טיול לגרמניה, שוויץ, איטליה, סלובניה ואוסטריה / משפחות פסטרנק ועטייה

הרכב: 2 משפחות
מספר ימי הטיול: 14 ימים
אוגוסט 2008
התחלה וסיום במינכן

חזרנו מהטיול.
לקח זמן לקלוט שבאמת עשינו אותו ושביקרנו בכל אותם מקומות. הכל התחיל בקיץ שעבר שהחלטנו שבקיץ הזה נוסעים עם הילדים לחו"ל.
איך שהוא עלה נושא הקרוואן. זה נראה מתאים. אוכל שלנו, כשרות ונוחות, זמן שלנו ובעיקר שירותים איתנו. התארגנו שתי משפחות והתחלנו לאסוף חומר. בעיקר לקרוא סיפורי מטיילים. דיברנו גם עם חברים שעשו טיול כזה בשנה שעברה. דיברנו עם חברות ההשכרה בארץ בחרנו במוטורהום. בעיקר כי הם נותנים חבילה מלאה. לא רצינו על הפעם הראשונה להתעסק בנפרד עם טיסות...

התחלנו לחשוב ולארגן מסלול. הגדרנו לעצמנו מספר נקודות שבהם חייבים לבקר: לגולנד וגרדהלנד. אם עוברים בשוויץ אז צריך שוקולד. אולי נספיק גם להכנס לסלובניה. כך לאט צמח מסלול שכלל נסיעה לא ארוכה (בדרך כלל), ביקור באיזה מקום ונסיעה לחניה. אחרי רשימת המקומות לביקור נבנתה רשימת חניונים. כל הנקודות הוכנסו ל-Google Map - ומשם ל-Google Earth - ששומר הכל בפורמט kml ישירות ל-GPS.

המסלול שלנו בפועל היה (מאוד קרוב לתכנון המקורי)

יום ד' - נחיתה במינכן בשעה 6:00. מעבירים את הזמן עד 10:00. נוסעים לתחנת הקרוואנים. מתחילים לקבל אותנו בערך ב-14:00. בודקים הכל. נוסעים ללגולנד. יש שם מגרש חניה לקרוואנים.  חניה ראשונה ויבשה.
יום ה' - בילוי כל היום בלגולנד. נסיעה וחניה בחניון באזור. מתחיל לרדת גשם בלילה.
יום ו'- נוסעים למפלי הריין. טיול באזור המפלים ונסיעה לחניון בקונטנץ. גשם כל היום.
יום ש'- נסיעה למפעל השוקולד ב-FLAWIL. חזרה לחניון.
יום א' - חוצים את שוויץ לאיטליה דרך מעבר Splugenpass המדהים לחניון Acquafraggia באיטליה.
יום ב' - טיול באזור החניון ונסיעה לאגם גארדה. חניה ב-Belvedere. ובערב ארוחת אבירים ב-Canevaworld.
יום ג'- כל היום בילוי בגארדהלנד. נסיעה לחניון El‑Bacan. גשם בלילה.
יום ד'- נסיעה לוונציה. חניה בחניון ריאלטו. טיול בוונציה – באוטובוס משער החניון.
יום ה'- נסיעה לסלובניה. ביקור במערת פוסטוניה. חניה ב-Smeldnik.
יום ו' - טיול בקניון VINTGAR ומשם לחניון ליד אגם בלד.
יום ש'- נסיעה לאוסטריה. חניה יבשה בחניון בצד הדרך לאחר שעות בפקק. גשום כל היום.
יום א'- ביקור בקריסטלים של סברובסקי. חניה ב-Alpen Camping Mark.
יום ב'- נסיעה לגרמניה לטירה. חניה ללילה.
יום ג'- אורזים מסדרים נוסעים להחזיר קרוואן ולשדה התעופה.
יום ד'- נוחתים לפנות בוקר בארץ וחוזרים הביתה.

ועכשיו לשלב הסיכומים
• מוטורהום ו-McRent. דיברנו רבות עם מוטורהום בתחילת הדרך. סייעו הרבה. אצלנו בערב הראשון התגלתה בעיה במצבר המשני של אחד הקרוואנים. שיחות עם מרכז השירות לא עזרו. גם למחרת נעשו שיחות עם McRent. בסוף נסע אחד עם הקרוואן למוסך ולמוסך שני וחזרה ל-McRent. שם סידרו. יום שלם התבזבז לו, ואנחנו בילינו בלגולנד. בחזרה, אחרי שיחה ומכתב למוטורהום התקבל פיצוי כספי בחזרה. בקבלת הקרוואן האחראית ב-McRent היתה קטנונית ועשתה את המוות. על שריטה בשולחן היא רצתה מאות יורו. עד שהראו לה בתמונה שזה היה כך בקבלה, וגם איתנו בקבלה היתה קטנונית וחסרת סבלנות. צילמנו עשרות תמונות של כל פינה וכל שריטה שלא יגידו שאנחנו עשינו זאת. כל הנסיעה דאגנו מה יהיה שנחזיר וכמה ידרשו מאיתנו על שטויות. לבסוף, ביום ההחזרה היה שם נציג אחר שבדק את הקרוואן בקלות מצא פגיעות חיצוניות (מכובדות). הוציא קטלוג מחירים. עשה הנחה כי שילמנו במזומן. יצאנו בהרגשה טובה. שילמנו על נזקים אמיתיים שעשינו ולא על שטויות.

