הרכב: אבא ושלושה ילדים
מספר ימי הטיול: 7 ימים
אפריל 2014
התחלה וסיום במינכן
אבא, רוצים חו"ל!
מה יש, אילת פעם בשנה זה לא מספיק?
לא!! רוצים חו"ל!
טוב, הילדים מפגינים נחישות. השנה זה יהיה טיול לחו"ל. אבל לאיזה חו"ל לוקחים ילדה בת 10 ושני בנים בני 15 ו-16, שכולם ייהנו, שלכולם יהיה מה לעשות ושאף אחד לא ירגיש מקופח?
פתאום נזכרתי, שפעם, לפני עשר שנים, כאשר גרנו בארה"ב, תמיד התקנאנו בקרוואנים האלה, אפילו ביררנו מחירים והכל, ובסוף לא יצא מזה כלום.
גם נזכרתי שליאור, מי שעבד איתי באותה החברה, סיפר על חוויה משפחתית יוצאת דופן בטיול שהוא ומשפחתו עשו באירופה עם קרוואן. הוא הפיג את חששותי באשר להתנהלות עם קרוואן, במיוחד הנהיגה ברכב גדול כזה, ואמר שמתרגלים די מהר. הרעיון התחבב עלי יותר ויותר.
הבירורים לא ארכו זמן רב. גיליתי שיש בישראל חברה המאפשרת לשכור את הקרוואן עם כל ההנחיות הדרושות, שלא צריך רישיון נהיגה מיוחד ושעלות הטיול בסה"כ לא תהיה גבוהה יותר בהשוואה לטיול מלונות ורכב שכור "רגיל". אז זהו - נפלה ההחלטה - טיול קרוואן באירופה!
החברה בישראל גם עזרה בטיפים ומסלולים לטיול עצמו, והייתה הרגשה של משהו "רגיל" שרבים עשו לפני ורבים יעשו אחריי.
וכך, בסוף אפריל 2014, יצאו אבא ושלושה ילדים לשבוע בקרוואן, שבוע שייזכר כאחת החוויות הנהדרות עבור כל אחד ואחת מהמשתתפים!
איסוף הקרוואן וכל הסידורים הטכנים היו קלים למדי, הילדים התלהבו מהקרוואן והיכולות שלו, כל אחד קיבל אחריות על תפעול המערכות השונות. בתוך פחות משעה יצאנו לדרך, הצטיידנו במזון בחנות המזון האורגני שהייתה ממש קרובה לנקודת איסוף הקרוואן, והתרגשנו לקראת הבאות. אירופה - אנחנו באים!
בנסיעה בנופים מרהיבים ירדנו ממינכן לכיוון צפון איטליה דרך מעבר ברנר והדולומיטים, יצאנו לשייט לשלושה איים באזור לוגאנו, ועלינו חזרה דרך שוויץ לנקודת ההתחלה במינכן.
בילינו יום שלם בגרדלנד - פארק שעשועים סטייל הלונה פארק שלנו, רק באיטלקית. בנופי טבע מדהימים, גלשנו (פעמים!) במגלשת הרים מטורפת באימסט, באורך 3.5 ק"מ, בקור מקפיא ונוף מושלג מסביב. בטירול ביקרנו בפארק הארכיאולוגי אוצידורף, שבו שחזורים של חיי האדם הקדמון.
במוזיאון הפעמונים באינסברוק הקשנו בפעמונים ענקיים ולמדנו עד כמה מורכב המכשיר הפשוט הזה - פעמון. כמובן שגם ביקרנו בטירת נוישוונשטיין, מבצר ענק החצוב בתוך הנוף הטבעי הפראי מסביב ובמרחק הליכה מהעיירה עצמה! הטירה עצמה משמשת היום כמוזיאון המאפשר ללמוד על החיים בטירה, המלאה ביצירות אומנות כמיטב המסורת האירופאית.
בבוואריה התמזגנו עם המקומיים בהופבראוהאוס, מסעדה ובית בירה טיפוסיים, שם השקנו כוסות בירה ענקיים לצלילי התזמורת הססגונית, אפילו הספקנו לבקר בגן החיות טיירפארק הלהברון, שחציו בכלל ספארי.
בנסיעה בשוויץ בשעות החשיכה, פתאום החל לרדת שלג כבד. הילדים הכריחו אותי לעצור כדי לאפשר להם לצאת לשלג! לנטע זו הייתה הפעם הראשונה בשלג! היא כל כך התרגשה שיצאה בכפכפים החוצה! בשוויץ גם הצלחנו להיתקע עם הקרוואן בדשא בוצי, באזור שנראה שומם למדי וכבר חשבנו שניאלץ לבלות את הלילה ולשנות את תכנית הטיול, אבל בתוך שעה עבר רכב שעצר לעזור לנו, העלם הצעיר שלף חבל מתא המטען וחילץ אותנו צ'יק צ'ק.
בכל לילה חנינו בחניון מסודר שבו בקלות חיברנו את הקרוואן לתשתיות, התקלחנו במקלחת נורמלית ועשינו לנו פיקניקים כייפים.
בכלל, כל החיים בקרוואן, ביחד, במשך שעות, בישול הארוחות, זה לכשעצמו היה חוויה כל כך מעצימה ומגבשת, הפכנו ממש למשפחה קרובה, כולם הפגינו סובלנות, שיתוף פעולה, גישה חיובית עם הומור, ואני חושב שתחושת ההעצמה הזו של כל אחד בתוך המשפחה הינה הגורם העיקרי להתרגשות ולחוויות שנחרטו בליבנו בטיול המדהים הזה.
