הרכב: אמא וארבעה ילדים בוגרים
מספר ימי הטיול: 7 ימים
ספטמבר 2018
התחלה וסיום במינכן
שנים שאני חולמת להגיע לאוסטריה. אבי יליד וינה ועלה לישראל בגיל 4, כשאירופה הפסיקה להיות מקום בטוח ליהודים, בשנת 1933.
ההחלטה לשכור קרוואן לטייל באוסטריה גמלה בלבי עוד מאז הטיול הראשון שלנו בקרוואן בארצות הברית בשנת 2006. אז הילדים היו צעירים 14, 11, 8.5, 7. היינו 18 יום במסלול מעגלי במערב ארצות הברית והחוויה הייתה מושלמת.
הודעתי לילדיי, כעת בגילאי 26, 23, 20.5, 19 שאני יוצאת איתם לטיול בן שבוע בקרוואן ולאחריו עוד מספר ימים בוינה.
למרבה ההפתעה, אף אחד מהם לא התנגד וההתרגשות גדלה. בחרתי דגם בו מיטה זוגית מעל המושבים הקדמיים ומיטה זוגית מאחור אותה ביקשתי להחליף בשלב מאוחר יותר למיטת קומותיים, כשהשולחן הופך למיטה החמישית. כלי מטבח ומצעים הבאנו עמנו אבל לא ויתרנו על שולחן וכסאות בתקוה שנזכה להזדמנויות רבות לשבת בחוץ באוויר הצח וליהנות מהנוף.
שישי, 31/08 - טסנו למינכן, מוזר היה לי שלא מצאתי אתר השכרת קרוואנים באוסטריה עצמה. המשכנו ברכבת לאתר DRM לא רחוק מתחנת מרקט שוובן וקיבלנו קרוואן פיאט חמוד, קטן מזה שזכרתי מהטיול בארצות הברית... מסתבר שגם הילדים גדלו מאז והשהייה הפכה אינטימית במרחב המצומצם. כשמטיילים עם ילדים בוגרים שכבר פרחו מזמן מהקן ולפתע חוזרים לבילוי משותף ואינטנסיבי עם אחיהם ואחיותיהם זו הופכת לחוויה מעניינת ומאתגרת.
בזריזות קיבלנו, בני הבכור ואני, תדרוך על הרכב ויצאנו לדרך. דבר ראשון נסענו לסופרמרקט הקרוב להצטייד במצרכי מזון ולאחר מכן שמנו לנו למטרה לרכוש כרטיס Vignette - אישור נסיעה ההכרחי לכבישי האגרה באוסטריה. שמנו פעמינו לזלצבורג היפה כאשר מזג האוויר סגרירי וגשום. עצרנו בחניון משאיות להפסקת ארוחה והעייפות הכריעה ונשארנו ללון שם.
שבת, 01/09 - בבוקר המשכנו בדרכנו כשאגם חימזה נגלה לעינינו והירוק! כל הירוק הזה מכל עבר. בזלצבורג מצאנו חניון מקסים מחוץ לעיר ולא יקר, 21 יורו כולל כל השירותים. השארנו את הקרוואן ונסענו באוטובוס לעיר לטייל בגני מירבל היפים. עצרנו לאכול ארוחת ערב נהדרת במסעדת "אלפנט" אך לצערנו, לצמחונית שלנו לא היה היצע ראוי. לקינוח מצאנו בית קפה נחמד בשם "סנטרל קפה" ובו מצאנו את האפפל שטרודל הטעים ביותר בכל הטיול!!
יום ראשון, 02/09 - נסענו לטייל בגנים הנפלאים של ארמון הלברון מחוץ לזלצבורג, בו ראינו את דגי החידקן המיוחדים ומזרקות מים מפתיעות. טיפסנו על הגבעה שממנה נשקף נוף פנורמי יפיפה של ההרים ושל זלצבורג והגענו לתיאטרון העתיק והמרשים החצוב בסלע וטובל ביער. פגשנו את הגזיבו מ"צלילי המוזיקה" והתרגשנו משפע הפרחים והצמחייה מסביב. הקרוואן הנהדר שלנו פינק אותנו בארוחת צהרים משובחת ומשם המשכנו לכיוון סנט גילגן היפיפיה. אי אפשר היה להתעלם מהאגם המדהים ביופיו המוקף בהרים ויערות, אילו יכולנו היינו נשארים שם לנצח. כל כך בקלות אפשר להתאהב. לאחר טיול קצר ברחובות העיירה המשכנו בדרך יפיפיה לצד האגם לבאד אישל. חנינו ליד הנהר וטיילנו ברחובות. מאחר והיה יום ראשון התקיים קונצרט בגן הציבורי. פשוט עצרנו וישבנו ליהנות מהמוזיקה.
