אמריקה

אמריקה

20 ימי טיול באלסקה עם "אוטו-בית" - רשמים וחוויות / מרים ויורם חסיד


הרכב: זוג מבוגרים
מספר ימי הטיול: 20 ימים
יוני 2004
התחלה וסיום באנקוראג' 

פתח-דבר
הרעיון לנסוע אל אלסקה ב"אוטו בית", התבשל בראש זמן רב,ולאחר ה"השלמה" עם הרעיון, החלו ההכנות. קודם כל צריך לבדוק מתי בדיוק הזמן המתאים, וכמובן בעזרת הספר של "לונלי פלנט" המתורגם לעברית, והוא מאד אמין עלינו, החלטנו על זמן ועל מסלול. רצינו לנסוע לפני העונה הסואנת והצפופה, אך יחד עם זאת כשכל האתרים כבר הפשירו צימחו ירק ופרחים ואפשר לטייל בהם וכמובן ליהנות! ולמזלנו ההצלחה הייתה רבה. גם מזג האוויר וגם השימוש ב-RV היו לנו שילוב נהדר.

עיקרו של עניין
נחתנו באנקוראג' ב-27 במאי 2004. יום נעים מזג אויר נהדר,יוצאים מהשדה לוקחים מונית ותוך רבע שעה, לפי המפה שקיבלנו בארץ, אנחנו במגרש השכרת  הקרוואנים. מקבלים אותנו, הסבר קצר, מסתבר שבקרוואן יש הכל, חימום וקירור, כירת גז ומיקרוגל מקרר ומקפיא, ארונות ופינת אוכל והעיקר – מיטת שינה נוחה.
הנחיה לתחנת הדלק הקרובה ולסופר הגדול הקרוב (וכדאי למלא את המקרר בסופרמרקט "פרד מאייר" הקרוב, מאחר ובעיירות הקטנות אפשר למצוא חלב אך היתר יקר). בסופר אפשר לקנות גם כלים למטבח הכל מאד זול ולא צריך אלה סיר ומחבת ופנדלה למים לקפה, וחוץ מזה אפשר להצטייד בחברת ההשכרה, עבור תשלום, בכל מה שצריך. מלאנו דלק, עשינו קניות, ולדרך!

קצת התברברנו ביציאה (לא הייתה לנו מפה של אנקוראג') אבל התאפסנו ואנחנו כבר על כביש 1 הכביש הראשי לכוון צפון. התכנון להתחיל מהצד המערבי, כביש מספר 3 הנקרא GEORGE HWY ROAD וזאת כדי להגיע בתחילת יוני לפארק דנאלי, הנשיונל הפארק הגדול, והוא נמצא על הכביש הזה. אחרי כשעה וחצי מגיעים לצומת דרכים, השעה כבר די מאוחרת, ואנחנו חושבים על מקום לינה. לא ידענו איך חניוני הקרוואנים מסומנים ,אבל בעזרתם האדיבה של תושבי אלסקה - הגענו לבסוף לעיירה PALMER ושם יש חניון קמפינג. המקום נקי מאד, יש מקלחת בלי תשלום ושירותים נקיים, עצים בין העמדות ונוף מרהיב עיין בכל הכוונים ובעלי המקום אדיבים וחביבים, מכיוון שזאת הייתה ההתחברות הראשונה שלנו לחשמל ומים,הם באו והסבירו, תדרכו אותנו בכל הנוגע לפארק קרוואנים. דבר אחד חשוב עדיין לא נכנס לתודעה, שבאלסקה בקיץ, כל הזמן אור, ובכל שעה אתה יכול בבטחה את דרכך לבחור!

