הרכב: זוג הורים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: 4 חודשים
ינואר עד מאי 2010
התחלה בסידני וסיום בקיירנס
שמי יואב ואני כרגע מטייל בתאילנד עם אשתי יעל ובנותיי נגה בת ה-4 ונעמה בת ה-2. לפני תאילנד טיילנו חודשיים בניו-זילנד (ועל כך תוכלו לקרוא כאן) וחמישה חודשים באוסטרליה, מתוכם ארבעה חודשים בקראוון.
כשחשבנו על בחירת נתיב הטיול באוסטרליה, הגענו למסקנה שהדרך הטובה ביותר לטייל בה, בעיקר כשמטיילים עם ילדים, היא להתמקד באזור או שניים בלבד בשל המרחקים הארוכים שבין מקום למקום, וכך גם להכיר אותה על בוריה. במהלך הטיול פגשנו הרבה אנשים שטיילו מספר שבועות באוסטרליה וגמאו נסיעות ארוכות כדי להגיע ממקום למקום, הגיעו רק לאטרקציות המרכזיות והמשיכו מיד הלאה במקום להישאר במקום ולחוות אותו. בסגנון טיול כזה מחמיצים, לדעתי, הרבה ממה שיש לאוסטרליה להציע. דווקא במקומות הפחות מתויירים יצא לנו להכיר יותר את האוסטרלים ולחוות את ההווי שלהם.
שני האזורים, אותם בחרנו, הם:
א. אזור סידני ודרומה עד מלבורן והגרייט אושן רואד
ב. צפונה מסידני לכל אורך החוף המזרחי עד קייפ טריבוליישן וקוק טאון
המסלול עובר ברובו בחופים, אבל תמיד נהגנו לעשות אתנחתא מהם ולסטות מערבה לכיוון ה-"Inland" - אזורים הרריים בעלי אופי כפרי. בכתבה זו אתמקד באזור סידני ודרומה ואספר על המקומות שהכי נהננו בהם, בשילוב חוויות מיוחדות שצברנו.
העיר סידני
החלק הראשון של הטיול בקרוואן - מסידני דרומה עד מלבורן והגרייט אושן רואד
החלק השני של הטיול בקרוואן - מסידני צפונה עד קייפ טריבוליישן וקוק טאון
האי פרייזר - גיחה בניפרד עם 4X4
נחתנו בסידני יומיים לפני השנה החדשה ולנו בהוסטל של YHA בחוף בונדאי. ההוסטל עצמו הוא בעל אוירה משפחתית, עם צוות עובדים מקסים שעוזר ומייעץ בכל דבר. בונדאי עצמה אומנם מרוחקת ממרכז העיר כחצי שעה נסיעה באוטובוס, אבל האוירה מאוד צעירה ושמחה והאזור שורץ בתי קפה ומסעדות. מלבד מספר גיחות למרכז העיר, בילינו שם את רוב זמננו. עם הגיענו להוסטל בדקנו היכן יהיה הכי טוב לחגוג את השנה החדשה והחלטנו שהצפיפות והעומס במרכז העיר, והצורך להגיע מוקדם לאיזור כדי לתפוס מקום טוב לא מתאים לנו והעדפנו לבחור בבילוי משפחתי יותר שמתאים יותר לילדים. בהמלצת עובדי ההוסטל נסענו לפארק שנקרא Duddly park, הממוקם על גבעה שמשקיפה על כל סידני ונמצאת ממש מול הגשר ובנין האופרה הצמוד לו. יש שם הפנינג שלם עם דיג'י וגם מתקני ג'מבורי לילדים, דוכני אוכל ושתייה. התמקמנו ממש בשורה הראשונה, בתצפית הכי טובה, שמשקיפה על הגשר כדי שלא יסתירו לנו ובשעה 21:00 החלה החזרה הגנרלית - זיקוקים מהגשר של כ- 10 דקות – יותר בשביל שהילדים ייהנו לפני שהולכים לישון. בשעה 24:00 המופע האמיתי החל - כל השמים התעוררו לחיים במופע זיקוקים גרנדיוזי, שסחף את כל האנשים ונמשך כ-20 דקות ברציפות. היה מאוד מרגש.
במהלך השבוע בסידני ביקרנו במקומות הבאים:
• גן החיות Taronga Zoo - הגן מאוד נחמד עם מגוון רב של חיות, אבל את החיות האוסטרליות (קנגורו, קואלה, וומבאט) פגשנו בטבע בהמשך הטיול והגן מומלץ, בעיקר בשל הנופים המרהיבים של סידני הנשקפים ממנו – רואים את הגשר, בנין האופרה והנמל בצורה הכי ברורה שיש. הג'ירפות והפילים, ממוקמים ממש מול הנוף של סידני, וזה מראה מלבב.
• סיבוב חופים – יש מסלול הליכה מומלץ שמתחיל ב-Bondi Beach ונגמר ב-Cooge Beach ובדרך עוברים במספר מפרצים יפהפיים, כשבכל מפרץ כזה עשינו עצירה להשתכשכות במים. כמעט בכל חוף ישנה מעין בריכה מלאכותית עם מי ים הצמודה לים.
• הרוקס – טיילנו קצת בסמטאות היפות, חצינו את הגשר ומשם הלכנו ללונה פארק הצמוד – הכניסה בחינם ומשלמים על כל מתקן בנפרד או קונים כרטיס חופשי לכל המתקנים שעולה 45 דולר. הילדים משלמים לפי הגובה שלהם – נעמה כמובן לא שילמה, אבל היתה מורשית לעלות על שני מתקנים (קרוסלה וגלגל ענק). הלונה פארק מאוד נחמד – יש בו רכבת הרים, מכוניות מתנגשות, עכביש מסתובב, ספינת פיראטים שמסתובבת ב-360 מעלות, מגלשות שבסופם גם בריכה ועוד מתקני ילדים.
• חוף מנלי Manly Beach - ירדנו מהמעבורת למדרחוב הומה אדם שמוביל לחוף יפה, הלכנו לאורך הטיילת והגענו לחוף קטן, הממוקם במפרץ קסום בשם Shelly Beach ושם בילינו את מרבית היום.
ביומנו האחרון בסידני קיבלנו את הקראוון והתחלנו במסע.
המקום הראשון במסענו הוא אזור שנקרא Blue Mountains, שנמצא כשעה וחצי מערבה מסידני. אזור פסטורלי של יערות וצוקים מרשימים ויפים, כשההרים מרחוק נצבעים בכחול באור היום. עשינו טיול רגלי קצר מנקודת התצפית בעיר המרכזית - Katoomba עד לשלושה סלעים/צוקים ענקיים צמודים זה לזה באמצע העמק, שנקראים Three sisters. יורדים אליהם ב-100 מדרגות והתצפית גם משם מרהיבה. ביקרנו גם במערות באזור הנקראות Jenolan Caves – המראה בפנים היה פשוט יפהפה, כשחלק מהקריסטלים ונטיפים הוארו בתאורה צבעונית, שצבעה אותם בשלל צבעים. אני חושב שזו הפעם הראשונה שראיתי משהו מלאכותי שהתאים כל כך לדבר טבעי. בתוך המערה היו כל מיני צורות של הנטיפים – וילונות או חיות כמו כבשה ודרקון. מההרים שמנו פעמינו סוף סוף אל החופים מדרום לסידני. יש לציין, שלהבדיל מחופי מזרח אוסטרליה, חופים אלה שקטים יותר ומבודדים, אפילו שהיינו בתקופת השיא של חופשת חג המולד.
