הרכב: זוג הורים ושלושה ילדים
מספר ימי הטיול: 7 ימים
אוגוסט 2011
התחלה וסיום ברייקייאוויק
נסענו זוג הורים ו-3 ילדים בגילאים 16, 13.5, 10 - לטיול באיסלנד בקיץ 2011 בתאריכים 10-17/8. היו לנו נטו 7 ימים לטיול באי, הגענו בלילה הקודם ויצאנו בבוקר אחרי. בשני לילות אלה שהינו במלון סמוך לשדה התעופה. בשאר 6 הלילות לנו בקרוואן מדגם Large.
ההחלטה לנסוע בקרוואן, כמו עצם ההחלטה על הטיול והיעד, היתה ספונטנית. עונת התיירות הנוחה באיסלנד היא בקיץ הקצר והעמוס תיירים, יחסית לקיבולת המדינה... בשלב שהכרענו על נסיעה היה כנראה כבר בלתי אפשרי לארגן מקומות לינה מהארץ (וגם גיא מאתר "איסלנד" לא מצא לנו) וקרוואן נראה כפתרון טוב גם להעצמת החויה. סיבה נוספת - האפשרות לבשל לבד, הנחוצה כשחלקנו צמחוניות/בררניות ולמיטב ידיעתנו באיסלנד אוכלים בעיקר חיות. בחברה אליה פנינו - מוטורהום - הציעו לנו את הקרוואן האחרון שהיה פנוי בתאריכים בהם מצאנו טיסות.
שבוע הוא זמן קצר מדי לטיול באיסלנד. משך הזמן האפשרי נגזר מהטיסות הזמינות בעת ההזמנה. חששנו ש-4 ימים נוספים יהפכו את הטיול לארוך מדי עבור הילדים. בדיעבד, מלבד תוספת העלות, יתכן שהארכת השהות היתה מחליפה את המוטו של הטיול - "לא ללעוס, לבלוע"... למשהו יותר נינוח...
לגבי מסלול ואתרים - כתבו על כך רבות בפורומים למיניהם ("למטייל" וכו') ולכן לא ארחיב על כך ואתרכז בקרוואן. אציין רק כי טיול מקובל באיסלנד כולל הקפה של האי, עם מעט סטיות מהכביש הטבעתי הראשי, ולשם כך נדרש זמן מינימלי. קיצור הזמן שנכפה עלינו (ראו בהמשך) העלה התלבטות אם להשלים את הסיבוב או לשוב אחורה ולהשלים אתרים שהחמצנו. בדיעבד שמחנו על הבחירה להשלים את ההקפה, למרות שיומיים מתוך השלושה שנשארו לשם כך בילינו בעיקר בנסיעה, רובה במזג אויר סוער. אזור אגם מיבא כה מקסים, שהיה כדאי למרות הלחץ, ולמרות שבכך השארנו את הבירה רייקאוויק - ועוד אתרים - לביקור יסודי יותר בנסיעה הבאה.
יש מידע רב לגבי הנסיעה והשימוש בקראוון שלא ניתן לנו מראש וחבל. יש בהחלט לידע מראש מתעניינים ושוכרים בכל הפרטים שאמנה כאן.
