הרכב: זוג הורים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: 23 ימים
יולי 2017
התחלה וסיום בברלין
אחרי שכבר תכננו פעם אחת, סוף סוף הצלחנו להוציא לפועל טיול בת מצווה ליעלי בהרכב משפחתי מלא - חיים, חלי, אורן (בת 17) וכלת בת המצווה יעלי.
בתוכנית - 23 ימים בסקנדינביה בקרוואן, וחצי יום סיום בברלין לפני הנחיתה בארץ.
למה קרוואן? תמיד שואלים את השאלה הזו - אנחנו מוותרים על הנוחיות ועל תחושת החופשה והסתלבט, בשביל הגמישות והיכולת לחוות "דרך הרגליים והגוף" את הטיול.
מצורפים עיקרי המקומות והחניונים שהיינו בהם בטיול.
11 ביולי
06:00 - טיסת בוקר לברלין. למה ברלין - כי בתאריכים בהם רצינו לנסוע כבר לא היו קרוואנים פנויים בהמבורג, ולא רצינו לשכור בסקנדינביה עצמה. משדה התעופה (שונפלד) יצאנו להליכה של כ-300 מטר והגענו לתחנת הקרוואנים (McRent). הזהירו אותנו שלא נוכל לקבל את הקרוואן לפני שתיים בצהריים, אבל בפועל כשהגענו בסביבות 11:30 הקרוואן כבר חיכה לנו. עברנו את תהליך קבלת הקרוואן בצורה חלקה ומהירה - קרוואן חדש שנסע 5000 ק"מ בלבד. בדיעבד, אולי אפילו מיהרנו מידי. בערב כבר הבנו שלמרות הרשימה המפורטת, חסרות לנו קעריות למרק (או לדגנים של בוקר), עוד סיר גדול וקערה לסלט. נסיעה לחנות LIDL הקרובה להצטיידות מאסיבית (למי שנוסע לסקנדינביה אנחנו יכולים להגיד רק דבר אחד - תקנו כל מה שאפשר - יין, בירות, שימורים, יבשים, חטיפים, כלים, חומרי ניקוי... הכל...שיספיק לכם לכל הטיול, חבל לשלם בסקנדינביה) ומשם התחלנו בדרך צפונה לכיוון רוסטוק והמעבורת לדנמרק. את המעבורת הזמנו מראש לשעה 21:00 באתר חברת Direct ferries, מתוך מחשבה שאם באמת נקבל את הקרוואן רק בצהרים, לא נספיק למעבורת של שבע בערב. השייט עצמו נוח ונעים - קצת פחות משעתיים לגדסר (Gedser) שבדרום דנמרק, משאירים את הקרוואן בקומת החניון ועולים למרפסת נעימה עם תצפית לים. ירדנו מהמעבורת בסביבות אחת עשרה בלילה, נסענו כמה קילומטרים ובתחנת העצירה הראשונה שראינו לצד הדרך, עצרנו לחניית לילה יבשה עם עוד כמה משאיות.
12 ביולי
נסיעה לצוקי מונס קלינט. מזג האוויר אפרורי עם גשם קל מפעם לפעם. האטרקציה המרכזית הייתה WiFi חינם במרכז המבקרים. צוקי הגיר הלבנים התנשאו מעל במלוא תפארתם, אבל לטעום את המים לא יכולנו כיוון שהיה שפל, וקו המים היה כולו בוץ. יש מסלולי טיול קצרים מובנים שאפשר לבחור איזה לעשות ולטייל ביער, בצוקים או לעשות תצפיות ציפורים. מהצוקים נסיעה לחניון BellHoj בקופנהגן לשלושת הלילות הקרובים. חניון בלהוג' - 307 קרונות למשפחה + חשמל (25 קרונות ליום), מקלחות חינם, WiFi חינם, סביר באזור הקבלה, פחות בחניון עצמו, 10 קרונות למילוי מיכל המים.