החופים שהכי אהבנו ברצועת חוף זו הם:
• החוף המומלץ ביותר בכל הרצועה הארוכה דרומה הוא ללא ספק Pebbly Beach, בו יש אתר קמפינג בסיסי בתשלום. מיד כשהגענו ראינו עשרות קנגורו מתרוצצים להם בחוף והתלהבנו והתרגשנו כמו הבנות שלנו. כשהלכנו לשלם עבור הקמפינג ראינו את בעל המקום מאכיל את הקנגורו בעשב, אז הצטרפנו אליו. הוא הוציא שקית של גרעינים ובשניה אחת, מכל העצים מסביב, כאילו רק חיכו לסימן, הגיעו עשרות תוכים צבעוניים. זה היה אחד הדברים היפים שראיתי – עשרות תוכים מפצחים גרעינים בסמוך לעשרות קנגורו. האכלנו אותם בגרעינים גם מידינו. היתה שם גם אמא קנגורו עם התינוק שלה בכיס - ליטפנו אותם ושמחנו לראות שהם נענו ולא ברחו (זה אחד המקומות היחידים בהם היינו, שהקנגורו איפשרו לנו ללטף אותם בטבע. בשאר המקומות הם בורחים ברגע שמתקרבים). גם ראינו, בסמוך לקרוואן, לטאה ענקית חוצה את השביל תוך הוצאת הלשון. זה הקסם של אוסטרליה – החיות המיוחדות ואיך שהן מסתובבות להן בטבע בין האנשים. לא צריך ללכת לגן חיות כדי לראות אותן. אחר הצהריים הגיעו עננים משום מקום והתחיל לטפטף. ופתאום, הופיעו שתי קשתות ענקיות מהצוקים שבצידי החוף ועיטרו את השמים. בדמדומי הערב השמים נצבעו באדום והקנגורו יצאו ללקט להם אוכל בסמוך לחוף. שתינו לנו בירות בנחת ופשוט התמוגגנו. ללא ספק, אחד החופים המיוחדים שהיינו ונהיה בהם. גם בחוף הצמוד Depot beach ישנו קמפינג מצוין וחוף יפה וגם שם הקנגורו מסתובבים חופשי לאורך כל היום.
• נלסון ביץ' Nelson Beach ב-Mimosa Rocks National Park – בפארק ישנן לגונות ומסלול הליכה קצר לנקודת תצפית שנקראת Wajurda point, המשקיפה על החוף היפהפה Nelson Beach. בצמוד לחוף יש לגונה, שמימיה זורמים אל הים ואפשר לטבול במי הלגונה השקטים או בחוף הגלי. כששוחים בנקודת החיבור של הלגונה והים – יש זרם שסוחף אותך לים וזה מלהיב – אתה שוכב על הגב והמים סוחפים אותך למקום אחר.
• Salmon Rocks Beach ב–Cape Conran Coastal Park. חוף יפהפה עם מים שקטים וצלולים – כמו בריכה. החוף היה מבודד לגמרי, כאילו חיכה רק לנו. מזג האויר באוסטרליה הפכפך גם בקיץ והיו ימים רבים של גשם, שמנעו מאיתנו ליהנות מהחופים ובמקרים כאלה היינו מחכים עד יעבור זעם או שהיינו ממשיכים הלאה ועוברים ל-Inland (פנים הארץ).
שני מקומות ראויים לציון הם:
• ה-Kangaroo Valley - זהו עמק ירוק ומקסים מוקף הרים. התחושה הראשונה היתה שחזרנו לניו-זילנד, אלמלא הקנגורו שהזכירו לנו שאנחנו באוסטרליה. חנינו בלילה ליד אגם יפה ולמחרת הסתובבנו בחנויות של העיירה שמוכרות בעיקר דברי עץ.
• יעד נוסף מומלץ - Kosciusko National Park. פארק מיוער שבחלקיו ניכרים סימני השריפה הגדולה שפקדה את האזור לפני שבע שנים. הפארק עצמו היה מאוד מאכזב. ציפינו לנופים יפים ומיוחדים יותר וכנראה שעדיף לבקר בו בחודשי החורף, כשהוא מתכסה בשלג. מי שבכל מקרה מתכוון לבקר בו בקיץ, יש קמפינג מצוין (Tom Groggin שמו), הנמצא כחצי שעה מהעיירה המרכזית Thredbo ובו מסתובבים עשרות קנגורו, ומבחינתנו רק בשביל זה היה שווה להגיע לשם. אין כמו להתעורר בבוקר, להוציא את ערכת הפיקניק ולאכול ארוחת בוקר כשכל הקנגורו מתגודדים סביבך.
Wilsons Promontory National Park - זהו פארק ענק, שממוקם כשעתיים וחצי ממלבורן בנקודה הדרומית ביותר באוסטרליה (חוץ מהאי טזמניה). שמענו המלצות רבות על המקום וחיכינו להגיע לשם, כשחופשת הקיץ של האוסטרלים תסתיים, על מנת שלא יהיה לנו שם צפוף (בתקופת החופשים חובה להזמין מקום מראש ויש הגרלה על כל חלקה פנויה). בכלל, האוסטרלים מאוד אוהבים קמפינגים והם עושים רושם של מומחים בזה. כל משפחה מצוידת בקראוון נגרר או בעגלה נגררת לרכב ועליה הם מעמיסים חצי בית – אוהלים ענקיים, ציליות להגנה מהשמש ו/או מהגשם, מחצלות, שולחנות וכסאות וכמובן, אי אפשר בלי – ברביקיו נייד מגז (לא תראו אותם מנפנפים, חלילה). ואת כל זה הם מרכיבים תוך דקות, אפילו בלילה. חשבנו שנהיה ב-Wilsons יומיים-שלושה, אבל בסוף מצאנו את עצמנו שוהים במקום שבוע שלם בלי להרגיש בכלל. הקמפינג הוא בתשלום, אבל המקום שווה כל אגורה. אתר הקמפינג נמצא בלב הפארק והוא מעין עיר קטנה – יש בו מכולת, מרכז מידע, בית קפה ואפילו בית קולנוע פתוח (תחת כיפת השמיים). הוא מוקף ביערות ומסביבו עובר נהר שעל שמו הוא נקרא Tidal River. הקמפינג נמצא על חוף הים (Norman Beach), ולצידו חופים נוספים יפהפיים ובתוליים. באתר 480 חלקות קמפינג ולאחר סיבוב הכרות קצר מצאנו את הפינה המושלמת בשבילנו – קרוב לחוף כדי שחלילה לא נצטרך ללכת הרבה, בין העצים מיקמנו את הערסל וצמוד לקראוון ברז מים עם מקום לרוקן את המים מהקראוון – מושלם! רוב הזמן פשוט הסתלבטנו – קראנו ספרים, בישלנו, האכלנו את התוכים סביבנו והילדות התרוצצו סביב, ובכל יום עשינו איזה טיול קצר באזור. ביום הראשון עשינו הכרות עם החוף הצמוד לנו וטיילנו לאורכו. למחרת, טיילנו סביב המחנה במסלול שנקרא Loo Errn Track – טיול קליל ונחמד לאורך הנהר, שמימיו חומים בשל חומר שמופרש מהצמחים (כמו שקית תה במים), חוצים גשר ועוברים ליד סלעים ענקיים שאחד מהם נראה כמו לוויתן.
