הרכב: זוג ושלושה ילדים (3,9,13)
מספר ימי הטיול: 19 יום
אוגוסט 2015
התחלה וסיום בטורונטו
איך זה התחיל?
כבר מספר שנים שאנחנו חושבים על טיול משפחתי בקרוואן. השנה חגגנו לרועי בר מצווה והחלטנו שזו סיבה מעולה לממש את החוויה. כבר בשלהי 2014 התחלנו ללמוד את הנושא, סימנו את צפון מזרח ארה"ב כיעד, עיון בפורומים ברשת וקצת עבודת מחקר הביאו אותי להחלטה לפנות לחברת מוטורהום על מנת להזמין את הקרוואן. מכאן ואילך התחלתי בלימוד קדחתני של התנהלות בטיול מסוג כזה. בתחילה היו המון חששות בעיקר על היכולת לנהוג בכלי שאורכו כ-10 מטר רוחבו וגובהו כ-3 מטר ומשקלו 6 טון, אבל ככל שחלף הזמן ולאחר עבודת הכנה שכללה סרטונים, מאמרים ופורומים בנושא החששות נעלמו ונשאר רק הרצון העז לצאת לדרך. לפני שנצא לדרך חייב לציין שטיול קרוואן משפחתי הוא חוויה מדהימה ומגבשת אך, ויש כאן אך, אינה מתאימה לכל משפחה! זה לא טיול פינוק ואינו מתאים למי שמחפש את הנוחות שבמלון מפנק בסוף כל יום של פעילות וטיולים. החוויה מחייבת את כל בני המשפחה על מנת שהטיול יצליח ויעשה חשק לעוד.
הטיול
יצאנו לדרך ב-4 לאוגוסט 2015, בטיסה מת"א לטורונטו שבקנדה. את היום הראשון העברנו בעיר המדהימה הזו שעל מנת לראות אותה היטב כדאי להקדיש לה לדעתנו לפחות 3 ימים מלאים. למחרת יצאנו במונית לכיוון העיירה בולטון כ-20 דקות נסיעה מאזור שדה התעופה פירסון במונית שם אספנו את הקרוואן שלנו (דגם C30).
טיפים ליום הראשון: במידה ואתם מתכננים טיול ואוספים את הקרוואן בבולטון צרו קשר עם חברת ההשכרה ובקשו מהם שישלחו לכם מונית לאסוף אתכם, העלות היא 50% פחות מכל מונית שתיקחו מהעיר או מהשדה תעופה, אנחנו למדנו את זה מאוחר מדי ושילמנו כ-90 דולר קנדי במקום 50.
תהליך קבלת הקרוואן לוקח כשעה לפחות, לא אפרט כאן יש מספיק פירוט ברשת. מה שחשוב בעיקר לשים לב שאם יש לרכב שריטות או פגיעות נציג החברה מסמן את זה בטופס, כמו כן תוודאו היטב שכל המערכות עובדות (מזגן, מקרר, מיקרו, גז, חימום מים, משאבת מים גנרטור וכדומה).
בקשו מהנציג בחברת ההשכרה כבל מאריך לחיבור החשמל החיצוני, ישנם קמפים בהם חיבור החשמל מרוחק מהעמדה בה עומד הקרוואן והכבל שמחובר לקרוואן אינו ארוך מספיק (מניסיון).
ימים 1-2-3: יצאנו מבולטון צפונה על HW400 לכיוון פארק אלגונקווין מרחק של כ-300 ק"מ, בדרך עצרנו באחת מחנויות וולמרט על מנת להצטייד.
טיפ: הכינו רשימת מכולת מפורטת. חנויות וולמרט הן עצומות וברגע מאבדים את הצפון ושורפים זמן יקר.
פארק אלגונקווין -Algonquin Provincial Park משתרע על שטח עצום, קצת פחות ממחצית שטח מדינת ישראל אנחנו נכנסו אליו בכניסה הדרום מערבית דרך כביש 60 לאזור שבו ממוקמים רוב הקמפים, הקנדים מבלים את ימי החופשה בקמפים השונים באוהלים, קרוואנים, נגררים ומוטורהום שהם אוטובוסים שעברו הסבה למגורים. רוב הפעילויות בפארק הם סביב האגמים הרבים המצויים בו וכוללות שיט בקנו, טיולי אופניים ומסלולי הליכה בכל הרמות.
