו טיילנו ארבעה ימים נפלאים , ביקרנו בכל אתרי התיירות והרחובות עליהם כתוב בספרים ובמדריכים ובטיפים הקודמים. לכן אתן רק כמה נקודות ששווה להזכיר: מוזיאון האומנות של סן פרנסיסקו מומלץ ונהננו בו מאד. גם מוזיאון לאומנות אסיה יפה מאד ושווה ביקור.
טיפ חביב: בימי שלישי/רביעי הראשונים של כל חודש יש כניסה חינם למוזיאונים ואתרים שונים בעיר. שווה לברר מה חינם מתי וללכת, למרות עומס המבקרים באותם ימים. שווה וחסכוני.
הסתובבנו הרבה ברגל בשכונות הרבות ובאיזורים אחרים של סן פרנסיסקו והוקסמנו מהעיר הזו. נעזרנו בכתבה ישנה שמצאנו ובה סיור בין ציורי הקיר השונים בסאן פרנסיסקו. הסיור מרתק ומעניין. חלק מציורי הקיר מוקדשים לבעיית ההומלסים בסן פרנסיסקו, לקשישים ולנשים שפעלו למען הקהילה והעיר. רוב הציורים מרשימים מאוד- חלקם צוירו ע"י ציירים מפורסמים. החיסרון היחיד בסיור הוא במיקום – הסיור נערך ברובע מישן באיזור שאינו נעים כלל להסתובב בו, גם בשעות היום. אנחנו עשינו חלק מהסיור, ראינו את ציורי הקיר המרכזיים, עד שאני רציתי לברוח משם. בהחלט מרגישים את ההבדל מחלקיה המרכזיים יותר של העיר.
טיפ: במקרה יצא לנו לעלות לגבעות טווין פיקס בערב ואני ממליצה בחום, הנוף מלמעלה משגע ובלילה זה מיוחד ומקסים. הרדמנו שם את דורון ובילינו כמה שעות רומנטיות מול הנוף.
בצער רב עזבנו את סן פרנסיסקו, והתחלנו לנסוע בכביש מספר 1 (State Route 1) המפורסם, המקום הראשון שעצרנו בו היה שמורת הטבע אניו נואבו (Ano Nuevo), שמורה נחמדה עם מסלול חולי ופילי ים בקצה. נסענו לעיירה היפה סנטה קרוז ושם בילינו בלונה פארק נחמד ממש על החוף, הלכנו גם לאורך הטיילת המקסימה שם. כשחזרנו לרכב גילינו שחסמו אותנו בחנייה משני הצדדים, אז נאלצנו להישאר שם לילה, וכך יצא שחרשנו את סנטה קרוז. אחרי שחולצנו מהחנייה, המשכנו בדרך ה-17 מייל (17 Mile Drive). החלטנו לנסוע בה רק בגלל שאין לנו בעיית זמן, אבל האמת היא שאני הייתי מוותרת עליה - הנופים בהמשך הכביש יפים מאד ומרשימים הרבה יותר. בדרך ביקרנו בשמורת פוינט לובוס (Point Lobos State Reserve) והיה יפה ומומלץ. ישנו בחניון פייפר ביג סר של רשות הפארקים ובבוקר נסענו נסיעה קצרה עד פארק ג'וליה פייפר (Julia Pfeiffer Burns State Park), יש שם תצפית על חוף מקסים ומפל יפה (עשר דקות הליכה בלבד אל המפל אבל קושי בחנייה). בדרך לסן סמיון (San Simeon) עצרנו כמובן במושבת פילי הים המפורסמת, מחזה באמת יפה ומעניין. הגענו לסן סמיון לפנות ערב ואחרי טיול קצר על הטיילת (בורד ווק) התמקמנו בחניון המעט נטוש שם (אין תחנת ריקון וגם לא מילוי מים נקיים). בבוקר ביקרנו בטירת הרסט (Hearst Castle), היה משעשע, אבל מי שלחוץ בזמן יכול בהחלט לוותר. בילינו עוד יום אחד בכביש מספר 1 והיינו במושבה הדנית סולבנג ובסנטה ברברה ואז נפרדנו מהכביש המקסים הזה.
