הרכב: זוג סבים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: 14 ימים
ספטמבר 2015
התחלה וסיום במינכן
תודה מקרב לב לצוות מוטורהום ישראל ולחברת DRM מינכן שהיו שותפים בהצלחת טיול בר המצווה לאלמוג נכדנו. טיילנו 14 ימים בספטמבר 2015 ממינכן לאוסטריה, משם לסלובניה, קרואטיה ואיטליה. זהו הניסיון השני שלנו עם הצוות הנפלא של מוטורהום ישראל, הראשון היה בשנה שעברה בטיול זוגי לסקנדינביה, טיול שללא ספק גרם לנו להתאהב בסגנון שהיה חדש עבורנו "טיול בקרוואן". מאד היינו מרוצים מהטיפול המהיר והמקצועי של צוות מוטורהום ישראל בכל בקשה קטנה כגדולה. תודה מיוחדת לצוות הגרמני במינכן. קיבלנו את הרכב הרבה לפני הזמן שהוגדר לנו, ההסברים על תפעול הקרוואן היו מדויקים, בשפה האנגלית, הקרוואן היה חדש כמעט לחלוטין וכל המערכות פעלו ללא דופי, הצוות הפנה את תשומת לבנו לכל שריטה ושפשוף בגוף הקרוואן, מה שייתר את הצורך בוויכוחים בעת ההחזרה. ההחזרה נמשכה לא יותר מחצי שעה ובסיום הזמינו עבורנו מונית לשדה התעופה.
יום 1 - 16/09 - ממינכן לזלצבורג
הגענו למינכן בטיסה של Turkish Airline, סוג של טיסה מאד לא מומלץ. חברת תעופה מצוינת אולם כל איחור ביציאה מהארץ או מאיסטנבול יכול בהחלט לגרום למצב בו נגיע לתחנת ההשכרה של הקרוואן אחרי השעה 17:00 ולגלות שהיא סגורה, לחפש מלון ולבזבז יום בטיול והוצאות מיותרות. לנו היו שני איחורים, שעה וחצי בנתב"ג ושעה באיסטנבול, לא מעט רגעים חששנו במהלך הטיסה כי נאחר בהגעה. בהחלט לא מומלצת טיסה עם חניית ביניים אלא אם כן הזמנת הרכב בוצעה ליום שלמחרת הנחיתה. קבלנו את הקרוואן בסביבות השעה 15:00 ויצאנו לדרך בסביבות השעה 16:00 לאחר קבלת הסברים, בדיקה וצילום יסודי של הקרוואן (בדיקת חובה שאסור לוותר עליה). כאן המקום לציין כי צוות החברה במינכן מעולה בכל פרמטר אפשרי, מאד אוהבים ישראלים ונכונים לעזור בכל עניין קטן כגדול. במרחק 650 מ' מתחנת ההשכרה של DRM מינכן יש את הסופרמרקט של Kaufland ושל Aldi, צמודים האחד לשני. אנחנו בחרנו ב-Kaufland וכאן גם הבנו את המשמעות של "מחאת המילקי", רכשנו את כל מוצרי המזון החל ממגוון בשרים נהדרים עבור לגבינות ירקות שתיה (בעיקר מים מינרליים) מוצרי מכולת בירות יין ועוד המון פריטים לצריכה של שבועיים עבור 4 נפשות כולל פינוקים ושילמנו רק 234 יורו. הקניה הספיקה ברוחב לב ל-14 ימים פרט למים מינרליים שהוספנו בדרך. חשוב להדגיש את הכדאיות והחשיבות של ההצטיידות הראשונית כבר בתחילת המסלול, פשוט חבל לבזבז זמן במהלך הטיול על עצירות בדרך תוך כדי חיפוש מרכולים ושוטטות בהם מהטעם הפשוט, זה גם יותר זול ללא קניות בלתי מתוכננות וגם חוסך המון זמן. לאחר הקניות יצאנו לכיוון Salzburg שבאוסטריה מרחק כ-160 ק"מ וכשעתיים נסיעה. באזור אגם Chiemsee עדיין בתחומי גרמניה הצוות שכלל את אשתי רוחלה, נכדי הבכור בן ה-17 שחף ונכד בר המצווה אלמוג אשר לכבודו נערך הטיול, ביקשו לעצור ולחפש חניון ללילה.
השעה הייתה 19:00 כמעט החשיך ותוך כ-3 דקות מצאנו בעזרת ה-GPS חניון בשם Chiemsee-Camping-Rödlgries, מהחניונים הטובים והנקיים ביותר לאורך המסלול, מאד מומלץ. המנגל דלק בתוך דקות כאשר אנחנו "הגברים" עובדים על הכנת ארוחת הערב ורוחלה מסדרת את הציוד בקרוואן. אכן הפסקה הגיונית במיקום נהדר על שפת אגם כ-54 ק"מ מהעיר הראשונה בה נתייר - זלצבורג.
יום 2 - 17/09
בוקר ראשון, השמש זורחת, קרירות אירופאית נעימה אופפת אותנו, הקרוואן חונה בצמוד לשפת אגם ומה עוד אפשר לבקש. לאחר ארוחת הבוקר וארגון הקרוואן, יצאנו לדרכנו לכיוון זלצבורג. בתחנת הדלק הראשונה עוד בתחומי גרמניה רכשנו מדבקות אגרת שימוש בכבישים (vigneta - לאוסטריה וסלובניה חובה הן באוסטריה והן בסלובניה. לא לזלזל, הקנסות אסטרונומיים וממש לא מוותרים לתיירים!!) והמשכנו לחניון Camping Nord-Sam, Salzburg, מרחק 2 ק"מ ממרכז העיר. אמנם חניון מאד קטן ממוקם בלב שכונה נחמדה אולם התחבורה הציבורית ממש מרחק הליכה של 2 דקות וזה מה שעושה את כל ההבדל. לאחר התמקמות קצרה יצאנו באוטובוס לעיר Salzburg לטיול רגלי בעיר המקסימה. טיילנו בעיר עד כלות בעיקר במרכז העיר העתיקה, בצהריים נכנסנו למסעדה "כמו של פעם עם קירות מחופים עץ וריח של המון שנים באוויר" ונהנינו משניצל וינאי מדהים. ובשעות הערב חזרנו עייפים אך מאד מרוצים לחניון. ארוחת ערב, סיכום אירועי היום תוך כדי ישיבה מחוץ לקרוואן, העברת התמונות מהמצלמה למחשב (אירוע יומיומי) ולישון.