ביום השלישי עשינו טיול רגלי של כ-40 דקות בתוך היער שמוביל לחוף ים Squeaky Beach. יעל ונעמה ירדו אל החוף הלבן ואני ונגה המשכנו לנקודת תצפית (Pillar Point), המשקיפה על החופים Norman ו-Squeaky. בדרך עצר אותנו נחש עבה בשר וקצר ואני ונגה מיד קפאנו במקום ונתנו לו להמשיך בדרכו. המקום ידוע במספר הרב של הנחשים בו, חלקם ארסיים, אבל פשוט צריך לפקוח עיניים. אומרים שהם לא מתקרבים למקום רועש, אז לנו אין מה לדאוג – תמיד רועש אצלנו. ביום הרביעי מזג האויר התהפך ונהיה קצת קריר מדי בשביל להיכנס לים וטפטף מדי פעם אז החלטנו להזיז קצת את הקראוון. השארנו את הערסל והכיסאות במקום כדי שלא ייתפסו לנו את המקום ונסענו לאזור בפארק, שבו אמרו לנו שניתן לראות קנגורו. מצאנו את המקום לפי הסימנים שנתנו לנו (אין שילוט) וחנינו את הרכב ליד שדה נטוש. חצינו אותו וחורשת עצים והיינו קצת סקפטים שנצליח לראות קנגורו, אבל אז נפרש לפנינו שדה ירוק ענק מלא בעשרות קנגורו – מחזה מרהיב! היינו שם לבדנו עם כל הקנגורו וצפינו בהם בסביבתם הטבעית. כל פעם שהתקרבנו הם החלו לקפץ ולהתרחק, אבל זה היה כל כך יפה לראות אותם קופצים בקבוצות.
ביום החמישי מזג האויר לא השתנה, אז העברנו את כל הבוקר והצהריים במחנה – יעל ונגה הכינו כדורי שוקולד, נעמה שיחקה עם הילד של השכנים ואני קראתי ספר בערסל. לקראת 16:00 החלטתי שמתחשק לי לחלץ עצמות, אז טיפסתי את ההר הגבוה בפארק (כ-600 מטרים), טיפוס בן שעה לא קשה במיוחד ל-Mt. Oberon. מהפסגה רואים ב- 360 מעלות את כל הפארק, כולל ארבעת החופים, אזור המחנה והנהר והאיים הנמצאים מול החופים. למחרת, החל הבוקר בגשם שלא הפסיק לרדת אז החלטנו לעזוב את הפארק. קצת השתהנו ואז כאילו בהזמנה השמש הופיעה וכמעט לא היה זכר לעננים. אז מיד נסענו לחוף השלישי – Picnic Beach - חוף יפהפה בין שני צוקים. העברנו שם את מרבית היום. ככה זה אוסטרליה – בכל רגע נתון מזג האויר משתנה מקצה לקצה. בערב הלכנו לצפות בשקיעה מחוף Whiskey Beach (כן, איזה שמות נותנים פה לחופים...).
היו איתנו עוד כעשרה אנשים שבאו לצפות במחזה המרהיב הזה. ללא ספק, אחת השקיעות היפות שראיתי בחיי, על רקע החוף הבתולי הקטן, שגם הוא תחום בין סלעים ענקיים. כשחזרנו למחנה בחושך ולמרות שלא נסעתי מהר, קפץ לי לבין הגלגלים קנגורו חסר מזל, ובכך מצא את מותו. לא היתה לי אפשרות לעצור והמשכתי בנסיעה מדוכא וממורמר. שיחזרתי את הרגע הזה שוב ושוב בראשי עד שהבנתי שלא יכולתי למנוע את התאונה המצערת הזו וזה קצת הרגיע אותי. זה ידוע שבלילה הם קופצים אל אורות המכוניות בכביש והרבה פעמים ראינו גופות שלהם בצידי הכביש, בדיוק כמו שבארץ רואים גופות חתולים. שתינו יין מחוץ לקראוון כדי להירגע קצת ולפתע נשמע רעש מבין העצים ומשם יצאה החיה המדהימה שנקראת Wombat. היא נראית כמו עכבר ענק בגודל של חזיר עם פנים חמודות ומתוקות. זו חיית לילה שניסינו לראות מתחילת הטיול ולא הצלחנו. והנה, היא מתקרבת אל יעל ומרחרחת לה את הרגלים. הוא היה כזה חמוד שיעל, במקום לקפוץ על השולחן ולצעוק "עכבר", מיד הושיטה את ידה כדי ללטפו, אבל אז הוא נסוג באלגנטיות והמשיך במסעו לחיפוש מזון. ביום השביעי לשהותנו בפארק חזרנו לחוף שהיינו בליל אמש Whisky Beach, היה יום יפה אז טבלנו קצת במים השקטים והצלולים ונפרדנו לשלום מהפארק. במבט לאחור ניתן לומר שזהו ללא ספק אחד המקומות הקסומים ביותר שעברנו בהם במסענו באוסטרליה.
Phillip Island - אי קטן, הנמצא כשעה וחצי ממלבורן ובו מושבת הפינגווינים הגדולה באוסטרליה. לפני חציית הגשר, שמוביל אל האי, צפינו בהאכלת שקנאים שנערכת כל יום בצהריים בכפר San Remo. הרבה אנשים התגודדו סביב כאילו צפו בפלא, אבל זה אכן מרשים לראות את הציפור הענקית הזו מכניסה דג שלם לשק שלה ואז בולעת אותו, בלי ללעוס. וזו לא רק ציפור אחת – התגודדו שם כ-15 שקנאים ביחד ורבו על כל דג. חצינו את הגשר לאי והעברנו את היום בחוף הים בציפייה לערב – אז יחל "מצעד הפינגווינים" – בכל ערב עם השקיעה יוצאים מאות פינגווינים מהים וחוזרים אל הקינים שלהם במעין מצעד. הכניסה עלתה 40 דולר לשנינו (הבנות לא שילמו כמובן) והלכנו לתפוס מקומות ישיבה במין אמפיתיאטרון, שצופה אל הים וחיכינו בסבלנות. קצת אחרי השעה 21:00 בערב הם התחילו לצוץ. זה התחיל בקבוצות של עשרות וזה די הזכיר לי את הפלישה לנורמנדי. קבוצות קבוצות הם החלו לדלג לעבר הסלעים שעל החוף. שם הם נעצרו למנוחה ומדי פעם שניים-שלושה יצאו לבדוק את השטח וחזרו חזרה. ואז הם יצאו כולם לכיוון החוף ולצמחיה, שם נמצאים הקינים שלהם. משם עברנו לתצפית מהגשר שנמצא מעל השבילים המובילים אל הקינים שלהם וראינו אותם ממש מטרים ספורים מאיתנו – וזה היה מדהים! זה היה כל כך מרתק ללוות אותם, לשמוע את הציוצים שלהם ובעיקר לראות את ההליכה המבדרת שלהם. יש להם מעין שמחת חיים טבעית. היה לנו ממש קשה לעזוב את המקום ונשארנו די אחרונים.
