הרכב: זוג הורים ושלושה ילדים
מספר ימי הטיול: 3.5 שבועות
אפריל-מאי 2011
התחלה בכרייסצ'רץ' וסיום באוקלנד
יצאנו לטיול של 3.5 שבועות בקרוואן בניו זילנד, כחלק מטיול בר מצוה שכלל טעימה מאוסטרליה והונג קונג, זוג הורים ו-3 בנים בגילאים 7,11,13.
הקרוואן ששכרנו היה מסוג Spirit 6 על מרכב של מרצדס, אוטומטי. לקחנו את חבילת "הכל כלול", ביטוח ללא השתתפות עצמית, מה שהסתבר כהחלטחה נכונה כי שרטתי את הקרוואן, לקראת סוף הטיול (בחניון בוולינגטון). לסיכום: אין ספק שאנחנו נהננו ונחזור גם לטייל בניו זילנד וגם לטייל במקומות אחרים בקרוואן.
התכנון
התוכנית היתה להתחיל בכרייסצ'רץ' ולסיים באוקלנד במסלול בצורת 6 או האות ל' (באותיות כתב). התוכנית עודכנה והשתנתה תוך כדי הטיול עצמו, בעיקר בגלל אילוצים של זמן והבנה שאם נרוץ וננסה להספיק כל מה שתכננו, נסיים את הטיול עם הלשון בחוץ, אחרי סימון הרבה V, בלי מספיק תוכן, "תפסת מרובה לא תפסת".
העונה
תקופת השנה שבחרנו היתה אפריל, סביב חופשת פסח, שזה תחילת הסתיו בחצי כדור הארץ הדרומי. היה מעט קר בעיקר בדרום האי הדרומי, אבל בסה"כ מדובר בעונה טובה לטיולים בלי הרבה עומס. עוד יתרון לעיתוי, היה חופשת בית ספר בניו זילנד, בתקופת הטיול שלנו (סביב ה-Easter) והתוצאה היתה הרבה אטרקציות מוזלות (תשלום עבור מבוגרים בלבד האטרקציות שונות והילדים בחינם).
חלוקת תפקידים
בטיול העברנו אחריות לילדים. הגדול (13), היה אחראי על התקציב. היה לנו תקציב ללינה, אטרקציות, אוכל, Shopping, דלק וחניות. עמדנו במסגרת התקציב בדיוק מדהים, מדי פעם היינו עושים רה-תקצוב משותף בו היינו מסיטים תקציב מקטגוריה אחת לשניה, למשל, החלטנו ביוזמת הילדים, לאכול פחות בחוץ כדי להגדיל את נתח האטרקציות. האמצעי (11), היה אחראי על הקרוואן. מדובר בילד עם חוש טכני מפותח והוא דאג כל יום לחבר ולנתק מהחשמל, לכבות ולהדליק את הגז, למלא ולרוקן מים (וביוב...), להעביר את הקרוואן ממצב יום ללילה ולהיפך. הקטן (7), היה אחראי לסגור את הארונות לפני נסיעה (הוא לפעמים פספס והיינו מגלים זאת בסיבוב, בבאמפר או בברקס הראשון).
16/4/11 – נחתנו בכרייסטצ'רץ' לקראת הצהרים. היתרון הראשון בניו זילנד הוא שיש Duty Free בכניסה למדינה, לפני ביקורת דרכונים ואפשר להצטייד ביין מקומי במחירים זולים מאוד (לכל נוסע מותר להכניס 5 בקבוקים, כך שזה לא מהווה בעיה). באזור שדה התעופה לא היה זכר לרעידת האדמה שהתרחשה בפברואר 2011, אבל הבנו שלא מעט תושבים איבדו את הבית או ניזוקו קשה ברכוש. מהטרמינל הגענו למשרדים של Maui בשאטל ואחרי כשעתיים של הסברים וחתימות קיבלנו את הקרוואן והיינו מוכנים לצאת לדרך. עדיין הורגשו רעידות משנה ולאחר הצטיידות בסופר מקומי (Worldworth) יצאנו לדרך. קצת מפחיד בהתחלה לנהוג ברכב גדול בצד שמאל, אבל מתרגלים מהר מאוד, במיוחד באי הדרומי שם תנועת המכוניות דלילה וכמעט כל רכב שני הוא קרוואן. נסענו כשעתיים לכיוון דרום מזרח, לחניון של Top10 ליד Farlie. אכלנו ארוחת ערב ראשונה והתארגנו ללילה ראשון בקרוואן. הטיפ החשוב מהלילה הראשון הוא לפתוח מעט את חלונות האוורור בגג הקרוואן (למרות ואולי בגלל החימום שהדלקנו), אחרת יכולים להצתבר מים בתקרה של הקרוואן מהאדים.