את 3 הימים הראשונים של הטיול בילינו בקמפ MEW. הקמפים בפארק אלגונקווין הם מינימליסטים ומשתדלים לא לפגוע בטבע, כך שבחנייה שקיבלנו היה רק חיבור לחשמל ללא מים וחיבור לביוב. כל עמדת חנייה כוללת שולחן פיקניק ומקום להדלקת אש, שימו לב אסור לאסוף עצים חייבים לקנות אותם בכמה דולרים. אחת החוויות המרכזיות בטיול הן הארוחות בטבע, עשינו המון ברביקיו והתפנקנו בארוחות ביתיות מפנקות. (פשוט כי המטבח נמצא שם כל הזמן). מושגים שיש להכיר: Full hookup, 30AMP or 50AMP, Drive through or back in. למילון המושגים השימושי. בקמפינג יש מקלחות במיקום מרכזי עם מים חמים, אזור לשטיפת כלים ומכונות כביסה וייבוש בתשלום של כמה דולרים. אחד הנושאים שמאתגרים מטיילי קרוואן בפעם הראשונה הוא נושא ריקון מיכל השירותים, אז דעו לכם כי אין בכך כלום ושום דבר. זוג כפפות גומי בדולר וחצי והבעיה נפתרה, התהליך הוא פשוט, אסטטי ולא מהווה שום בעיה, למעשה אחרי יומיים שלושה שני המתבגרים שלנו כבר עשו את בעצמם.
יום 4: יצאנו בנסיעה לכיוון בירת קנדה, אוטווה, בדרך עצרנו בכניסה המזרחית של פארק אלגונקווין לסיור במוזיאון חוטבי העצים, הכניסה חינם וכוללת סרטון מעניין על ההיסטוריה של האזור ותעשיית העץ של צפון אמריקה כמו כן המוזיאון משתרע על אזור נרחב של שבילים עם שלטי הכוונה והסברים רבים על הנושא. אנחנו אהבנו מאוד. הנסיעה לכיוון אוטווה אורכת כ-3 שעות ובדרך חולפים על עיירות קנדיות קטנות, אין אטרקציות משמעותיות בדרך אנחנו עצרנו בעיירה Eganville לסיור של שעה במערות Bonnechere, נחמד אבל לא חובה ואפשר לדלג. הקמפ שחנינו בו נמצא מחוץ לאוטווה כ-20 דקות נסיעה וכולל בריכה, חיבור חלקי לקרוואן (חשמל, מים) בקמפ מקבלים הסברים כיצד להגיע למרכז העיר והוא ממוקם ליד מרכזי קניות גדולים שמאפשרים הצטיידות במידת הצורך.
יום 5, אוטווה Ottawa: לאחר ארוחת בוקר בקמפ, יצאנו לכיוון מרכז אוטווה, ההוראות שקיבלנו בקמפ היו מדויקות ואחרי כ-10 נסיעה החננו את הקרוואן בחניון ענק ונסענו עם אוטובוס למרכז העיר. אוטווה בירת קנדה היא עיר קטנה באופן יחסי לעיר בירה, האזור המעניין כולל את בניין הפרלמנט, החיבור של תעלת Rideau לנהר אוטווה עם השערים להשוואת גובה המים, מוזיאונים שווקים ושבילי טיול ורכיבה רבים. יום שלם מספיק לראות ולחוות את העיר במידה ויש יומיים תספיקו גם לבקר במוזיאונים השונים הפזורים בעיר. אנחנו שכרנו 5 זוגות אופניים מה שאפשר לנו להתנייד בזריזות ממקום למקום ולכסות את העיר טוב יותר מה גם שהיה יום חם והרכיבה הייתה מצננת. את האופניים שכרנו ליד אנדרטת המלחמה הלאומית (כן יש לקנדים דבר כזה). את היום סיימנו במדרחוב Sparks בפאב Bier Market המתפאר ב-150 סוגי בירה מ-30 מדינות שונות. חזרנו לחניון בו החנינו את הקרוואן, ונסענו חזרה לכיוון הקמפינג.
יום 6, אנו עוזבים את הקמפ באוטווה ונוסעים דרומה לכיוון אזור אלף האיים (Thousand islands): בדרך עשינו גיחה קצרה לחנות של הארלי דיוודסון למטרת הצטיידות שתואמה עוד מראש, העלויות של חלפים וציוד תוצרת המותג המפורסם זולות באופן משמעותי בקנדה בהשוואה לישראל. נסיעה של שעה וחצי על כביש 416 ולאחר מכן השתלבות לכביש 401 מביאה אותנו לעיירה Gananoque שלגדת נהר סנט לורנס. נהר זה מחבר את מפרץ סנט לורנס שלחופי האטלנטי, עובר דרך קוויבק, מונטריאול ומגיע לימת אונטריו. אזור השפך ידוע בשם "1000 האיים", מאות ואלפי איים קטנים מגודל של כמה עשרות מטרים ועד לקילומטרים אשר רוב רובם בבעלות פרטית ומכילים אתרי נופש וחופש של בעליהם.