מלבורן היא עיר מקסימה ומאוד נוחה לטיול, להבדיל מסידני – המרכז מאוד קטן ויש אוטובוס תיירים בחינם, שעובר בכל הנקודות המרכזיות של העיר וניתן לרדת ולעלות מתי שרוצים. בעיר שלל מסעדות ופאבים בכל פינה. ראויה לציון השכונה St.Kilda, הנמצאת על החוף ובה הרבה צעירים וצעירות. לא צריך ללכת לתצוגת אופנה – מספיק להיות בחוף. על החוף פועל פאב הומה אדם ובו מוסיקה חיה ואוירה קלילה.
ה-"Great Ocean Road" - דרך נופית יפהפיה, שעוברת בצמוד לאוקיינוס. בדרך עוברים בין עיירות קטנות ויפות על הים, ובכל מקום אפשר לעצור ולטבול במפרצים הקטנים ולטבול במים, או סתם ליהנות מהנוף ומהאווירה הטובה ששוררת שם.
המקומות הראויים לציון:
• בעיירה Anglesea יש נקודת תצפית יפה למרגלות מגדלור.
• בעייירה Lorne יש אגם, שצמוד לים ועל גדותיו בית קפה נחמד המשקיף עליהם.
• ב-Kennet River ניתן לצפות בדובי קואלה על העצים (איקליפטוסים). אמרו לנו שהם בטח יישנו כי הם ישנים בממוצע כ-19 שעות ביממה, ובאמת כשהגענו ראינו מספר דובים מנמנמים. היה שם אפילו דב שהתכרבל לו על הענף התחתון של העץ, הצלחנו להגיע אליו וללטפו בעודו ישן, אבל אז נגה השמיעה קריאת צהלה והדב התעורר והסתכל עלינו. בטח אמר לעצמו "מי זה לעזאזל מלטף אותי, אה, זה אתם" ואז המשיך במנוחתו. המשכנו לטייל בשדרת האיקליפטוסים וראינו כמה דובי קואלה ערים. אחד מהם ישב על עץ נמוך. ישר טיפסתי על פח זבל שהיה במקום והגעתי אליו פנים מול פנים. הוא החזיק לי את היד ואני הסתכלתי לו בלבן של העיניים... הוא נתן לי ולנגה ללטף אותו וזה היה רגע מאוד מיוחד. אין כמו לראות את החיות המיוחדות הללו בסביבתן הטבעית. בימים הקרובים ראינו אותם בעוד כמה מקומות באזור ובכל פעם התרגשנו מחדש.
• שני קמפינגים מומלצים ובחינם לאורך הדרך מצאנו ב-Skenes Creek, על נהר בסמוך לחוף הים, ובחוף Johanna Beach, אף הוא על חוף הים עם מדשאות ודיונות חול בחוף.
• בעיירה Apollo Bay יש נקודת תצפית מקסימה בשם Marriners lookout, המשקיפה על העיירה וסביבותיה.
• 12 השליחים (The Twelve Apostles) - אלה צוקים, שהופרדו עם השנים מהיבשה (מהגלים והרוח) ונותרו עומדים על תילם בתוך הים בצורתם הייחודית. זה מראה מדהים שלא רואים כל יום.
• "חוף הספינות הטרופות" (Loch Ard Gorge) – אתר יפהפה, ובו מסלולי הליכה קצרים לנקודות תצפית שונות על הים ותצורות מיוחדות של צוקים וסלעים בים. אתרים נוספים הם – The Arch, London Bridge (למרות שהוא כבר לא נראה כזה כי אחת הקשתות מ"הגשר" נפלה בתחילת שנות ה-90, אך השם נותר על כנו), The Grotto ו-Bay of Islands.
מסכמים חלק ראשון של הטיול בקרוואן
לסיכום, חלק זה של אוסטרליה, מלבד הגרייט אושן רואד, הינו פחות מתוייר ולכן מתאים במיוחד לאלו המחפשים שקט וחופים מבודדים.
לדעתי, מומלץ מאוד לעשות מסלול זה, ואת אוסטרליה בכלל, בקראוון כי כך ניתן להנות יותר מהדרך והוא מאפשר ספונטניות בבחירת המסלול ואפשרות להישאר זמן רב יותר במקום שאוהבים. ובטח כשמטיילים עם ילדים - הקראוון מעניק ביתיות, יציבות ובטחון, יש שירותים ומקלחת צמודה עם מים חמים, לא צריך להתעסק כל הזמן באריזות של המזוודות וזו חוויה בפני עצמה.
לכל אורך הדרך אתרי קמפינג רבים, אבל אנחנו נמנענו מלהיכנס לאלה בתשלום (מלבד הפארקים הלאומיים בהם משלמים סכום סימלי) - גם כדי לחסוך בעלויות וגם כי פשוט אין בכך צורך היות והקראוון מספק לך את כל הצרכים (ממלאים מים בתחנות דלק, מרוקנים שירותים ומים בתחנות מיוחדות הפזורות לאורך הדרך, המים למקלחת מתחממים על ידי גז והתאורה והמקרר מופעלים באמצעות סוללת הרכב שמוטענת עם כל נסיעה).
למי שאכן מתכוון לנהוג כמונו, מומלץ ביותר לקנות מטען למכשירי חשמל המתחבר למצת הרכב (ומתאים למחשב נייד, פלאפון ומצלמה) וספר קמפינג "Camps 5 Australia Wide" ובו מפות דרכים מפורטות של כל אחד ממחוזות אוסטרליה עם כל אתרי הקמפינג הזולים ובחינם לאורך הדרך (וגם נקודות הריקון של המים והשירותים). ספר זה היה עבורנו כתנ"ך ושימש אותנו רבות ובזכותו הגענו למקומות מיוחדים שרק מקומיים שהו בהם.