13 ביולי
התארגנו בבוקר ואחרי ארוחת הבוקר יצאנו באוטובוס A2 (יש בו WiFi חופשי) ליום הראשון בקופנהגן. ביקור בבית העירייה המרשים (WiFi חינם), מדרחוב סטרויט - חנויות ואטרקציות, אזור הכיכרות (החדשה והישנה), הרובע הלטיני וכנסיית הגברת הקדושה, תעלת ניי הייבן (באזור התיאטרון החדש על שפת הים יש WiFi מצוין), שינוי תוכנית אחרי ארוחת צהרים קלה וחזרה לכיוון פארק טיבולי. פארק טיבולי - 120 קרונות כניסה לאדם, ועוד 230 קרונות שימוש חופשי במתקנים (אפשר במקום זה לשלם על פי שימוש - פחות משתלם), לא מרגיש מלא, אין צפיפות, התורים לא נוראיים, מתקנים חביבים++
14 ביולי
יום שישי, קופנהגן. מדרחוב סטרויט, ניי הייבן (כן, היינו גם אתמול, אבל כל כך יפה ונעים שם ליד התעלה, שבאנו ליהנות עוד קצת), גני אמליינברג, ארמון אמלנייברג והחלפת המשמרות (לא מרשים במיוחד, אפשר לוותר אם לא מגיעים בדיוק בצהריים). האטרקציות המרכזיות של הארמון לאנשים כמונו שלא רצו להיכנס למוזיאון וללמוד אודות היסטוריית המלוכה הדנית, הן הפסל של המלך פרידריך החמישי במרכז הכיכר והחלפת המשמרות שממצה את עצמה אחרי 5 דקות בערך. טיול רגוע לכיוון פארק צ'רצ'יל, מזרקת גפיון, ולפסל בת הים הקטנה - שכגודל הדיבור על האטרקציה, כך קוטנו של הפסל, אבל המקום נחמד. חזרנו למוזיאון החרות שמתאר את הלחימה הדנית בנאצים - גילינו שהוא נשרף לפני כמה שנים ועדיין לא הסתיים השחזור שלו.
15 ביולי
התארגנות לצאת מחניון, ונזכרנו כמה זמן לוקח כל דבר בהתארגנות, נסענו למוזיאון הפתוח Freeland museet שליד קופנהגן. האמת קצת התאכזבנו. מיצינו מהר מאד תצוגות די דומות. נסיעה של עוד 30 קילומטרים לארמון פרדריקסבורג היפה. ארמון פרדריקסבורג הוא ארמון נעים מאד, ולא מעיק מדי עם הסברים ותצוגות טרחניות, מומלץ. נסיעה להלסינגור היפה בסביבות 16:30, חנינו ונכנסנו לכיוון טירת קרוננבורג (טירת המלט). בגלל השעה המאוחרת יחסית (הטירה נסגרת ב-17:30) החלטנו ליהנות רק מיופייה החיצוני, ובמקום להיכנס, לטייל סביבה ולאורך שובר הגלים שלמרגלותיה. נסיעה לטרמינל המעבורות ומעבורת להלסינבורג בשבדיה. יש מעבורת כל בערך חצי שעה - עולה 805 קרונות לקרוואן עם ארבעה נוסעים. תחילת נסיעה לכיוון שטוקהולם, עצירה באחת מתחנות העצירה המדהימות שלצידי הכביש לארוחת ערב בשמש שלא נגמרת לעולם כאן בצפון. המשך נסיעה של 260 קילומטרים וחנייה יבשה באחת מנקודות העצירה על הכביש המהיר.
16 ביולי
השכמה ונסיעה לכיוון שטוקהולם. עצירה בנקודת עצירה מדהימה - לכל רכב יש מקום חנייה ולידו שולחן עם ספסלים (ופח אשפה) ואכלנו ארוחת בוקר. המשך נסיעה לארמון דרוטנינגהולם. ויתרנו על הסיור המודרך, והסתובבנו בעצמנו בארמון. הוא לא מצועצע מידי, הוא לא אגרסיבי בעושר, והיה סיור לא ארוך ונחמד. אחרי זה יצאנו לגנים היפים וטיילנו בהם, עד שהגיע הזמן לחזור ולהכין המבורגרים תוצרת בית, להנאת כולם. נסיעה לחניון אנגבי והתמקמנו בו. בתוכנית לאחר הצהריים - כביסה, מקלחות, תכנון של הימים בשטוקהולם, ומנוחה אחרי הנסיעה הארוכה. מחר ניסע לעיר עצמה ונטייל בה. חניון אנגבי - 320 קרונות למשפחה כולל חשמל, Wifi חינם, מקלחות - 10 קרונות לחמש דקות, כביסה ומייבש, מטבח מצוין.
