טיול שלכת מבוסטון למיין וניו המפשייר / משפחות ברוידה וורד

הרכב: שתי משפחות
מספר ימי הטיול: 11 ימים
אוקטובר 2008
התחלה וסיום בבוסטון

מסלול הטיול

ראשית רצינו להודות לחברת מוטורהום, על השירות ועל החוויה.
אין ספק כי החוויה של לטייל באוטו-בית היא סוג אחר של טיול. ולמרות החששות שהיו (בעיקר אצלי) לגבי התפעול של האוטו-בית הם היו מופרכים, והכל תיקתק כמו שעון.

רקע לטיול
שתי משפחות מישראל, נפגשות בבוסטון ויוצאות ל-11 ימים של טיול שלכת במיין וניו המפשייר.
המשתתפים - משפחת ברוידה - אמא, אבא ושני ילדים בני 7. משפחת ורד - אמא, אבא, ו-3 ילדים בני 10, 7, 2.

לפני ההסבר על הטיול מספר טיפים ועצות
• ברגע שמגיעים לבוסטון, מוטב ליצור קשר עם הסוכנות השכרת הקרוואנים על מנת לתאם שעה מדוייק לאיסוף. אנחנו במקור היינו צריכים לחכות ב-7:00 בבוקר בכניסה למלון, בעקבות שיחת הטלפון שביצענו יום קודם, תואמה איתנו שעה 08:30 שגם היתה יותר נוחה וגם חסכה לנו שעה וחצי של המתנה. 
• כדאי להיות נחמדים – ביום שקיבלנו את האוטו-בית ניגשו אלינו זוג דובר גרמנית שבדיוק החזיר את האוטו-בית ונתנו לנו ארגז ובו היו מצרכים למטבח שנשארו להם. (דברים כגון: שמן לבישול, שמן זית, תבלינים, פסטה, כפות מעץ, סבון כלים וכו' – ואפילו ספרים לקריאה וקלפים למשחק). גם אנחנו עשינו אותו דבר עם מה שנשאר לנו והעברנו לקבוצה שבאה אחרינו. 
• אנחנו בחרנו שלא לקחת את חבילת הציוד האישי, ובמקום זה קנינו בוולמרט ציוד כגון: שקי שינה, מצעים, סט סירים, מגבות, כוסות חד פעמיות, טוסטר קופץ, סכו"ם חד פעמי, מגבות מטבח, קרש חיתוך, פותחן קופסאות ופותחן ליין, סט סכינים חדות, מספר כלי פלסטיק לאחסון, מטאטא רצפה+יעה, ומגב וסמרטוט רצפה (זה שעושים טיול בטבע לא אומר שצריך לישון איתו). בסוף הטיול את כל הציוד שנכנס למזוודות (שקי שינה, מצעים, מגבות) ארזנו ואת השאר נתנו לאיש שעזר לנו באתר הקרוואנים האחרון למלא גז (זאת היתה מצווה גדולה, כי האיש היה המאושר באדם וגם אנחנו שמצאנו מה לעשות עם הציוד שנשאר). 
• קניות ביום הראשון – מומלץ לחפש גם חנויות "הכול בדולר" (יש מספר רשתות, העיקרון זהה) שם תמצאו את כל כלי המטבח במחיר מגוחך לחלוטין.
• ניקוז שופכין – בכל מקום חדש מומלץ לבצע טסט קצר לביוב המקומי עם מים אפורים (מקלחת וכיור) כך שבמקרה של סתימה המים שיתקעו בצינור לא יהיו מלוכלכים במיוחד. אם הטסט הצליח – המשיכו לפרוצדורה הנכונה: שחורים ואז אפורים. ניקוז המים האפורים והמים השחורים באוטו-בית זה לא סוף העולם, רק מומלץ למען ההגיינה האישית שלכם לקנות כפפות חד פעמיות. 
• תיעוד – לא לחסוך, הביאו מצלמה טובה, וידאו או כל אמצעי אחר שיעזור להיזכר לאחר הטיול. 
• גודל הרכב – הפרשי המחיר אינם גדולים והקרוואן הגדול (K32S) מרווח ומפנק עד כדי חוויה בפני עצמה. הראות הפנוראמית ותנוחת "נהג אוטובוס" על כורסת הנהג הופכים את הטיול לנעים וקל. הבעיה היחידה היא הגובה (4 מטר – 12 פיט) אם כי בכל טיולנו לא נתקלנו בגשר שלא עברנו. מעברים מתחת לעצים שסביב לחניות הפארקים יש לעשות בזהירות רבה. 
• החזרת הרכב – הימנעו מלו"ז צפוף לטיסה או כל פעילות אחרת. השאירו כ-3 שעות מינימום מהגעתכם להחזרת הרכב עד היציאה להמשך דרככם. 
• תאריכים חשובים – למטיילים בעונת החגים היהודיים בצפון מזרח ארה"ב מומלץ לברר מתי "יום קולומבוס" באותה השנה – זהו היום  שאחריו נסגרים מרבית חניוני הקרוואנים בצפון כמו גם מרכזי מידע, מעבורות, פארקים מקומיים ועוד. לחובבי הקניות - יום קולומבוס הוא עוד סיבה להנחות (Sale) אגרסיביות. אם תפלו על יום יפה צפו לכבישים ומרכזי קניות עמוסים יחסית.