יום 3 - 18/09 - מכרות המלח
זהו, כבר כמעט מתחילים להתרגל לפעילות הבוקר הכרוכה בתפעול הקרוואן, חלק מנקים, חלק עסוקים בהכנות לארוחת הבוקר שלאחריה ולאחר בדיקה יסודית של כל המגרות הדלתות וכל מה שיכול לנוע תוך כדי נסיעה יוצאים לנקודת הריקון של המים האפורים והשחורים, ממלאים מים טריים ויוצאים לדרך בין נופי האלפים המדהימים לכיוון מכרות המלח Zalzwelten כ-32 ק"מ בערך חצי שעה. חוויה שהדור הצעיר הגדיר "מדליקה". אלה מכרות המלח העתיקות ביותר באוסטריה, חלק מהמכרות נמצא באזור אוסטריה וחלק בבוואריה שבגרמניה. הירידה לתוך המכרות ברכבת שתמונות שלה מצורפות, בהמשך גולשים במגלשות עץ לבטן האדמה בשני שלבים וסיור רגלי כולל שייט באגם תת קרקעי. הסיורים באנגלית ואין בעיית תקשורת. משך הסיור במקום כשעתיים ולדעתנו חבל להחמיץ את החוויה במידה וילדים נמנים בצוות הטיול!
ממשיכים הלאה דרומה לכיוון Bled בסלובניה מרחק 220 ק"מ כשעתיים וחצי נסיעה, תוך כדי נסיעה מתחיל גשם זלעפות ומאחר ותחזית מזג האוויר באינטרנט למחר הייתה יותר אופטימית, החלטנו תוך כדי נסיעה להמשיך ישר ללובליאנה היות וממש אין מה לעשות בחניון משעות הצהריים בגשם שוטף, החלטה שהתבררה כמתבקשת מאליה וכאן בא היתרון העצום של הטיול בקרוואן לידי ביטוי, המילה "גמישות" בשינוי התוכניות היא מילת מפתח, אין התחייבות למלונות או ללו"ז אשר בגלל מזג אוויר או כל סיבה אחרת משנה את המסלול המתוכנן. הגענו ללובליאנה ואחרי לא מעט ניסיונות למצוא חניה לקרוואן מצאנו לבסוף מקום חניה מסודר הכנסנו למדחן סכום כסף אשר הספיק ל-4 שעות. הליכה של כרבע שעה הובילה אותנו למרכז העיר. טיילו להנאתנו במרכז הקטן והיפה להפליא וגילינו כי היום יש פסטיבל בירה ואוכל והמוני אנשים מטיילים להנאתם וזוללים מיני מזונות כולל פלאפל ישראלי, כמובן שהבירה ניגרת כמים. התחיל להחשיך והתא המשפחתי החליט כי מיצינו את העיר המקסימה והתחלנו ללכת לכיוון הקרוואן. ממרחק של כ-50 מ' מהקרוואן צועקת רוחלה בקול "רושמים לנו דו"ח", רצנו לרכב והתברר לנו כי המקום היה מיועד אך ורק לרכבים ממשלתיים ומה לעשות שאנחנו לא קוראים ולא מבינים סלובנית, אחרי לא מעט תחינות ובקשות הצליחה רוחלה לבטל את רוע הגזירה וברחנו מהמקום כמעט בחריקת צמיגים. אחרי כ-40 דקות נחתנו בחניון בעל הדירוג מהגבוהים בין חניוני הקמפינג באירופה קמפינג בלד Camping Bled. הגענו בשעות הערב המאוחרות והסתבר לנו מהר מאד כי יום קודם וגם היום היה גשם שהציף את החניון והתנועה במקום הייתה כמעט בלתי אפשרית, לאחר ששקענו בבוץ השתמשתי במשולשי האיזון (שסופקו לנו ב-DRM לטובת איזון הקרוואן בעת חניה) לצורך חילוץ וניסיתי למצוא מקום ללא בוץ מה שלקח כחצי שעה, אולם סוף טוב הכל טוב, המנגל דולק, בשרים על האש, שולחן ערוך לתפארת כולל יין ועוד המון פינוקים וארוחת ערב כהלכתה מתחילה ערב משפחתי נעים. סיכום אירועי היום ולישון.
יום 4 - 19/09 - סלובניה
בוקר ראשון בסלובניה ומזג האוויר לא מבשר טובות, גשם טורדני מלווה אותנו ולאחר ארוחת הבוקר יצאנו שחף ואני לטיול רגלי קצר בסביבות האגם Bled ושחף גילה כי בכניסה לחניון יש מתקן גדול של פעילות לילדים ובני נוער אשר כולל ירי בחץ וקשת טרמפולינות ועוד, זה נקרא Pustolovski Park. מיד הוא הכריז כי היה מאד שמח ליטול חלק בחוויה של חץ וקשת בשעות אחה"צ. חזרנו לקרוואן, הכל היה מוכן ליציאה באדיבות רוחלה ואלמוג ולאחר ריקון המכלים ומילוי המים הטריים (פעילות יומיומית קלה) התחלנו בנסיעה לקניון Vintrgar, מרחק נסיעה 6 ק"מ.
הגשם פסק, היה קריר והטיול בקניון עוצר נשימה. הליכה על גשרים מעץ וטיול לאורך נחל שוצף מים. טיול שכולו טבע והנאה. בסיום החליטו בני הנוער כי הם רוצים לחזור לחניון כדי ליהנות מהפעילויות במקום. בלית ברירה ויתרנו על מפלי סביצה Slap Savica ועל ההליכה של חצי שעה תוך כדי עליה של 550 מדרגות מסלול בדרגת קושי בינונית עד קשה אבל ממש שווה לראות את המפלים. בנקודה זו ולפי התוכנית המקורית היינו אמורים להמשיך למצודה שלחופו הצפוני של אגם בלד אולם כפי שציינתי קודם הלחץ של הצעירים הכריע וחזרנו לחניון והצעירים הלכו לבלות כאשר אנחנו המבוגרים יושבים ונהנים מחוץ לקרוואן משקט פסטוראלי וקרירות נעימה. לאחר ארוחת הערב טילנו לאורך הטיילת באגם ועצרנו לגלידה טובה לסיומו של יום.