17 ביולי
שטוקהולם. כיכר סרגלס ומדרחובי הקניות, כיכר הוטרגוט, הליכה לכיוון קינגסהולמן. ביקרנו בכנסייה שעל הגבעה, ואחריה ירדנו לבית העירייה המרשים. לקחנו סיור מודרך באנגלית שהיה מרתק. בית העירייה של שטוקהולם מארח כל שנה ב-10 בדצמבר את טקס הענקת פרסי נובל (רפואה, כימיה, פיזיקה, ספרות, כלכלה) בעוד פרס נובל לשלום מחולק באותו יום באוסלו. הסיור בולל הסברים על האולמות השונים, על הארכיטקטורה, על יצירות האומנות ועל האומנים. מומלץ. אחרי הסיור יצאנו לגינה הנחמדה שעל שפת הים. העיר העתיקה (גמלה סטאן) היפה והנעימה,ביקור במוזיאון נובל (מומלץ מאד), הסתובבות ברובע העתיק, כולל באזור הארמון והפרלמנט השבדי.
18 ביולי
התחלנו בכיכר הוטורגט וטיילנו רגלית ברחובות ובין החנויות לכיוון גן המלכים. היה מזג אוויר מושלם, והגנים מזמינים ויפים ושוטטנו בהם להנאתנו. מהגנים הלכנו לכיוון בית הכנסת הקונסרבטיבי המרשים. יש סיורים מודרכים, ונראה היה שייתכן שאפילו הגענו בזמן מתאים, אבל 600 קרונות נראו לנו מחיר מופקע לסיור בבית כנסת, אז המשכנו בדרכנו. המשכנו במסלול המתוכנן, ליד בית האופרה והתיאטרון הדרמטי של שטוקהולם, ובטיילת הצמודה לקו המים עד הגשר המוביל לאי האיילים שבו שוכנת האטרקציה המרכזית של היום - מוזיאון ואסה. ואסה הייתה אניית מפרשים ענקית (69 מטרים) שנבנתה עבור הצי השבדי. היא יצאה להפלגת הבכורה שלה ב-10 באוגוסט 1628, ולמרבה התדהמה - טבעה בעודה בארכיפלג של שטוקהולם. בשנת 1961 היא נמשתה מהמים במבצע הנדסי וימי מדהים. מוזיאון מדהים ומעניין. טיול רגלי לטיילת ולעיר העתיקה - ממש כיף להסתובב בין הסמטאות.
19 ביולי
בשעה שבע וחצי כבר יצאנו לכיוון העיירה פאלון, לקראת הביקור במכרה הנחושת הגדול. מכרה הנחושת בפאלון היה הגדול באירופה במשך מאות שנים. כריית הנחושת התחילה כבר לפני כאלף שנים, והופסקה רק בשנות התשעים של המאה הקודמת כשהתברר שכבר אין יותר נחושת באדמה. סיור מודרך בן כ-45 דקות באנגלית, בו יורדים עד לעומק של 67 מטרים (המכרה מגיע עד עומק של קצת יותר מ-600 מטרים) - מומלץ. בהחלטה משפחתית החלטנו לוותר על היום באגם סילאן (בעיקר בגלל מזג האוויר הסגרירי) ולדחוף נסיעה של 400 קילומטרים לאוסלו, ובכך להרוויח יום ביחס לתוכנית (החלטה מצויינת בדיעבד). הנסיעה הייתה ארוכה, לעיתים מפותלת מאד, אבל בסביבות שמונה וחצי בערב הגענו לחניון אקברג. זה חניון ענק, פרוש על ראש גבעה הצופה על העיר, עם מאות קרוואנים ואוהלים. חניון אקברג - 840 קרונות לשני לילות, כולל 8 מקלחות, כביסה ומייבש, WiFi, חיבור לחשמל, מקלחות נוחות ונעימות, מטבח גדול ונוח, שירותים ענקיים.
