יומן מסע – טיול בת מצווה לאורן בארצות הברית / משפחת פודה

הרכב: זוג הורים ושתי ילדות
מספר ימי הטיול: 16 ימים
ספטמבר 2012
התחלה בדנבר וסיום בלאס ווגאס

יום שישי, 14/09
אחרי 26 שעות בדרכים (תל אביב–פילדלפיה–דנבר) הגענו לקראת הצהריים למלון בדנבר. השארנו את המזוודות ויצאנו להסתובב קצת. התחלנו בארוחת צהריים זריזה – פיצה משפחתית (ענקית) וסלט מצוין להורים, והמשכנו ברגל למוזיאון מולי בראון – הניצולה המפורסמת ביותר מהטיטאניק, שהייתה תושבת דנבר. המוזיאון הוא למעשה שיחזור של הבית בו היא חייתה, שנעשה בשנת 1970 על סמך צילומים מקוריים שלה, ומספר את סיפור התקופה )היא נפטרה בשנת 1932(, את סיפור המשפחה וסיפורה שלה, וכמובן את סיפור הטיטאניק. הביקור הוא במסגרת סיור מאורגן שהיה תמציתי ומעניין, אפילו בשביל הבנות שלא הבינו כל מילה, וסיפר בלי להעיק יותר מידי את הסיפורים הרלוונטיים, כולל אנקדוטות מחיי דנבר (פחות מעניין) והמשפחה. משם המשכנו לכיוון Downtown דנבר, כשהכוונה הייתה להפעיל את הטלפון המקומי של חלי ב-T-Mobile ואולי לקנות לבנות נעלים ודברים אחרים שהן רצו. באוטובוס לעיר חלי ויעל כבר נרדמו, ובקושי הצלחנו להגיע לחנות הטלפונים, ואחרי שהפעלנו את קו הטלפון, חזרנו למלון, קיבלנו את החדר והתארגנו. יעל נרדמה מיד אחרי שהתקלחה, ואנחנו נחנו והתקלחנו. כשרצינו לצאת התקשינו מאד להעיר את יעלי, אבל בסוף הצלחנו לגרור את עצמנו חזרה לכיוון העיר התחתית. על קניות לא היה מה לדבר – הבנות היו שפוכות, אז התיישבנו לאכול ב–Cheese Cake Factory, ואיזה פלא – הבנות נרדמו  ובקושי הצלחנו לאכול משהו. על ניסיון לעשות קניות ויתרנו וחזרנו למלון לישון.

יום שבת, 15/09
ביום שישי התקשרנו לחברת ההשכרה לוודא מתי הם פותחים, ובאופן לא מפתיע (אמריקאים או לא) הם אמרו את השעה הרשומה באתר (09:00) ומחשבתנו להקדים ולצאת לדרך נגוזה (או לפחות זזה הצידה). התארגנו במלון, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לתחנה. הגענו בסביבות 08:30 וכמובן שהיא כבר הייתה שוקקת חיים. למדנו על הקרוואן, קיבלנו את כל ההדרכות והמידע, ויצאנו לכיוון WallMart לקניות הראשונות. חלי הלכה עם יעל ובלי הרשימה (לא מוצאים את ההדפסה) ואורן ואני נשארנו לסדר את הקרוואן ואחר הצטרפנו אליהן. WallMart היא חנות ענקית, וקל מאד ללכת בה לאיבוד, כך שהקניות לקחו טיפה יותר זמן ממה שחשבנו, אבל בסופו של דבר קנינו כמעט כל מה שרצינו, סידרנו וארגנו – איזה כיף שבקרוואן אמריקאי יש לא רק מקרר גדול (יחסית) אלא גם פריזר מכובד – אפשר להקפיא בשר, גלידה, ירקות קפואים...

יצאנו לדרך לקראת הצהריים כשכבר ברור שלא נצליח להגיע עד קודי שליד יילוסטון, ונצטרך לעצור בדרך. התלבטנו קצת איפה נעצור, אבל הדרך והזמן הכתיבו, ולקראת 19:00 נכנסנו לחניון של KOA בעיר קספר (לא לפני שנורת האין דלק נדלקה לנו). חניון נחמד וסולידי, שירותים ומקלחות וחיבור למים ולחשמל – לא צריך יותר מזה ללילה ראשון. אכלנו ארוחת ערב, התארגנו וצנחנו לישון. חניון KOA בקספר ויומינג: חיבור לחשמל ולמים, עמדת ריקון משותפת, מקלחות ושירותים חופשי, חדר כביסה (לא השתמשנו) וחצר משחקים קטנה.