יום 5 - 20/09 - סלובניה מערת הנטיפים
היום היה מתוכנן לנו הביקור בלובליאנה ומאחר וטיילנו בה אתמול והצוות החליט כי אין טעם לחזור ולבקר בה בשנית, התחלנו את היום באגם Bohinj. לאחר סיור רכוב מסביב לאגם וארוחת צהריים נפלאה שרוחלה הכינה על גדות האגם , הוחלט לאחר התייעצות קצרה למשוך ישר למערות הנטיפים מהיפות באירופה Postojna Cave שבסלובניה מרחק נסיעה של 125 ק"מ על כביש E61, החלטה שהתבררה כנכונה למרות שהמסלול המקורי היה להמשיך ישר לשמורת פליטביצה שבקרואטיה במסלול עוקף זגרב ורק בסיום הטיול בחצי האי האיסטרי נגיע ל-Postojna. בזכות השינוי הוספנו עוד אטרקציה להיום והמסלול שוב שונה לחלוטין בלחץ הבנים לחסוך עוד זמן כדי לבלות יותר במינכן. הגענו ל-Postojna Cave ואחרי חניית הקרוואן באופן מסודר בחניון מעט מרוחק הגענו לקופות כדי ללמוד כי הסיור הבא באנגלית יחל רק בשעה 15:30 מה שהשאיר לנו מספיק זמן לאכול ולפנק את הנכדים בקינוחים נפלאים ואז החל הסיור המודרך שתחילתו בנסיעה ברכבת קרוניות שמשכה עשרות תיירים אל בטן האדמה. זו הפעם השנייה שרוחלה ואנוכי עושים את המסלול אולם הפעם נהניתי כפל כפליים עם הנכדים, המדריכה הייתה נפלאה והמסלול שאורכו כ-2 ק"מ הליכה ברגל בין מערות וכוכי נטיפים בהמון צבעים הותירו את רישומם וההנאה היית מושלמת. אי אפשר לסכם טיול בסלובניה ללא ביקור באתר חובה זה. בסיום הביקור במקום ובפעם המי יודע כמה שבו הדגשתי את הלחץ של בני הנוער אשר ביקשו למשוך לכיוון פליטביצה מרחק של 235 ק"מ. בשלב זה אני מתחיל להבין כי הטיול מתחיל להיות בסגנון המרתון אולם הלחץ השפיע ויצאנו לדרך כדי לעבור לקרואטיה.
כאן המקום לציין כי בקרואטיה לעומת סלובניה אין צורך ברכישת ויניאטה (אגרת שימוש בכבישים) אלא משלמים בהתאם לכבישי האגרה לאורך המסלול. כאשר ירד החושך היינו במרחק 50 ק"מ מנקודת הסיום ובעזרת ה-GPS מצאנו חניון קמפינג כשעה לפני השמורה ועל האוטוסטראדה בצמוד לתחנת דלק מאד גדולה ומלון דרכים. החניון לא הצטיין בשום פרט מיוחד חוץ מהעובדה שהוא היווה אפשרות להיכנס ממש באור אחרון לחניית לילה מסודרת ובמרחק קצרצר משמורת פליטביצה. לאורך כל היום ציינו בני הנוער בשמחה כי הם ממש מרוצים מהיום שנחסך לנו למרות שגם רוחלה ואנוכי כבר היינו מרוסקים מעייפות, היות והם מעדיפים לבלות יותר זמן במינכן שתוכניות לגביה היו להם מלא החופן (שופינג, מוזיאונים, בילויים והאוקטוברפסט - פסטיבל הבירה הנערך כל שנה במינכן), מה לעשות, טיול עם נכדים זה לא טיול של מבוגרים (69)...
יום 6 - 21/09 - קרואטיה
אחרי ארוחת הבוקר יצנו לשמורת פליטביצה Plitvička Jezera. יום שכולו הנאה, נופים, מפלי מים שבילים קסומים בין בריכות טבעיות בצבע הארגמן. נכנסים בשער הכניסה. נכנסנו לשמורה ובחרתי מסלול הליכה כולל שייט אשר נמשך כ-3 שעות - גן עדן לצלמים ואוהבי טבע. קשה לתאר את היופי של השמורה, אגמים קטנטנים בצבע הארגמן (מינרלים שנסחפים בזמן הפשרת שלגים גורמים לתופעה הנדירה ביופייה). לא הפסקנו לצלם ולהתפעל. בסיום הביקור במקום ולאחר ארוחה קלה המשכנו לכיוון העיירה הקטנטונת Rastoke, ונציה הקטנה של קרואטיה, עצרנו לשוטטות בכפר שמתואר ככפר על פלגי מים. מקום קטן ונחמד שממש כדאי להגיע אליו לשעה של כיף. בסיום התחלנו את המסלול לכיוון חצי האי האיסטרי. את הלילה בילינו בחניון ICICI בתוך תחומי העיירה התיירותית Opatija. חניון גדול עם שירותים מותאמים לקרוואנים ונימצא ממש בכניסה המזרחית לכפר הדייגים הנחמד. טיול קצר בעיר, בתי מלון מפוארים לרוב, בתי קזינו ובקיצור תפאורה נהדרת לעיירת נופש שלחופי הים האדריאתי. עייפים אך מאד מרוצים התפננו להכין ארוחת ערב על האש (כרגיל) והריטואל הקבוע של סיכום היום שעבר והעברת התמונות למחשב ולישון.