ועכשיו קצת על הטיול

יום 1 - הגענו לבוסטון, בטיסה מאורלנדו יום לפני קבלת האוטו-בית, ולמרות "ההפתעה" שחיכתה לנו בבית המלון שהזמנו במיוחד בשביל ההסעה (המלון היה בשיפוצים), דאגו לנו במלון להסעה למלון טוב בהרבה, וכמובן יצרו קשר עם חברת השכרת האוטו-בית לגבי מיקום האיסוף החדש. ביום קבלת האוטו-בית הגיעה ההסעה בשעה שנקבעה, והגענו לחניון השכרת הקרוואנים. כל משפחה הזמינה את הדגם K32 הגדול ביותר, שהיה מרווח ביותר, והיה מפואר מאוד. למזלנו קיבלנו רכב שהיה בסה"כ שבועיים על הכביש, כך שלא היתה בעיה של בלאי או תחזוקה בו. אחרי הסברים, טופסדיה וכו' יצאנו לדרך, שיירה של 2 אוטו-בית, כאשר התחנה הראשונה שלנו היא סופרמרקט שהיה במרחק של פחות מחצי קילומטר מהחניון, אחרי הסופר המשכנו לוולמרט לביצוע הקניות עליהן דיברנו עוד קודם, ומשם לאתר הקרוואנים הראשון שלנו ב-Cape Ann. כמו כל מקום שהיינו בטיול הזה, הכל מסביב היה ירוק.

יום 2 - בבוקר המחרת, אחרי סיור רגלי ברחבי אתר הקרוואנים, שהיה בתוך יער עצים יפים, טיילנו באזור Rockport ו-Gloucester שם אכלנו ארוחת צהריים. את היום סיימנו באתר קרוואנים באזור York Harbor שצפה לאוקיינוס האטלנטי ומכאן גם כנראה המחיר הגבוה ששילמנו בו.

יום 3 - המשכנו צפונה לכיוון העיר Freeport. עיר בה היו כל מני חנויות Outlet ובראשן חנות גדולה ומרשימה של L.L. Bean. אחרי טיול ברחבי העיר, כולל השתוללות של הילדים על ערימות עלים צהובים כמעט באמצע הרחוב, נסענו לכיוון אתר הלינה שלנו הבא שלנו באזור Northport. חישוב לא נכון של הזמנים ושילוט גרוע של האתר, גרם לכך שהסתובבנו עד שעות הערב המאוחרות כדי לחפש את האתר.

יום 4 - היום הטיול שלנו היה בפארק אכדיה. בגלל שתיכננו יום אחד בפארק התמקדנו ב-3 מקומות: Sand Beach, Thunder Hole ו-Jordan Pond. שימו לב! בפארק יש מספר גשרים נמוכים (אני מזכיר אתם לא נוסעים במכונית משפחתית), אז כדאי לתכנן את הנסיעה בפארק בהתאם לגובה של הגשרים, או לחילופין כדאי לעצור נהג אוטובוס תיירים בפארק, והוא כבר יאמר לכם איפה לא כדאי לנסוע. את היום סגרנו בעיר Ellsworth שנמצאת לא רחוק מן הפארק.

יום 5 - כל היום הוקדש לנסיעה מערב לכיוון הגבול של מיין וניו המפשייר לקראת הכניסה שלנו לאזור ההרים הלבנים. את היום הזה סגרנו ב-Hanover.