28/5 - בבוקר קמנו, נפרדים מהמקום וממשיכים הלאה. בערך ב-11 הגענו למקום ממנו נשקף נוף יפה , אפשר לאכול ארוחת בוקר בהנאה! עמדנו בצד הדרך, באלסקה מותר לעמוד בכל מקום, אלה אם כתוב אחרת, הוצאנו מהמקרר ירקות, הכנו סלט כמו בבית, גבינה, טונה וכל מה שליבנו חפץ, הרי כירת הגז והמיקרוגל עובדים, ואין בעיה "להכין מטעמים". עברנו בחווה לאילוף כלבי מזחלות. מסתובבים ויש הרבה מה ללמוד ולראות. ומשם ממשיכים בדרך ירוקה ויפה כשמרחוק מיתמרים הרים מכוסי קרח והמון מים בכל מקום. הצמחים כאן גדלים בקצב מדהים, ממש כאילו הואכלו בשמרים, פשוט יש להם 24 שעות להטמיע כי האור אינו נגמר, ומים יש בשפע, ממש לא יאומן כי יסופר. לפנות ערב (כמובן רק לפי השעון) מגיעים לחניון ה-RV מספר 40 . "מונטנה גריק" שם המקום, ואתם קחו "הגלגלים" ואל תעמדו שם. אין חיבור למים ולא לחשמל, אין מקלחות ושירותים (ולא שזה חשוב כי יש הכל בתוך ה-RV) אבל כסף הם לוקחים וממש מגזימים. ולמחרת בבוקר נתנו עצת אחיתופל היכן כדי לנו להוריק את מיכל הביוב וזה היה המקום היחיד באלסקה שלקחו מאיתנו 10$ בשביל להוריק ביוב. אבל מהר מאד שכחנו והמשכנו בדרכנו. השארנו את ה-RV והלכנו לאורך נהר לראות אייך הוא מתאחד עם נהר ענק שרוחבו יותר מק"מ.

29/5 - אחרי יום טיול מהנה הגענו לטלקיטנה, עיירה קטנה שממנה יוצאות טיסות במטוסים קלים להר מקיאנלי משם יוצאים מטפסי ההרים ויש שם גם נהר גדול שבו אפשר לראות ביבר (בונה), נשרים ועוד. בכניסה לעיירה מצאנו חניון RV חמוד נקי ואנשים מאד חביבים, לקחנו מקום ליומיים. החניון חדש והוא ממש בתחילת העיירה.  בעירה יש המון אפשרויות לטיולים, שיט טיסות במטוסים קטנים ועוד... אנחנו מאד נהנינו בשהותנו שם.

31/5 - יצאנו בבוקר מטלקיטנה, יומיים מהנים וחניון מצוין, וממשיכים לעבר דנאלי - הנשיונל פארק הגדול באלסקה. נסענו כל היום על כביש 3, נופים מרהיבים, הכל ירוק אך מכל עבר נשקפים ההרים הגבוהים מעל היערות הירוקים, שני גוונים של ירוק - כהה מאד, ובהיר - וההרים מכוסים שלג וקרח, ערוצי הנחלים, ברבים מהם עדיין רואים קרח שהמים קולחים סביבו ומתחתיו, פרחים צבעוניים בכל מקום, בקיצור חגיגה לעיניים. עברנו את הפארק הגדול בערך ב-1 ק"מ ושם לקחנו חניון למשך שלושה לילות. הזמנו טיול ליום שלם בפארק ל-2/6, אבל צריך להדגיש שאם באים יותר מאוחר, מאמצע יוני ואילך, אין אפשרות להזמין טיול מהיום למחר.

1/6 - עשינו רפטינג בנהר, פחדתי בהתחלה אך זו חוויה נהדרת וחבל להפסיד. 3 שעות על נהר שוצף קוצף - שווה כל רגע.

2/6 - יום טיול בדנאלי נשיונל פארק. התנתקנו מהחיבורים של החשמל והמים ונסענו כרבע שעה לכיוון הפארק. הכרטיסים שהוזמנו יום קודם בטלפון מחכים לנו בקופה, הכל מאד מסודר. עלינו לאוטובוס ב-9 בדיוק ויצאנו לדרך. אתה לא יכול לנסוע באוטו פרטי בשמורה אלה ברכב שלהם. ראינו איילים מיד בתחילה. כל השטח מלא ירק ויש להם במה למלא את הבטן לכל הקיץ וכמובן לצבור שומן לקראת החורף הבא. ראינו כבש הרים לבן, עדרים של כמה יחידות ויותר. צבעם לבן והן מסתובבות חופשי כמובן בכל מקום. בהמשך הדרך ראינו דובים, אומנם לא התקרבנו אליהם, אבל ראינו אתם נעים ממקום למקום, ראינו אימא דובה שומרת על גוריה ששיחקו לידה ועד דובים בדרך. צבע ההרים מאד מיוחד, בליל צבעים בגלל המינרלים הרבים הכל יפה ומלא חיים. והירק הרב והפרחים, פשוט קשה לתאר, צריך לנסוע לראות!