יום 7 - 22/09 - פארק החבלים באיסטריה
השכמה מעט מאוחרת, ארוחת בוקר טיפול בקרוואן וישר נוסעים לתחנתנו הבאה, פארק החבלים Glavani Park, בערך שעה וחצי נסיעה. הנסיעה לפארק הייתה בדרך לא הכי נוחה בלשון המעטה כביש מהתקופה הקומוניסטית אבל הכל התגמד כאשר הגענו למקום. גבר צעיר וחייכן קיבל את פנינו בלחיצת יד מאד חמה ולא שגרתית ומיד לקח את החברה הצעירים להדרכה ראשונית. מבט קצר כלפי מעלה הותיר בנו רושם מוטעה שזה כבר לא לגיל שלהם, זה עבור ילדים קטנים. אויי איזו טעות, אחרי האימון הראשוני עברו ישר לעניין עצמו כאשר נושא הבטיחות נישמר בהקפדה כמעט אובססיבית ובהשגחה צמודה של המדריך לאורך כל המסלול שרק בודדים מסוגלים לסיים אותו. הליכה על כבלי מתכת בגובה רב, אומגות באורך 150 מ' מעל תהום ועד המון תחנות בדרגת קושי שהותירה את הנכדים באפיסת כוחות מוחלטת. בשלב הכמעט אחרון שחף נתקע בין שמים לארץ ללא אפשרות להמשיך והכאב של הרתמות באזור החלציים היה בלתי נסבל, המדריך פתח בריצה מהירה ובתוך דקות הגיע עם טרקטור גדול ובעזרת הכף הארוכה הוריד את שחף לקול אנחת הרווחה שפלטה הסבתא המודאגת. אלמוג לעומתו סיים את המסלול כולו כאשר הקטע האחרון היה רכיבה (מאובטחת כמובן) בחד אופן על כבל מתכת בגובה של כ- 20 מ' משימה שעל פניו התאימה ללוליין בקרקס, הפחד והנחישות לסיים הכל נתנו את אותתם בנכדים והם היו נראים מותשים ועייפים.
בסיום, כאשר שאלתי את המדריך איפה אפשר להיכנס למסעדת דגים טובה באחד מכפרי הדייגים הוא הפנה אותי לכפר דייגים קטן על שפת הים בשם Fažana. ישבנו על המזח במסעדה נהדרת ובמחיר ממש מגוחך התכבדנו בצלחות ענקיות של דגים ופירות ים כיד המלך, יום שמש, שחפים עפים מכל עבר, סירות דייגים מתנועעות בגלים וכל זאת ממרחק של מטרים ספורים מאתנו מה עוד נבקש. בהחלט סיום מוצלח במיוחד לחלק הזה של היום. ממשיכים הלאה לרוביני Rovinj עיירה תיירותית יפה ונקודה חשובה בחצי האי האיסטרי. השעה 16:00 ומחליטים להיכנס לחניון ורק לאחר מכן לטייל ברוביני. נכנסים לחניון בשם Kamp Porton Biondi. הרשמה קצרה ונכנסים לתוך חורשת עצי אורן (מזכיר נוף ים תיכוני) התמקמות קצרה ובקבלה יש שרות הסעות במחיר שווה למרכז הטיילת של רוביני.
חניה ברוביני: בשום אופן לא לקחת את הקרוואן לעיר, הנסיעה בשאטל קצרה וזולה משמעותית מדו"ח חניה. אין חניה בכל רחבי העיירה לקרוואנים, ראו הוזהרתם. הטיול במקום מרומם את הרוח, המוני מטיילים לאורך הטיילת, שוק גדול וססגוני בכניסה לעיר העתיקה ושיטוט בין הבתים והסמטאות הצרות ממש לקח אותנו חזרה בזמן. עם חשיכה התיישבנו באחד מבתי הקפה הפזורים לאורך הטיילת, נהנים מבירה טעימה וחוזרים עייפים אך מרוצים לחניון להכנת ארוחת הערב. הצעירים שעברו חוויות פיזיות לא קלות נשברו והלכו לישון יחסית מוקדם ואנחנו הזקנים ישבנו מחוץ לקרוואן, על השולחן בקבוק יין משובח, בריזה נעימה מהים ואלה הרגעים היפים בחיים.
יום 8 – 23/09
לאחר ארוחת הבוקר ארגון וסידור הקרוואן יוצאים לתחנתנו הבאה בחצי האי האיסטרי - פיראן Piran. חשוב במיוחד להדגיש כי רוביני נמצאת בקרואטיה ופיראן בסלובניה, מאחר וקנינו בגרמניה וינייטה (אגרת שימוש בכבישים) לתקופה של חודש (30 יורו) המעבר בין המדינות עבר לאחר בדיקה וללא תקלות. ניסיון כושל למצוא חניה בכפר הדייגים המקסים (בכל מקום, כולל במגרשי חניה ענקיים בצמוד למזח יש תמרורים מאד ברורים עם סימון "אין כניסה לקרוואנים") לא הותיר לנו ברירה אלא לחזור כ-3 ק"מ לכפר שכן קטן בשם Portorož ורק שם מצאנו חניה מותרת. ממול החניה מצאנו תחנת אוטובוס ולאחר נסיעה של 5 דקות ירדנו במרכז Piran. טיילנו לאורך המזח, מזג אוויר סגרירי ושמיים שחורים אפורים הזכירו לרוחלה ולי ביקור קודם במקום לפני שנתיים, כאשר בנוסף לשמיים האפורים היה אז גשם זלעפות ונאלצנו לוותר על הטיול בפיראן. הפעם נהנינו ממראות הכפר, טיילנו בתוך הסמטאות הצרות ועל המזח כשעתיים ולאחר שהחבורה מיצתה את המקום נכנסנו למסעדה קטנה וגם כאן התכבדנו במנות ענקיות טריות וטעימות להפליא של דגים ופירות ים במחיר בהחלט שפוי. חזרנו לקרוואן ומשם ישר לוונציה, מרחק נסיעה של כ-200 ק"מ. המלצות רבות באינטרנט הובילו אותנו לחניון בתוך וונציה בשם Camping Fusina, בחירה מוצלחת במיוחד. הגענו בשעות אחה"צ המאוחרות ולאחר הרשמה קצרה חנינו על דשא ירוק בין עצי צפצפה וכרגיל קרוב לשירותים המצוינים שבמקום. הליכה של 50 מ' הובילה אותנו למזח ושם ראו הנכדים לראשונה את המראות הקסומים של וונציה. כאן למעשה נזכרנו שהיום הוא יום הנישואים שלנו והנכדים החליטו שהיום הם מזמינים אותנו לארוחת ערב. יש בחניון מסעדה פיצרייה, בר וסופרמרקט קטן ובהברקה של רגע החלטנו להזמין שתי פיצות ענקיות, לקחת אותם לקרוואן ולבלות זמן איכות ביחד עם פירות האהבה שכה סימלה את נוכחות הנכדים באירוע. בקבוק יין נפתח באבחה, האווירה הייתה כבחלום, עלי עץ הצפצפה שמעלינו הרעישו קלות ברוח שנשבה, אורות העיר וונציה ברקע שולחן חגיגי ערוך ואכן ערב מוצלח עבר על כולנו.