יום שני, 03/09 - ממשיכים להאלשטאט. רצינו לעלות למערות המלח אך חניון הקרוואנים שהיה שם גרם לנו לאי נוחות בגלל היחס מבעלת הבית שהיה לא אוהד בלשון המעטה (אולי בגלל שזיהו שאנו דוברי עברית?...). ויתרנו על העצירה שם, וגם על העלייה לאתר "חמש האצבעות" בגלל הערפל הכבד. לעומת זאת עצרנו לא רחוק על שפת האגם, נהנינו מטיול רגלי לאורך המים, הקפצנו אבנים על המים ופשוט נהנינו להיות. לאחר מנוחה קצרה המשכנו לכיוון ורפן כשלפתע פגשנו את השלט "Lammerklamm". עצרנו, ירדנו לנקיק בן 10,000 שנים, בו דמויות כאילו לקוחות מהאגדה העתיקה המסופרת לאורך הנחל במקומות שונים. בסוף המסלול גשר גבוה מעל הנקיק הצר שנהנינו להצטלם עליו. לקראת סוף היום המשכנו לוורפן, בכניסה לעיירה ישנו חניון קרוואנים נחמד בעלות של 42 יורו אבל מגבלה של 7 דקות במקלחת(!) החלטנו ש-7 דקות מטכ"ליות לא מתאימות לנו (אנחנו צבא כבר עשינו) והמשכנו לחפש. מהר מאוד מצאנו חניון נחמד הרבה יותר בעלות של 45 יורו אך ללא הגבלות מוזרות והתמקמנו ללינה.
יום שלישי, 04/09 - בבוקר טיפסנו בערפל למערת הקרח אייסזנולט (הגדולה בעולם) שחלק מהדרך ברכבל וחלקה ברגל. ערכנו סיור במערה לאור עששיות, מכורבלים במעילים וצופים בתצורות קרח מרשימות בנות 5,000 שנים. לאחר שירדנו מההר הגענו למצודת הוהנוורפן שבדיוק נסגרה, חנינו ללינת לילה אחרי שהתפנקנו בפיצה ומשחקי קופסא מהנים.
יום רביעי, 05/09 - התעוררנו לבוקר ללא גשם, לראשונה. עלינו ברכבל לסיור במצודת הוהנוורפן, עלינו לתצפית מדהימה ממגדל הפעמון העתיק של הטירה היפיפיה, צפינו במופע הנשרים, בזים ושאר העופות הדורסים המאולפים בחצר המצודה בסגנון ימי הביניים. מזל שזכינו ליום יפה ללא גשם. משם נסענו מרחק קצר למפלי גולינג המרשימים והעוצמתיים הנובעים ממערה בגובה 79 מטר במסלול טיול פסטורלי לאורכם ביער. פגשנו לראשונה ישראלים, אב ובת ושמחנו להחליף כמה מילים בעברית. המשכנו מערבה לכיוון אינסברוק, בדרך פגשנו עיירה בשם "Hall in Tiroll". מצחיק. עצרנו לחניית לילה בחניון לרגלי האלפים. הנוף באמת עוצר נשימה. כל כך הרבה יופי, פשוט לא ייאמן. הרים המתנשאים לגבהים מטורפים, פסגות מושלגות, שלמות! סוף סוף יכולנו לשבת בחוץ לארוחת ערב וליהנות מהשולחן והכיסאות שאיתנו.
יום חמישי, 06/09 - התעוררנו שוב לנוף שאי אפשר להפסיק להסתכל עליו, נפרדנו מהחניון ונסענו לעיירה אימסט, למגלשות ההרים "Alpine Coaster" הארוכות בעולם (3.5 ק"מ), העלייה אליהן ברכבל פתוח כשההרים לרגלינו. משם המשכנו בחזרה לכיוון גרמניה, לטירת נוישוונשטיין, טירתו של לודוויג המשוגע, המשקיפה על נוף פסטורלי. לא אהבנו את המסחריות של המקום ותזמון הסיורים שהיו קצובים ואף על פי שהיו הסברים בעברית (!) הייתה תחושה שכל הזמן צריך לרוץ קדימה ואין אפשרות להירגע ולהתענג על המקום והנוף הנשקף ממנו. המשכנו למינכן ועצרנו ללינה באחד מפרברי העיר.
יום שישי, 07/09 - בוקר אחרון בקרוואן, ניקיון אחרון, אריזה והחזרת הקרוואן לחניון ממנו יצאנו לפני שבוע בדיוק. משם לקחנו רכבת בחזרה למרכז העיר ומשם רכבת לוינה, בה טיילנו עוד 4 ימים, חגגנו לי יום הולדת עם נרות יום הולדת תקועים בשניצל וינאי טהור, מצאנו את הבית בו התגוררו סבי וסבתי ובו נולד אבי, ואת שני הבתים של הורי סבי וסבתי. נסענו לבית הקברות היהודי ומצאנו את 2 הקברים של שני הסבים של אבי (שנפטרו לפני מלחמת העולם השנייה ולכן זכו לקברים). חזרנו לדירה אותה שכרנו והספקנו לבשל ולחגוג את ערב ראש השנה החדשה בארוחת חג שכללה את כל סמלי החג. זכרנו להביא מהארץ תמרים ודבש ובסופרמרקט היהודי בשכונה מצאנו את כל המוצרים שאנו מכירים מישראל, כולל רימונים. בבוקר החג פגשנו יהודי נחמד שבא לברך אותנו ולתקוע בשופר. היה חג מיוחד, יוצא דופן ומלא התרגשות.
טיול בקראוון, הוא הטיול המושלם מבחינתי. אפשר להגיע לכל מקום, אפשר ליהנות ממשפחתיות ואינטימיות מיוחדת במינה, בשבילי זו הייתה הזדמנות לגיבוש משפחתי מחודש ומרגש. תודה למוטורהום ישראל שליוו אותי בשני טיולים וכולי תקווה שילוו אותי גם בהמשך!