17/4/11 – ארוחת בוקר ראשונה בקרוואן ויצאנו לאגם Tekapo. אגם ציורי בצבע טורקיז מדהים. ביקרנו בכנסיית הרועה ועלינו (עם הקרוואן כמובן) לתצפית מהר ג'ון. בבית הקפה בראש ההר אכלנו את ארוחת הפנקייק הגדולה (מנת הדגל של המקום), שהספיקה לכולנו. ברקע: נוף של מיליון דולר. באמצע הארוחה עבר ענן מתחתינו וכיסה את כל האגם כך שלא ראו כלום, הכל היה לבן. הענן עבר תוך כמה דקות וחזר להיות בהיר. המשכנו משם לתצפית על הר קוק, ההר הגבוה בניו זילנד (3754 מ'). צפינו בסרט תלת מימד במלון הרמיטז' המפואר (סמוך להר קוק), על ההיסטוריה של ההר (המטפס הראשון על הר קוק היה סר אדמונד האלי הניו זילנדי, שהיה אח"כ לאיש הראשון שטיפס על האוורסט והוא גיבור מקומי ומונצח על שטר של 5 דולר ניו זילנדי). ההר שמוסתר רוב הזמן, הגיח מבין הערפל ואפשר לנו צילום של תמונות יפות. משם המשכנו ללינה בחניון Top10 ב-Omarama.
18/4/11 – יצאנו בבוקר בנסיעה ארוכה לעיר Dunedin שם רצינו לבלות את ליל הסדר. עברנו בדרך במוזיאון מכוניות מירוץ נחמד ב-Omaru (הילדים נמצאים בשלב בחיים, בו הם מתעניינים במכוניות). ביקרנו במושבת הפינגווינים וכלבי הים ליד סלעי המאורקי (סלעים עגולים שיש המכנים אותם ביצי דינוזאורים בגלל הצורה העגולה והיפה שלהם). ב-Dunedin חיפשנו את חב"ד כדי להשתתף בסדר, אבל לא מצאנו ולכן חגגנו לבד בקרוואן בחניון של Top10 המקומי. במקום אפיקומן, החבאנו את ה-Ipod, אך אכלנו ושתינו (סובניון בלנק מקומי כמובן) ושרנו לשנה הבאה בירושלים (אם כי לא באמת נתנגד לטיול נוסף, גם בשנה הבאה).
19/4/11 – הלכנו לסיור חופים וצפינו בגולשים בחוף St. Clair. משם המשכנו לטיול רגלי בחוף Tunnel. יורדים בצוק תלול דרך מנהרה חצובה בסלע לחוף פרטי ומבודד. הסלע שצמוד לים יוצר צורות יפות של קשת (שמזכיר קצת שילוב בין ראש הנקרה לסלעי ענק בתוך המים מכביש החוף של קליפורניה). ברכב נסענו לחצי האי אוטאגו וצפינו באלבטרוס המלכותי. בסוף היום גם הגענו למושבת הפינגווינים הכחולים (פינגווין קטן ונדיר באורך 30 ס"מ), אבל לא ראינו את הפינגווינים (צריך להתחבא ולהיות ממש בשקט כדי לא להבריח אותם).
20/4/11 – ביום הזה התמקדנו בעיר Dunedin עצמה. ביקרנו במפעל השוקולד Cudbery, במבשלת הבירה של ספייטס (גאוות הדרום). במרכז העיר (האוקטוגן – כיכר בצורת מתומן במרכז העיר עם הרבה חנויות ומסעדות) וסיימנו ברח' התלול בעולם עפ"י ספר השיאים של גינס (רח' Baldwin). טיפסנו והתחרינו עם המקומיים בריצה בעלייה, עד שסיימנו עייפים אך רעבים.