3/6 - יצאנו בבוקר מטלקטינה ונסענו צפונה לאורך נהר ה"ניננה". זהו הנהר עליו עשינו רפטינג. הוא הולך ומתרחב וליד העיירה ניננה הוא פשוט נהיה רחב יותר מק"מ. אנחנו ממשיכים על כביש 3 לכוון פיירבנקס. העיר הצפונית ביותר אליה הגענו. החניון ממוקם במקום יפה, ליד אגם מים ממנו עולים ויורדים מטוסי ים קטנים הנראים כחגבים. מספר החניון הוא 12 במפת החניונים. אנשים נעימים המקום נקי, שירותים ומקלחת בלי כסף ואפילו קפה וסופגניות מחכים לכם בבוקר בחדר הטלוויזיה. אך באמת שווה כל דולר המקום מאד מטופח ושווה לחנות בו. האור בחוץ "אינו כבה". צילמתי תמונות בחצות ללא פלש. הכרנו שם אנשים נחמדים, אמריקאים (בטיול מהסוג הזה מכירים הרבה מטיילים מכל מקום בעולם. וכששומעים שאנחנו מישראל שואלים הרבה שאלות על המצב כאן, ובכלל, ואנחנו משתדלים תמיד להיות שגרירים טובים). וישבנו ופטפטנו חצי לילה. רוב האנשים המטיילים ב-RV הם אנשים שגמרו לעבוד ובחרו בדרך חיים מסוימת שכזאת, לטייל לאט ובכף, ולא למהר לשום מקום. בסופי שבוע ראינו גם משפחות עם ילדים. למחרת בבוקר התנתקנו  מהחיבורים למים ולחשמל ונסענו לטייל ויש הרבה מה לראות באזור הזה. חזרנו לפנות ערב (מבחינת אור אין שם מושג כזה) התמקמנו בזריזות ב"נחלה" שלנו בחניון. בפיירבנקס יש סופר גדול וכדאי מאד להצטייד "בכל טוב אלסקה". זה מאד חשוב מכיוון שבעירות הקטנות אין סופר ואם יש משהוא, פשוט מאד יקר. ראינו בטיול עשרות סוגים של RV. כל אחד ושם רובם RV פרטיים, קונה לו את המתאים מבחינתו. בילינו עוד לילה בחניון הנעים בפיירבנקס, ובבוקר לאחר ששפכנו את הפסולת והתארגנו יצאנו לדרך.

5/6 - אנחנו יורדים דרומה על כביש מספר 2 לכוון טוק. הדרך די משעממת כל הזמן יערות, ערוצי נהרות רחבים ויש עוד כמה נהרות מכוסים בשכבת קרח פה ושם. גשרים גדולים והרבה דרכים קטנות היוצאות מהכביש לעבר בתים בתוך היער. חנינו ב-RV פארק מספר 42, בעיירה טוק. מקום גדול ומסודר. יום שישי בערב שלישיית נגנים מופיעים במוזיקת קנטרי, הלכנו לשמוע, נעים.