20 ביולי
מזג האוויר מהמם (ואפילו החם מידי לפרקים) היה לטובתנו. התחלנו במדרחוב קרל יוהנס הנעים. לאורך המדרחוב עצרנו לביקור בכנסייה הגדולה, ונהנינו מחזרה לקונצרט עוגב. הפרלמנט, בניין מרשים מאד ביופיו, בנוי מלבנים צהובות. סיורים בבבניין - לברר מראש, אנחנו פיספסנו. טיול לרובע אקר בריגה והנמל, וביקרנו בבית העירייה המרשים, כמעט כמו זה של שטוקהולם. באולם המרכזי עטור ציורי הקיר הענקיים, מעניקים מאז 1990 את פרס נובל לשלום. טיול עד לתיאטרון הלאומי ומשם לארמון המלוכה. יש סיור מודרך בשעה שתיים בצהריים. חזרנו לכיוון הנמל ועלינו למצודת אקרשוס. המצודה שימשה ככלא במשך כמאתיים שנה, ובתקופת הנאצים הוחזקו בה גרמנים עריקים ולוחמי מחתרת נורווגיים. קצת לפני תום המלחמה הוציאו הגרמנים להורג 42 לוחמים נורווגיים, וקצת אחרי המלחמה הוצא להורג באותו מקום וידקון קוויזלינג שהיה ראש הממשלה שנכנע לנאצים ושיתף איתם פעולה. במבצר יש מרכז מבקרים חביב, את מבני המבצר עצמו ואת מוזיאון ההתנגדות בו מתוארת הלחימה מול הנאצים טרם הכיבוש וכל פעולות המחתרת וההתנגדות לנאצים, כולל פיצוץ מפעל המים הכבדים בוומורק. המחתרת הנורווגית קיבלה מארגון יד ושם תעודת הוקרה של חסיד אומות עולם על עזרתה להצלת חלק מיהודי נורבגיה. חזרה לחניון.
21 ביולי
חצי האי ביגדוי על שלל מוזיאוניו הימיים. התחלנו במוזיאון הספינות הויקינגיות שבו ארבע ספינות ויקינגיות שנמצאו במקומות שונים בנורווגיה, אחרי שעברו הסבה מקצועית והפכו להיות ספינות קבורה, לאנשים רמי דרג, שנקברו עם הספינה והציוד באדמה. מהמוזיאון הוויקינגי המשכנו ברגל עד קו המים בו נמצאים 3 מוזיאונים שאנחנו בחרנו להתמקד רק בשניים מהם. המוזיאון הראשון נקרא קון טיקי והוא מספר את סיפור הפלגתם של תור היידרגל וחבריו על רפסודה מעץ בלזה שנבנתה על פי המודל האינדיאני, מפרו לאיי הפסחא – מרחק של כ-8000 ק"מ, ומספר גם (אבל בקטנה) על מסעו השני של היידרגל באנייה שנבנתה על פי הדגם המצרי. המוזיאון מעניין מאד. האחרון בסדרת המוזיאונים היה מוזיאון אניית הקטבים פראם. אנייה זו הספיקה בימי חייה לבקר גם בקוטב הדרומי כאשר רויארד אדמונסון הפליג עליה והיה הראשון להגיע אל הקוטב, וגם בקוטב הצפוני במשלחת מאוחרת יותר. הבנות התעניינו בעיקר בביקור בספינה עצמה, אבל אני חושב שגם התצוגה וכל הסיפורים על המסעות השונים לכיבוש הקטבים היו מעניינים. מהמוזיאונים נסענו לפארק ויגלנד - זהו גן ענק שבו מוצגים מאות פסלים של הפסל הנורווגי ויגלנד - בעיקר פסלי ברונזה ופסלי אבן. פארק מדהים ביופיו. בערב - משחק מיני גולף ליד החניון והתארגנות לנסיעה.
22 ביולי
נסיעה ללילהאמר. המוזיאון האולימפי עבר למקום חדש (ליד המוזיאון הפתוח). המוזיאון עצמו נחמד - מציג את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים כולם, את משחקי החורף שנערכו בנורבגיה (אוסלו - 1952, לילהאמר - 1994) ומפאר את ההישגים הנורווגים במשחקים האולימפיים לאורך השנים. אתר מקפצת הסקי - עלינו עם הקרוואן לחלקו העליון של האתר ממנו נשקפת תצפית מדהימה על לילהאמר ואגם מיוסה, על הכפר האולימפי ועל זירת הקפיצות בה דלק הלפיד האולימפי. ניתן לרדת במדרגות את כל האתר, אבל אנחנו הסתפקנו בירידה של כמה גרמי מדרגות עד לגובה בו ניתן היה לראות גם את העיר וגם את המקפצות בצורה טובה.