21/4/11 – מהעיר Dunedin יצאנו מערבה לאורך החוף הדרומי של האי הדרומי של ניו זילנד. עברנו בקקה פוינט. טיילנו רגלית אל המגדלור בנאגט פוינט, שם יש תצפית יפה מאוד על סלעי ענק בתוך האוקינוס. פגשנו בנאגט פוינט בחור מלזי שהיה מאוד נחמד וצילם אותנו, הוא הראה לנו שהדרכון שלו תקף בכל המדינות למעט ישראל (כמה שאנחנו מפורסמים). המשכנו דרך הקטלינז לכיוון העיר Invercargill , לא לפני שעצרנו לטיול במפלי ה-Purakaunui. החניון של Top10 המקומי היה אחד היפים בהם ישנו בטיול אם לא "ה"...
22/4/11 – לא ידענו שחל ביום זה יום שישי של ה-Easter וכל החנויות והעסקים היו סגורים (בחנויות הפתוחות לא מוכרים אלכוהול לא ביום שישי ולא ביום ראשון של ה-Easter). צפינו על Steward Island מהנקודה הדרומית ביותר בניו זילנד, העיירה Bluff ומשם התחלנו לעלות צפונה לכיוון Te Anau. בדרך עברנו באגם Manapuri. לא ביצענו את השייט והטיול המאורגן (למרות שקיבלנו אח"כ תגובות חיוביות מחברים שכן עשו), אבל במקום זאת, טיילנו ביער גשם לאורך האגם.
23/4/11 – התחלנו את היום בהליכה קצרה – חלק ממסלול קפלר, שנמצא ממש צמוד ל-Te Anau. אח"כ חזרנו לסיור במערות התולעים הזוהרות. שטנו בסירה גדולה עד למערה. במערה, הטיול מתחלק לסיור רגלי ואחריו סיור בסירה קטנה ללא מנוע. אסור כמובן לצלם אבל מקבלים תמונות תמורת מחיר לא כ"כ סמלי. את היום סיימנו במשטח מיני גולף של Te Anau. באותו יום מינגלנו בחניון של הקרוואן עם המאמן של נבחרת הטניס של ניו זילנד למכבייה, בחור עם זכרונות טובים מישראל (לא אותה מכביה שהאוסטרלים צנחו למים מגשר הירקון).
24/4/11 – יצאנו לנסיעה ארוכה שעתיים לכל כיוון למיצר מילפורד Milford Sound. המיצר הוא לשונית של מים הנכנסת מהאוקינוס לתוך היבשה כאשר מ-2 הצדדים של המיצר קירות גבוהים של אבן. בדרך רואים אגמים שיוצרים מראות מושלמות, עשרות מפלים ענקיים. עצרנו לטיול קטן ממש לפני המיצר בו רואים את הכוח של המים, שפשוט עושים חורים בסלעים ויוצרים בהם צורות מאוד יפות. בטרמינל של המיצר (יש מס' חברות שמוכרות שייט במחיר אחיד להפליא) רכשנו כרטיס לשייט שכולל עצירה במצפה התת ימי (הנמצא בתוך המיצר עצמו). השייט עצמו מאוד יפה, שטים עד האוקינוס ורואים הרבה מפלים, כלבי ים וטבע ייחודי ויפה. מה שמייחד את המצפה התת ימי במיצר, הוא הכמויות העצמות של גשם שיורדת באזור (מעל 7 מ' בשנה), כך שהמים המתוקים מסתירים את המלוחים את השמש ונוצרים תנאים בעומק של 10 מ' הדומים לתנאים של 80 מ' באוקינוס. מכיוון שמפלס המים המתוקים משתנה כל יום, המצפה דינמי וחייב לוודא שכל הצמחים נמצאים במים מלוחים. הצמחים והשוניות יכולים לשרוד רק במים מלוחים ולכן יש להם מערכת אדניות מחוברות לגלגלות שמאפשרות להוריד ולעלות את הצמחים והשוניות בהתאם לגובה המים המלוחים. בגלל כמויות הגשם הגדולות אפשר לראות במצפה התת ימי את הקו המפריד בין מים מתוקים למים מלוחים (נראה בדיוק כמו ההפרדה בין מים לשמן).