יום ראשון, 16/09
בבוקר תכננתי לצאת לרוץ, אבל הקור המקפיא ביטל את האופציה הזו, ובמקום זה העברתי את חלי למיטה של הבנות, ובשעה 05:00 כבר יצאנו לכיוון יילוסטון – בדיעבד החלטה מצוינת. תדלקתי $100 (חצי מיכל) והתחלנו לנסוע. כלקח מנסיעת אתמול ויתרתי על ה-Cruise Control וניהלתי את צריכת הדלק בעצמי – דבר שככל הנראה יגדיל מאד את ניצולת הדלק ברכב בזבזני גם ככה. נסענו צפונה, ולקראת 08:00 כשהבנות התעוררו נעצרנו מעל אגם קטן לארוחת בוקר מהירה, ולמרות שעדיין היה קר בחוץ אפשר היה ליהנות ממראה האגם לאור הזריחה. המשכנו בדרכנו ונכנסו ליער הלאומי Big Horn וחצינו אותו, כשאנחנו עולים ומטפסים בהרים בתוך נוף מדהים – גם היער עצמו וגם התצפית על העמק למטה. למרבה הצער, תכנון הדלק שלנו שוב לא היה מיטבי, ולקראת סוף הטיפוס נדלקה נורת הדלק. בעודנו גולשים למטה (ה-GPS לא הראה שום תחנת דלק קרובה) בהר, ראינו תחנת עצירה שבה גם משאבת דלק מימי הביניים. חיכינו בסבלנות שעשרות האופנוענים יתדלקו, תדלקנו עוד $100 והמשכנו לנסוע לכיוון  ונכנסנו לקודי. בקודי תדלקנו מלא WallMart להשלמת קניות (בעיקר תבניות חד פעמיות – כן בקרוואן יש גם תנור אפיה וגם מיקרוגל – תירסים, גלידה ותחתונים נורמאליים לבנות), והמשכנו לכיוון יילוסטון. ממש לפני הכניסה עצרנו באזור פיקניקים לארוחת צהריים קלה שהופרעה על ידי הרוח והמשכנו ליילוסטון. היינו קצת לחוצים בנושא חניון הלילה שלנו ולכן הזמנו לחניון Fishing Bridge – החניות המזרחי ביותר בפארק וגם היקר ביותר (אבל בדיעבד טוב שכך עשינו, כי הוא מאובזר מאד). נסענו למרכז המטיילים של Fishing Bridge, ואחרי שצפינו בתצוגה בו – הוא מתמקד בעופות של הפארק, התייעצנו עם הריינג'ר המקומי והחלטנו לעשות טיול קצר צפונה ל–Mud Volcano ול–Sulphor Calderon – אתרים שהם גם מעניינים וגם לא מצריכים הליכות ארוכות כיוון שלא רצינו להגיע בשעה מאוחרת מידי לחניון. שני האתרים מציגים תופעות גיאולוגיות מיוחדות ומעניינות (ומסריחות) שהן שילוב של פעילות געשית תת קרקעית, עם ריכוזי חומצה גופרתית גבוהים, שיוצרים בריכות בוץ מבעבעות ואגני מים צבעוניים ומיוחדים. חוץ מזה הצלחנו להתוודע ל-Wild Life של יילוסטון, כאשר כבר בנסיעה הקצרה הזו עצרנו פעמיים לראות ולצלם זאבים לבנים, עדר מדהים של ביזונים – הבנות ירדו לבד מהקרוואן והתקרבו עד מרחק של מטרים בודדים מהחיות העצומות האלו, סנאים, ברווזים ושלל ציפורים. לאחר שסיימנו, הסתובבנו וחזרנו לכיוון Fishing Bridge לחניון.

בחניון כבר הזמנו מקום לחניון מדיסון ליום המחרת, מתוך כוונה להימנע מהצורך להילחץ ולחפש מקום לינה (חלק מהחניונים בפארק כבר סגורים, ואלו שלא ניתן להזמין בהם מקום מתמלאים כבר לקראת הצהריים). נקודה מדהימה – במרבית הפארק אין קליטת טלפונים סלולאריים, ורק בשתי נקודות יש WiFi, כך שהניתוק מהציוליזציה מלא. הבנות הלכו להתקלח, ולאחר מכן בערב אכלנו, ראינו ביחד את הסרט 'סיפור גדול', שיחקנו קצת קלפים והלכנו לישון מוקדם, עייפים, מרוצים ומחכים להמשך הטיול. חניון Fishing Bridge, יילוסטון: החניון היקר ביותר בפארק, כולל שתי מקלחות חמות ללא הגבלת מים (מעבר לזה, כל מקלחת $3.38), חיבורי חשמל ומים, נקודת ריקון ביוב ושירותים בכל עמדת חניה, מכבסה, חנות מצרכים, ובנוסף במרחק 500 מטרים חנות גדולה של כל האזור.

יום שני, 17/09
ב-04:30 קמתי כדי לרוץ, אבל הקור, החושך והחשש מהדובים השאיר אותי בקרוואן עד כמעט 07:00 ורק אז יצאתי לרוץ. צריך לומר ישר –  גם ב-07:00 היה קר מאד, אבל היה כיף לרוץ עם הסנאים והציפורים, ברקע הנופים של הפארק, הנחלים, הטבע והאגמים הקטנים הנשקפים מכל עבר. לאחר שחזרתי עשיתי מה שלא עשינו בשני טיולי הקרוואנים הקודמים שלנו באירופה – מקלחת בקרוואן, וצריך לומר שהיה בכלל לא רע – קצת צפוף בתא עצמו, אבל המים חמים, הזרם סביר והחדר לא מוצף כולו כמו שקורה לפעמים במקומות שתכנונם לא כל כך מוצלח. הבנות המשיכו לישון/לנמנם ורק בסביבות 08:30 התיישבנו לאכול, ולאחר מכן התארגנו ויצאנו לכיוון הגרנד קניון של היילוסטון. בדרך עוד היה ערפל, אבל לקראת העצירה ראשונה כבר התבהר, אם כי עדיין היה קר. התחלנו בנקודות התצפית של Artist point בצדו המזרחי של הקניון, תוך תצפית מדהימה על המפל התחתון (Lower falls). משם המשכנו למסלול הליכה לאורך הגדה הדרומית של הקניון, הנקרא מסלול הדוד תום (Uncle Tom's trail) ויצאנו לטיול חילוץ עצמות נעים, ולמספר מפגשים צמודים עם סנאים. לקראת הצהרים נסענו למרכז המבקרים של הקניון, וראינו תצוגה מעניינת ואינטראקטיבית על הפעילות הגעשית באזור יילוסטון. בקרוואן אכלנו ארוחת צהרים קלה והמשכנו צפונה לכיוון Mamoth. בדרך היו לא מעט עבודות בכביש שעיכבו אותנו, ומצד שני – לעץ המאובן (Petrified tree) לא ניתן להגיע עם רכבים גדולים ונאלצנו לוותר על הביקור בו, כך שהגענו כמתוכנן לאתר עצמו. בחרנו לעלות לאתר ורק אחרי זה להיכנס למרכז המבקרים.

Mamoth Hot Springs הוא תופעת טבע מרתקת של מפגש בין נקודות חמות, מיקרו אורגניזמים אוהבי חום ומינרלים שונים, שיוצר טרסות מדהימות וצבעוניות על הגבעות. טיפסנו בין הטרסות השונות (קליאופטרה, מינרווה...) עד נקודת התצפית העליונה, ולאחר כן חזרנו לקרוואן. נסענו למרכז המבקרים, אבל כוחות משטרה גדולים מנעו מאיתנו לחנות כיוון שעדר של אלקים (Elk) הסתובב באזור, ואחד הזכרים היה עצבני ותוקפני וניסה לפגוע גם במכוניות, והמשטרה עסקה בפינוי האזור. צילמנו בזריזות  והתפנינו לכיוון החניון במדיסון. עצרנו במרכז המבקרים לקבל פרטים ומסלולים לטיולי יום המחר, והגענו לחניון. הזמנו לילה נוסף, התמקמנו והתחלנו להתארגן, כאשר הפעם כולנו מתקלחים בקרוואן. אכלנו ארוחת ערב, בילינו קצת ביחד וצנחנו לישון. חניון מדיסון, יילוסטון: אין חיבורים, שירותים עם עמדת שטיפת כלים, עמדת מילוי מים וריקון ביוב ושירותים משותפת.