העיירה Gananoqu היא עיירה קטנה ומנומנמת היא בסיס ליציאת הפלגות מאורגנות אשר משייטות בין האיים ומציאות לתיירים הסברים וטעימה מהמקום. ניתן לבלות באזור מספר ימים של נופש הכולל פעילות מים וספורט ימי. אנחנו הסתפקנו בשיט של 3 שעות מהעיירה עד לגשר 1000 איים שמהווה גם מעבר גבול בין ארה"ב לקנדה וחזרה. את הלילה בילינו בקמפ שכלל חיבור מלא לקרוואן, חדרי כביסה ומקלחות. טיפ: מומלץ תמיד למצוא קמפים המציעים חיבור מלא (Full Huckups), מיכל השירותים והמים האפורים מתמלאים דיי מהר ויש צורך לרוקן אותם כמעט כל יומיים, בקמפ הכולל חניות עם חיבור מלא מתחברים עם צינור הריקון וכל השפכים עוברים מיד לבור המיועד לכך ולמעשה פותרים אותנו מריקון מאוחר יותר, כמו כן חיבור המים מאפשר שימוש בלתי מוגבל בברזי המים של הקרוואן ופותר הפעלת משאבת המים.
יום 7: ארוחת בוקר מהירה ויציאה לכיוון מעבר הגבול גשר 1000 איים, הנסיעה היא קצרה ולפני מעבר הגבול יש חנות דיוטי פרי חביבה ששווה להציץ בה לטובת אלכוהול ומזכרות. את פנינו בצד האמריקאי קיבל שוטר חביב, אך לאחר הצצה בדרכונים הופנינו לאחר כבוד לטרמינל קטן בו עברנו חקירה לא קצרה. מסתבר שכניסה קרקעית לארה"ב לבעלי דרכון זר ארוכה יותר מכניסה אווירית. לאחר שסיימנו את "החקירות" של שוטרי הגבול, המשכנו בנסיעה מזרחה (עברנו מקמ"ש למיילים) לכיוון רכס הרי האדירונדק שבצפון מדינת ניו יורק, מומלץ לקרוא היטב ולעשות שיעורי בית- זהו חבל ארץ מדהים ביופיו ונרחב הכולל אגמים רבים, פסגות הרים ופינות חמד מדהימות. בחורף כל האזור מהווה אתר נופש לסקי ובקיץ מושך מטיילים רבים לספורט ימי, טיולי אופניים וטרקים רגליים.
אנחנו נסענו לכיוון העיירה Tupper Lake כשעתיים וחצי נסיעה כאשר רוב הדרך הרגשנו את הטיפוס והעלייה לגובה. בעיירה זו ניתן לבקר במוזיאון הטבע The Wild center המוזיאון כולל אזור פתוח ומבנה סגור ומרשים מאוד אך התכנים והפעילויות מתאימות יותר לילדים בגיל צעיר עד 10-11 והבוגרים שלי היו מוותרים על הביקור.
לאחר הביקור במוזיאון הטבע המשכנו בנסיעה לכיוון העיירה לייק פלאסיד Lake Placid, הכביש מתפתל בין הרים הנוף והצבעים של הטבע מדהימים. העיירה לייק פלאסיד היא עיירה ציורית אשר מבוססת על תיירות ומאוד מפורסמת באתרי הסקי המרובים הקרובים אליה. בעיירה יש רחוב מרכזי שופע בחנויות מסעדות ובתי קפה ובהחלט מומלץ להעביר בה אחר הצהרים לקפה או ארוחה וקניית מזכרות באחת מהחנויות הרבות הקיימות בה. העיירה שוכנת לצידי "אגם המראה" Mirror Lake בשעות אחר הצהרים כאשר השמש נמצאת מערבית לעיירה הנוף הוא עוצר נשימה.
מהעיירה לייק פלאסיד המשכנו בנסיעה של חצי שעה עד לקמפינג שלנו. קמפ זה שוכן לרגלי הר whiteface הגבוה ברכס הרי האדירונדק. הקמפ עצמו היה ברמה גבוהה מאלו שהיינו עד עתה. מן המקום לציין שבכל קמפ ישנה חנות צמודה למשרד הרישום הכוללת מצרכי יסוד ולעיתים גם מזכרות טיפוסיות לאזור, מנהלי ובעלי הקמפים השונים מאוד אדיבים ושמחים לעזור ולהציע מידע וכל דבר אחר שיתבקשו. בקמפ הנוכחי התלווה אלינו בחור עם רכב גולף חשמלי שליווה אותנו עד לעמדה שלנו כיוון אותנו בנסיעה לאחור (לעולם אל תיסעו לאחור ללא הכוונה עם קרוואן) והסביר לנו על המתקנים בקמפ ועל האזור באופן כללי.