נסיעה להנדרפוסן למסלול המזחלות האולימפי. תמורת כך וכך קרונות מסיעה אותך מכונית לנקודת הזינוק האולימפית ואתה יוצא במזחלה (בקיץ עם גלגלים) למסלול באורך 1140 מטרים, המגיע למהירות של יותר ממאה קמ"ש ולתאוצות של עד 3.6 ג'י. הבנות חיכו לזה בקוצר רוח, אבל בדיעבד טענו שלא נהנו כל כך. הנסיעה אמנם מהירה ומרגשת כמו ברכבות הרים, אבל הגב והצוואר סובלים, הראש חוטף כל הזמן מכות מהקסדות של הנוסעים האחרים ומרשת הביטחון, בקיצור, חוויה אבל לא חוויה לחיים. חזרה לקרוואן ונסיעה לכיוון דרך פר גינט וקיר הטרולים. את הפנייה הראשונה לדרך פספסנו, ובדיעבד גם את השנייה, ובמקום זה עצרנו לחנייה בחניון קסום - קטן ושקט על שפת האגם, לנוח ולהתאושש מהיום הארוך והמתיש. חניון אלסטד (לפני רינגבאו) - 280 קרונות כולל חשמל, מקלחות - 10 קרונות ל-4 דקות, מטבח קטן ונוח, Wifi טוב!!
23 ביולי
נסיעה בין ההרים עד דומבאס - עצירה קלה להתרעננות ומאפה טעים של בוקר. המשך לכיוון קיר הטרולים בדרך שעברה כבר בין הרים ומפלים מדהימים. בחנייה שמתחת לקיר הטרולים עצרנו ליהנות מהנוף המדהים ולאכול. עלייה בדרך הטרולים. כל מה שכתוב עליה נכון - מפותלת, תלולה, צפופה וצרה, אבל בעיקר מדהימה ביופייה. הנוף עוצר נשימה - הצוקים, השלג, המפלים, העננים בהם טבולים ראשי ההרים - מהמם. למעלה עצרנו בחנייה ויצאנו לטיול רגלי קצר למקורות מפל הסטיגפוסן ולנוף המהמם של כל דרך הטרולים שמתחתינו ממרפסות התצפית. מדהים, ממש עוצר נשימה. ירידה מהמפל לכיוון לינג'. בלינג' לקחנו מעבורת קצרה לכיוון איידסאל והמשכנו לכיוון גיירנג'ר. לקראת סוף הנסיעה הגענו לדרך הנשרים - עוד דרך תלולה ומפותלת שלכל אורכה נשקף הפיורד כולו. מצד ימין רואים את מפלי שבע האחיות ומצד שמאל ההרים היורדים אל הפיורד - גלויה... התמקמנו בחניון על שפת הפיורד שמעליו מפל שזורם לצד החניון לפיורד. חניון גיירנג'ר - 185 קרונות לקרוואן, 30 קרונות למבוגר, 15 קרונות לילד, 40 קרונות לחשמל, 10 קרונות למקלחת, 40 קרונות לכביסה/מיבש, Wifi חינם שנקלט סביר בכל החניון.
24 ביולי
בערך בחמש בבוקר מבול סוחף העיר אותי ואת חלי, שאליו הצטרפה מהר מאד סערה אמיתית, עם רעמים וברקים ורוח שממש טלטלה את הקרוואן. הבנו די מהר שזה לא יום לטיולים רגליים, אלא יום לעצור ולנוח. נשארנו לנו בבוקר בקרוואן. בצהריים - הפלגה במעבורת בפיורד ההפלגה היא עם מערכת אודיו באנגלית עם הסברים על העיירה, על אזור הפיורד והחיים בו, ועל האטרקציות הנגלות לתיירים במהלך ההפלגה. היה מדהים. הפיורד הכלוא בין ההרים, שפע המפלים - מפל שבע האחיות, מפל השתיין, מפל ההינומה, החוות לצידי הפיורד ועל ההרים, היציאה לפיורד הגדול, בקיצור - חוויה.