South West Rocks - עיירה קטנה ומקסימה, מוקפת במרחבים ירוקים וחופים יפים. את הביקור בעיירה התחלנו בתצפית יפהפיה ממגדלור, הנמצא על הר ומשקיף על החופים המרהיבים במקום. עצרנו שם לפיקניק, אחרי שהצטיידנו בפאי משובח ממאפיה מומלצת ועטורת פרסים בשם "Fredo Pies". בעיירה פארק מקסים עם גן שעשועים, כשעשרות קנגורו מקפצים סביבנו. יש שם קמפינג במיקום מעולה, במיוחד השורה הראשונה על החוף, אבל אנחנו העדפנו לחסוך את הכסף ולחנות בחינם לצד הנהר שחוצה את העיירה. Yuraygir National Park - קמפינג בשם Illaro - בסיסי, אבל במיקום מנצח המשקיף על החוף, עם דשא, מעט אנשים ולטאות ענקיות. מומלץ!
ביירון ביי Byron Bay - מהעיירה עצמה קצת התאכזבנו כי היא מאוד מתויירת וממוסחרת וכנראה שאיבדה מקיסמה במהלך השנים, אבל החוף יפה ויש תצפית מרהיבה מהמיגדלור ב- Cape Byron (הנקודה המזרחית ביותר באוסטרליה).
האזור עצמו מאוד יפה ושווה ביקור. אציין כמה מקומות:
• Nimbin - כשעה וחצי מביירון ביי. מקום שנזכר בנשימה אחת עם שלום, אהבה וסקס. נשמע לכם מוכר? אז ככה: בשנות ה-70 נערך פסטיבל מוסיקה במקום והרבה מהצעירים שהגיעו לשם הרגישו שמשהו מיוחד מורגש באויר (וזה לא רק ענני העשן הרבים שהיו במקום). הם חשו שיוכלו ליצור שינוי, להתרחק מחיי הלחץ של העיר והמרדף אחר הכסף. כך נבנתה מעין קומונה קטנה של אנשים, שיצרו ביחד עיירה קיבוצית, שכולם בה יוצרים בשביל כולם. העניין העיקרי הוא ברחובה המרכזי, המלא בחנויות מיוחדות. שווה ביקור במיוחד הוא המוזיאון ההזוי משהו על תולדות נימבין.
• משם ממשיכים לאגם ב- Lennox Heads - מימיו אדומים מעצי התה שלגדותיו, מים חמימים ונעימים. Brunswick heads היא עיירה שקטה, סמוכה לביירון ביי. יש בה חוף רחצה נחמד, על טהרת המקומיים בלבד והפלאפל והחומוס הכי טובים באזור, שייך לבחור ישראלי בשם Yammi. השוק בעיירה Bangalow - שוק ססגוני עם אוירה מיוחדת. לקראת סוף פעילות השוק התאספו נגני דרבוקות וגיטרות ואנשים התגודדו סביב והחלו לרקוד.
• Mt. Warning – זהו ההר הגבוה באזור, ממנו ניתן לצפות בקרן האור הראשונה באוסטרליה, שכן הוא מתצפת על הנקודה המזרחית ביותר. על ההר טיפסתי עם חבר אוסטרלי בשם סטיוארט, אותו הכרנו עם אשתו והילדה עוד בטיולנו בניו-זילנד. הם הזמינו אותנו לבקרם כשנגיע לאוסטרליה וכך עשינו. הם אירחו אותנו למופת בביתם שב- Cabarita Beach (כ-30 דקות מביירון ביי) ולקחו אותנו לטיולים באזור. השכמנו קום כדי לצפות בזריחה מפסגת ההר. הטיפוס עצמו עובר בתוך יער גשם, שהיה מאוד שקט וחשוך. הצטיידנו בפנסי ראש ולאחר שעה וחצי של טיפוס הגענו לפסגה. חיכינו עד שהשמש הואילה בטובה להופיע, הצבעים היו יפים אבל ממש לפני שהחלה לעלות, הגיע ענן וכיסה את כל האזור. הוא גם הצדיק את אחד מכינויי ההר "The Cloud Catcher". היתה אוירה של אכזבה וכל האנשים שטיפסו איתנו עזבו ורק אני וסטוארט החלטנו לחכות, למרות הרוח המקפיאה שנשבה שם בפסגה. לבסוף, הסבלנות השתלמה לנו – השמש הפציעה מבעד לענן וגילתה לנו בכל פעם רובד אחר של הנוף – העמק הירקרק, הנהר הזורם אל הים ומתפתל לו כנחש, ואפילו ראינו מרחוק את המגדלים הענקים של Surfers Paradise, בהם ביקרנו ביום למחרת (גם כן לנקודת תצפית מה- Q Deck). זה היה רגע קסום, במיוחד כשכל פעם הגיע ענן וכיסה מקום אחר. כך הסתובבנו במעגלים סביב הפסגה ובכל פעם תצפתנו על מקום אחר. זה היה כאילו ההר מקציב לנו זמן מוגבל לתצפיות ממנו.
• אני ממליץ גם להתנסות בחוויית הגלישה ואין מקום מתאים יותר להתחיל מאשר באוסטרליה. אני עשיתי זאת עם ג'ים, אוסטרלי מקומי שפגשתי. ג'ים הביא איתו גלשן ארוך ונתן לי חליפת גלישה שמונעת פצעים מהשפשוף בגלשן. הוא הסביר לי איך עומדים על הגלשן ובכל פעם שהגיע גל טוב הוא זרק את הגלשן ואני הייתי צריך לעמוד עליו. מתוך 15 ניסיונות הצלחתי 5 פעמים לעמוד יציב למשך מספר שניות. זו היתה חוויה מדהימה.
בהמשך ביקרנו גם ב-Gold Coast - אזור המאופיין בגורדי שחקים על החוף ומושך אליו צעירים וגולשים המעוניינים בחיי לילה. לא היינו ממליצים להגיע לשם במיוחד, אבל מי שמגיע לשם או עובר במקום, מומלץ להגיע לשמורת חיות בשם Currumbin Bird Sanctuary, בה מתקיימת האכלת תוכים בחינם (מומלץ לברר שעות הפעילות). המתנדבים של המקום מחלקים צלחות עם נוזל מיוחד, מעין נקטר של הפרי, אותו התוכים מאוד אוהבים. החזקנו את הצלחות בידיים ופתאום - עשרות תוכים החלו לטפס עלינו בכל מקום! על הידיים, כתפיים, רגליים, ראש, איפה לא... זה היה פשוט מדהים.
Noosa Heads - Sunshine Coast - העיירה והחופים בה יפהפיים ובמרכזה עובר נהר. הגלים שם הם משהו מיוחד: אחידים וארוכים ואפשר לתפוס עליהם גלים בכיף, גם עם הבאגי בורד החובבני שלי. לנהר היינו מגיעים בדרך כלל אחר הצהריים - הבנות היו משחקות שם בגן השעשועים הצמוד ומשתכשכות במים בזמן שאנחנו בישלנו ארוחת ערב.
אזור הררי וירוק הצמוד ל- Sunshine Coast הוא GlassHouse Mountains National Park - פארק יפהפה, בו פזורים הרים וולקנים בצורות וגבהים שונים, כשביניהם עמקים והכל ירוק ועשיר בצמחיה. בית הקפה, הסמוך לתצפית, מומלץ בשל מיקומו מעל העמק הירוק, מול הנוף היפה כשלמרגלותיו עשרות קנגורו מקפצים.