25/4/11 – מאגם טה-אנאו נסענו לקווינסטאון. בדרך אין יותר מדי תחנות דלק (כדאי למלא מתי שמוצאים ולא לחכות שיימצאו עוד תחנות בעיירות בדרך). בקווינסטאון עשינו ג'ט בואט בנהר השוט-אובר. מדובר בסירה מהירה מאוד ששטה בעררוץ נחל צר במיוחד ונראה כאילו בכל רגע מתנגשים בקירות הקניון. בקטעים הרחבים יותר של הנחל הסירה מסתובת 360 מעלות במקום, מה שסוחט מהמקומיים ומהתיירים צרחות.
26/4/11 – קווינסטאון. עלינו בסקיליין גונדולה לקרש ההר ביצענו מס' נסיעות במזחלות ה-Luge. רצינו לעשות באנג'י אבל הכל היה מוזמן מראש ולכן עשינו מצנח רחיפה (אפשר ממשקל מינימום של 21 ק"ג בלי קשר לגיל, כך הקטן שלנו גם יכל לעשות) מראש ההר ועד לנחיתה במגרש ענק בעיר עצמה. משם כבר העלו אותנו חזרה לראש ההר. הסתובבנו קצת במרכז העיר ולקראת ערב נסענו לוואנקה ללינה דרך ארוטאון.
27/4/11 – וואנקה – התחלנו את היום בפאזלנד. אפשר להסתובב שם כל היום אם לוקחים גם את המוזיאון וגם את המבוך, אבל אמרו לנו שאסור לוותר על מוזיאון כלי התחבורה והצעצועים שהסתבר כמגרש גרוטאות ענק לאוספים ישנים של צעצועים וכלי תחבורה. האטרקציה במקום היתה רכב ישן (בסגנון של שנות ה-30) שניתן לנסוע בו ברחבי המוזיאון בעזרת פדאלים. המשכנו לטיול רגלי בהר Iron, לקראת השקיעה. היו שם רצים רבים שעלו וירדו את ההר בריצה.
28/4/11 – מוואנקה לפוקס – את חצי היום הראשון הקדשנו לסיור בעיר עצמה כולל קפה Hula, שהיה נחמד. משם יצאנו בנסיעה ארוכה לכיוון העיירה Fox. בדרך עצרנו לטיול ב-Blue Pools, מסלול יפיפה עם בריכות צלולות ונקיות וננפגשנו לראשונה עם האוקינוס בחוף המערבי של האי הדרומי.
29/4/11 – קרחון פוקס – יצאנו לטיול רגלי של חצי יום בקרחון, קיבלנו נעלים מיוחדות, התלבשנו טוב וצעדנו בקרחון במשך כמה שעות. היה נחמד מאוד. אחרי עצירה לצהרים בקפה Neve בעיירה פוקס (שם אכלנו את ההמבורגר הטוב ביותר בטיול ובכלל המנות שם ענקיות). המשכנו לאגם Matheson. יצאנו לטיול רגלי סביב האגם. הנוף מדהים ויש תמונה יפה מאוד של האגם עם ההרים קוק וטזמן ברקע. המשכנו בנסיעה ללינת לילה ב-Greymouth.
30/4/11 – את היום הזה הקדשנו לנסיעה ארוכה לעיירה Motueka. עצרנו בערוץ Buller שם עשינו אומגה לאורך הערוץ (הגשר התלוי הארוך ביותר בניו זילנד) והמשכנו לטיול סביב אגם Rotorua. בפארק הלאומי נלסון.
1/5/11 – יצאנו מוקדם בבוקר לפארק אייבל טזמן. לקחנו את השייט למפרץ Berk. בדרך ראינו להקת דולפינים. הראו לנו את המקום בו בו יאספו אותנו במפרץ טורנט, ציינו כי בצהרים יהיה שפל ונצטרך להכנס מעט למים כדי לעלו לסירה כי המים רדודים מכדי להגיע עד לחוף. הלכנו במסלול יפיפה לאורך הצוק הצמוד לאוקינוס והגענו בצהרים למפרץ טורנט בשפל. עצרנו לצהרים ונעקצנו ע"י זבובי החול למרות שהיינו מכוסים (הזבובים נכנסו ברווח בין המכנס הארוך לגרב הקצרה ועשו בנו שמות. העקיצות לא עברו לחלקנו עד שלקחנו אנטי היסטמין). נסענו בערב לבלנם.