יום שלישי, 18/09
הבוקר שמנו פעמינו ל-Norris Geyser Basin לסיור בין בריכות תרמיות לגייזרים שונים. מזג האוויר היה מוצלח מאד – שמש בהירה, קור סביר וכמעט ללא רוחות, כך שניתן היה לטייל בנוחות. האזור מדהים ביופיו – צבעים שונים הנוצרים ממיקרואורגניזמים תרמופיליים – אוהבי חום, אשר יוצרים מגוון רחב של צבעים. לאלו אפשר להוסיף את בורות הבוץ (Mud Pots) ואת הגייזרים, שרובם כבויים, כדי להבין כיצד חולפות שעתיים בנעימים בסיור רגלי נינוח. מאזור נוריס הדרמנו לכיוון אזור הגייזרים הפעילים המרכזי של ילוסטון, שבמרכזו ה-Old Faithfull – הדוגמא המובילה ליחסי ציבור באתרי התיירות. בדרך רצינו לעצור לפיקניק באחת מהפינות הרבות הפזורות בפארק, ויציאה מהחנייה שם התנשקנו עם גזע עץ. לגזע העץ שלום, לפינה הימנית האחורית של הקרוואן פחות מוצלח, אולם נראה שהיא תצלח את המצב בשלום, לפחות עד לאס וגאס. חברת ההשכרה לא התרגשה מהדיווח, ואיחלה לנו המשך טיול נעים. באתר הזקן הנאמן העברנו את הזמן עד להתפרצות הקרובה במרכז המבקרים המכובד, הכולל גם חלק של מדענים צעירים, להנאת אורן ויעל. לקראת ההתפרצות התמקמנו בחוץ. אורני אפילו הספיקה להקיף את הגייזר בריצה (כקילומטר) לפני שהאירוע המדובר והמיוחל קרה – כאמור הרבה יחסי ציבור בשביל התפרצות די מינורית ביחס לגייזרים אחרים בסביבה, שלא זוכים לתיאטרון סביבם (אולי כיוון שמועדי ההתפרצות שלהן אינם כה ידועים. בדרכנו חזרה לקרוואן עברנו דרך המלון המקומי, ולפני שנסענו לחניון מדיסון עשינו הפסקת קפה וגלידה בחדר ההסבה של הקרוואן. לינה בחניון מדיסון.

יום רביעי, 19/09
בזמן שרצתי ריצת בוקר קפואה נוספת, חלי והבנות התארגנו כך שב-08:30 כבר סיימנו למלא מים ולרוקן מיכלים, ויצאנו לכיוון יעדנו הבא – הגראנד טיטון. עצרנו בדרך לתדלוק בכפר שליד Old Faithfull, והמשכנו בדרכנו עד שנכנסנו לפארק. לאחר עצירה וקבלת מידע על באפשרויות השונות, המשכנו למרכז הפארק (Jackson's lodge) והתחלנו לחפש אטרקציית פעילות להמשך היום. רכיבה על סוסים נפסלה בגלל גילה של יעל, ואילו בתחנת השכרת האופניים לא ידעו להבטיח זמינות של אופניים לכולנו. בסופו של דבר, מצאנו חברת שייט נהרות עם מקום פנוי עבורנו ביום ובזמן הנכונים, כדי להבטיח לנו חוויה מוצלחת לפני עזיבת הפארק מחר. לעת עתה החלטנו לצאת לטיול רגלי קצר בין האגמים Leigh ו-XXX. חנינו בחנייה המסודרת ועשינו פיקניק של ארוחת צהריים זריזה בין העצים, ולאחריו יצאנו לטיול רגלי נעים, מתובל בסיפורי מעשיות ומשחקי דמיון, כולל כיבוש בעיר עכו ע"י צלבנים בכיכובן של יעל (קטניס) ואורן (המלך ריצ'רד). לאחר הטיול עלינו חזרה צפונה לחניון הקרוואנים בקולטר ביי. לאחר שהתחברנו למים, חשמל וביוב מיהרנו למקלחות ולחדר הכביסה, ועשינו כביסה ראשונה בטיול. תוך כדי המתנה לכביסה ולמייבשים, גילינו שהמכבסה היא גם עמדת Wi-Fi, ואחרי ארבעה ימים של ניתוק מהציוילזציה, התחברנו כולנו לעולם ותקשרנו איתו להנאתן ורווחתן של חלי ואורן. חזרנו לקרוואן לארוחת ערב קלה וסיום היום המוצלח. חניון קולטר ביי, גרנד טיטון: חיבורים מלאים, מקלחות בתשלום, חדר כביסה, חנות מצרכים, WiFi באזור המסחרי.

יום חמישי, 20/09
מוקדם בבוקר יצאנו לכיוון צומת מוס (Moose) שבדרום הפארק, לטובת ראפטינג בנהר סנייק. בדרך עצרנו בסכר ג'קסון שעל הנהר לארוחת בוקר זריזה והמשכנו למרכז המבקרים ממנו יוצאות ההסעות במעלה הנהר. את שעות הבוקר בילינו בשייט רגוע בנהר. למרבה הצער, שריפה שמשתוללת כבר קרוב לחודש בואיומינג (ולא מנסים לכבות אותה כיוון שהיא באזור מבודד...) גורמת לענן עשן קבוע מעל לעמק, ולהסתרת כמעט כל הנוף, ובעיקר הרי הטיטון. במהלך השייט ראינו בעיקר נשרים, אייל אחד (ממש מרחוק) ואזורי מחיה של בונים, המכרסמים ומפילים עצים על גדות הנהר. אחרי השייט נסענו לעיירה ג'קסון שמדרום לפארק. הכוונה הייתה לאכול צהרים במסעדה ואחר כך ללכת למגלשה האלפינית – עלייה ברכבל של אחד ההרים וירידה של 800 מטרים בגובה במזחלות אלפיניות. ההמבורגרים היו מצוינים, אבל בגלל העשן אזור המגלשות היה סגור. מכיוון שכך, התחלנו דרכנו לכיוון איידהו לחניון הלילה בעיירה טיטוניה. בדרך עוד עצרנו לקניית מצרכים נחוצים והגענו לפנות ערב לחניון. לינה בחניון Teton Mountain View Lodge (צוות מוטורהום: החניון נסגר).