25 ביולי
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לטיול רגלי קצר מהחניון בעלייה לצד המפל, עד לחלקו העליון. הטיפוס ככל גם 327 מדרגות, אבל הפרס היה נוף מדהים של הפיורד והמפל עצמו, שהוא מרשים ועוצמתי. נסיעה לתצפית הדלסניבה - נקודת שיא בגובה של 1500 מטר המשקיפה גם על פיורד גיירנג'ר בצפון וגם על האגמים וההרים בדרום. מסביב לתצפית המדהימה שטחי שלג בהם אפשר לשחק, בעיקר הצעירים בינינו. נסיעה לסטרין ומשם לאורך פיורד נורד... עד העיירה אולדן ואחריה - עד חניון מלקובל שבתחתית קרחון בריקסדאל. חניון מלקובל - 300 קרונות כולל חשמל, Wifi חינם וטוב, מקלחות מעולות, כביסה/מייבש, מטבח מצויין, כולל אפשרות לתנור אפיה, טאבון וגרילים.
26 ביולי
אחרי ארוחת בוקר - יצאנו לטיול רגלי לקרחון בריקסדאל. החלטנו לעלות ברגל - הליכה של כ-3 קילומטר. המסלול אינו קשה במיוחד, מישורי או עלייה מתונה ברובו, עם מפל גועש ושוצף אחד שהשפריצים שהוא מפזר מרטיבים את כולם, ועליונת תלולה אחת בסוף הדרך לקראת הקרחון. לאורך הדרך יש הסברים על מהותו של הקרחון ושלטים שמראים את נסיגת הקרחון לאורך השנים בשל התחממות כדור הארץ. הקרחון עוצר נשימה. הוא כחול יפה, ומתחתיו אגם ונהר שנובעים מהפשרת השלגים, פסטורלי ויפה (וקר). ארוחת צהרים בחניון ויציאה לכיוון קאופנגר, לחניית הלילה לקראת המשך הטיול. בחצי הדרך לקאופנגר, כשנותרו לנו פחות מ-70 קילומטרים, עצר אותנו עובד מע"צ נורבגי שסיפר לנו שהגשר בהמשך הדרך התמוטט ולא יתוקן בחודש הקרוב. נאלצנו לצאת להקפה של כמעט 200 קילומטרים, כולל מעבורת בלוטה שהיו בה פקקים מטורפים, כך שהגענו לחניון בקאופנגר רק בשבע וחצי והוא כבר היה מלא. המשכנו בכיוון כללי בורגונד - ואופס, עלינו על עוד מעבורת. המשכנו כבר עם האינרציה למרות העייפות והגענו ללורדאל, אבל גם שם החניון היחיד היה מלא, והוא אמר לנו שאין חניון קרוב בסביבה. מפה לשם - יחד עם עוד כמה קרוואנים חנינו בחניון של סופרמרקט מקומי ואחרי ארוחת ערב - הלכנו לישון.
27 ביולי
נסיעה לכיוון בורגונד. הגענו למרכז המבקרים (WiFi טוב מאד), קנינו כרטיסים ונכנסנו למוזיאון הקטן שמסביר את ההיסטוריה של כנסיות לוחות העץ בנורבגיה ובסקנדינביה כולה, ואחרי זה הלכנו לכנסיה עצמה. הכנסייה בבורגונד אינה מרשימה בגודלה, אבל היא מציגה בצורה טובה מאד את הסגנון. כדאי לבקר. משם נסענו לכיוון פלאם שהייתה אמורה להיות אחת האטרקציות של הטיול. למרבה הצער מזג האוויר היה אפור וגשום, לא היו כרטיסים לרכבת עד השעה חמש אחר הצהריים, ולא היה לאף אחד רצון להפליג שוב בפיורד או לצאת לטיול רגלי, אז אחרי שפינקנו את עצמנו במאפים איכותיים במאפייה מקומית, פשוט נכנסנו לקרוואן ונסענו. התכוונו לנסוע למפל וורינגפוסן ואחרי זה לחפש חניון לשנת הלילה, אבל אחרי שעצרנו לאכילת ארוחה קלה, המשכנו בדרך והחלטנו בגלל מזג האוויר פשוט להמשיך לברגן ולהתמקם בה לשני לילות, וכאן לתכנן את המשך דרכנו עד המעבורת לדנמרק ביום שלישי הבא. חניון לון - 240 קרונות לקרוואן, 20 לילד, 30 למבוגר, 40 לחשמל, 10 קרונות למקלחת של 5 דקות, WiFi מצוין, מטבח, שירותים ומקלחות נקיים ומצוחצחים.