2/5/11 – בלנם – התוכנית המקורית היתה לשכור אופניים ולטייל בין היקבים השונים אבל ירד גשם ולכן נסענו עם הקרוואן. המקומיים אמרו לנו שכדי להכשל בבדיקת אלכוהול צריך לצרוך 10 בירות (לגבר) ולכן כמויות היין שנשתה בטעימות לא צריכה להוות בעיה. עצרנו בכמה יקבים לפי המלצת הלונלי פלאנט (Forest, Cloudy Bay, צהרים וטעימות Wairaw River ו-Saint Clair). כל היקבים היו מצויינים ובכל אחד היה משהו ייחודי לו. בכל יקב יש גם אזורי משחק לילדים כך שהילדים יכלו לשחק ולהנות בזמן שאנחנו טעמנו יין מקומי איכותי. הילדים התנהגו כ"כ יפה ולכן לקחנו אותם למפעל שוקולד בוטיק Makana. מעט יקר אבל איכותי ביותר. הצטערנו שהיינו צריכים לעזוב יכלנו להשאר בכיף עוד יום-יומיים. נסענו ללינה בפיקטון.
3/5/11 – מפיקטון לוולינגטון – בזמן שחיכינו למעבורת שתקח אותנו מהאי הדרומי לאי הצפוני, סיירנו במרכז העיר פיקטון ועצרנו במוזיאון הימי. כאן התוודענו לראשונה לדיונון הענק Giant Squid, אותו נפגוש בהמשך במספר תחנות באי הצפוני. במוזיאון יש מחיר מיוחד 50% למי שיוצא לשייט (כי לא יכול לנצל את כל היום). השייט עצמו הוא חוויה יוצאת דופן ההחל מהעלייה למעברות ועד לנופים המדהימים בין האי הדרומי לצפוני. עברנו לאי הצפוני.
4/5/11 – וולינגטון – הקדשנו כמעט יום שלם למוזיאון טה-פאפא (חינם), כאן נתקלנו בפעם השניה ב-Giant Squid. יש במוזיאון הרבה מוצגים מוחשיים המתאימים מאוד לילדים במגוון רחב של נושאים בעיקר כדור הארץ ובעלי חיים. לגניים הבוטניים הגענו בשעות הצהרים המאוחרות, אבל ראינו באזור בית קברות יהודי עתיק מהמאה ה-19.
5/5/11 – נסענו לטונגרירו, נסיעה ארוכה של כ-4 שעות. הכבישים באי הצפוני הרבה יותר דומים לכבישים המוכרים לנו מהארץ והמהירות בהתאם, לעומת הכבישים המפותלים והאיטיים באי הדרומי. הגענו להר הגעש טונגרירו, אבל לאכזבתנו הטרקים היחידים הם של יום מלא או יותר והרכבל שיכול לקצר את הטרק לחצי יום אינו פעיל עד עונה הסקי ביולי. טיילנו קצת במורדות ההר והמשכנו הלאה לאגם Toupo קפה על האגם ולינה ב-Top10 עם בריכת שחיה מחוממת (אחד הטובים).
6/5/11 – התחלנו את היום בנדנדת באנג'י על נהר ההוקה. נוף מצוין בשביל קפיצה של 50 מ'. המשכנו בטיול רגלי במפלי ההוקה שיש המכנים אותם "מפלי הניאגרה של ניו זילנד", לא באותו סדר גודל אבל זרימה חזקה. משם המשכנו למכתשי קרטר – קיטור ואדים שיוצאים מבטן האדמה שיוצרים צבעים מאוד מיוחדים וצורות של מכתשים קטנים כמו בירח. משם המשכנו לעמק הנעלם בו ישנה גם פעילות של קיטור, בוץ מבעבע, התפרצויות גייזרים וכו'. הקיטור והחום יוצרים צבעים וצורות מיוחדות. המשכנו ללינה ברוטרואה.