קבלה
הליך קבלת קרוואן הוא ארוך ומתיש, וכולל צפיה בסרטון, הסבר והדגמות לגבי תפעול, חתימות ותיעוד נזקים קיימים לפני היציאה. את כל ההסברים אפשר לתת בארץ ולחסוך זמן יקר מאד והמתנה מורטת עצבים של מי שאינו חייב לקבל את ההסבר (הילדים). אנחנו איבדנו כמעט יום שלם מתוך הזמן הדחוק ממילא שהיה לנו בגלל בעיות בקבלה. בבוקר כשהתיצבנו לפגוש את נציג החברה שהגיע למלון לאסוף אותנו ב-09:00 (שירות יפה) התברר כי הקרוואן שיועד לנו (האחרון שהיה פנוי, כזכור) חייב לעבור טיפול בגלל דלק לא מתאים שמילאו בו השוכרים שלפנינו ושנוכל לקבלו, כנראה, רק בצהרי אותו יום. כפיצוי הוצע לנו לקבל רכב חלופי לחצי יום ולהכנס לאתר "הלגונה הכחולה" ע"ח חברת הקראוונים. אפילו נתנו לנו מגבות... לא היתה ברירה, כך עשינו. כששבנו למשרדי החברה בצהרים התברר כי הקרוואן כבר מוכן. לא טלפנו להודיע על כך. נסענו לאכול וחזרנו. תהליך הקבלה, שאמור היה לארוך 2-2.5 שעות, ארך שעה נוספת. התברר שספסל הישיבה של הילדים מתפרק וזמן ארוך עבר עד שהגיע איש תחזוקה ועד שתיקן. ככלל, האיסלנדים נחמדים ומאירי פנים באופן יוצא דופן. עם זאת אנשי החברה היו איטיים מאד ולא יעילים בטיפול בנו. היינו הלקוחות היחידים. היו לפחות 2 אנשי חברה במשרד כל הזמן. לו, למשל, היה אחד מהם עובר עם אחד מאיתנו על פגעים קיימים ברכב בזמן שהשני חותם על מסמכים – היה נחסך זמן יקר. הסברים וסרטון אפשר, כאמור, לעבור בארץ ולחסוך זמן. יצאנו לדרך ב-19:30 בערב, בעוד שציפינו לצאת ב-10:00-11:00 . יצוין כי עלות השהיה באיסלנד עבורנו היתה כ-5,000 ש"ח ליום. הסיור בן כמה שעות שערכנו בבוקר היה נחמד אך הזמן שאיבדנו נגרע ופגע בתכנית הטיול.
נהיגה
לנהג המנוסה ברכב פרטי הנהיגה בקרוואן נדמית בהתחלה לנהיגה במשאית. גדול, כבד, מפחיד. המראה הימנית משמשת לראות את מי שמכוון ברוורס... כלומר, נוסעים רק בנתיב הימני – באיסלנד רוב הכבישים חד-נתיביים כך שזה סביר, מנסים להמנע מרוורס ואם נחוץ – אחד (אחת) יוצא/ת החוצה לכוון. השעות הראשונות לנהיגה קשות. מתרגלים לאט. בימים האחרונים הנהיגה הפכה טבעית. רשמית מהירות הקרוואן מוגבלת ל-80 קמ"ש. מה שאומר שהנסיעות ממושכות יותר מהצפוי ומהרגיל לרכב פרטי. יש לקחת זאת בחשבון כשמתכננים מסלול ולוחות זמנים - התנועה מסורבלת. בנוסף יש שורת פעולות שצריך לבצע לפני תנועה: סגירת מיכלי הגז, ארונות ודלתות, פינוי כלים, בקבוקים ושאר חפצים ממקומות מהם יוכלו "לעוף"... בקיצור, מסורבל. מתרגלים.
דרכים
אין לרדת מהכביש הטבעתי בקרוואן. מה שמכתיב לחלוטין את אופי הטיול והאתרים שאפשר להגיע אליהם. אפשר לטייל באיסלנד גם זמן ארוך בהרבה מאיתנו תחת המגבלה הזו. אפשר לשלב חניה וטיול קנוי באמצעים שונים המאפשרים חצית נהרות וגישה לסוגי אתרים אחרים. ההנחה היא, כנראה, שהכביש הטבעתי סלול... בהחלט לא כולו. יש קטעים בשיפוץ/סלילה והם איטיים ומטלטלים מאד. אבל קיצור דרך בכביש "אף" (=פויה, ראו הבלוג של קטי בפורום "למטייל"), או אפילו בדרך כמו 939, כפי שקיווינו לעשות בדרכנו לאגילסטדיר – זה בלתי אפשרי...