יום 9 – 24/09 - ביקור באי התעלות - ונציה
במהלך הלילה גשם חזק נטע בנו את ההרגשה כי מחר נכון לנו יום גשום מה שלא מוסיף הרבה לטיול רגלי בוונציה. ואכן, בעת ההשכמה הגשם המשיך לרדת ללא הפסקה. אין ברירה, המטריות הוצאו וקדימה וונציה. ביציאה מהחניון פונים ימינה ואחרי 20 מ' יש חניון אוטובוסים ובכניסה אליו מבנה קטן בו ניתן לרכוש כרטיסי נסיעה בוואפורטו (Vaporetto) התחבורה הציבורית אשר מתבצעת באמצעות סירות גדולות בכל רחבי וונציה. לאחר התייעצות עם המוכר הנחמד הוחלט לרכוש כרטיס משפחתי לעד 5 נוסעים בכל רחבי העיר ללא הגבלה למשך 24 שעות במחיר 104 יורו לכולנו. הליכה של 100 מ' הובילה אותנו למזח ושם התחנה Fusina, הגשם פסק לחלוטין ומד מצב הרוח הראה את השנתה העליונה בסקאלה. כל שעה עגולה יוצאת סירה מתחנת Fusina ובכל מחצית השעה בחזרה. נסיעה של כ-20 דקות ואנחנו בתחנת Zattere Gesuati שבפאתי העיר וונציה ועכשיו משחררים את הרגליים ליום שלם של הליכה ושוטטות בין הסמטאות הצרות התעלות והגשרים שכה מאפיינים את העיר. מגיעים לפיאצה סאן מרקו ולרגע חשבנו שכל אוכלוסיית העולם הגיעה אתנו. המוני תיירים מציפים את הכיכר, אלפי יונים עפות ונוחתות על ידיהם של תיירים אשר הצטיידו מבעוד מועד בפרוסת לחם או גרעינים והמראות בסביבת הכיכר כמו בתמונות אלא שהפעם זה במציאות. מחליטים להוסיף עוד נדבך לביקור במקום והולכים לכניסה לארמון הדוג'ים לביקור במקום, התור שהתמשך כמעט עד הכניסה לתל אביב גרם לנו לוותר על הביקור ולאחר שספגנו את מראות הכיכר הכי מטוילת בעולם עלינו על וואפורטו שלקח אותנו לאי בורנו Burano, בדרך חלפנו על האי מורנו הידוע בתעשיית הזכוכית. היופי והצבעוניות של הבתים בין התעלות קשים לתיאור במילים, לא דומה במאומה למרכז וונציה. בניינים ישנים ואין שניים באותו הצבע, בין הבתים תעלות וסירות קטנות עוגנות, אווירה קסומה והחיוך על פני התיירים מצביע על כך כי ממש היה שווה להפליג בספינה כשעה עד לאי. מאד מומלץ למי שזו לו לא הפעם הראשונה בעיר הקסומה. חזרנו למרכז וונציה ועד שעות הערב המאוחרות כיתתנו רגלים עד כלות. חזרנו לחניון, המנגל דולק ואחרי ארוחת הערב מתכננים את המשך הטיול. התחנה הראשונה פארק המים מהיפים באירופה AquaLandia, מרחק 57 ק"מ מהחניון וכשעה נסיעה.
יום 10 - 25/09
יצאנו לאחר ארוחת בוקר מוקדמת בסביבות השעה 08:00 מוונציה לכיוון AquaLandia ואחרי שעה הגענו וראינו שהחניונים הענקיים בכניסה לפארק ריקים לחלוטין, אופסס... פאשלה ענקית ויחידה במהלך כל הטיול. הפארק נסגר לתקופת החורף לפני יומיים, איך לא בדקתי, אבל המציאות הכתיבה את המשך הטיול ונפלה החלטה להתחיל את המסע לכיוון מינכן שמבחינת הנכדים היוותה את הדובדבן שבקצפת. מרחק הנסיעה עד מינכן תוך כדי חציית האלפים האוסטריים 550 ק"מ על כביש E70 ו-A10. לאחר שהבהרתי בתקיפות כי אין לי כוונה לנהוג ברציפות את המרחק יצאנו לדרך. אחרי שחצינו את הגבול לאוסטריה הנופים של הרי האלפים המושלגים בפסגותיהם בהחלט השאירו את כולנו נפעמים, מידי פעם עצרנו להפסקת קפה ופינוקים ואין ספק כי ההנאה מהנוף, הקרירות והאוויר הצח העלו את מצב הרוח. בשלב מסוים היה שקט מידיי בקרוואן, מבט בראי ונוכחתי לדעת כי הצעירים פשוט ובשקט פרשו לישון בלית ברירה הדלקתי את הרדיו, ומאחר וגרמנית היא שפת אם שלי ותחנות ישראליות לא קולטים, שמעתי בדיווחי התנועה כי יש פקקי ענק ביציאה מאוסטריה בואכה בוואריה ובירתה מינכן בגלל בדיקות מקיפות של רשות ההגירה הגרמנית בניסיון לבלום את גל ההגירה האדיר ששוטף את העיר. אורכו של פקק התנועה כ-20 ק"מ וכשלוש שעות. החלטתי כי עדיף להיכנס לפקק עוד היום ולהיתקע מאשר מחר בבוקר ולהגיע מאוחר לחניון במינכן שבה נערך בעת הזו האוקטוברפסט אשר מושך אליו מיליוני תיירים. בהמלצות באינטרנט נאמר כי עדיף להגיע מוקדם בבוקר ככל האפשר ולתפוס מקום בחניון, אולי מישהו יעזוב. לפי התחזית של עיריית מינכן, כעשרים אלף קרוואנים אמורים להגיע לעיר במהלך שלושה שבועות בהם מתקיים קרנבל הבירה ולכן הסיכוי למצוא מקום באחד מתוך שלושת החניונים מסביב לעיר מאד נמוך. כמו כן הכשירה העירייה חניוני ענק במרכז העיר 2000 קרוואנים כ"א, אולם לא מומלץ להגיע אליהם עם ילדים בגלל המראות הלא נעימים כאשר שיכורים מסתובבים מתנדנדים בכל מקום. ובכן החלטתי להיכנס לתוך עין הסערה ואכן כ-10 ק"מ לפני זלצבורג הפקק התחיל, כשעה וחצי הזדחלנו בקצב הליכה ומיד לאחר מעבר הגבול שעבר ללא בדיקה החלטתי שאני עייף מכדי להמשיך לנהוג והמשכתי עד לחניון אשר בו חנינו בערב הראשון, Chiemsee-Camping-Rödlgries. השעה 20:00 עייפים ורצוצים אבל לא מוותרים על ארוחת ערב סיימנו את היום המתיש ומתכוננים בהתרגשות ליום המחר בו נגיע סוף סוף למינכן.