7/5/11 – רוטרואה. הלכנו לראות את הזורבינג, אנשים שיורדים מדרון בתוך כדור שקוף. יש 2 אפשרויות: האפשרות היבשה – קשורים בתוך הכדור, או הרטובה – לא קשורים עם מים כדי לשכך את המכות (אפשר גם כמה אנשים בתוך הכדור בו זמנית. הכדור היבש לא היה פעיל ולכן ויתרנו על התענוג. המשכנו ליקב מאמקו בלו, יקב שמייצר יין וליקרים מאוכמניות. היה לא משהו, הטעימות מינאטוריות והיחס מכניס אורחים במיוחד. המשכנו לאגרודום אדוונצ'ר שם הילדים עשו Swoop (נדנדה מגובה 50 מ'. העוקץ הוא שמי שמפעיל את הנדנדה הוא אחד הילדים). הספקנו עוד מבוך קטן וסיור בפארק בעיר עצמה, כאשר בתוך הפרק עצמו בריכות עם מים מבעבעים רותחים. בערב הלכנו לארוחה המאורית אצל האחים טאמאקי – נחמד מאוד, לומדים קצת על התרבות המאורית, מסיירים בדגם של יישוב, רואים הופעה קצרה ואוכלים אוכל מאורי מבטן האדמה – בור עם גחלים שמבשלים באיטיות עוף, כבש, תפוחי אדמה גזר וכו'. האטרקציה המשמעותית הוא נהג האוטובוס שלוקח ומחזיר מההופעה ונותן תוך כדי נסיעה מופע סטנד-אפ מרשים תוך התייחסות לכל הלאומים שנמצאים באוטובוס (שרנו שיר בכל שפה. במקרה שלנו: "הבה נגילה").
8/5/11 – נסענו לאוקלנד. בדרך עצרנו לצלם מבנה של I site בצורת זאב וכבש. סביב אוקלנד הרבה הרי געש לא פעילים וטיפסנו על אחד מהם: הר איידן. המשכנו למרכז האנטארקטי התצוגה והמופעים מאוד יפים. סיימנו את היום ב-Sky Tower, שהוא הבנין הגבוה ביותר בחצי כדור הארץ הדרומי. עשינו מסיבת סיום לקרוואן ב-Top10 ב-Manukau ליד השדה באוקלנד. לא מומלץ, המקום פשוט מלוכלך.
9/5/11 – היה קצת קשה להפרד, אבל החזרנו את הקרוואן בשדה התעופה של אוקלנד. היה לנו עצוב לסיים את הטיול. אין ספק שצריך יותר זמן לטעום את ניו זילנד, בטח אם רוצים להיות ב-2 האיים, אבל כל דבר טוב מגיע לסיומו ועדיף להשאר עם טעם של עוד בפה.
לסיכום- אין ספק שנחזור לניו זילנד ואין ספק שגם בעתיד נטייל בקרוואן במקומות אחרים בעולם. היה מאוד מגבש ומהנה.
תכנון
• תפסת מרובה לא תפסת. תכננו טיול ריאלי. לא כדאי לרוץ ולסיים עם הלשון בחוץ. 4 שבועות ל-2 האיים זה די גבולי.
• קחו בחשבון, לגבי התכנון. הנסיעה באי הדרומי איטית מאוד ולכן תכננו נסיעות לא ארוכות מדי.
• קחו בחשבון 50 קמ"ש. לא יותר. מקסימום תופתעו לטובה.
לפני הטיול
• לקחת את חבילת הכל כלול של הקרוואן – לא לחסוך: לא ב-GPS ובטח שלא בביטוח. עוד פלוס שקיבלנו בחבילת הכל כלול היה רדיו GPS שקיבלנו בחברת ההשכרה. הוא מעדכן ונותן המלצות בכל אזור ואתר וכשאין שום דבר בדרך משמיע שירים.
• לקנות בשדה תעופה עם ההגעה חבילת גלישה למחשב נייד, בנוסף לקניית SIM מקומי. הטעינה של ה-SIM לטובת גלישה באינטרנט היא מאוד קטנה ולכן עדיף להשתמש בטלפון כטלפון ולגלוש בחבילת גלישה במחשב נייד.
לגבי הרכב
• מיכל גז אחד (19 ק"ג) הספיק לנו ל-3.5 שבועות גם לחימום (מים וחימום הקרוואן) וגם לבישול. אחרי שבוע אפשר לבדוק בתחנת דלק מה המשקל העדכני ולהבין מה הצריכה.
• עדיף לא לחכות שמיכל הדלק יתרוקן. במיוחד לא באי הדרומי (יכולים לחלוף הרבה קילומטרים לפני התחנה הבאה). כשמגיעים לחצי מיכל, להתחיל לחפש תחנת דלק.
