כתבה: משפחת שלח-ישורון
הגענו ביום א' לקמפ Cariboo RV park שנמצא בוונקובר כמו שמודיעין נמצאת בתל אביב. זה הכי קרוב שיש בו מקום בשבילנו. הקמפ מפואר ומתוקתק, הנויניק עושה עבודה יפה כפי שתראו בתמונות. מה שלא רואים בתמונות אלה שתי מסילות הברזל שעוברות ליד הקמפ: האחת על הקרקע והשניה באוויר – מה שנקרא כאן Sky Train (על גשרים ועמודים). האחת משמשמשת רכבות מסע ארוכות עם קטרים שמייצרים קול בס נוראי ותחושה שתיכף תיכף נוחת בואינג על הרכב שלך. השניה משמשת רכבת פרברית שמייצרת קולות של רוח סערה בנוסח woosh, woosh וגם שימשה אותנו רבות בהגעה לעיר.
בכל מקרה – כאשר אכלנו בחוץ ועברה אחת הרכבות הגר נכנסה מהר לאוטו. הדרך לעיר עוברת דרך אוטובוס ורכבת או הליכה רגלית ורכבת ולרוב גם החלפה של רכבת בעיר. לפעמים גם אוטובוס נוסף בתוך העיר – יבשתי או ימי. הנסיעה בתחבורה ציבורית זו חויה בפני עצמה – פוגשים הרבה מעליות, מדרגות נעות וטיפוסים שונים ומשונים.
עם הגיענו נסענו לצ'יינהטאון במטרה לקנות נעליים סיניות לנועה. רק כשהגענו נזכרנו שיום ראשון וגם הסינים נחים. חלק מן החנויות היו פתוחות (נועה מצאה שמלה סינית ויובל מצא חולצה נאה) ולשמחתנו גילינו שיש שוק לילה שמתקיים רק בסופי שבוע. בילינו בשוק זה, זללנו מטעמים שונים בישיבה על המדרכה וכמו שכבר פורסם – זהו מקום העלמו של כלבלבי שלנו וגם של מוצצי סגול רגיל. בעודנו יושבים על המדרכה פנה אלינו מקומי לא סיני באנגלית צחה ושאל אם אנחנו מדברים עברית. כשענינו בחיוב ביקש אם נוכל להזכיר לו את המילים של השיר "לכובע שלי שלוש פינות" כי הוא למד את זה לפני שנים, מנסה ללמד את הבן שלו עכשיו ולא זוכר את המילים. באינטרנט הוא לא מצא...שרנו לו את כל השיר בפנטומימה אבל אפרת בספק אם הוא יזכור את המילים. בסופו של דבר קנינו מספר דברים אולם לא מצאנו נעליים סיניות לנועה ועל כך בהמשך. התרשמנו שוונקובר היא עיר מלוכלכת, חמה ומלאת הומלסים, שיכורים ומסוממים כמו כל עיר מערבית גדולה.
בבקר עשינו עבודות במחנה - הילדים בבריכה, מבוגר אחראי משגיח על הילדים ומבוגרת פחות אחראית משגיחה על מכונות הכביסה. בשעות הצהריים המאוחרות נסענו העירה ובילינו בטיול רגלי בסטנלי פארק. ראינו עמודי טוטם לרוב, את פסל הנערה היושבת על סלע בים ומסמלת את תלותה של ונקובר בים, נסענו ב-shuttle הפנימי של הפארק ונהנינו עד מאוד.
הליכה, רכבת, עוד רכבת, אוטובוס ימי (מעבורת) ואוטובוס רגיל הביאו אותנו אל Capilano suspension bridge. זהו פארק מגניב בו גשר ארוך ומתנדנד מעל נהר הקפילנו, יער גשם שבו ניתן לטייל על גבי גשרים מתנדנדים בין צמרות העצים ועוד חויות נוספות. אפרת הצליחה לעבור את הגשר לאחר שנועה נתנה לה יד וגם חזרה (לא היתה לה ברירה). בפארק בילנו מספר שעות ואז חזרנו לקמפ: אוטובוס רגיל, אוטובוס ימי, רכבת, רכבת והליכה.
האקווריום נמצא בסטנלי פארק (הגענו כל המשפחה, אפרת ונועה רכבת ואוטובוס, לדני, יובל והגר: הליכה, רכבת) באקווריום נולדה לוויתנית בלוגה לפני 43 יום ואמה חגגה בר מצוה בדיוק ביום הביקור שלנו. המתנו בתור לראות את האם והתינוקת, קיבלנו הוראות שונות כמו לא להפעיל פלש ורק ללחוש - כמו שהגר אמרה: הפה שלי מלחיש. לאחר המתנה לא קצרה זכינו לראות את האם המאושרת והרכה שעוד אין לה שם. ראינו את התינוקת יונקת מאמה וזה היה מחזה מרהיב. באקווריום גם דולפינים, כלבי ים, לוטרות, כרישים, דגים שונים ומשונים, צפרדעים לסוגיהן השונים (תצוגה מיוחדת בגלל סכנת ההכחדה העומדת בפני הצפרדעים) ועוד תצוגות לרוב. בילינו מספר שעות מהנות ביותר באקווריום (גם שם יש מעלית). לאור אובדנו של כלבלבי הגר ישנה בלילות עם מוסי – מוס שקנינו לה בג'ספר. מוסי הוא חיה חביבה ביותר אולם חסרונו שיש לו כובע נוקשה ולא נעים – וגם ההורים חשים בכך משום שהגר עברה לישון עמם באופן קבוע. כדי לשפר את איכות השינה של שלושה מבני המשפחה – הגר ושני הוריה – הוחלט לרכוש עבורה בובה של לוויתנית בלוגה רכה ונעימה: להלן הלוויתנית הקרויה לפעמים גם הלותיינית. כיון שלתינוקת באקווריום לא ניתן שם עדיין גם הגר לא בחרה שם ללויתנית שלה. הצענו לקרוא לה בינתי אך לא ברור אם השם התקבל.
מהאקווריום המשכנו לחוף Second beach בסטנלי פארק לתצוגת זיקוקים. הלכנו ברגל כשעה בפארק יפהפה, ליד אגם ולגונות. ראינו wildlife כמו שלא ראינו בכל הימים ברוקיס הקנדיים. בכל שנה מתקיימת תחרות בינלאומית של זיקוקים בוונקובר. התמזל מזלינו ואחת מן התצוגות התקיימה ביום שאנו פה. הגענו לחוף בסביבות 20:00 והמתנו כמו כולם לתחילת ההופעה בעה 22:00. היה מאגניב!
קמנו בצהריים, זזנו לאט ונסענו ל-Granville island market (הליכה, רכבת, רכבת, אוטובוס). זהו מתחם נחמד שבו חנויות, שוק איכרים, שוק ילדים (חנויות לילדים עם הורים סטייליסטים ועשירים), מגרשי משחקים לילדים, יכטות, שחפים ואוירה מאוד נעימה. אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת בדוכני האוכל של השוק, טיילנו ונהנינו. יובל קיבל מתנה מקלות ג'גלינג וניסה להרויח כסף בהופעת רחוב קצרה. חזרנו לקמפ, לילה אחרון בקנדה.