יום שישי, 21/09
לאחר שהתארגנו בבוקר, יצאנו בנסיעה לכיוון סולט לייק סיטי, כשחניון (KOA) הגענו לקראת הצהריים. התמקמנו, הכנו צידה לדרך ויצאנו עם ההסעה (חינם) שמספר החניון למרכז העיר (Temple square). זהו המרכז המורמוני העיקרי ובו נמצאים רוב מרכזי הפעילות. ביקרנו בעולם ההופעות (Tabernacle), במרכז המבקרים הדרומי בו יש מספר מצגים אינטראקטיביים המציגים את ערכיהם העיקריים של המורמונים, סבבנו סביב המקדש (Temple) בו לא ניתן לבקר, כיוון שהוא מארח טקסים על בסיס קבוע, והתרשמנו מכמות החתונות הגבוהה המתקיימת בו – חלק מהמארחים אמרו לנו שבימי סוף השבוע מתקיימות 100 חתונות ביום, וקינחנו בביקור בביתו של בריגהאם יאנג – הנשיא השני של המורמונים – Beehive House – בו קיבלנו הסברים מהמתנדבות המגיעות לסולט לייק סיטי לתרומה לקהילה המורמונית. בכל מקום בו ביקרנו התלהבו מאד מהגעתם של הישראלים היהודיים לארצות הברית ולסולט לייק סיטי, וקיבלנו חום רב מכולם. בערב חזרנו לחניון לארוחת הערב ושנת הלילה. חניון KOA, סולט לייק סיטי: חיבורים מלאים, Wi-Fi חינם וללא הגבלה, שירותים ומקלחות, בריכה וג'קוזי, חדר כביסה, הסעות חינם למרכז העיר.

יום שבת, 22/09
מכיוון שלא מיהרנו במיוחד, נתנו לבנות לישון מעט יותר מאוחר, ורק בשעה 10:00 יצאנו לכיוון מרכז העיר. המשכנו בסיור באזורים בהם לא היינו אתמול, כאשר במרכז המבקרים הצפוני ראינו תצוגות בנושא ירושלים והנביאים השונים מהתנ"ך, במקביל לסיפורים שונים מספר המורמונים. בצהרי היום חזרנו לטברנקל – אולם ההופעות – לרסיטל קצר של נגינה בעוגב, שהיה מרשים מאד. זהו עוגב ענק – מהגדולים בעולם – של יותר מ-11 אלף צינורות. היה מרשים ונעים לאוזן. משם הלכנו לפעילות המרכזית מבחינת הבנות – מרכז הקניות החדש City Creek center, בו אכלנו ארוחת צהריים ורכשנו כמה פריטים ראשוניים של ביגוד והנעלה. חזרנו מוקדם יחסית והמשכנו את אחר הצהריים הנעים בבריכה המקומית בחניון, לפני שהתקפלנו לשגרת הערב. לינה בחניון KOA.

יום ראשון, 23/09
מנוחת העיר הסתיימה בעוד מסע קניות בוולמרט ובמרכז הקניות Tanger Outlet שבפארק סיטי ממזרח לעיר. בוולמרט קנינו בעיקר בגדים לבנות, אבל גם קצת מצרכים להמשך השבוע, ובטנגר השלמנו את רכישת הנעליים (סך הכול 6 זוגות לכולנו) והבגדים, לפני שיצאנו בדרך הארוכה מזרחה לכיוון קניון הקשתות (Arches National Park) שבהחלטה של רגע החלטנו כן לבקר גם בו, בעיקר לאור העובדה שזה המקום הראשון בטיול בו עוד לא הייתי. הגענו בסביבות 18:00 לחניון KOA בגרין ריבר, ועוד הספקנו לעשות כביסה בזמן שהבנות שיחקו בבריכה המקומית, לפני שהתקפלנו לישון. חניון KOA, גרין ריבר: חיבורים מלאים, Wi-Fi בכל החניון, מכבסה, מקלחות, בריכה וגן משחקים, כולל ארוחת בוקר קלה בין השעות 08:00-10:00 כל בוקר.

יום שני, 24/09
לאחר התארגנות מהירה, ובעוד הבנות ישנות מאחור, יצאנו כבר ב-07:00 לכיוון פארק הקשתות, כדי להספיק לטייל בו כמה שעות, גם לפני שיהיה חם מידי, וגם כדי שיישאר לנו די זמן לנסיעה הארוכה מערבה לכיוון ברייס. בשמונה בבוקר התמקמנו בחניית מרכז המבקרים, ולאחר ארוחת בוקר קלה וביקור במרכז עצמו, נכנסנו לפארק. מכיוון שאת הבנות קשה לעניין עם נופים ועם עצירות לתצפיות, החלטנו ללכת על שלושה סיורים רגליים קצרים – Windows Arches, Double Arches ו–Sand Dune Arch. התחלנו בקיטורים, אבל מהר מאד היופי של הטבע והיכולת לבצע טיפוסים באזורים שונים שבו את ליבן, ושלושת הטיולים הקצרים (2.4, 1, 0.8 ק"מ בהתאמה) היו מהנים ונחמדים. לאחר שסיירנו בשלושת האתרים האלו, ועברנו את כל הפארק, החלטנו שאין טעם להישאר בו עוד ויצאנו בדרך מערבה. עצרנו בעיירה גרין ריבר והכנו לנו ארוחת צהרים חמה וזריזה בחניון של אחד המוטלים, וממש כשסיימנו לאכול התחילה רוח אדירה וגשם חזק מאד שליווה אותנו במשך כמה קילומטרים. לאחר הסתכלות במפה הבנו, שהחניון שתכננו לישון בו לא כל כך קרוב לפארק ברייס, והחלטנו לנסוע לכיוון הכניסה לפארק ולמצוא חניון קרוב. סופו של דבר התקשרתי והזמנתי לנו מקום בחניון של מלון ומסעדת Ruby's Inn בכניסה לפארק עצמו, ושממנו יוצאת בבוקר ההסעה המאורגנת לפארק, ובו בילינו את הלילה. חניון Ruby's Inn, כניסה לפארק ברייס: חיבורים מלאים, WiFi (הגיע לנו עד לחניה), מכבסה, מקלחות, בריכה, שירותי הסעה (shuttle) לפארק, השכרת טרקטורונים, אופניים, סוסים.