יום 8: את היום התחלנו במסלול High Fall Gorge. זהו אתר טבע בבעלות פרטית שנמצא בסמוך לאתר הסקי של הר וויטפייס Whiteface MT כמות המים אשר זורמת בערוץ המרכזי ועוברת מספר מפלים היא אין סופית, לאורך הערוץ נבנה מסלול הליכה שעובר במקומות מסוימים מעל המפלים עצמם, המקום כולל מסלול הליכה של כשעה עם מבט על כוחו העצום של הטבע. בכניסה לאתר ישנה חנות מזכרות ובית קפה חביב ומזמין בעיקר כאשר בחוץ קריר, (אך הקפה השחור בקרוואן יותר טעים וזול). לא לפספס! מומלץ בחום!
לאחר כוס קפה חמה המשכנו בנסיעה קצרה ומדהימה!!!! לפסגת .Whiteface Mt. זהו ההר הגבוה ברכס הרי האדירונדק, גובהו כ-1500 מטר והדרך המובילה אליו היא דרך נופית מדהימה ביופייה (הוגדר כאחת מנקודות השיא בטיול ע"י המשפחה). הכניסה לדרך הנוף עולה כמה דולרים והטיפוס מתחיל, הקרוואן עולה באיטיות במעלה הכביש ואט אט מתגלה הנוף המדהים. בראש ההר ישנו חניון ומשם ניתן להגיע לפסגה בטיפוס רגלי או במעלית, הטיפוס מותאם למשפחות. אין הרבה מה להרחיב ופשוט לעמוד ולהסתכל על הנוף. לאחר הטיפוס לפסגת ה-Whiteface - חזרנו לקמפ להתארגנות ונסענו חזרה ללייק פלאסיד לארוחת ערב וטיול ברחוב הראשי של העיירה.
יום 9: יציאה מוקדמת מזרחה ונסיעה של חצי שעה לכיוון קניון אוסבל צ'אסם Ausable Chasm, אתר רפטינג, שיט אבובים וטיולים. נהר Ausable עובר בין צוקים בנקיק צר ומהווה אתר לטיולים וספורט מים. ניתן להקדיש בין שעתיים ועד חצי יום, אנחנו בחרנו לעשות שיט אבובים. חוויה נחמדה עם נוף מדהים. מומלץ!
לאחר הבילוי ב- Ausable המשכנו בנסיעה קצרה לכיוון אגם שמפליין ולמעבורת החוצה לצדו האחר למדינת ורמונט. ישנן שתי תחנות שבהם ניתן לעלות על המעבורת, מומלץ להגיע תחנה הצפונית יותר ב-Cumberland Head ההפלגה משם קצרה יותר, זולה וע"פ אנשי המעבורת העלייה עם הקרוואן על המעבורת נוחה יותר.
לאחר הפלגה קצרה של כ-15 דקות, אנחנו במדינת ורמונט. היעד שלנו להיום להגיע לעיירה לינקולן במדינת ניו המפשייר. בדרך ליעד תכננו לעצור במפעל של גלידת בן אנד ג'ריס אך היום התארך והחלטנו לחצות את ורמונט ולמעט עצירה לקניות בסופר המשכנו בנסיעה עד להגעה בשעות אחר הצהרים לקמפ Lost River Valley Campground כחמש דקות נסיעה מהעיירה לינקולן. את 3 הימים הקרובים נבלה באזור זה.
יום 10: את היום התחלנו בטיפוס להר וושינגטון, נסיעה של כ- 45 דקות הביאה אותנו לתחנת הרכבת ממנה יוצאות רכבות ה- KOG - לפסגת ההר. בעונת השיא מומלץ להזמין כרטיסים מראש, (לא זול) הרכבת מטפסת בקו ישר לפסגה, הנסיעה אורכת כ-50 דקות ומלווה בהסברים על ההר וסביבתו. העלייה להר ברכבת היא הכרחית כי לא ניתן לעלות עם קרוואן לפסגה, רק רכבים פרטיים מורשים לעלות בדרך הנוף לפסגה. הנוף בדרך הוא מדהים! בפסיגה יש מסעדה, חנות מזכרות ומוזיאון קטן המספר את סיפורו של ההר. השהייה על ההר אורכת כשעתיים עד לירידה ברכבת. במידה ויש זמן פנוי והמשפחה בכושר טוב מומלץ לטפס להר ברגל, מטיבי לכת יעשו את זה ב-5 שעות, אנחנו לא היינו מאורגנים למשימה כזאת אך דברנו במקום עם מטיילים שעשו את המסלול והחוויה מומלצת בחום. (מתכננים לחזור בעתיד ולעשות את הטיפוס הרגלי).