• הקרוואן. לקחנו, שתי המשפחות, קרוואן מסוג FAMILY PLUS. לנו, עם 3 ילדים (5, 7 ו-11) היה נוח. המשפחה השניה עם 4 ילדים (5, 9, 12 ו-16), היה קצת צפוף. בתחילת הדרך מתרגלים לחיים הצפופים ולנהיגה ברכב גדול. מפחיד קצת. בימים הראשונים הידיים והגב היו תפוסים מלהחזיק חזק את ההגה. אח"כ זה עובר. המרחב הפנימי מנוצל עד תום. ארונות לאחסון במטבח. מאחור יש ארון בגדים שבתחתינו מערכת החימום. ניצלנו זאת גם לייבוש הבגדים. מתחת למיטת הקומותיים יש תא גדול שנגיש מבחוץ. חציו היה מלא בשולחן וכיסאות. ביתר גרו מזוודות ותיקים. ביום הינו שמים שקיות בגדים וציוד על המיטות ונוסעים. בלילה מורידים הכל לשולחן ומפנים את המיטות. אנחנו נהננו מהשירותים הצמודים. לא צריך תמיד לחפש מקומות לעצירה בדרך. למרות שכאלה לא חסרים. לרוקן ולנקות זה לא נורא. בכל חניון יש נקודה. פותחים את המכסה, שופכים הכל ועם הצינור שבמקום שוטפים. אחכ שמים קצת חומר שמקבלים עם הקרוואן וזהו. אצלנו, שימוש נרחב חייב ריקון כל יום. במקלחת כמעט ולא השתמשנו. היא פיצפונת ודי לא נוחה.  לכל החלונות יש רשתות. מאוד חיוני. גם לדלת הכניסה. כל התפעול של הקרוואן עדין. מנגנוני הנעילה של הארונות, הצירים. הארונות עצמם עשויים ממין קרטון דמוי עץ. קצת נרטבים ומייד מתנפחים. חשוב להביא קצת כלי עבודה - מברג, פלייר עדין ודבק (3 שניות).

• אוכל. אנחנו לקחנו איתנו כלי אוכל (מפלסטיק) סירים ומחבת. גם קצת תירס, טונה, חטיפים, אבקת מרק ועוד כהנה וכהנה. שם קנינו פרות, ירקות, גבינות שונות, פסטה, אורז ועוד. המחירים לא זולים. קניה טיפוסית עלתה כ-70 יורו. בסך הכל לא נורא לבשל ולרחוץ כלים כל פעם. בחניונים יש גם עמדות לשטיפת כלים. לפעמים יותר נח לקחת ערימה ולשטוף בכיור גדול עם הרבה מים חמים, בלי חשבון. הלחם בגרמניה הכי טעים. הפיצות באיטליה עם בצק דקיק וקשה, דומה לקרטון. הביסקוויט בקרמבו בשוויץ גם. אבל פעם קנינו גבינת רוקפור נהדרת. הצ'יפס הקפוא, כשמטגנים אותו יוצא נהדר וגם הגלידות טובות.

• מסלול. סה"כ נסענו כ-2200 ק"מ. נראה סביר לטיול של שבועיים. יחסית למסלולים שקראנו ביקרנו ב"קצת" מקומות אבל בהרבה ארצות. היינו קמים בבוקר, מתארגנים, אוכלים, מסתדרים, מכינים, ממלאים, מרוקנים ויוצאים. בד"כ היה כבר 11:00 בבוקר. נוסעים. מטיילים. אוכלים. קונים בדרך.

• חניונים. אנחנו כמעט תמיד נכנסנו לחניון מסודר. רב הפעמים גם לזה שתכננו מראש. החניונים מסודרים ונוחים. כשחונים באיזה "מגרש חניה" אין את החופש לילדים להסתובב ולטייל. בחניון אין בעיה. בנוסף יש מקלחות ושרותים. נקיים ומסודרים. גם לסטרילים שבחבורה. אם כי לפעמים צריך לגלות איך פותחים את הברז - רמז יש לחצנים על הרצפה. לכמה חניונים הגענו במקרה. נסענו ואמרנו שכבר מאוחר. רואים שלט לחניון אז נוסעים וחונים. אלה היו מוצלחים. יש לציין את EL-BACAN  ליד וורונה  ואת Acquafraggia. חיבור לחשמל היה בד"כ בעד תשלום נוסף. אולי ככה זה בשיא העונה. לא תמיד התחברנו. הבאתי איתי פלורסנט לתליה שעובד על 12 וולט. מאוד לא שימושי. כדי להתחבר לשקע המצית באוטו צריך מפתח בסוויץ ואז יש זמזם שמתריעה שהמדרגה (שבכניסה לקרוואן) בחוץ. ממיר ל-V220 היה לנו והוא התקלקל בימים הראשונים. אז הסתדרנו בלי. בימים שהתחברנו לחשמל בחניון. בעיקר לטעינת סוללות למצלמה ולמכשירי הקשר.