יום שלישי, 25/09
הגשם והקור מנעו מאיתנו לצאת מוקדם (וטוב שכך) אבל בסביבות 09:30 כבר החנינו את הקרוואן בחנייה בכניסה לפארק ולקחנו את ההסעה (Shuttle) של הפארק למרכז המבקרים. לאחר הסיור המסורתי במרכז המבקרים, לקחנו את ההסעה עד לנקודה העליונה לתצפית ראשונה על יופיו של הפארק ועל ייחודו. משם ירדנו לנקודת התצפית הבאה – Inspiration point – לעוד תצפית מדהימה על יופי הנופים – המחטים רבות הצבעים וההדר. משם ירדנו לנקודת התצפית Sunset point שממנה יצאנו לטיול רגלי של 3.5 ק"מ במסלול המלכה – Queen Trail, מסלול שמתחיל בירידה תלולה לתוך הקניון ולאחר הליכה בתוכו, מסתיים בעלייה תלולה לא פחות חזרה לנקודת Sunrise point שממנה לקחנו את ההסעה חזרה לקרוואן. התארגנו במהירות והלכנו למסעדה של מלון Ruby's Inn Best Western שבה יש מזנון ארוחת צהריים 'אכול כפי יכולתך' כדי להשביע את הרעב של יעלי ל'פולקע'. היה מצוין, בעיקר שבמקום היה WiFi ויכולנו להתעדכן בקורה סביבנו וגם למצוא חניון להמשך הדרך, בקרבת פארק ציון יעדנו הבא. הגענו לאחר צהריים נינוח של משחקים, סרטים ואינטרנט (ואף מילה על יום הכיפורים). חניון מאונט כרמל, Mount Carmel, יוטה: חיבורים מלאים, Wi-Fi, מקלחות ושירותים.

יום רביעי, 26/09
לאחר השכמה מעט מאוחרת והתארגנות בוקר מהירה, יצאנו לכיוון פארק ציון. נכנסנו לפארק דרך המנהרה הארוכה (1.1 מייל) וחנינו במרכז המבקרים. לאחר הסיור המסורתי במרכז המבקרים, לקחנו את ההסעה למלון ציון (Zion lodge) המהווה מרכז טיולים עיקרי.  בדרכנו למסלול הטיול איתרנו את חוות הסוסים ובהחלטה של רגע החלטנו לצאת לסיור של שעת רכיבה. הבנות התנהגו בצורה נפלאה ורכבו באומץ ובהנאה, לאורך הנהר. בדרך הצלחנו לפגוש סנאים ואפילו משפחת יעלים – במבי קטן ואייל אחד גדול. הקפיצות והטלטולים מנעו אפשרות לצלם, אבל העיקר החוויה. לאחר שסיימנו את הרכיבה, החלטנו לקצר את מסלול הטיול ולהסתפק בעלייה לבריכות התחתונות בלבד (Lower Emerald Pool), הליכה של קילומטר לכל כיוון. הבנות קצת קיטרו בהתחלה, אבל נאלצו להודות שהמסלול נעים ולא קשה, וכשהגענו לבריכות, המתמלאות משני מפלים המרטיבים את העוברים ושבים, ההנאה הייתה מושלמת. חזרנו להסעה והגענו חזרה לקרוואן, שם אכלנו ארוחת צהרים קלה של ביצים, ויצאנו לכיוון פייג', אריזונה. בקנב (Kanab) עצרנו למעט קניות ומשם המשכנו ישירות לסכר גלן, אשר יצר את אגם פאוול. בגלל הפרשי השעות (באריזונה שעה מוקדם יותר מביוטה) הספקנו לבקר במרכז המבקרים ולהתרשם מהמפעל ההנדסי המדהים שמספק מים, חשמל ומקומות עבודה לסביבה כה רחבה של אנשים. לאחר הסיור יצאנו לחפש חניון ללילה, ובסופו של דבר התמקמנו בחניון של מרינת ואהיפ (Wahweap) שעל האגם. לשמחתנו ולהפתעתנו, פגשנו פה משפחות ישראליות רבות, כולל דמויות מוכרות מהעבר, מה שאפשר לילדות התנתקות מבורכת מהקרוואן לטובת משחק עם ילדים אחרים. חניון Wahweap, פארק לאומי גלן קניון, אריזונה: חיבורים מלאים, שירותים, מקלחות וכביסה בתשלום, Wi-Fi, שירותי טיול וסיור.

יום חמישי, 27/09
יהודה פוליקר באוזניים, זריחת השמש מעל אגם פאוול וריצת בוקר – אין דרך יותר טובה להתחיל את הבוקר. ואחרי שסיימתי את ריצת הבוקר התחלנו להתארגן לאיטנו ולהנאתנו את התארגנות הבוקר. לקראת 10:00 עזבנו את החניון ונסענו כקילומטר לחוף השחייה שמתחת לחניון, לרחצת בוקר באגם. הצטרפנו למשפחה אמריקאית חביבה עם 3 ילדים (אותם פגשנו כבר בערב הקודם בחניון) ובילינו כשעתיים בשכשוך ומשחק בחול. אחרי שנשטפנו, ולאור התנגדות תקיפה לסיור בקניון אנטילופ, נסענו לעיירה (פייג') לארוחת צהרים קלה של פיצה, והמשכנו משם לקניון הפרסה (Dead Horse Shoe), מקום בו נהר הקולורדו עושה סיבוב של כמעט °360 סביב לאצבע סלע. הליכה של כקילומטר בחול מביאה לנקודת תצפית מול תופעת הטבע הייחודית הזו. צילמנו, הצטלמנו, התפעמנו וחזרנו לקרוואן לנסיעה לויליאמס לחניית הלילה לפני הכניסה לגרנד קניון. חניון Canyon Gateway, ויליאמס, אריזונה: חיבורים מלאים, שירותים ומקלחות, כביסה, Wi-Fi באזור המשרדים.