מהר וושינגטון חזרנו דרומה לעיירה לינקולן כאשר פנינו מועדות לפארק האומגות Alpine Adventures Aipline (אומגות באנגלית= זיפ ליין), בעונת השיא מומלץ להזמין מקום מראש! חוויה מדהימה בעיקר לדור הצעיר אבל גם להורים ובעיקר לכל מכורי אדרנלין.
בדרך מהר וושינגטון חזרה לעיירה לינקולן נוסעים על כביש 93 דרומה ועוברים ליד אתרי סקי שבקיץ הופכים להיות אתרי טיולים רגליים, מומלץ מאוד לעצור בחניון של הר קנון שמהווה נקודת יציאה למספר טרקים מדהימים, החניון עצמו מוקף בהרים ורק לשבת על שולחנות הפיקניק המפוזרים בו לשתות קפה זו חוויה. העיירה לינקולן עצמה היא עיירה לא גדולה המתבססת גם היא על תיירות, שווה להעביר בה שעה עד שעתיים ברחוב הראשי בין מסעדות לחנויות. אתר נוסף שהיה בתוכנית שלנו אך לא הגענו אליו מפאת חוסר זמן הוא ערוץ הנהר האבוד Lost River Gorge שנמצא כ-10 דקות נסיעה מערבה מלינקולן על כביש 112. נהר שזורם בין סלעי ענק מתקופת הקרחונים.
יום 11: אנו מתחילים את היום מוקדם בנסיעה צפונה על כביש 93 צפונה לכיוון העיירה גורהם Gorham שם נעשה רפטינג משפחתי. במהלך תכנון הטיול חפשנו אתרי רפטינג אך לא הצלחנו לאתר חוויה שתתאים לנו גם מבחינת זמנים ורמת הרפטינג (1 הכי רגוע 5 הכי גועש) לבסוף הצלחנו לאתר בגורהם ניו המפשייר את מה שחיפשנו. רפטינג רמה 2-3 מתאים למשפחות ואורך כ- 4 שעות. המסלול בין ה-3 ק"מ (עושים אותו פעמיים) כולל מספר מעברים של מים לבנים, הסירות הם ל-6 ומדריך והחוויה היא מרעננת ונותנת טעימה מחוויית האקסטרים הזאת. מומלץ בחום. לפרטים נוספים.
בצהרי היום אנו חוזרים דרומה על כביש 93 ועוצרים בחניון ליד אגם Echo לרגלי הר קנון Cannon Mountain לקפה ומבט נוסף על הנוף המדהים של האזור.
יום 12: הבוקר אנו עוזבים את ניו המפשייר מזרחה ודרומה לכיוון מדינת מסצ'וסטס, אנו נוסעים על כביש 93 דרומה ובדרך נעשה גיחה קצרה צפונה לאורך חופי האטלנטי למדינת מיין על מנת לראות את מגדלור נובל, מגדלור מהמאה ה-19 אחד מיני רבים שנבנו לאורך חופיי מיין המאופיינים בסלעים אשר היוו סכנה לספינות שהגיעו מאירופה. שווה הצצה אם אתם עוברים באזור. לאחר שעה קלה אנו חוזרים על דרכנו דרומה ועוברים בעיירה קיטרי Kittery, עיירה קטנה שמשני צדי הכביש החוצה אותה ממוקמים מרכזי קניות אאוטלטס של כל המותגים הגדולים, קחו בחשבון שלעבור על כל החנויות צריך יום שלם ואולי יותר יש שם מציאות! יש לאחר כשעתיים או שלוש (מי סופר) אנו ממשיכים דרומה ונכנסים למדינת מסצ'וסטס, את הלילה נעביר בקמפ קייפ אן, אל תנסו לאתר אותו ללא GPS כי לא תצליחו. הקמפ ברמה סבירה מנוהל ע"י דודה מבוגרת אוהדת ישראל שלא הפסיקה לשבח אותנו ואת המדינה שלנו.