החלטנו להתמקם ממש בסמוך לדיסנילנד כדי להגיע עם פתיחת הקופות. ישנו בחניון חביב - הכי זול שמצאנו באיזור וכולל חיבורים מלאים ואינטרנט. בבוקר מיהרנו לדיסנילנד, ואחרי שחנינו בחניון פינוקיו התחלנו יום שכולו חוויה וחלום. כולנו נהננו - הפארק יודע לפנק כל אחד, בכל גיל.
לסן דייגו הגענו והתמקמנו בחניון סנטה פה (Santa Fe), ששייך לפספורט אמריקה והוא משתלם ביותר - למעט רעש מהכביש, יש חיבורים, אינטרנט וסופר של וונס (מרשת סייפווי) ממש ליד. בבוקר השכמנו קום לבקר בעולם המים (Sea World). אני אבטא פה את דעתי האישית (ושל יוני) בנוגע למקום: כל החיות שמופיעות במופעים וגם אלה שסתם בכלובים מאולפות כמו רובוטים והמופעים מטופשים עד כדי גיחוך, המצלמות מתקתקות בלי הרף והחיות המסכנות פועלות על-פי כמות הדגים שנכנסת להם לפה, האמריקאים מאושרים מכל קפיצת דולפין וכל העניין ממוסחר בצורה מוגזמת. יש במקום יותר מסעדות, חנויות מתנות ומזכרות מאשר בעלי חיים. אנחנו הרגשנו בזבוז זמן, כסף וקצת כבוד עצמי, שלא לדבר על הסבל שנגרם לחיות.
למחרת, ביקרנו בפארק בלבואה (Balboa Park) שכבר הציג תמונה אחרת של העיר: הפארק מקסים, כיף להסתובב בו ובמוזיאונים הרבים שבו. בנסיעה ארוכה של כשלוש שעות, נסענו לפארק ג'ושוע טרי (Joshua Tree National Park), עשינו מסלול יפה באיזור מרכז המבקרים וישנו שם בחניון מקסים ומדברי.
סן דייגו
• כדאי לבקר בפארק בלבואה ואם אתם חובבי מוזיאונים צריך להקדיש לו כמה ימים. גם אם לא תבואו למוזיאונים: מדע, אמנות, היסטוריה, חלל ועוד. תבואו סתם כדי לטייל בו וליהנות מהמבנים היפים וממראה הפארק. גם גן החיות נמצא בפארק הזה. בקיץ יש בו קונצרטים והצגות תיאטרון.
• גן החיות הגדול בעולם נמצא בפארק בלבואה (Balboa park) בסן דייגו. השתמשנו בקופונים שקיבלנו ביוניברסל. הכרטיס שקנינו כולל גם סיור מודרך באוטובוס, נסיעה ברכבל ושימוש בשאטל. קודם כל עלינו על הסיור באוטובוס. לבקשת הילדים ישבנו בקומה השנייה. כדאי לעלות על הסיור כי הגן מאד גדול ואי אפשר להספיק את כולו ביום אחד, כך שלפחות ראינו כ 75% מהגן בסיור.
• יקר לאכול בגן החיות של סן דייגו, ואם אתם מבקרים בו ביום חם הישיבה מחוץ למזנונים היא לא נעימה. טיפ שלנו: כדאי לצאת מהפארק ל- Univercity Ave. מרחק נסיעה של חמש דקות מגן החיות. ברחוב הזה יש המון מסעדות. כדאי לאכול שם ולחזור לגן החיות. אנחנו יצאנו לאכול במקדונלדס שהיה זול יותר מהמסעדות בגן החיות וגם ממוזג ונעים לשבת בו. כל הסיפור הזה לוקח לא יותר משעה.
• המופע של עולם הים, (Sea World) המושקע ביותר לכל הדעות, הוא מופע של לוויתנים קטלנים "שאמו" או "אורקה". שואו ענק. מסכים גדולים שזזים, מוסיקה, הפעלת הקהל על ידי לימוד תנועות שמורות ללוויתן להשפריץ..עלינו. יופי של מופע. אחד השיאים שלנו בעולם הים היה האכלת הדולפינים. אפשר היה לקנות אוכל לדולפינים ולהאכיל אותם בבריכה שבה הם שחו. במקרה הגענו לשם כשהייתה שעת האכלה והיה כל כך מדהים. יש סימולטור שמדמה נחיתה בקוטב ולאחריו יוצאים לראות את דב הקוטב, הבלוגות וה-Walrus . באמת היה כיף בעולם הים. השילוב של המופעים והמתקנים הוא שילוב מנצח לילדים.