• בערים הגדולות לחנות רק במקומות המותרים ולא לנסות לשלם עבור יותר מהזמן המוקצב לחניה, גם אם שילמתם עבור החניה. מקבלים דו"חות (הפקחים מסמנים את הרכב ויודעים מתי התחלתם לחנות ומתי אתם אמורים לסיים).
• כדאי להביא מפצל למטענים. תצטרכו אותם.
כסף
• אפשר ורצוי לשלם בכרטיס אשראי (מאסטרכרד) יש גם אופציה לשלם ב-USD (מתאים למי שיש לו חשבון דולרי ורוצה לחסוך שערי המרה).
• לשאול תמיד על דילים משפחתיים והנחות – אטרקציות, פעילויות.
לינה
• ככלל חניונים של 10Top ממולצים (לדעתנו) ולכן בחניון הראשון כדאי לעשות את הכרטיס מועדון שלהם (נותן 10% הנחה ללינה והנחה על המעבורת בין האי הדרומי לצפוני).
• חניוני 10 Top מומלצים במיוחד – אינברקרגיל, טה אנאו ו-Taupo (באי הצפוני). אבל גם כל השאר מומלצים, חוץ מהסעיף הבא.
• חניון 10 Top לא מומלץ – החניון ליד השדה באוקלנד Manukau.
• קנו אבקת כביסה, עדיף מאשר לשלם כל פעם עבור שקית קטנה (בכל חניון יש מכונות כביסה ומייבשים).
• תביאו מהארץ פנסי ראש. שימושי גם בטיולים וגם בחניונים.
בריאות
• להביא תכשיר דוחה זבובי חול ולהתמרח (במיוחד מי שרגיש לעקיצות יתושים בארץ) – לא לזלזל.
• אם כבר נעקצתם ע"י זבובי חול, כדאי שיהיה לכם אנטי היסטמין (תרופה נגד תגובה אלרגית).
אוכל
• הבשר מאוד זול ומאוד איכותי. למרות הכמות הגדולה של הכבשים בשר בקר פופולרי יותר מבשר כבש, אבל אם כבר קניתם כבש, יש לו פחות טעם לוואי מלכבש בארץ.
• חלב לא דומה בטעם לחלב בארץ ולילדים קשה להתרגל אליו. נסו כמה חלופות, עד שתגיעו לטעם האישי שלכם.
• ירקות ופירות יקרים יחסית. המחיר הוא ליחידה ולא לק"ג. בננות וחסה זולים יחסית.
• ארוחות בחוץ עולות פחות או יותר כמו בארץ.
• אסור לוותר על יין ניו זילנדי – סובניון בלאן באי הדרומי. לחובבי הז'אנר, יום אחד באזור בלנם (מרלבורו) לא מספיק צריך לפחות יומיים – קחו בחשבון סדר גודל של 4 יקבים ביום אחד.
• תביאו אתכם מהארץ, או קנו בדרך דלי גדול, זה נוח להביא ולהחזיר את הכלים מ/אל המטבח המרכזי (אחרי ששטפתם אותם במטבח – הרבה יותר נוח מאשר בקרוואן).
אטרקציות
• שריינו יותר כסף לאטרקציות מהמופיע במדריכי הטיולים – האטרקציות יקרות.
• טיפ שקיבלתי מחבר יישמנו ומעבירים הלאה – כדאי לצלם כל יום תמונה משפחתית. בסוף הטיול מקבלים אוסף תמונות משפחתיות בנופים מדהימים.
• שווה להשקיע במצלמה איכותית. גם ככה הטיול יקר אז עוד טיפה ומקבלים מזכרות ברמה.
• בקווינסטאון כדאי להזמין אטרקציות מראש, אבל הבאנג'י שם לא מדהים, יש מקומות יפים יותר.
• תמיד לשאול ב-I site (לשכת מידע לתיירים), על ההמלצות שלהם באזור. קיבלנו לא מעט טיפים מוצלחים ב-I site.
• בכל מקום ניתן לבצע טיולים קצרים, לא חייבים לעשות טרקים של ימים ארוכים, אפשר לבצע חלק מהטרקים בהרבה פחות זמן. עדיף לשאול ולקבל המלצות מהמקומיים.
• עדיף להכניס טלפון נייד לשקית אטומה בטיול/אטרקציה שכוללת מים. לא נעים לאבד טלפון בטביעה (במיוחד Iphone בלי אחריות).