GPS: בכל הטיולים שלנו בשנים האחרונות לא הצטיידנו ב-GPS. גם אשתי וגם אני אוהבים את הניווט על פי מפה ולא אוהבים את התחושה שמכשיר חשמלי "מנהל" לנו את הטיול. הפעם חרגנו ממנהגינו ולקחנו GPS מכיוון שנהיגה בקרוואן היא משהו חדש עברנו והתנהלות עם רכב בגודל כזה מסורבלת יותר ומחייבת המון תשומת לב. ההחלטה היתה נכונה!
יום 13: ארוחת בוקר מוקדמת ונסיעה קצרה מאוד לעיירה New Gloucester. היעד שלנו להיום הוא שיט לווייתנים. העונה לצפייה בבעלי החיים הענקיים הללו מתחילה בסביבות מאי יו ני ומסתיימת באוקטובר. שוב ממליץ ביולי אוגוסט להזמין מקום מראש! לאחר בדיקה באינטרנט הזמנתי כרטיסים מוזלים דרך גרופון (העולמי) ל-Cape Ann Whale Watch. השיט אורך כ-5 שעות, שעתיים עד לאזור בו נמצאים לווייתנים, שעה של צפייה מלווה בהסברים ועוד שעתיים חזרה. יש לקחת בחשבון שאלמנט המזל גם משחק תפקיד, לפי מה שהוסבר לנו במידה ולא רואים לווייתנים ניתן לשוב למחרת לשיט נוסף. יצא לנו לראות משפחה של לווייתנים זוג בוגרים ו-3 צאצאים שמאוד מסוקרנים מתשומת הלב לה הם זוכים. חוויה מדהימה. לאחר השיט נכנסו למסעדת פירות ים מעולה (לא הכי זולה), קצת מנוחה מבישולים והכנת אוכל בקרוואן. המסעדה נמצאת כ-10 דקות הליכה ממעגן הספינות שממנו יוצא שיט הלווייתנים ונקרא Gloucester House Restaurant. מומלץ!
לאחר הארוחה והשלמת קניות בסופר מקומי יצאנו לכיוון העיר בוסטון, ע"פ המלצה הזמנו קמפ שנמצא בצד הדרומי של מפרץ בוסטון, והנסיעה אליו התארכה כי הגענו לאזור בוסטון בשעת העומס - קמפינג Wompatuck State. שימו לב שאתם מזינים את הכתובת ל-GPS ע"פ האתר ולא לפי מה שמכשיר מוצא, שלנו לקח אותנו לכניסה אחורית של הפארק ונאלצנו לעשות סיבוב של עוד חצי שעה על מנת להגיע לכניסה הראשית. הקמפ שהוא פארק לאומי ממוקם ליד העיירה Hingham והוא מהפשוטים, כלומר רק חיבור חשמל בעמדת החנייה. העמדה שקיבלנו הייתה צמודה לאזור המקלחות וחדר הכביסה מה שהקל את ההתנהלות. האזור מלא בשבילים לריצה, רכיבה, אגמים לשיט ולדייג. למחרת נסענו עם הקרוואן כ-15 דקות לנמל המעבורת של העיירה חנינו במחיר של שני דולר ליממה והפלגנו עם מעבורת לעיר בוסטון, המעבורת מאוד מפנקת, משמשת כתחבורה ציבורית והשיט אורך כ-25 דקות.
יום 14, בוסטון: אנחנו בילינו יום שלם בעיר וכיסנו את האזור המרכזי בעיקר לאורך שביל החירות ה-Freedom trail - אבל אני ממליץ להקדיש עוד יום שיאפשר גם כניסה למוזאונים ואתרים שונים כמו כן טיול באזור האוניברסיטה. את האטרקציות המרכזיות אני משאיר לכל אחד לגלות בעצמו, מה שכן אל תפספסו את הסיורים המודרכים חינם באנגלית שיוצאים מידי שעה מ-Freedom trail אתם חובבים של ההיסטוריה האמריקאית זה המקום עבורכם. בנוסף שוק האוכל המקורה Quincy Market הוא מקום טוב לאכול בעיקר פירות ים על הדרך. כל המתחם עמוס בתיירים, חנויות ודוכני מזכרות. צהרים אנחנו בחרנו לאכול דווקא בפאב Cheers המוכר מהסדרה חופשי על הבר ששודרה בישראל בשנות ה-80. בשר מעולה ובירה טובה, גם המחיר היה סביר. בסוף היום, חזרנו עם המעבורת לנמל הקטן ב Hingham -וחזרה לקמפ לארוחת ערב על האש.