משם נסענו לכפר Montville, כשכל הדרך לא הפסיק לרדת גשם והיה מעורפל ואפרורי לחלוטין. לא ויתרנו על שופינג במקום ובלילה חנינו בפארק סמוך לשירותים ציבוריים שהיתה בו סככה. למחרת הגשם פסק והכל התבהר. נסענו לאגם סמוך בשם Lake Baroon, שלמרגלותיו מפל עם זרימה אדירה של מים. משם עשינו סיבוב בין הכפרים המקומיים, עברנו בשני מפלים ועצרנו בפארק (Mary Cairn Cross Park), שבו יער גשם עם עצים ענקיים ומיוחדים ועשינו בו טיול של כחצי שעה במסלול היקפי. סמוך לכניסה לפארק יש תצפית נוף מרהיבה על שרשרת ההרים.
פרייזר איילנד Fraser Island – אי החולות הגדול בעולם. יש אפשרות לצאת לטיול באי או מהעיירה Rainbow Beach או מהעיר Harvey Bay. אני ממליץ על העיירה Rainbow Beach כי נעים יותר לשהות בה במידה וצריך לחכות מספר ימים עד שמזג האויר ישתפר. מה גם שיש מה לראות בסביבתה וישנן, בסמוך, חלקות קמפינג זולות ובסיסיות הצמודות לים.
לאי לא ניתן להגיע עם הקראוון, רק עם ג'יפ 4*4, אז בדקנו בעיירה את האפשרות לצאת לטיול מאורגן או לשכור ג'יפ עצמאית. אנחנו בחרנו בטיול מאורגן של יומיים של חברת "Fraser Explorer", עם קבוצה של כ-16 אנשים עם מדריך, שינה במלון/מוטל כשכל הארוחות כלולות. לשם שינוי שמישהו ידאג לנו.
חיכינו ב- Rainbow Beach יומיים כדי שמזג האוויר ישתפר ונוכל ליהנות מהאי, ובינתיים נהננו מאינספור קשתות בשמים בשל מזג האוויר המוזר שהיה שם - חם ושמש ופתאום גשם לשתי דקות ושוב שמש וגשם... גם ניסינו לראות שקיעה מדיונת חול, הנמצאת על גבעה מעל העיירה ומשקיפה על החוף ועל הצוקים הצבעוניים שעל שמם נקראת העיירה (Carlo Sandblow), אבל קצת פיספסנו. חשבנו שנספיק לאכול קודם ארוחת ערב אבל אז גילינו שהשמש מתחילה לשקוע, אז מייד הכנסתי את נעמה למנשא, ועוד לפני שהספקנו לעכל את האוכל התחלנו לרוץ במעלה הגבעה המיוערת במשך כ-10 דקות. כשהגענו לבסוף, מתנשפים, ראינו שהשמש לא חיכתה לנו, אבל עדיין היה אור ונהנו מהנוף. ואז, בשניה, עננים כיסו את השמיים והחל לרדת גשם, כך ששוב היינו צריכים לרוץ. לפחות הגשם התחשב בנו והתחזק רק כשהגענו כבר לקראוון. אחרי יומיים יצאנו לטיול באי.
אלה היו יומיים חלומיים - מזג האויר היה מצויין, נופים יפהפיים, החדר במלון היה מצויין והארוחות היו מפנקות. גם המדריך והקבוצה לא איכזבו.
ביום הראשון עשינו מסלול קצר ביער גשם ומשם נסענו לאורך החוף. גם הנסיעה עצמה היתה מגניבה - על החול והים עצמו והבנות נהנו מהקפיצות הרבות. בדרך עצרנו ליד שרידי ספינה טרופה, ראינו צוקי חול צבעוניים ועלינו לנקודת תצפית שנקראת Indian Head וממנה ראינו נופים יפים של האי. לבסוף עצרנו להשתכשך בנחל שנשפך אל הים (Eli Creek), חזרנו למלון ונהנו מארוחת ערב בסגנון מקסיקני.
למחרת היה הדבר האמיתי. יצאנו ראשונים מבין כל הקבוצות והגענו לאגם מקנזי המדהים - מעולם לא ראיתי אגם כה יפה. צבע המים טורקיז וכחול, מים צלולים ומסביב חולות לבנים ועצים ירוקים. היינו שם שעתיים, יותר מכל קבוצה אחרת ונהנו מכל רגע. בקושי יצאנו מהמים החמים. בדרך לאוטובוס ראינו לטאה ענקית ודינגו. טוב, אותם ראינו לאורך כל הטיול באי. משם חזרנו למלון לארוחת צהרים ומיד אחרי נסענו לאגם וואבי המיוחד. את הדרך לאגם עשינו בהליכה של כ-50 דקות, אבל זה היה שווה את המאמץ - האגם בצבע ירקרק, כשמסביבו דיונת חול גבוהה, שניתן לטפס עליה ולהבין את הקסם של האי. התענגנו על כל רגע במקום, ונראה שגם הבנות הבינו שהן נמצאות במקום מיוחד.
ארלי ביץ' Airlie Beach - עיירה קטנטנה, הנמצאת על חוף הים. יש בה רחוב אחד מרכזי שבו כל המסעדות, חנויות וחברות טיולים והאוירה שם צעירה מאוד. צמוד לחוף בנו לגונה מלאכותית מוקפת בדשא, עצי דקל וקוקוס ויש אפילו חול ים. בערב חנינו ברחוב ללא מוצא בשכונה שנמצאת בבניה ולא היו מסביבנו בתים או אנשים - רק שדה פתוח ירוק עם הרים מסביב, פרות רועות באחו וציפורים מצייצות. המיקום היה מושלם והיווה אתנחתא מושלמת מהיום. רק לשבת שם ולהאזין לטבע - לא צריך יותר מזה. מהעיירה יוצאים לשייט באיים באזור שנקרא Whitsunday Islands. במקור רצינו לעשות שייט של מספר ימים על אונייה שעוברת בין מספר איים, אבל אף ספינה לא היתה מוכנה לקחת עליה ילדים מתחת לגיל 5, אז נאלצנו להסתפק בשייט יומי. היה יום מאוד מהנה - השייט עבר בין שלושה איים, כשבכל אחד מהם היתה עצירה של כשעתיים. מהחוף הראשון שנקרא Whiteheaven Beach קצת התאכזבנו. מדובר בחוף שנחשב לאחד היפים בעולם, אבל כנראה בגלל הציקלון, שתקף את האיזור כשבוע לפני, נותרה רק פיסה צרה של חול, אבל עדיין הצבעים של המים היו יפים, גם אם הם לא היו ממש צלולים.
באי השני Hook Island עשינו עצירה לשנירקול. לא ראינו דגים בצלילה עצמה, רק כשזרקנו אוכל לדגים מהמזח, אבל המקום היה יפהפה. היתה שם בריכה צמודה לחוף, ממנה השקפנו על הים. באי השלישי DayDream Island היתה בריכה מלאכותית עם כרישים וסטינג ריי ולבסוף קינחנו, איך לא, בקנגורו מיוחד במינו שצבעו לבן-אפור.