• מוזיאון על נושאת המטוסים Midway - מומלץ מאד לבקר שם. אם תגיעו לשם אל תחנו בחניון שצמוד לנושאת המטוסים. בהמשך הרחוב יש חניה זולה יותר רק תצטיידו בכסף קטן בשביל המדחן.
• מלון Quality Suites San Diego - מומלץ מאד למשפחות עם ילדים. החדר המשפחתי מחולק לשניים על ידי מחיצה. בכל חדר יש טלוויזיה. לילדים יש מיטת קומותיים, שולחן קטן וכיסאות. להורים מיטת קינג גדולה. בחדר יש מיקרו ומקרר. ארוחת הבוקר מציעה בופה ובו מגוון דגנים, מאפינס, בייגל'ס, עוגות, וופל בלגי, גבינה, ביצים, משקאות חמים וקרים.
• פארק השעשועים Legoland - המתקנים מותאמים ברובם לילדים קטנים, מלבד מתקן אחד אבל גם בו אפשר לבחור את דרגות ה"פחד". המבנים הבנויים מלגו נמצאים במתחם אחד שבו אפשר לראות את ארה"ב בהקטנה, כל מיני מקומות בניו-יורק, וושינגטון ועוד. בהמשך רואים את שבעת פלאי תבל (או חלק מהם) כמו: מגדל אייפל והטאג' מאהל. מומלץ להביא בגדי ים כי יש מתחם שעשועי מים גם לקטנטנים וגם ליותר גדולים. מלבד מתקנים (קרוסלות, רכבות הרים וכדומה) והמבנים מלגו יש גם סרטי תלת מימד נחמדים ומופע מצחיק על מכבי האש.
מונטריי
• כדאי לראות את האקוואריום במונטריי, הוא אחד המיוחדים. המקום היה מסודר וערוך לקלוט הרבה אנשים, ההמתנה לא הייתה ארוכה. אפי והילדים נהנו מאד. זהו אחד האקווריומים היותר מושקעים. לפני כמה ימים הם קיבלו כריש לבן צעיר והיה ניתן לצפות בו מעבר למסך בועות אוויר (כדי שהכריש יתרגל לגבולות האקווריום החדש). האקווריום מרווח, מסודר, ומלא מתחמים המתאימים לילדים קטנים. אוסף המדוזות שם מרשים מאוד.
סן פרנסיסקו
• רשת מסעדות דיינר Mel's drive in - מדובר ברשת של כמה דיינרים בסן-פרנסיסקו ולוס-אנג'לס, שקיימת כבר משנות השישים. כיום המסעדה מעוצבת באותו סגנון כמו אז. יש בה מכונת שירים, מלצרים בתלבושת וכובע והחשבון מוגש כתוב בכתב יד ולא במחשב. אחרי ששמענו שצילמו שם את אמריקן גרפיטי (מסרטיו הראשונים של ג'ורג' לוקאס) ממש התלהבנו. לדיינר, שנמצא ברחוב לומברד, יש חנייה צמודה וזה יתרון חשוב.
• מומלץ לבקר בקנרי (The Cannery). מבנה שהיה בית חרושת לשימורים הפך למרכז קניות ובו חנויות מיוחדות, מסעדות ובתי קפה. אנחנו טיילנו שם בבוקר וראינו גם זמר שר שם על הבמה בכיכר. מקום טוב להירגע מהמולת העיר. הקנרי נמצא ברחוב Hyde.
• מוטל Town House ברחוב לומברד 1650, מקום מצוין. זהו מלון קטן עם חנייה (חשוב מאוד) וחדרים נקיים ומסודרים ולא צפופים מדי. יש מקרר בחדר, המיטות קטנות. ארוחת הבוקר המאוד קונטיננטאלית כוללת קפה, מיץ תפוזים, בייגל מתוק ומאפין. המוטלים כאן מאד יקרים וביחס למחיר ששילמנו והוא בהחלט מומלץ.
• אם אתם מבקרים בארה"ב ויש משחק פוטבול אמריקני באזור בו אתם נמצאים - אל תוותרו על החוויה.