יום 15: את היום השני באזור בוסטון החלטנו להעביר ברגוע, המלצה של אנשי הקמפ שלחה אותנו לחוף ים קרוב בין 10 דקות לרבע שעה נסיעה מהקמפ. Nantasket Beach היא רצועת חוף ארוכה לחופי האטלנטי החוף מסודר ויש חנייה, לקחנו לנו יום אחד ללא פעילות והעברנו אותו על החוף. האזור הוא תיירותי ויש מסעדות וחנויות לרוב. בדרכנו חזרה לקמפ עצרנו בסופר מקומי להצטיידות ושבנו לקמפ לילה האחרון באזור.
יום 16: התעוררנו מוקדם יותר על מנת לעשות את הדרך לכיוון פארק Six Flags בעיר ספרינגפילד. בדרך נאלצנו לעצור במוסך על מנת לסדר תקלה בדלתות ארונות האחסון של הקרוואן אשר היו מתפרקות לנו, העצירה במוסך תואמה עם שירות הלקוחות של חברת ההשכרה בהתאם לנתיב הנסיעה שלנו קיבלנו כתובת של מוסך קרוב לעיר אך נאלצנו להמתין המון זמן כי במוסך לא היו חלקי חילוף מתאימים ולבסוף וויתרנו על התיקון והמשכנו לדרכנו (מן הראוי לציין כי חברת ההשכרה זיכתה אותנו בעלות יום שכירות של הקרוואן בגלל החוויה). לקראת הצהרים הגענו לקמפ שהתחבא לו בין גבעות מערבית לספרינגפילד והתגלה כפינת חמד מדהימה כמו כן הוא הקמפ הכי קרוב ל-Six flags כחצי שעה נסיעה - Sodom Mountain Campground. לאחר צ'ק אין לקמפינג ורכישת כרטיסים מוזלים משמעותית ל Six flags - יצאנו לכיוון פארק השעשועים המפורסם.
מזג האוויר לא היה אתנו וגשם ירד כל הבוקר, עלינו וירדנו מהמתקנים בגשם שוטף בשעתיים הראשונות. לאחר מכן נעלמו העננים ושמש מחממת הופיעה ואפשרה לנו לנצל גם את פארק המים בו מגלשות מטורפות ושוב לכל מכורי האדרנלין. מומלץ להגיע לפארק עם אוכל כי כל המסעדות שבתוכו מוכרות רק ג'אנק פוד ספוג בשמן כמיטב המסורת האמריקאית. כמובן שלמטיילים עם קרוואן אין בעיה כי המטבח נמצא בחניה מרחק הליכה של 5-10 דקות משערי הפארק תלוי היכן חניתם, שמנו לב שמגרשי חנייה מסודרים מסמנים חנייה לקרוואנים שבדרך כלל נמצאת או קרוב מאוד לאטרקציה או בקצה הכי מרוחק ממנה. קפיצה לקרוואן ואנחנו מסודרים עם בגדי החלפה וארוחה קלה, את הפארק עזבנו סביב 10 בערב וחזרנו לקמפ.
יום 17: יצאנו לדרך מהקמפ כאשר פנינו למדינת ניו יורק ואזור אגמי האצבעות Finger Lakes. זהו היום בו נעשה את מרחק הנסיעה הגדול ביותר בטיול כ-400 ק"מ. הדרך מהקמפ מערבה וצפונה לכיוון Highway 90 עוברת בכבישים צרים בין ההרים לאורך נחלים ופשוט מדהימה, כל כך ירוק וחי מסביב שלא רוצים שהנוף יגמר. את 200 הק"מ הראשונים טובי עושה, בדרך נחלוף ליד העיר אלבני בירת מדינת ניו יורק. אחרי שחלפנו את אלבני עברנו מ-90 HW ל-88 HW החוצה את ניו יורק מכיוון מזרח למערב. עצירה לתדלוק הקרוואן, קופסא של דונאטס למשפחה וכוס קפה להורים ואנו ממשיכים מערבה על HW 88.
היעד שלנו באגמי האצבעות הוא הפארק הלאומי Robert H. Treman (כ-5 מייל דרומית לאית'קה). אנו מגיעים אליו בשעה מאוחרת מידי לפעילות ומבררים במשרד הכניסה לגבי מסלולי הטיול האפשריים. לאחר הסבר של המרשל המקומי אנו מסכמים לחזור בבוקר ועושים דרכנו לקמפ כ-5 דקות נסיעה משם. בקמפ Pinecreek Campground אנו מקבלים חנייה הכוללת חיבור מלא חשמל מים וביוב ולאחר זמן קצר האש דולקת ואנחנו מבשלים בשר בסיר סגנון פוייקה, מכיוון שבעוד שני לילות אנו מסיימים את המסע כל מה שנשאר לנו במקרר מוצא את דרכו לסיר ואנחנו יושבים לארוחה טעימה על בשר ובירה.