28 ביולי
יום בברגן. לאורך כל היום מזג האוויר היה הפכפך - לעיתים גשום ולעיתים השמש יוצאת וחם. התחלנו בגן ובפארק שבמרכז העיר, ומשם המשכנו לכיוון המדרחוב הראשי. הוא נעים מאד והמזרקה לזכרם של יורדי הים עם 12 דמויות שונות של ימאים יפה ומרשימה. משם ירדנו לכיוון שוק הדגים, לחובבי הז'אנר - מומלץ. ברגן - מרכז העיר העתיקה ששוחזרו בו כל בתי העץ, כפי שהיו בעבר. יפה מאד. המשכנו לאורך החוף עד שהגענו לצמד מבנים - מגדל רוזנקרנץ שנבנה על ידי שליט העיר הדני רוזנקרנץ ואולם האקון [על שם המלך הנורווגי האקון]. אנחנו בחרנו להיכנס רק למגדל, שם עולים קומה אחר קומה, כשבכל קומה יש תצוגה רלוונטית לתקופה - חדר שומרים עם קסדות וחרבות, כנסייה קטנה לשליט, חדרי קבלת קהל וכדומה. למעלה יש למרפסת ממנה ניתן לבצע תצפית לכיוון הפיורדים ולכיוון העיר - העתיקה והחדשה משני צידי הנמל. ביקור בכנסיית מרי הקדושה, הכניסה למבוגרים בתשלום. בגלל מזג האוויר אין טעם לעלות לתצפית מהר פלויאן או הר אולריקן ובמקום זה עלינו לכנסיית יוהן הקדוש, שהעלייה אליה כוללת לא מעט מדרגות. הכנסייה עצמה פשוטה מבפנים אבל יפה מאד. הקשבנו קצת לנגינת עוגב שעד עכשיו לא ברור אם היא הייתה אימון או ניסוי כלים לא ברור. ארוחת ערב במסעדת אן מאדאם המצויינת וחזרה לחניון.
29 ביולי
נסיעה למפל סטיינסדלפוסן הקרוב. המפל אינו שונה בהרבה ממפלים אחרים, עם אטרקציה מרכזית אחת - מרפסת מאחורי המפל עצמו. נסיעה לכיוון ומורק. אלו אמורים היו להיות 300 קילומטרים קלילים, שהפכו לנסיעה של קרוב לשבע שעות (עם עצירות) בכבישים מפותלים וצרים, עולים הרים ויורדים, רוב הדרך בגשם סוחף. כמובן שלא הספקנו למוזיאון שנסגר כבר בשעה שש ובמקום זה המשכנו לחניון בעיירה ריוקאן. חניון ריוקאן: 10 קרונות למקלחת, 40 קרונות לחשמל, נותן 10% הנחה לביקור במוזיאון ולאטרקציות אחרות בסביבה, מקום לשטיפת כלים, מאד בוצי.
30 ביולי
נסענו לכיוון המוזיאון. הסיפור של מפעל החשמל הגדול בעולם, ששימש גם לייצור מים כבדים ושהולאם ע"י הגרמנים במלחמת העולם השנייה, לטובת ייצור פצצות אטום, והפך בסופו של דבר למוזיאון המתאר את ההיסטוריה של העיר, המפעל ונסיונות הפגיעה של המחתרת הנורווגית בשיתוף פעולה עם בנות הברית, במפעל כדי לעצור את מכונת ההשמדה הגרמנית. היה מעניין, אבל אפשר היה לעשות את המיצגים יותר אינטראקטיביים ומאירי עיניים - בעיקר בכל הקשור לאופן ייצור מים כבדים ולנסיונות החבלה. לא הייתי ממליץ לנסוע במיוחד את כל הדרך, אם אין לכם אטרקציות נוספות שמעניינות אתכם באזור. נסיעה לפרייקסטולן לסלע צוק המטיף שבמערב נורבגיה. הגענו בערב לחניון שממש מתחת לתחילת המסלול לסלע. חניון פרייקסטולן - 380 קרונות ללילה, כולל חשמל וחיבור ל-WiFi, לא כולל מקלחות, די מבוצבץ, ניקיון לא משהו.