יום 6 - הגענו לאזור ההרים הלבנים, בניו המפשייר. שם תכננו לטפס לפסגת Mt. Washington. שהגענו לעליה, הסתבר לנו שבגלל שלג שיורד בפסגת ההר לא ניתן להגיע אליה, אבל ניתן להגיע לשני שליש הדרך. טיפסנו עם ההסעה למקום (אני מקווה שלא חשבתם שעם האוטו-בית – זה לא ניתן וגם אסור). והנוף היה מדהים למרות שהיה קר בטירוף. אחרי שירדנו מההר, המשכנו לנסוע לכיוון העיר North Conway והתמקמנו באתר קרוואנים מומלץ בחום בשם Saco River. ומדוע הוא מומלץ: הנוף בו משגע, הנהר זורם בסמוך לקרוואנים, העצים מסביב צבועים בצבעי שלכת עזים, סנאים מסתובבים על העצים והכי חשוב וזאת הסיבה שהגענו בעצם לעיר, המקום ממוקם מרחק הליכה ממרכזי הקניות בעיר (שזה יחודה של עיר זאת). אלו הם הסיבות שבגללן נשארו במקום 2 לילות.

יום 7 - יום שופינג. יש בעיר מספר גדול של חנויות Outlet וחשוב לדעת בניו המפשייר אין מיסוי על בגדים. אז יאללה להתפרע.

יום 8 - התחלנו בנסיעה על כביש מדהים ביופיו לעבר הפלום, תחנתו הבאה. הפלום הוא נהר הזורם בין שכבות סלע ענקיות, כאשר כל ההליכה בתוך הנהר הוא על מדרגות עץ שתלויות על דפנות הסלעים בצידי הנהר. מקום מקסים ביופיו – מומלץ! יום זה הסתיים באתר קרוואנים ב-Woodstock לא המקורית אלא זאת שבניו המפשייר.

יום 9 - היום נסענו לכיוון הנהר הנעלם מקום שלא היה בתוכנית המקורית, אבל המלצה של זוג ישראלים שפגשנו יום קודם הביאה אותנו לשם. ולא הצטערנו. הנהר הנעלם זורם בין סלעים ומערות אליהם ניתן להכנס (רצוי לקחת פנס בחלק זה של הטיול). הילדים נהנו לעבור ממערה למערה, וזאת היתה חוויה מדהימה. בסוף המסלול ישנה תחנה להפרדת אבנים יקרות מחול (בדומה לתקופת בהלת הזהב) תמורת סכום כסף קטן ניתן לקנות שקים חול כאלה, בהם הילדים מצאו כל מיני אבנים "יקרות" שנשתלו שם. זה היה בילוי נהדר לילדים, אשר חתם את אחד הימים היותר מהנים בטיול. את הלילה כבר בילנו ב-Laconia סמוך לאגם יפהפה.

יום 10 - אחרי שסיימנו להתפעל מהאגם המדהים שחנינו לידו בלילה הקודם, התחלנו בנסיעה דרומה לכיוון בוסטון – בכל זאת מחר צריך נגמר הטיול וצריך להחזיר את האוטו-בית. את היום סיימנו באתר קרוואנים באזור Sailsbury שהיה מרוחק כ-20 דקות נסיעה מחניון הקרוואנים.

יום 11 - היום מחזירים את האוטו-בית. שימו לב כחצי מייל דרומית לסוכנות הקרוואנים הזו יש תחנת דלק, כך שניתן לדלק שם את האוטו-בית (לא ניסינו אבל הבנו שהקנס על אי מילוי הטנק יעלה לכם יותר מלמלא את המיכל בעצמכם) אחרי מסדר מפקד קצר (באמת קצר - רק ראו שהמיכל דלק מלא והמים האפורים והשחורים מרוקנים) קיבלנו צו שיחרור להמשך הטיול שלנו בארצות הברית.

לסיכום
חוויה מדהימה. הילדים מאוד נהנו מכל הרעיון של האוטו-בית (יותר אוטובוס-בית אבל מי מתווכח), הנהיגה על הרכב היא קלה ופשוטה למרות הגודל העצום שלו (2.5 מטר רוחב כמעט 10 מטר אורך וגובה של כמעט 4 מטר). בהחלט הייתי ממליץ בחום על טיול, ונראה לי רצוי ואפילו כדאי לעשות את זה עם עוד משפחה (בכלל כל טיול - קצת לשבור את האיזון המשפחתי). והכי חשוב כמו שאמרנו כל הטיול עם אוטו-בית אי אפשר ללכת לאיבוד כי אנחנו כמו צב – תמיד הבית עלינו.
אז יאללה תהנו, ותתחילו לטייל!