• GPS. השימוש ב-GPS היה נהדר. כמעט ולא השתמשנו במפות. קנינו כמה לפני הנסיעה שנראה בגדול איך המסלול. צריך ללמוד להשתמש בו לפני הנסיעה. לפעמים הוא נותן הנחיות "מוזרות". אומר לפנות ימינה ואחרי הפניה מתחרט ומחשב מסלול מחדש. חשוב לדעת איך לסמן קטע ולהגדיר שלא נוסעים בו (אני לא יודע איך עושים זאת). פעם הגענו לצומת והיה צריך לפנות ימינה, אלא שהכביש ימינה סגור. פנינו שמאלה וניסינו למצוא דרך אחרת. ה-GPS רק ניסה להחזיר אותנו. הסתכלנו קצת במפה, הגדרנו יעד זמני ואחכ חזרנו ליעד הסופי.  אם יש אפשרות להגיד לא לא לעבור בקטע נתון - רצוי.

• כסף. נסיעה בשיא העונה יקרה יותר. אצלנו זה היה אילוץ בגלל העבודה. אחרת לקחת את הקרוואן בשבועות אחרים יכול לחסוך, לדעתי בין 10% ל-20%. הכל יותר יקר: הטיסות, מחיר הקרוואן, החניונים... גם זמינות הקרוואן קטנה יותר. בזמנים אחרים אפשר למצוא גם דגמים נוספים.

• כל מיני:
מכשיר קשר. חייבים. קשר תמידי בין שתי הרכבים. לאן נוסעים. "רגע תעצור", "למה פנית?", "לאן אתה נוסע?"
ביטוח. עשינו ביטוח נסיעות "רגיל". ב-McRent אין אפשרות להקטנת השתתפות עצמית. פגשנו שם משפחה שאמרה שעכשיו יש חברת ביטוח שאם מבטחים אצלה את הטיול ניתן גם לקנות כיסוי לנזקים בקרוואן. נשמע כדאי.
שקיות וואקום. נהדר. בכל ההמלצות שקראנו אמרו שצריך. קנינו. שווה. לבגדים מאוד נח. אבל אפשר לקחת בקלות גם פוך. באירופה גם באוגוסט קר בלילה. אמרו שיש שואב בתחנה. אנחנו ישבנו על השקיות. זה הספיק.
DVD, גם רעיון מעולה. לקחנו DVD נייד. עוזר יפה להעביר שעות. בשדה התעופה, בפקק ובנסיעות ארוכות. הילדים לא תמיד מתעניינים בנוף. וגם לא רואים אותו כל כך טוב מהמושבים מאחור.
כביסה. בכל חניון יש מכונת כביסה. ברב המקומות יש גם מייבש. בד"כ זה עולה כסף. קונים אסימונים או משלמים על הזכות לקבל את המפתח לחדר הכביסה. הכי נח זה אבקת כביסה בטבליות. אפשר לקנות בחו"ל ואפשר לסחוב מהארץ.
בגדים. בארופה קר גם באוגוסט. במיוחד בלילה. סוגרים דלתות. משאירים חלון קצת פתוח שלא יכנס גשם. צריך להביא בגדים חמים. מעילי גשם, מטריות ומגפיים לא יזיקו. שמיכת פוך מתכווצת נהדר בשקית וואקום.
גארדהלנד. יש המון מה לראות ולעשות שם. אנחנו התפצלנו לקבוצות לפי גילאים. אפשר לקנות כרטיסת אקפרס למתקנים ה"שווים". הכרטיסה מאפשרת כניסה אחת לכל מתקן - בלי תור! אחרת צריך לחכות. לפעמים מעל שעה. אנחנו קיבלנו כמה כרטיסיות מישראלים שפגשנו. עזר נהדר. העברנו לישראלים אחרים לפני שיצאנו. כל ישראל חברים.
ישראלים. פוגשים בכל מקום. הם אלה שעוברים לידך, מסתכלים בעיניים ומחייכים. על ספסלים בדרך, הם גם אלה שיושבים לנוח. נחמד לשמוע עברית לפעמים בדרך. גם מקבלים ונותנים טיפים על מקומות ודברים נוספים.
טלפון. לקחנו איתנו, כמו כל הישראלים, את הנייד שלנו. לא עשינו הרבה שיחות. קצת לארץ וקצת לאתרים לוודא שהם שם ושישמרו לנו מקום. לא זול! שיחות בין מדינות מאד יקרות. להתקשר משוויץ לאיטליה, לשמור מקום בארוחת אבירים... צריך לבדוק אפשרויות לפני היציאה. לברר מחירים. אולי להחליף ל-SIM מקומי.

לסיכום הסיכום - מתי נוסעים שוב...