יום 11 - 26/09 - אוקטוברפסט במינכן
השכמה ב-06:30 סידור מהיר של הקרוואן ויוצאים מוקדם למינכן. ההחלטה מאתמול התבררה כמוצלחת במיוחד ובשעה 08:00 עצרנו את הקרוואן בכניסה לחניון Campingplatz Thalkirchen. משפשפים את עינינו מתדהמה ולמרות שהיינו מוכנים ללחץ העצום בחניון (במקרה גם סופ"ש עכשיו) לזה לא ציפינו, אוטובוסים מלאים תיירים, עשרות קרוואנים כבר עומדים בכניסה והתור בקבלה אין סופי. עצרתי את הקרוואן במקום אסור לחניה לצורך התייעצות ולפתע ניגש אלינו אדם מבוגר ובגרמנית עם מבטא אנגלי ביקש בנימוס להזיז את הקרוואן למקום אחר שהוא כמובן הצביע עליו. לפתע שואל האיש את רוחלה האם אנחנו במקרה ישראלים וכאשר זו השיבה שכן, הסיפור השתנה מקצה לקצה. הוא סיפר במהירות כי בצעירותו התנדב כטייס דרום אפריקאי (לא יהודי) לחיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים וחיבתו לישראל מאז נשארה עמוק בתוך ליבו, בתוך פחות משתי דקות וללא התור הענקי כבר חנה הקרוואן קרוב לשירותים (ברוב "חוצפתנו" עוד אמרנו לו שזה מקום מועדף עלינו) במיקום VIP לדבריו לאורחים קבועים. לאחר שהסביר לנו על החניון הענק וסיפר לנו כי כרגע יש בחניון כ-2000 תיירים אשר חלקם הגדול בתוך אוהלים אישיים שניתן להשכיר במקום וכ-400 קרוואנים ועוד עשרות אוטובוסים עזב אותנו בהדגשה כי כל דבר שנרצה הוא יעמוד לרשותנו ללא בעיה היות והוא מנהל האתר מטעם עיריית מינכן בעלת החניון. דירוג החניון הספציפי לא גבוה במיוחד בגלל השירותים. אומנם יש את כל המתקנים כמו חדר רחצת כלים, מכונות כביסה וייבוש, מטבח עם כיריים, נקודות ריקון ומילוי לקרוואנים, בית קפה, מסעדה, ATM למשיכת מזומנים וסופרמרקט קטן, אולם הרוב פרט לחדר שירותים ומקלחת אחת היו יש נים וברמת תחזוקה בינונית. כמו כן כל מתקן ללא יוצא מהכלל כולל מקלחות, מים חמים לנטילת ידיים ואפילו נייר טואלט בתשלום נוסף באמצעות מטבעות מיוחדות אותם ניתן לרכוש בקבלה. בלית ברירה ובגלל המצב החלטנו לא לשים לב לפרטים הנ"ל. סיימנו את הסידורים הראשוניים ויוצאים לכבוש את מינכן.
הליכה של שתי דקות ואנחנו עומדים בתחנת אוטובוס שמגיע בכל רבע שעה ואחרי נסיעה של חמש דקות יורדים לתחתית U3 ואחרי 6 תחנות ורבע שעה נסיעה מגיעים ל-Marienplatz כיכר שהיא למעשה הלב הפועם של מינכן. מגיחים החוצה מתחנת התחתית ישר ללב ההמולה, אלפי אנשים בתלבושות בוואריות מסורתיות מסתובבים ומדגישים לכל תייר מזדמן כי זו תקופת האוקטוברפסט. טיילנו להנאתנו בכיכר ובמדרחוב הקניות עד לפינת רחוב Vik tualienmarkt, כבר בפינת הרחוב גילינו רחבה ענקית מלאה בחנויות ודוכני מזון שהמאפיין העיקרי שלהם הוא מגוון מאכלים מהבשר "האחר" המון דוכני בירה והחגיגה בעיצומה.
ישבנו באחד מבתי האוכל שברחבה הזמנו נקניקיות עם כרוב חמוץ ובירה טעימה וסיכמנו את הקטע הקולינארי הגרמני להיום לא לפני שנכנסנו לבית הבירה מהידועים במינכן. שם בית הבירה Hofbräuhaus München בכתובת Bräuhausstraße פינת Orlandostraße, המקום גדול ומכיל מאות רבות של תיירים וגרמנים, ישובים ליד שולחנות ארוכים עם כוסות בירה ענקיות בידיהם ומאחר והיום גם סופ"ש וגם חגיגת הבירה הגדולה במינכן, רוב האנשים היו בשלב כזה או אחר בגילופין. תזמורת כלי נשיפה השמיעה מוזיקה גרמנית עממית והרעש החריש אוזניים. סיבוב של כמה דקות בתוך כל ההמולה ויצאנו החוצה . במדרחוב החלו הילדים במסע קניות, משחקי מחשב ועוד מיני מתנות לאחים שבבית. לקראת חשיכה חזרנו לחניון כדי לגלות כי חגיגת הבירה בעיצומה גם שם. לילה די רועש מבליינים אוסטרליים שהעדיפו לשלם בפאב של החניון 8 יורו עבור ליטר בירה ולא 11.50 יורו במתחם הרשמי של האוקטוברפסט. היום הראשון במינכן הגיע לסיומו.