6/6 - בבוקר יצאנו לדרך, צריך לשים לב בטוק לא להמשיך בכביש 2, כביש זה נוסע לכוון קנדה. צריך לפנות לכביש 1 לכוון דרום מערב, לכביש מספר 1, הנקרא -GLENN  HWY. הגענו לצומת של כביש 4 היורד לכוון ואלדז דרומה. ואלדז היא עיר הנמל אליה מגיע ה"פייפ ליין" (צינור הנפט החוצה את אלסקה מצפון לדרום). בנמל זה המים לא קופאים כל השנה ולכן אפשר לייצא כל השנה. עצרנו ללילה ליד העיירה קופר צנטר, עיירה קטנטנה אך לידה עובר נהר מלא בדגי סלמון. ירדנו מהכביש ליד הנהר ועשינו חניית לילה במקום חמוד. יש שם כביש שיורד מהדרך הראשית ואחרי 2 ק"מ בערך ממש לפני הגשר על הנהר, פונים ימינה ו"על שפת הנחל עומדת אני". המקום פשוט אבל יש חיבור למים ולחשמל, כמו שצריך, ויש גם מקום לרוקן את מיכלי הביוב. ועיקר העיקרים האנשים העומדים שם. אלו חובבי דיג שבאים לשם לחודש חודשיים מאמצע יוני עד אמצע אוגוסט, בשלווה וכף דגים ונהנים מהשקט והיופי של המקום. למחרת ממשיכים, לא צריך לחזור, עוברים את הנהר ואחרי בערך 2 ק"מ יוצאים שוב לכביש הראשי. חבל שלנו לא הייתה אפשרות להישאר שם יותר.

7/6 - יורדים לכוון ואלדז. חוויה! אחת הדרכים היפות באלסקה. הנוף מרהיב עין הרים מושלגים, קרחונים המגיעים עד הכביש, מפלי מים לכל אורך הדרך היורדים מקירות קניון תלולים לצידי הכביש, פשוט דרך מדהימה ביופייה. גם המפרץ בו יושבת העירה, יפה מאד, מעוטר בהרים מושלגים והמון יערות, יש מה לראות! מצאנו שם חניון מממפת החניונים, מס' 43 . מקום יפה ומסודר מאד. טיילנו בעיירה הקטנה יש בה נמל גם של יכטות וגם מל גדול ובקיץ כמובן יש תיירות רבה. למחרת בבוקר כשיצאנו, ערפל כבד כיסה את האזור, נסענו לאט וכמובן ששמחנו שראינו את הנוף הנהדר יום קודם.

8/6 - עולים צפונה חזרה לכוון הצומת לכביש 1 ,יוצאים מהאזור הערפילי, הנוף משובב נפש, עוברים שוב על הנהר שחנינו בו יומיים קודם, מגיעים לכביש 1 ויורדים מערבה. גם הדרך הזו מאד יפה. הכביש מתפתל מעל נהרות, גשרים גדולים והרבה מקומות יישוב. האזור מאד מיושב.לפני פלמאר, העירה שישנו בה ביום הראשון, אנחנו מוצאים לצד הדרך חניון פרטי קטן, אין שם חיבור למים אך יש חיבור לחשמל,  ויש בור "להתרוקן". מקום שקט וצנוע. יש יתושים - פרט חשוב (!) כדאי להצטייד בספרי נגד יתושים ובקרמים (במיוחד למי שרגיש) למרוח לפני עקיצה, ואם נעקצת, משהו מרגיע לאחריה.

9/6 - אנחנו יוצאים בבוקר לכוון אנקוראג'. עוברים ב"פרד מאייר" המוכר לנו מהיום הראשון, מצטיידים בכל מה שצריך, וממשיכים בדרכנו דרומה על כביש אחד לכוון חצי האי קינאי. עברנו דרך פורטאג'. שם לקחנו שייט בספינה לעבר ה "פורטג' גליישר", קרחון ענק ומאד מרשים, ואחר הצהרים המשכנו בדרכנו דרומה.אחרי בערך 30 ק"מ ראינו בצד הדרך מסעדה בנויה עץ, מבנה מרשים, וחנות גדולה למזכרות ליד אגם. ירדנו לראות והנה בצד השני של האגם אנחנו רואים ביער RV חונים. התברר שיש שם חניון של רשות היערות האמריקאי, מקבלים מקום ויש שירותים ציבוריים אומנם אין מים וחשמל אבל המקום שקט, בטבע, ליד המים וכדאי לשהות שם.

10/6 - יצאנו בבוקר מחניון רשות היערות, מקום חלומי. ואנחנו ממשיכים על כביש 2 לכוון העירה קינאיי. עיירה שיש בה בנינים עוד מתקופת הרוסים. לחוף הים. חנינו בחניון ממפת החניונים מס' 23. מקלחת עולה כסף. טיילנו בעירה יש בה כנסיות רוסיות יפות ומבנים ישנים שמורים. ויש פאב שנעים לשבת בו.