יום שישי, 28/09
באיטיות ונינוחות יצאנו מהחניון לכיוון הגרנד קניון. בדרך ניסינו, ללא הצלחה, להזמין מקום באחד החניונים הנמצאים בתוך הפארק, ומכיוון שלא הצלחנו החלטנו להיכנס לחניון בטוסיאן (2 מיילים מהכניסה לפארק) ולהזמין שם מקום. לשמחתנו בדיעבד, הם לא הסכימו שנזמין מראש, אבל הבטיחו לנו שיהיו מקומות כשנגיע אחר הצהריים. נכסנו לפארק ומיהרנו לחנות במרכז המבקרים, כבסיס לטיול היום. לאחר שצפינו בתוכניות והתצוגות השונות, לקחנו את ההסעה מזרחה לנקודת South Kaibab Trail וממנה עשינו טיול רגלי לאורך הגדה הדרומית לכיוון מרכז המבקרים. כשהגענו אליו המשכנו לקרוואן לארוחת צהריים, ואז לקחנו את ההסעה לכיוון המוזיאון הגיאולוגי בואטאפי, ולאחר הביקור וההתרשמות מהעוצמה הגיאולוגית, עשינו עוד טיול רגלי לכיוון מרכז המבקרים, שבו המשכנו להתרשם (מי יותר ומי פחות) מיופיו של הקניון. במרכז המבקרים פגשנו את משפחת נ"נ מרום אותם ראינו בפייג', אולם הם היו כבר בדרכם ללאס ווגאס. חשבנו לצאת לעוד סיור, אבל לאור האפשרויות להמשך השהיה (סיור לילי לאור ירח, רכיבה על אופניים, השכמה לזריחה) החלטנו לדחות את המשך הפעילויות ולנסות למצוא חנייה בתוך הפארק (למרות התשובות השליליות שקיבלנו בבוקר). נסענו לחניון הבסיסי, ולשמחתנו הרבה קיבלנו בו מקום. ככל הנראה מספר המקומות להזמנה מראש מוגבל, והם שומרים מקומות למגיעים ספונטניים, ולנו פשוט היה מזל. התמקמנו, התארגנו לארוחת ערב זריזה ויצאנו להסעה למרכז המבקרים כדי לצאת לסיור הירח המלא. לנו הסיור היה מיוחד ומעניין, את הבנות שהתקשו להבין את הסברי הריינג'ר היה טיפה משעמם, והן גם היו מעט עייפות, אבל שרדנו בשלום ובכבוד וחזרנו לשנת לילה קצרה לקראת ההשכמה לזריחה. חניון Mather Campground, גרנד קניון, אריזונה: שירותים בלבד, ללא חיבורים.

יום שבת, 29/09
בארבע וחצי!! בבוקר קמנו, ארגנו את הקרוואן ויצאנו לכיוון מרכז המבקרים, שם הערנו את הבנות, התלבשנו חם ויצאנו לאוטובוס ליאוופי להתמקם לתצפית על הזריחה המתוכננת ב-06:22. כמה עובדות מפתיעות:
• היה קר מאד
• המון אנשים קמו באמצע הלילה כדי לראות זריחה
• האור הראשון הוא כבר לפני שש בבוקר
התמקמנו וחיכינו בסבלנות. לבנות היה קר והן קצת קיטרו, אבל היה מדהים. לאט לאט השמש צובעת את השמים ואת הקניון בצהוב, כתום ואדום מדהימים. קצת אחרי הזריחה הבנו נשברו ונסעו לקרוואן, ואני נשארתי לראות את כל הקניון נצבע באדום, ואז חזרתי ברגל למרכז מהבקרים. אכלנו בניחותא ארוחת בוקר, שיחקנו קצת משחקי חברה, ועברנו לאטרקציה הבאה – טיול רכיבת אופניים בצד המערבי של הקניון. רכבנו עד Hermit's Rest, חלי ואורן עם אופניים רגילים ואני עם אופניים שמחובר להן מאחור חצי אופניים (תמונה) עבור יעל. היה כיף. בעיקר ירידה, אבל כמה עליות שהראו לנו כמה אנחנו לא בכושר. בצהריים ההסעה אספה אותנו והחזירה אותנו למרכז המבקרים, אכלנו ארוחת צהריים קלה, נפרדנו מהפארק ויצאנו מערבה לנסיעה הארוכה ללאס ווגאס, לחניון שהזמנו מראש דרך פספורט. הגענו אחר הצהריים המאוחרים, התמקמנו והלכנו לבריכות של החניון, ובערב – הסרט אלאדין, ארוחת ערב ונשפכנו למיטות. חניון Las Vegas Resorts, לאס וגאס, נבאדה:  יש בו הכול כולל חדר אוכל, בריכות, מועדון, חנות וכל מה שעוד אפשר לחשוב עליו בחניון.

יום ראשון, 30/09
כנראה שהבנות היו עייפות מאד, כי רק אחרי תשע בבוקר הן הצליחו להתעורר. התארגנו ואחרי ארוחת הבוקר יצאנו לכיוון סכר הובר. בחום הרב נכנסנו לאתר והלכנו לסיור המאורגן, שכלל סרט של כ-10 דקות וסיור לתוך מבנה הסכר ומפעל יצור החשמל, שכלל הסברים מעניינים (לפחות מהבחינה ההנדסית) על אופן הקמת הסכר והשימושים השונים שבו, כולל העובדה שלמרות שלאס וגאס נהנית מהחשמל שהסכר מייצר, הסטריפ לא מקבל אפילו אמפר אחד, כיוון שכל תכליתו של הסכר היא תמיכה בחקלאות של אזורי המדבר בשבע המדינות בהן זורם הקולורדו, בדגש לדרום מערב קליפורניה, נבאדה ואריזונה. לאחר הסיור עלינו למרפסת התצפית לצילומים המסורתיים של הסכר, והתקפלנו לקרוואן. אכלנו משהו קל ונסענו חזרה לאזור החניון. בדרך עוד עצרנו בטרגט הסמוך כדי לקנות דברים אחרונים שהיינו צריכים, ומיהרנו לבריכה, לכביסה ולהתארגנות אחרונה. מחר מחזירים את הקרוואן. ארוחת ערב וסרט סגרו את היום המהנה והקליל, בדרך לציביליזציה. לינה בחניון Las Vegas Resorts.