יום 12 – 27/09
מתעוררים בבוקר ולאחר הסידורים הרגילים יוצאים לכיוון מחנה הריכוז דכאו. מעט דרוכים מהמפגש עם ההיסטוריה העגומה של גרמניה והחלק היהודי הגענו לאחר נסיעה קצרה לתחנת הרכבת בעיירה דכאו, בתחנת הרכבת לקחנו מונית (אפשר גם באוטובוס שיוצא כל חצי שעה) לעבר מחנה הריכוז הראשון בגרמניה דכאו. הרבה לא נישאר מהמחנה פרט למבנה עצום אשר שימש בעיקר כמשרדים ומגורים לחיילים הגרמנים ובו מיצג גדול המורכב ברובו מפוסטרים, תמונות שחלקן מקוריות ועוד מס' לא גדול של מיצגים שהיו שייכים ליהודים אשר מתו במקום או נשלחו למחנות ההשמדה. דכאו לא היה מחנה השמדה אולם עשרות אלפי יהודים, שבויים בעיקר רוסים, נכים והומואים מצאו במקום ארור זה את מותם. הסיור במקום ארך כשלוש שעות וללא ספק המחיש על קצה המזלג לשחף ולאלמוג את הזוועות שעשו הגרמנים ליהודים שאנו צאצאיהם.
חזרנו למרכז מינכן והחברה רוצים להמשיך בתכניותיהם מה שבא להמחיש כי החיים חזקים מהכל. אלמוג עמד על כך שניסע להיכל הכדורגל Allianz Arena של הקבוצה החביבה עליו Bayern Munchen FC ובמעבר חד הן באווירה ובמיוחד במהות נסענו בתחתית עד לפסגת החלומות של כל חובב כדורגל באשר הוא. רוחלה נשארה במרכז מינכן לטובת כמה שעות של שקט ושופינג עם עצמה ובשעות אחה"צ המאוחרות נפגשנו והוחלט לנסוע לסיור באוקטוברפסט. מגיעים למקום ופשוט לא מאמינים כי אפשר לעשות חגיגה בסדר גודל כזה והכל סביב בירה. עשרות מתקני לונה פארק שלא היו מביישים את מיטב פארקי השעשועים הגדולים בעולם, מבני פלסטיק פריקים בגודל עצום משמשים כבתי מרזח זמניים, המבנים הגדולים מכילים כ- 6000 בליינים בדרגות שכרות שונות ומקום לשבת לארבעה ישראלים אין. המבשלות הגדולות והקטנות יותר מלאות עד אפס מקום ועוד מאות אנשים עומדים במעברים ולוגמים להנאתם את המשקה הזהוב שיעביר את דעתם ככל שהערב מתקדם. לבסוף מצאנו מבשלת בירה קטנה אשר בדיוק ברגע כניסתנו עזבו ארבעה מבלים אוסטרליים את המקום לא לפני שהפטירו כי שקט מידי כאן (הרעש היה נוראי הן מהמוזיקה החיה והן מרעמי הצחוק אשר אדי האלכוהול גרמו) הזמנו בירה לשולחן בתוספת שני בייגלאך ענקיים ולאחר כחצי שעה החלטנו לעזוב. חזרנו לחניון ומאחר והיום יום ראשון בשבוע ומחר צריך ללכת לעבודה החניון היה שקט משמעותית מיום האתמול וכך צנחנו למיטות עייפים ומבולבלים מכל מראות היום.
יום 13 – 28/09
לפי תכנית הילדים היום יוקדש ברובו למוזיאון המדע והטכנולוגיה Deutsches Museum כ-50 אלף מ' רבועים של מוצגים, מיצגים אינטראקטיביים, מצוללת U2 ממלחמת העולם השנייה עבור למטוסים מתחילת המאה הקודמת ועד לחלליות ומתקנים שהיוו נדבך חשוב בהתפתחות הטכנולוגית של העולם. בילינו במקום כחמש שעות מרתקות ולולא אני הזקן בחבורה הייתי יכול להמשיך, הצעירים היו נשארים במקום עוד שעות רבות עד לסגירה. יצאנו מהמקום וחזרנו למרכז העיר לפגישה עם סבתא רוחלה שגם היום החליטה לוותר ולבלות כמה שעות עם עצמה. לאחר המפגש עם הסבתא הלכנו לאכול ארוחת צהריים על טהרת דגי הים הצפוני והמשכנו ביחד במסע קניות עד שעות הערב המאוחרות. חזרנו לחניון ולשמחתנו גילינו כי המקרר עדיין עמוס בבשרים ועוד דברים טובים, הדלקנו את המנגל והתחלנו לסכם את אשר עברנו ביחד במהלך הטיול הנפלא אותו חווינו יחדיו.
יום 14 – 29/09
יום אחרון לפני סיום הטיול: היום נכונה לנו הגברים חוויה בלתי נשכחת, ביקור VIP אשר הוזמן מראש לפני כשלושה חודשים - סיור במפעלי BMW במינכן. לאחר ארוחת בוקר יצאנו למתחם שנקרא BMW Welt. הביקור החל בשעה 10:30 ההדרכה הייתה באנגלית והחוויה הייתה ללא ספק מהמעניינות במהלך כל הטיול. ביקרנו במוזיאון הענק של החברה, משם המשכנו למפעל הייצור של הדגמים השונים וסיימנו במרכז ההזמנות וקבלת המכוניות החדשות המיועדות ללקוחות החברה. וכל זאת על מנת להתרשם מההישגים הטכנולוגיים של המפעל אשר החל דרכו כמפעל לייצור מנועים למטוסים, עבור לאופנועים ולבסוף מכוניות יוקרה. בסיום הסיור אשר נמשך למעלה משלוש שעות חזרנו לחניון הקרוואנים על מנת להתחיל את מלאכת ההכנה של הקרוואן לקראת החזרתו מחר בבוקר. תהליך הניקיון, המירוק, אריזת המזוודות ובדיקה כללית ארכו מספר שעות ובסיום ביקשו הצעירים לבלות פעם נוספת באוקטוברפסט בטענה כי אולי היום יתמזל מזלנו ויהיה מקום פנוי באחד האוהלים הגדולים מה שהתברר כחלום באספמיה. בקור מקפיא ורוחות חזקות ולאחר שאפילו הבירה האחרונה לא הצליחה להחליק בגרון כמו שצריך החלטנו לשוב לחניון וזהו תם ונישלם טיול בר המצווה לאלמוג נכדי היקר והאהוב. * נקודה חשובה להבהרה: אם בטעות נטעתי את התחושה כי גם אלמוג במהלך הטיול כולו לגם בירה ולו פעם אחת אז"ש (אז זהו, שלא!!!!) לוגמי הבירה בטיול היו רק שחף בן ה-17 ואנוכי כאשר רוחלה ואלמוג הצטרפו למשתה עם כוסות של קולה.