יום 18: יצאנו לכיוון הפארק אליו הגענו אתמול, הפארק הלאומי Robert H. Treman לעשות טרייל של 6 ק"מ, המסלול עובר בתחתית ערוץ לאורך נהר ולאט לאט מתחילים לטפס לחל קו העליון, הנוף מדהים מידי פעם עוברים ליד מפלים קטנים ויותר גדולים, כאשר שיא המסלול הוא מפל לוציפר שמהווה גם את הכניסה השנייה לפארק, מכאן התחלנו לחזור לכיוון החנייה במסלול הפוך. המסלול עצמו מתאים למשפחות וילדים מגיל 7, לא מתאים לעגלות. הפארק עצמו גם מהווה אתר קמפינג ורחצה בנהר מתאפשרת בהתאם להוראות במקום.
לאחר סיום המסלול בחניון, התרעננות קלה ויציאה לכיוון העיר באפלו והגבול בין ארה"ב וקנדה.
היעד הבא הוא מפלי הניאגרה. הנסיעה לוקחת כשעתיים וחצי, אנחנו בחרנו לחצות את הגבול לא במעבר שנמצא במפלי הניאגרה כדי להימנע מעומסים אלא במעבר גשר השלום הממוקם כחצי שעה נסיעה מהעיר ניאגרה. לפני מעבר הגבול ישנה חנות דיוטי פרי קטנה שכיף לעצור בא, חציית הגבול לקחה כשתים עד שלוש דקות ללא חקירות מיוחדות. אחרי חצי שעה נכנסנו לקמפ KOA Niagara שנמצא כ-4 ק"מ מהמפלים עצמם, צ'יק אין מהיר התמקמות ונסיעה באוטובוס למפלים על מנת לראות את מופע זיקוקי הדינור המתקיים מעל המפלים בכל יום ראשון בתשע בערב. כמות התיירים באזור היא עצומה, זהו אחד מהאתרים הכי מתוירים בצפון אמריקה ואפשר להבין מדוע, היופי והעוצמה במפלים האם יוצאי דופן. טיול של שעה קצת זיקוקים ואנחנו חוזרים לקמפ ללילה.
יום 19: התחלנו את הבוקר עם הליכה לאורך הטיילת שמעל המפלים, היום יפה והשמש זורחת. אפשר לעמוד להסתכל על המפלים במשך דקות ארוכות. בהמשך עלינו על אחת המעבורות ששטות לכיוון המפלים כדי לחוות מקרוב את העוצמה האדירה שיש בכמויותהמים העצומות שעוברות שם. בשעות הצהרים טיילנו ברחובות של ניאגרה עמוסת התיירים וחנויות המזכרות, את היום סגרנו במגדל Skylon Tower, מגדל תצפית עם נוף מדהים לכיוון המפלים. במגדל ישנן שתי מסעדות ומרפסת תצפית, בירור קצר באתר של המגדל וגילנו שבמידה ואוכלים במסעדה העלייה עצמה אינה כרוכה בתשלום, הזמנו מקום עוד מהארץ למסעדת מזנון התצפית. אל תתנו לשם להטעות זאת מסעדה אלגנטית מאוד והאוכל מוגש במזנון פתוח עמוס באוכל באופן חופשי. ישבנו לאכול כאשר מסביבנו הנוף המדהים של אזור המפלים.
חזרנו בערב לקמפ והתחלנו לארוז, המזוודות שלא ראינו אותן כשבועיים וחצי נפתחו והכל נארז. היום האחרון, כל הציוד שלנו ארוז ואנו נוסעים מניאגרה לכיוון טורונטו וחזרה לעיירה בולטון על מנת להחזיר את הקרוואן, עוד בבוקר ניקנו אותו ורוקנו את השירותים כדי לא להיקנס ע"י חברת ההשכרה.
בדרך עוד עצרנו למילוי דלק וגז כחלק מתנאי החוזה. לאחר ההגעה וסיום תהליך ההזדכות על הקרוואן היה לנו מאוד קשה להיפרד, התרגלנו אליו ולחיים בו ועשינו כיף מדהים. גילנו דרך חדשה לטייל ופשוט נהנו מכל רגע.
למי שמעוניין אשמח להיות לעזר
צרו קשר במייל [email protected] דני גוטמן, שוהם
למסלול הטיול מנקודה לנקודה בתכנת סלפי: https://selfie.motorhome.co.il/Selfie/Trip.aspx?Id=12994