יום שני, 01/10
מחזירים את הקרוואן! מהבוקר החלנו בהתארגנות לאריזה ולניקיון וסידור לפני החזרת הקרוואן. למרבה הצער, הרמת אחת המזוודות הביאה לגב תחתון תפוס בצורה קשה = נקווה שייפתר במהרה, בינתיים מקשה מאד על התפקוד היומיומי. לאחר שסיימנו את ההתארגנויות, נסענו לתחנת אפולו להזדכות. התאונה התקבלה בצורה פחות טובה ממה שחשבנו – הם טוענים שנגרם נזק למרפסת שאינה נמצאת בביטוח הכללי. נבדוק את זה בארץ עם מוטורהום, אבל לעת עתה – יאללה לאס ווגאס. לקחנו מונית למלון ולשמחתנו המלון (Treasure Island) החליט להקדים את שעת הכניסה ל-10:00 ובאחת כבר היינו בחדר. עד שהתארגנו בחדר, החלטנו שנצא לסיבוב קל במלון ובסביבה, נחזור להתארגן, נאכל ארוחת ערב מוקדמת ונלך להופעה של סירק דה סוליי. המלון מדהים – אין מה להשוות למלונות אילת מבחינת הגודל והפאר. עברנו גם בטראם הפנימי למלון מיראז', שגם הוא מדהים ביופיו עם גן טרופי באמצע הלובי וסיימנו בסיבוב זריז במלון ונציה. הבנות הלכו להתקלח ואני ניסיתי להציל את הגב בג'קוזי בבריכה (בלי הצלחה), ואחרי זה ירדנו 'לפרק' צלעות במסעדת ה-BBQ במלון ומשם להופעה. ההופעה מדהימה – צבעונית, מרשימה ומפתיעה וכולנו נהנינו מאד משלל הריקודים והפעלולים – עמודים, מקפצות, טרפזים ועוד ועוד – חוויה מדהימה. אחרי זה יצאנו קצת לסטריפ לראות את הר הגעש של מלון מיראז' מתפרץ (קצת מאכזב) ובשלב הזה יעלי נשפכה. אורני ואני עוד הסתובבנו קצת עד למלון Ceaser's Palace  הענק, לפני שחזרנו גם אנחנו למלון לישון.

יום שלישי, 02/10
התוכנית הייתה להסתובב בסטריפ בין המלונות, אבל כבר ההתחלה לא בישרה טובות. בהזמנת החדר לא כלולה הייתה ארוחת בוקר, ונאלצנו להתחיל בתור של סטארבקס לפני שיצאנו לדרכנו. לקחנו את המונורייל לכיוון מלון לוקסור, כשעל הדרך ביקרנו בעוד כמה מלונות שבכולם המוטו חוזר – שפע וצבע, המון מכונות מזל וממקומות נוספים לבזבז בהם כסף רב וטוב. בחוץ החום הלך ועלה, ואנחנו ניסינו להימלט מהרחוב למלונות כמה שיותר. ביקרנו במלון MGM, ניו יורק ניו יורק, טירת האבירים אקסקליבר, לוקסור ועוד. בדרך חזרה נכנסנו להתלהב מהממתקים בחנות של M&M (ארבע קומות, כולל סרט תלת מימד קצר), ואז החום שסר אותנו ולקחנו מונית למלון. במלון הלכנו לאכול צהריים במזנון אכול ככל שתרצה, שהיה באמת עם מגוון אפשרויות מפנק מכל המינים והסוגים, כולל עלי גפן ממולאים מהמזרח התיכון, סושי, בר סלטים, פסטות ועוד ועוד, ואפילו בר קינוחים מפנק לסיום. הבעיה היחידה – יעל הצליחה לשפוך על עצמה כוס מי קרח, אבל גם עליה התגברנו בדרכנו לשובע. עלינו לחדר לנוח קצת ולהתארגן לקראת הטיסה מחר, ואחרי זה ירדנו לבריכה ולג'קוזי במלון לשעתיים של משחק ומנוחה. אכלנו ארוחת ערב באחד מבתי הקפה במלון, ואחרי זה הלכנו לראות את ההופעה של המלון – The Sirens of TI – הרבה אפקטים וריקודים, אבל לא משהו אומנותי במיוחד. התוכנית להמשיך בין המלונות קרסה מול עייפות כללית שנפלה על כולם ועלינו לישון.

יום רביעי, 03/10
אכלנו ארוחת בוקר במזנון – יקר אבל שווה ביותר, והתארגנו ליציאה לשדה התעופה בדרך ל-LA. לאחר שסיימנו לאכול (שוב – מתאים יותר להורים ופחות לבנות הבררניות שפתאום לא אוהבות ארוחות בוקר), התארגנו ולקחנו מונית לשדה התעופה. בשדה התעופה חיכתה לנו הפתעה לא נעימה – בתיק המסמכים היו רק שלושה דרכונים, הדרכון שלי נעלם באופן לא ברור (ועד היום לא נודעו עקבותיו). תוך כדי ההמתנה לטיסה ביררנו את כל הפרטים, והבנו שנצטרך להגיע לקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס להוציא דרכון חדש. טסנו, נחתנו, לקחנו את הרכב ונסענו למלון בהוליווד. בדרך כבר הספקנו לעצור ולהצטלם לדרכון החדש העתידי. התמקמנו במלון ויצאנו ברגל לשדרת הוליווד – Walk of Fame. לשמחתנו, המלון באמת ממוקם קרוב מאד, ואחרי פחות מעשר דקות כבר נשמנו אוויר פסגות וכוכבים. לבקשת הבנות הלכנו למוזיאון מדאם טוסו, ובילינו בו את מרבית אחר הצהרים. לאחר מכן הסתובבנו עוד קצת ובסופו של דבר התיישבנו לאכול בגסטרופאב  במרכז נחמד, והלכנו לישון כדי לאגור כוחות לקראת שיאו של הטיול – דיסנילנד.