31 ביולי
גשם חזק שכנע אותנו להמתין קצת, עד שהוא יחלש משמעותית ואז לצאת לכיוון סלע צוק המטיף, וכך יצא שקצת לפני שמונה בבוקר הגענו וחנינו. טיפוס לא קל של כמעט 4 קילומטרים (350 מטרים בגובה), בעיקר במזג האוויר - מעט גשם, בוץ ואבנים חלקות, אבל כשמגיעים למעלה - הנשימה נעצרת. לנו זה לקח כמעט שעתיים, עם כל העצירות, מיטיבי לכת וממהרים יכולים לעשות זאת גם בשעה, אבל בשום פנים ואופן לא לוותר על החוויה. ירדנו, התארגנו ונסענו לכיוון המעבורת חזרה ללודאוויק ומשם לכיוון החוף הדרומי. מגדלור לינדסנס - הנקודה הדרומית ביותר בנורבגיה. לקחו את פינת קצה העולם והפכו אותה למוזיאון שלם שבמרכזו המגדלור שאפשר להיכנס ולעלות אליו לתצפית מדהימה על קצה הארץ, הביצורים שהקימו הגרמנים במלחמת העולם השנייה, אבל גם מוזיאון בנושא חיי המפעילים אתר הנצחה לאנייה גרמנית שטבעה לא רחוק מקצה האי ועוד דברים שכבר לא היה לנו כוח לבקר בהם. מהמגדלור נסענו לכיוון מאנדאל לחניית הלילה. הגענו בשעה מאוחרת יחסית לחניון סאנדנס, התמקמנו ורצנו לעשות כביסה, מקלחות ובישולים, כי בבוקר שוב קמים מוקדם כדי להגיע למעבורת לדנמרק. חניון סאנדנס - 310 קרונות לקרוואן+4 וחשמל, 2 דקות מקלחת – 5 קרונות, WiFi, כביסה – 45 קרונות לכביסה, 45 קרונות לייבוש, מטבחון מצויד ומאובזר, נחמדים מאד.
01 באוגוסט
עזבנו את החניון על הבוקר ונסענו לקריסטיאנסנד (34 קילומטרים) כדי לעלות על המעבורת לדנמרק. הגענו בסביבות 07:25 לקצה קצהו של התור, אבל היה לנו מקום (כמובן) לקרוואן, עם כי קצת פחות לשבת. אלו מעבורות ענק - 4 מפלסים של חנייה ו-3 קומות אירוח (אסור להיות ברכב בזמן ההפלגה), עם מסעדות ובאר וחנויות ודיוטי פרי ומה לא? נסיעה לכיוון בילונד לפארק לגולנד. הבנות הלכו לפארק, אני התמקמתי בחניון הצמוד. לגבי החניון - יש בו באמת הכל בכל מכל וכל, ואנחנו ניצלנו מעט מאד מכל האפשרויות הרבות שיש בו, גם בגלל הזמן וגם כי הילדות כבר די גדולות, אבל הוא אופציה ממש נוחה למי שבא ללגולנד ולפארק המים שלידו, כולל שאטל שנע בין החניון לשני הפארקים. חניון Holiday Vilage.
02 באוגוסט
הבנות בילו את הבוקר בפארק, ובשעות הצהריים יצאנו למסע האחרון - 600 קילומטרים לברלין, תחנתנו האחרונה. הגענו בערב לחניון קרוב לשדה התעופה ולתחנת החזרת הקרוואנים ובזאת סיימנו למעשה את הטיול. חניון קמפינגפלאץ אם מהאלוור סי - 45 יורו לחנייה כולל חשמל, WiFi בתשלום נפרד (לא שילמנו בערב), מטבח מצויין, שירותים ומקלחות גדולים, מסודרים, נקיים ובחינם.