עוד נושא משמעותי לנהיגה הוא הרוח. אין לנסוע כאשר מהירות הרוח עולה על 20 מ\שנ. ביציאות מעיירות באיסלנד יש לוחות אלקטרוניים ענקיים המעדכנים לגבי טמפ', מהירות הרוח וכיוונה. האזור הדרום-מזרחי של האי רדוף רוחות (לגבי רוחות רפאים – ניתן לקבל מפות מיוחדות..). חששנו לגבי אפשרות המשך הנסיעה והשלמת הקפת האי, בדקנו באינטרנט וניתן להתקשר לחברת הקרוואנים ולהתעדכן. בסופו של דבר מהירות הרוח לא הגיעה לסף האסור אך גם הרוחות שחווינו (16 מ\שנ'?) היו קשות ובהחלט מפחידות לנהיגה. בלילה בו נשארנו ב"הב" ( נכתב "הופן") חנינו בדרך מבודדת מעבר למפרץ הקטן לחוף האוקיינוס שהעיירה מדרומו. הרוח היתה עזה. קיוינו שתחלש - זה לא קרה. כשעלינו למיטה הזוגית, שמעל המושבים הקדמיים, שינינו את מרכז הכובד של הרכב... הטלטולים היו כה עזים, שאי אפשר היה לישון. באמצע הלילה נסענו לעיירה והתמקמנו באזור התעשיה במקום מוגן יותר מהרוח...
תחזוקה
בקרוואן מיכלי גז לבישול וחימום, שירותים כימיים, מקלחת, כיור רחצה וכיור מטבח שדורשים מים ומיצרים מים אפורים. הכל מחייב תחזוק וטיפול. באתרי קמפינג ותחנות דלק ניתן לבצע את פעולות התחזוקה ההכרחיות לפונציות המיוחדות לקרוואן, גם אם לא ישנים בהם/ממלאים דלק (בהתאמה). כדאי לפתח עירנות ולא לפספס אותם בנסיעה. בזמן שמרוקנים או ממלאים מים אפשר להכין ארוחה, להצטייד בחנות שבתחנת הדלק וכו'. מיכל השירותים דורש ריקון מדי יום, ולא אחת ל-3 ימים כפי שאמר לנו איש חברת הקרוואנים (5 נפשות, תושבי מדינה חמה ששותים בה הרבה...). יש להערך לכך על מנת שלא להקלע למצב לא נעים...
חומר ניקוי (מקבלים), אפשר לשים לפי ההוראות שע"ג הבקבוק ולא בכמות שאמר הנ"ל (פי כמה), גם מים אפורים (מקלחות+כיור) יש לרוקן מדי יום, אם כולם מתקלחים. יש למלא מים בהתאם. יש "שעונים" עם אינדיקציה למצבי המיכלים האלה. לגבי מידת הדיוק שלהם - הדיעות חלוקות...
גז - חיממנו, בישלנו את רוב הארוחות (הכיפיות!) וגמרנו יותר ממיכל ב-6 ימים. מיכל נוסף עולה כסף. שימוש בכמות עד 10% אינו מחייב בתוספת מחיר. באיסלנד מזג-האויר קר, האויר נקי והתאבון גדול...
נוחות
הקומפקטיות והיעילות בניצול החלל בקרוואן מעוררים התפעלות. ברור שזה צפוף. צריך להעריך מראש כמה זמן והאם מסוגלים להסתדר עם זה... אם מחליטים לשכור לתקופה ארוכה כדאי להתפנק וללון במלון סימפטי כל שבוע, למרות כפל העלויות. זו חויה אחרת ובהחלט החמצנו אותה.