העיר טאונסוויל Townsville - האמת היא שלא ציפינו להרבה מהעיר הזאת, אבל בסוף מצאנו את עצמנו נשארים שם שלושה לילות. הטיילת של העיר על גדות הים ארוכה ויפה ויש בה שלל פעילויות לילדים ולמבוגרים. על הטיילת יש גן שעשועים עם מים - כמו פארק מים רק בחינם, כשמכל חור ופינה זורמים מים. יש שם מגלשת מים ודלי שמתמלא מים ונשפך על כולם ומסביב מדשאות ופינות ברביקיו. ואם זה לא מספיק אז בהמשך הטיילת יש לגונה מלאכותית ממי ים, שאפשר לשחות בה ולצידה יש אומגה ארוכה (כ-20 מטר) שכולנו נהננו לגלוש בה. זה היתרון בטיול עם ילדים, שמאפשר לך להתחבר לצד הילדותי שבך וליהנות מדברים שלא היית הולך אליהם כמבוגר לבד.
אל האי מגנטיק איילנד יוצאים במעבורת מ- Townsville. בהתחלה חשבנו לעבור לשם עם הקראוון ולבלות שם מספר ימים, אבל המחיר של המעבורת היה כל כך יקר שויתרנו (250 דולר!). ביררנו גם על אפשרות לישון שם בהוסטל, אבל הכל היה תפוס כי זה יצא בדיוק על ה-Easter. בסוף יצאנו לטיול עצמאי של יום באי - עברנו במעבורת בבוקר וחזרנו בלילה. התחלנו את היום עם מסלול הליכה של כ-2-3 ק"מ במקום שבו אומרים שמרוכזים רוב הקואלות (באי יש את מושבת דובי הקואלה הגדולה באוסטרליה). כשהלכנו על השביל הראשי לא ראינו כלום, אבל כשסטינו מדי פעם לשבילים צדדיים שם ראינו אותם, ביניהם אמא קואלה ותינוק קטן וחמוד שנשענו על העץ זה לצד זה. הרגשנו כמו מדריכי טיולים, כשהפננו בכל פעם מטיילים למקומות שבהם ראינו את הקואלות... ללא ספק מסלול מוצלח, כשבסופו מגיעים לתצפית על האי. לאחר ההליכה לקחנו אוטובוס, שהוביל אותנו לחוף יפהפה Horseshoe Bay. בחוף היתה רשת נגד מדוזות, כך שיכולנו לטבול במים, וכרגיל מדשאות ופינות ברביקיו. כל החוף מלא בעצי קוקוס ועליהם המון תוכים צבעוניים. ראינו איש מאכיל תוכים, אז הצטרפנו - הוצאנו לחם ופתאום מכל העצים הגיעו תוכים וטיפסו עלינו. כך העברנו יום מהנה על החוף. האי הוא מקסים ובקלות אפשר להעביר בו מספר ימים.
Wallamn Falls – המפל הגבוה באוסטרליה. אין מה להכביר במילים - מרשים ביותר! יש בסמוך קמפינג בסיסי ונחמד בקרחת יער. Mission Beach – עיירה קטנטנה ומנומנמת ובה קמפינג מומלץ ביותר בחוף סמוך שנקרא Bingil Bay. זהו ללא ספק אחד החופים היפים ביותר באוסטרליה והמיקום של הקמפינג שמיימי. יער הגשם מגיע ממש עד החוף, שמלא בעצי קוקוס. החוף כמעט ללא אנשים והים שקט ללא גלים. הקמפינג עצמו מאוד קטן ויכול לאכלס רק כ 4-5 קראוונים כך שהוא תמיד שקט ורגוע (חוץ מהבנות שלנו...). לים ניתן להיכנס בחופים סמוכים, בהם יש רשת נגד מדוזות.
סיבה נוספת להגיע לאזור היא ההזדמנות לראות את החיה המופלאה קזואר Cassoary (ניתן לראותה רק באזור זה ובקייפ טריבוליישן). היא מזכירה מאוד בת-יענה, אבל הרבה יותר יפה וצבעונית – נוצות שחורות והראש בצבעים כחול ואדום. התמזל מזלנו וראינו אותה מיד עם הגיענו לחוף חוצה את הכביש בנונשלנטיות.
The Tableland - אזור הררי מוקף ביערות גשם, כפרים חקלאיים ואדמות מעובדות, שדות ירוקים, אגמים ומפלים. תיכננו להיות שם יומיים-שלושה, אבל נשארנו יותר משבוע. יש כל כך הרבה מה לעשות ולראות – מפלים, אגמים, מעיינות חמים, אתר וולקני, שווקים, עצים ענקיים וחיות מיוחדות, כמו למשל Tree Kangaroo, שכשמו כן הוא – קנגורו קטן החי על העצים, אותו ראינו בסמוך ל- Mallanda Falls וה- Platypus. זהו מעין ברוז שטוח עם פה מוזר ששוחה בנהרות.
גולת הכותרת של האזור, לדעתי, הוא האגם Lake Tinaroo והקמפינג שבו חנינו בשם Kauri Creek. קמפינג בסיסי יפה על גדות האגם, מוקף ביערות, שקט ושליו. דבר נוסף שאהבנו באזור הוא דוכני הפירות והירקות, הפזורים לאורך הדרך בהם אין מוכרים, אלא תיבה בלבד עם המחיר המבוקש. המחירים אטרקטיבים כל כך שלא שווה אפילו לחשוב לרמות. הפירות והירקות הם מהמשובחים שיש - פפאיות ומנגו המתוקים ביותר שטעמנו אי פעם, אבוקדו מצוין ואפילו הבננות היו מיוחדות, במיוחד המיובשות.
Cooktown - זו העיירה הראשונה שקפטן קוק המיתולוגי עגן בה באוסטרליה. העיירה כיום כבר לא בשיאה. בשנות הבהלה לזהב (1870 והלאה) היא מנתה כ-30 אלף איש והיום בקושי 2,000 איש (שמתפרנסים בעיקר מדייג). אחת הסיבות, אני מניח, הוא הבידוד של העיירה - מרוחקת כשלוש שעות וחצי מכל עיר אחרת, אין כלום בדרך ורק לפני מספר שנים הדרך נסללה באספלט. בתקופות של גשמים חזקים הדרך נסגרת ואז היא לגמרי מנותקת. העיירה גם מפורסמת במספר הרב של הקרוקודילים, ששורצים בנהר שעובר בתוך העיירה. אין בעיירה יותר מדי מה לעשות: תצפית, מוזיאון וטיול ברחוב הראשי, שנראה כאילו לקוח ממערבון, עם כל הבתים הישנים והברים. רק חסרים הסוסים... מומלץ להגיע אליה עם רכב 4*4, שמאפשר לראות גם את הסביבה (החופים והמפלים שבאזור), מה שמשמש גם כדרך קיצור לקייפ טריבוליישן, במקום לחזור חזרה באותה הדרך, כמו שאנחנו עשינו.