יום 15 - היום האחרון לטיול
השכמה מוקדמת 06:00, סידור אחרון והכנת הקרוואן לקראת ההחזרה ויציאה לתחנת ההשכרה של DRM. משם יצאנו במונית לשדה התעופה לקראת הטיסה הביתה. הטיסה יוצאת בשעה 13:30 לאיסטנבול. תם ונשלם הטיול שכה חיכינו לו. טיול בר המצווה לאלמוג.
שלב תכנון המסלול
היה והמסלול יבוצע ע"י זוג לבדו מומלץ לנהוג לא יותר מ-150 ק"מ ליום, הנוחות במציאת נקודות עניין או חניונים מרובה באירופה. טיול רגוע ממחיש את ההנאה מהנופים ואי הצורך להגיע למלון כזה או אחר בשעה היעודה מדגיש את היתרון בטיול קרוואנים. היה והטיול מתוכנן כטיול משפחות עם ילדים, יש לתת דגש על נקודות עניין אשר יתאימו לכל גיל. במקרה שלנו (סבתא וסבא) קיבלנו את הזכות הנדירה לטייל עם נכדינו בני 17 ו-14 אשר הכינו מבעוד מועד Wish list עם המון נקודות עניין שהיו חשובות לכל אחד בנפרד, כמו כן, במהלך הנסיעה ביקשו הצעירים לשנות ואו לוותר על נקודה זו או אחרת מה שגרם לנו לשנות מסלולים מעת לעת ולהאריך את טווח הנסיעה היומית או בקיצור מרתון מסביב לשעון וכאן נזכרנו בשאלה מה ההבדל בין אבא ואמא לעומת סבא וסבתא והתשובה - כמעט אותו הדבר, חוץ מזה שאצל סבא וסבתא מותר הכל. ועל ימי מנוחה אין על מה לדבר. לחלוטין לא כך הדבר כאשר אנחנו נוסעים לבד, ימי מנוחה בחניונים או בספא מפנק מבחינתנו הינם חובה חד משמעית. לסיכום הקטע הזה, גמישות מחשבתית וביצועית זה שם המשחק בטיול קרוואנים.
בדיקה
לא לוותר על בדיקה יסודית וצילום הקרוואן מכל זווית אפשרית ולדאוג שהכל מסומן בטופס קבלת הקרוואן. כל סימן קטן כגדול שיתגלה בעת ההחזרה יחויב בתשלום והוויכוח האם כן או לא מיותר לחלוטין. כל ניסיון למהר על מנת לצאת לדרך יתברר כשגוי בעת ההחזרה.
קניות
חשוב להצטייד ולהכין רשימת קניות מפורטת עד לפריט האחרון, שכחנו שמן כזה או אחר, נוטלה או שוקולד למריחה עבור הצעירים ולך תחפש במקום אחר לקנות בו, המשמעות בזבוז זמן אשר יכול להיות חשוב בשעות הערב בסיומו של יום בעת כניסה לחניון. עדיפות ברורה להיכנס לחניונים בשעות האור, מהטעם הפשוט כי מקום פנוי וטוב רואים באור יום.
שירותים ומקלחות
עדיפות עליונה לחנות את הקרוואן בחניונים בקרבת המקלחות ויתר השירותים כמו מכונות הכביסה והייבוש, מתקן לשטיפת כלים ועוד מגוון שירותים תלוי בסווג החניון. המקלחת בקרוואן קטנה ולא נוחה במיוחד בלשון המעטה וכמו כן 140 ליטר מים נגמרים די מהר לכן הקרבה לאזור השירותים הופכת את השהייה בחניון לנוחה יותר.
ניקוי
לקנות בעת הקניה הראשונית מטאטא לטאטא את פנים הקרוואן, עולה פרוטות וחוסך את הירידה לברכיים לצורך ניקוי הקרוואן. בחברת ההשכרה מספקים מברשת ידנית קטנה בלבד אשר בהחלט לא תורמת הרבה לנוחות בפעולת הניקוי. לפני היציאה לדרך חובה לבדוק נעילה של המגרות והדלתות הפנימיות בקרוואן, מאד מומלץ להכניס מגבת רחצה (נקיה כמובן) למגירת הסכו"ם, תוך כדי תנועה על כבישים משובשים הכל עושה רעש לא נעים אשר ניתן בתוך דקות למנוע.
חשמל
להביא מהארץ מפצל לזרם V220 עם ריבוי שקעים (8 או יותר). ברוב הקרוואנים יש 2 שקעים בלבד ובעידן המחשבים והטלפונים הסלולריים זה בהחלט לא מספיק.
חנייה
בכל עיר או כפר, חובה לשאול מקומי האם החניה מותרת גם לקרוואנים אף על פי ולמרות שבמקום נמצא מדחן או שילוט בשפה המקומית (שלא תמיד נהירה לכולם) כי החניה מותרת. ברוב המקומות בתוך מרכזי הערים וגם בחניונים פתוחים ומוסדרים החניה לקרוואנים אסורה בגלל העובדה שהם ארוכים מידי ורחבים מעבר לסימון מה שגורם לאי נוחות למשתמשים האחרים בחניה. בעת בחירת חניון קמפינג חובה לבדוק מה המרחק לתחבורה הציבורית אם בכלל מהחניון. ברוב החניונים התחבורה הציבורית נמצאת ממש בכניסה לחניון ויש כאלה בהם יש הליכה קצרה או מאד ארוכה. השימוש בתחבורה הציבורית עובד נפלא, מגיע תמיד למרכז העיר, אין צורך בחיפוש אחר מקום חניה מסודר והדיוק של השרות מדהים (שלא כמו בארץ לצערי).
ועכשיו קדימה - תכנון הטיול השלישי כבר יוצא לדרך, מאי 2016 ל-54 ימים מאמסטרדם בצפון ועד סיציליה בדרום המגף האיטלקי ואין לנו ספק, גם הפעם ניקח את הקרוואן במוטורהום ישראל!