יומיום ונסיעה
כל הנוסעים חייבים לשבת חגורים בזמן הנסיעה, בניגוד לציפיותינו לניצול זמן שינה של הילדים, התארגנות והכנת אוכל לנסיעה במקביל... אסור ובלתי אפשרי. מ-3 נוסעים מאחור אחד חייב לשבת הפוך מכיוון הנסיעה. לידיעת הסובלים מבחילה. מלבד פעולות מנג'סות לפני נסיעה... (העלאת מדרגות, ניתוק גז, אבטחת חפצים מעופפים..) השהות לצורך נסיעה נוחה ואף הכנת הארוחות סבירה . למזוודות מקום שהגישה אליו מבחוץ. מדי יום הוצאנו מהן את ההכרחי לכל אחד ואחסנו כביסה. כשקר מאד/הרוח מקפיאה/יורד גשם זה לא אופטימלי... אבל נוח שבחלל הקרוואן נמצא רק הנחוץ, כולל מעילים ולבוש חם ובגדי ים.
אוכל
כאמור בישלנו ואכלנו ארוחות נחמדות ובלתי נשכחות. צפוף, אפשרי. אפילו בחניה בתחנת דלק, בצמוד לסופרמרקט שקופצים אליו אם חסר משהו תוך כדי בישול, אפילו כהפוגת התחממות בין תצפיות בפאפינז... מוצרים מיוחדים – קוסקוס, פתיתי סויה – הבאנו מהארץ. הבישול העצמאי מבטיח שלכל הבררנים יהיה מה לאכול, חוסך זמן חיפוש מקום לאכול בו והמתנה לאוכל, וכמובן כסף. המחירים היו דומים למחירים בארץ. כשאכלנו במסעדות – בחרנו בפשוטות. האוכל היה תמיד טעים מאד ומפתיע. בכל זאת, זו חופשה ורוצים לגוון... שכרנו שולחן וכסאות ע"מ לאכול בחוץ. השתמשנו בהם רק פעם אחת ובדיעבד – למרות שזה היה נחמד - זה היה מיותר. מומלץ למטיילים במזג אויר נוח ובקצב אטי וללא לחץ... לנו, למעשה נחוץ היה רק כסא אחד כתוספת מקום ישיבה ל-2 הספסלים.
שינה
תלוי בעיקר בגודל הפיסי של הנוסעים... מיטה ל-2 ילדים משותפת בחלק האחורי. בהחלט צפוף. מיטה לילד נוסף מתקבלת לאחר פירוק והרכבה של שולחן וספסלי הישיבה. קטנה מדי לנער מתבגר. כשלא רוצה לקום בבוקר – מעכב נסיעה. המיטה הזוגית להורים ממוקמת מעל המושבים הקדמיים. מדובר באיחסון אפקי שבחלקו מאפשר התהפכות זהירה במיטה ובכל מקרה אינו מאפשר ישיבה (גם לנמוכים) ודורש כושר המצאה כדי לשתות מבקבוק...
רחצה ושירותים
המקום צפוף, חסכוני מאד, דורש הרבה זהירות, מתרגלים וזה אפשרי. המקלחת קשה במיוחד. יש לחמם מראש (בגז, כאמור) וזה אורך זמן – לא ידוע כמה, למען האמת. הסיכוי להכנס למים קרים ו"לחכות שיגיעו החמים" אינו מפתה במזג אויר קר. המקלחת המיוחלת כוללת שטיפה ראשונית קצרה, הסתבנות ללא מים ושטיפה חסכונית – מאחר ונפח מיכל המים הוא 120 ליטר שצריכים להספיק לכולם ולעתים שימשו גם לעוד צרכים. גם ההתארגנות בחלל קטן כדי לצאת מהמקלחת אורכת זמן. כש-5 אנשים עייפים צריכים להתקלח ובמים חמים – זה כמעט בלתי סביר. באופן מיידי הבנו שזה לא הקטע המוצלח בקרוואן והשתדלנו למצוא פתרונות אחרים. המומלץ ביותר - להגיע לבריכה/מרחצאות גיאותרמיים בשעות הערב, להינות שם, להתקלח ולפתור את הבעיה (זה היה סידור ביומיים מתוך ה-6). חיסרון – כללי הכניסה מחייבים רחצה מלאה לפני הכניסה למי הבריכה/מרחצאות. לצאת מהחום הזה רטובים לקור אויר הלילה (עשוי להתקרב ל-0 מעלות צלזיוס) ואח"כ גם לחזור... והגישה אינה קצרה בהכרח ובאויר הפתוח... זו חויה שאפשר לעבור רק עם התקף צחוק היסטרי. בלילה האחרון בקרוואן המים פשוט לא התחממו, אולי הגז נגמר, אולי סיבה אחרת, וכולנו נאלצנו לוותר על מקלחת. חשבתם שחניונים הם פתרון? גם אנחנו. לא בהכרח. ראו חניונים.