Cape Tribulation - אזור שכולו יער גשם, הנושק לחופים מבודדים ויפים. כדי להגיע לאזור צריך לחצות את נהר הדיינטרי, שורץ התנינים במעבורת שמתפקדת כמו אוטובוס למכוניות (אורך הנהר בסך הכל כ-200 מ'). בדרך לשם גם זכינו שוב לראות אמא קזואר וגוזלה הולכים בצידי הכביש. בערב חנינו בקמפינג של הנשיונל פארק בשם נואה ביץ' - בתוך היער וצמוד לחוף הים.
(לאחר שבועיים חזרנו למקום בלי הקראוון, שכרנו רכב לשבוע, ושהינו בריזורט בשם Crocodilus village, הנמצא בלב יער גשם כשהכל מוקף בעצים טרופיים, חיות וקולות מהטבע. ישנו בביקתה, שהיא למעשה מעין אוהל ענק בלי קירות, אלא רשתות אטומות המחוברות לקורות עץ, עם מרפסת קידמית גדולה המשקיפה אל היער. הבקתות מבודדות ומרוחקות זו מזו ומתוך המיטה אפשר לראות את היער שסביב. מקום מומלץ ביותר. באחד הימים יצאנו לשייט מאורגן של כשעה בנהר כדי לראות תנינים. שטנו בסירה קטנה עם עוד כעשרה אנשים וברגע שראינו את התנין נח על גדות הנהר הבנות צווחו בהתפעלות "וואוו, וואוו" ורק בשביל זה היה שווה השייט הזה, כי אני ויעל כבר ראינו תנינים בעבר (בדרום אמריקה) ולא ממש התרגשנו. ראינו סך הכל שלושה תנינים, אבל גם זה משהו כי לא תמיד מצליחים לראות אותם במהלך היום. כשהיינו שם לא ניתן היה לרחוץ בים בשל המדוזות ואין שם רשתות הגנה, אז הלכנו לטבול בחלקים של הנחל הבטוחים לשחייה (Swimming holes). באזור יש גם מספר מסלולי הליכה ביערות הגשם עם נקודות תצפית יפות על החופים.)
פורט דאגלאס – עיירה יאפית יוקרתית עם חוף ים יפהפה עם רשת, חנויות יפות והרבה מסעדות וברים מצוינים. ישנה גם תצפית נוף מרהיבה המשקיפה על החוף שבעיירה. סמוך לפורט דאגלאס ישנה שמורה שנקראת Mosman Gorge. עובר שם נהר וניתן לשחות באחת הגדות שלו במעין בריכה טבעית. המים צלולים וקפואים בצבע ירקרק עם סלעים עגולים גדולים ודגים מסביב.
Great Barrier Reef - השונית הגדולה, המשתרעת על פני קילומטרים רבים לאורך החוף המזרחי ומספקת אפשרויות רבות לשנירקול וצלילה. יש המון טיולים מאורגנים במחירים שונים ולאתרים שונים. אנחנו יצאנו לשני טיולים כאלה מהעיר קיירנס:
הראשון – של חברת “Reef Magic Cruis” לריף בשם Moore, טיול שעלה 175 דולר לאדם (הבנות בחינם) וכלל צלילה אחת, שייט בסירה עם קרקעית מזכוכית ושייט במעין צוללת תת-ימית - והכל במקום אחד במעין מזח פרטי באמצע האוקיינוס.
הצלילה היתה אחת מהחוויות הגדולות שלי בטיול – כמות הדגים שהיו שם היתה עצומה, דגים מכל המינים בכל הצבעים ואלמוגים צבעוניים ויפים. כשהגענו לקרקעית בעומק של כ-7 מ' חיכה לנו דג ענק שיכולתי לגעת בו וללטף אותו. אפילו נגה עשתה שנורקלינג – היתה שם בריכה מיוחדת לילדים, סגורה ברשת בתוך הים, כשהמים מגיעים עד הברכיים.
הטיול השני שיצאנו אליו – שייט קצר של חצי יום לגרין איילנד - Green Island. הגרין איילנד הוא אי קטנטן מוקף בחולות לבנים וצבע המים תורכיז. שהינו שעתיים וחצי באי, במהלכם שנירקלנו אני ויעל בתורות וגם קיבלנו שייט אחד בסירה עם קרקעית מזכוכית, אותו ניצלו יעל והבנות. שוב ראינו דגים יפהפיים ומיוחדים בשלל צבעים.
לסיכום, אוסטרליה היא מדינה יפהפיה ולמרות הרושם שנוצר שרואים רק חופים, יש לה הרבה מה להציע, בין היתר מפגש עם חיות מיוחדות, שלא שמענו עליהן עד לטיול. היא גם מאוד נוחה לטיול - הכל מאורגן ומסודר מבחינת שילוט, קבלת מידע וקמפינגים נוחים בכל מקום. קמפינגים אלה הם דרך נהדרת לחוות את אוסטרליה האמיתית ולהכיר את האוסטרלים המקומיים וביניהם גם את ה- GrayNomad, מבוגרים שמכרו את ביתם ומסתובבים עם הקראוון ברחבי אוסטרליה כדרך חיים.
האוסטרלים, שפגשנו במקומות אלה, חברותיים מאוד, מפתחים איתך שיחה מבלי שיזמת, מציעים עזרה אם נראית מעט מהוסס, ובכלל – רובם קלילים ומשוחררים. קמפינגים אלה הם חלק בלתי נפרד מחוויות הטיול בקראוון ובמקרים רבים נשארנו בקמפינג מספר ימים רק בגלל האנשים שהיו שם ולא כי היה משהו מיוחד לעשות. מדובר בעיקר בקמפינגים הפשוטים והזולים, עליהם יודעים בעיקר המקומיים או אלה המטיילים עם הספר המומלץ “Camps 5 – Australia Wide”.
טיול עם קראוון הוא חוויה בפני עצמה, מגבשת מאוד ומעצבת. ולמי שמתלבט לטייל עם ילדים קטנים כי הוא חושב שהילדים לא יזכרו כלום מהטיול, אני אומר שנכון – הם אולי לא יזכרו הכל, אבל הטיול הממושך נותן להם המון ומעצב את אישיותם כבר בגיל צעיר. דברים שאנחנו חווינו לראשונה בגיל 33 הן חוות כבר בגילן הצעיר. הבנות שלנו עצמאיות מאוד, בעלות בטחון עצמי, פתוחות לדברים חדשים, חברותיות ואוהבות מאוד חיות (הן אפילו מעדיפות בטלויזיה את ה"נשיונל גאוגרפיק" על-פני ערוצי הילדים).
נכון שיש קשיים וזה לא כמו לטייל לבד או בזוג, אבל בקשיים נתקלים גם בשגרה היומיומית וזה לא גורע מהכיף בטיול. ואם כבר יש קשיים, עדיף לעבור אותם באוירה הנינוחה של הטיול. אז אני אומר – למי שיש הזדמנות, נצלו אותה וצאו לטייל, גם עם ילדים קטנים.
אז תהנו ותבלו כי אוסטרליה באמת מדינה מיוחדת!