11/6 - יצאנו בבוקר לכוון קאזלוף נסענו בדרך יפה קרוב לים, ושוב התחברנו לכביש 1 לכוון הומר - עיירת דייגים הדרומית ביותר שהגענו עם ה-RV. לאורך הדרך הרבה עיירות דייגים קטנות מקומות לעישון סלמון, והם יודעים להכינו טוב מאד. טעמנו! הדרך יפה ורואים את הצד השני של המפרץ הגדול המגיע עד אנקוראג', החלק הפחות מיושב של אלסקה. הומר היא עיירת דיג, הרבה ספינות דיג היוצאות בקיץ לים ומביאות שלל דגים רב. עמדנו ליד ספינה שהוריקו אותה וההליבוט והסלמונים ממש ענקיים, יש דגים שמגיעים ל-20 ק"ג ויותר. נסענו עד קצה ה"לשון" ההולכת לתוך הים שם חנינו והלכנו לטייל לאורך החוף, מלא חנויות של מזכרות ועבודות יד של התושבים. המקום, כמו בכל אלסקה - שליו ונעים.

12/6 - נסענו חזרה צפונה על כביש 1 עד הצומת עם כביש 9 לכוון סויירד. ירדנו דרומה , הדרך עוברת בין המון אגמים, הרבה שושנות מים פורחות ועוד המון פרחי בר לצידי הדרך. סויירד זו העיירה שעוד שבוע, לאחר שנחזיר את ה-RV , נפליג ממנה באוניה הגדולה לשבוע קרוז. מצאנו חנייה ליד הים, חיבור לחשמל ומים מסודר ונקי,  לקחנו שני לילות. טילנו בעיר יש שם מוזיאון ימי והרבה פעילויות במים, סירות דיג ליום שלם, קיאקים ועוד... והרבה ציורים המכסים קירות שלמים של מבנים, ציורים המספרים על תחילת ההתיישבות באלסקה. יש בעוד עיירות ציורים כאלה.ראינו גם כלבי ים שוחים להנאתם במים, שחפים, (הניזונים מהשאריות של ספינות הדיג שמנקים עליהן את הדגים), וגודלם ממש מדהים.

14/6 - יוצאים מהעיירה לעבר הקרחון הגדול שלידה. טיפסנו ברגל, חוויה הצבע הטורקיז כחלחל והאור המרצד על הקרח , שווה לראות. לא רחוק מהקרחון מקום תצפית יפה, חונים לאכול בוקר. אנחנו מתחילים לחזור לכוון אנקוראג'. יוצאים לדרך צפונה מזג האוויר נאה, הנוף כבר מוכר ואנחנו מגיעים אחר הצהריים לחניון של רשות היערות ועושים שם את הלילה. החניון הוא על המייל ה 46 על כביש 1.

15/6 - קמנו ליום אפרורי, לא היו לנו רבים כאלה, גשם מטפטף, יום של נסיעה בדרך מוכרת. חונים בצד הדרך בחניון ליד מסעדת דרכים, ליד גריידיוד בחוץ רוח חזקה וגשם כל הזמן, אבל הגשם שוטף לנו את ה-RV לקראת החזרתו מחר בבוקר (צריך להחזירו נקי וכמובן את מכלי השופכין מרוקנים) ובתוך ה-RV נעים וחמים.

16/6 - נוסעים לאנקוראג' להחזיר את ה-RV  תאמינו, נהנינו מכל רגע. תוך דקות החזרנו את הקרוואן, במשרד היו אנשים נחמדים מאד ואנחנו בדרך למלון. אנחנו ממליצים בכל לב, לכל אחד, לטייל בדרך זו. הזמן בידיכם , חונים בכל מקום שנראה לכם יפה מכירים אנשים מכל העולם ומחליפים חוויות.

אם מישהו רוצה מידע נוסף, אפשר תמיד להתקשר אלינו ונשמח לעזור.

קבלו הצעה