חניונים ולינה
הופתענו לשמוע עם קבלת בקרוואן, חזרנו ווידאנו - מותר באיסלנד לחנות לשינה בכל מקום ולא רק בחניונים. זו היתה הקלה גדולה, אחרי שסרקנו בבית את החניונים לאורך המסלול וניסינו לנחש מה נספיק בכל יום והיכן בערך נרצה ללון. לאורך הכבישים "נקודות ענין", (לעתים נהדרות, לעתים לא מובן מה יש בהן...) כניסות רבות לחוות או דרכים פנימיות וירידות קטנות לעצירות התרעננות. התנועה בכבישים שאינם באזור הבירה רייקאוויק, דלילה מאד ובלילה אפסית. יש כ-4 שעות אפלולית בלילה ופשוט לא נוסעים בהן, כך שגם חניה בסמוך לכביש עשויה להיות שקטה ושלוה. אחרי תקלות היום הראשון ונסיעה ככל שיכולנו מבחינת השעה והעייפות, ולינה אי-שם ליד הדרך, רצינו מקום מסודר ומקלחת טובה בלילה השני. נכנסנו לחניון בעיירה גייזר. יש חונים, אין עם מי לדבר, ויש פתק שהמקלחות אינן תקינות ואפשר להשתמש במקלחות בבריכת המלון (נסיעה קצרצרה...) בריכת המלון היתה קטנה אך מפתה באדים העולים ממנה. אורך היום מטעה! אמנם השמש מאירה, אבל כבר 21:00, למשל – אתרים נסגרים... החמצנו אפשרות לרחצה. קפצנו רק להתקלח – התגלתה מקלחת משותפת צנועה ביותר שהבריחה את הילדה. בכך ויתרנו על החניון הזה. אגב, בחניונים שבהם "אין עם מי לדבר" הם מגיעים בדר"כ בין 20:00-20:30.
בלילה הבא נשמעה זעקת צורך בטעינת ניידים (=מצלמות). נכנסנו לחניון בויק. שם האחראי היה נוכח וקלט אותנו מיד נכנסים. דחינו את הכניסה למקלחת = טעות! כשסוף סוף הגענו למקלחת לא היו מים חמים כלל, אבל קודמיכם במקלחת לא ינדבו לכם את המידע הזה מיוזמתם... האחראי הסביר בשוויון נפש שהחניון עמוס מאד (ויזואלית, היו הרבה כלי רכב אבל לא נראה מעל לקיבולת!) ויתכן שהמים החמים נגמרו. אגב מטענים, מתקני הטעינה מיועדים ל-6 מטעינים ולא ל-2 כפי שזה נראה, כך שאם אין מתקן פנוי, בקשו שנימוס מהחונים לפנות מקום גם עבורכם. באכזבה מרה, בכל אופן, סיימנו את עניינינו עם חניונים... כך שלא נכנסנו לחניון בהב (הופן) וחבל, אולי היינו ישנים בלי טלטולי הרוח. החניון נראה בבוקר נעים במיוחד, כלל מרכז מידע/חנות ואיש מסביר פנים ומסייע שאפילו התגלה כצמחוני...
לסיכום
הקרוואן, שזכה מיד לכינוי "קרנבל", נשאר מושא שאיפותיה של האמצעית שלמדה את סגולותיו וסידרה אותו למופת בזמן הקבלה. היה כיף גדול! היינו חוזרים לשם היום, למרות הבעיות, אולי עם פתרון טוב יותר למקלחת....