יום חמישי, 04/10
קמנו מוקדם, אכלנו בזריזות ויצאנו לדיסנילנד – נסיעה של קרוב לשעה בפקקים של לוס אנג'לס. מה אומר – החוויה נשארת לתמיד, גם כשיש תורים די ארוכים, וגם כשחלק מהדברים סגור (אינדיאנה ג'ונס אמרנו...). עברנו בין כל רכבות ההרים המפחידות, ובין שלל המתקנים, ואפילו הצלחנו לקנח בהפלגה המסורתית ב"עולם קטן",  הבנות סיכמו את החוויה ב"אדיר" (אורן) ו-COOL (יעל) לפני שדהרנו למלון לישון.

יום שישי, 05/10
התחלנו את הבוקר בנסיעה לקונסוליה הישראלית, ואחרי שעה וחצי פחות או יותר יצאתי עם דרכון חדש ומדונדש, מינוס הויזות שלי (אבל עם הבטחה שאת האמריקאים פחות יעניין נושא הויזה בדרכי החוצה מארצות הברית) ומינוס 142 דולרים. הסתובבנו קצת ברחבי לוס אנג'לס ובסופו של דבר התמקמנו בבוורלי הילס, לסיבוב ברודיאו דרייב והסביבה. גלידה, קפה איכותי ואפילו קצת קניות, ואחרי זה ארוחת צהריים ב-Cheese Cake Factory. חשבנו להמשיך ל-Downtown אבל כאבי ראש קשים של חלי החזירו אותנו למלון למנוחה קצרה. חלי נשארה בחדר ואני לקחתי את הבנות לסיבוב נוסף בהוליווד, לאור רצונן לבקר במוזיאון השיאים של גינס. הסתובבנו בשכונה ונהנינו מהמוזיאון עצמו, וכשסיימנו חלי הצטרפה אלינו (לאחר מנוחה והתאוששות) ולאחר שיטוט נעים ברחובות של שישי בערב, נכנסנו למסעדה סינית מקומית ואכלנו ארוחת ערב.

יום שבת, 06/10
הקדמנו להתארגן ולארוז, השארנו את המזוודות בשמירת החפצים במלון ונסענו לאולפני יוניברסל. חנינו בחניית ה-VIP כדי לחסוך זמן ביציאה, ולאחר שנכנסנו רצינו להתחיל בסיור הראשון באולפנים. למרות שהסיור היה באנגלית, גם הבנות נהנינו בשל השילוב של האפקטים השונים לאורך הסיור. החוויה התלת ממדית של קינג קונג והדינוזאורים מפארק היורה הייתה קצת מפחידה, אבל בסך הכול הכניסה לתוך העולם שמאחורי הסרטים היא מרתקת. לאחר הסיור התחלנו לעבור בין המתקנים השונים – עולם הסימפסונים, נקמת המומיה, עולמו של שרק ועוד. הלכנו גם לתצוגת הסבר על אופן ביצוע האפקטים, ושוב – למרות שהייתה באנגלית, הייתה מעניינת לבנות ומשעשעת. הספקנו אפילו להגיע ל'עולם המים' – קרב בין הטובים לרעים, עמוס בפעלולים ואפקטים להרשמת הקהל, כולל הרטבות חוזרות ונשנות של השורות הראשונות. היה לנו עוד זמן, אבל לחלי שוב כאב הראש והבנות איבדו עניין, אז נטשנו וחזרנו למלון. קניתי לחלי אדוויל, ואחרי שעה קלה במלון נסענו לשדה התעופה לטיסה לפילדלפיה. לשמחתנו, הצלחנו לשלוח את המזוודות ישירות לארץ, וגם קיבלנו מקומות לשתי הטיסות, מה שהבטיח חיסכון בזמן בפילדלפיה, וייצר את המחשבה אולי לנסוע לניו יורק ביום הפנוי שבין הטיסות. טיסה נעימה.

יום ראשון, 07/10
קצת לפני שש בבוקר נחתנו בפילדלפיה, ומכיוון ששתי הבנות היו גמורות (כמעט לא ישנו בטיסה) חשבתי שנסיעה לפילדלפיה תהיה סיוט – נראה את פעמון החירות, נסתובב קצת ואז הן תתחלנה לקטר, ובסוף נגיע לשדה"ת כבר בצהריים ונקלל כל רגע. במקום זה לקחנו את השאטל לחברת באדג'ט, ותוך חצי שעה כבר היינו ברכב שכור ($54 כולל GPS) בדרך לניו יורק. באמצע הדרך התקשרנו לנתי וקבענו שהם יתפסו לנו חנייה ליד הבית, ומשם נצא להסתובב. הגענו טיפה באיחור, בגלל ניווט לא נכון עם ה-GPS (בסוף התעלמתי ממנו ונסעתי לפי ההכרה שלי את מנהטן) והגענו למשפחת זונשיין. אחרי ביקור קצר, דודתי נתי הקפיצה אותנו לאזור האמפייר סטייט בילדינג. למרבה הצער, דווקא באותו יום התחיל הגשם והעננות במזרח, ובכל זאת עלינו לבניין לאפשר ליעל תצפית על מנהטן וסביבת ניו יורק. כשירדנו הסתובבנו קצת, אבל הבנות עדיין היו עייפות, כך שנכנסנו למסעדה קטנה ואוטנטית באזור הקוריאני ולאחר שאכלנו נסענו בסבווי חזרה לבית זונשיין. פגשנו את בני הדודים ובילינו איתם כשעה נוספת, ואז התחלנו את דרכנו לפילדלפיה. הגענו בשלום וללא פקקים לשדה התעופה, ולמעט העובדה המוזרה שלא מצאנו תחנת דלק ונאלצנו לשלם דרך חברת ההשכרה, הנסיעה עברה בשלום והגענו בזמן לטיסה. לפני העלייה למטוס עוד בספקנו לאכול ארוחת ערב ולקנות מזכרות אחרונות, ובזאת סיימנו את טיול בת המצווה.

כמה מילים על קרוואנים בארצות הברית
וואו... כנראה בגלל תפיסת הנוחות והעצלות האמריקאית, השהיה בקרוואן בארצות הברית קלה יותר ונוחה יותר מבאירופה. זה מתחיל מהאיבזור – מקרר ומקפיא, מיקרוגל, תנור אפייה, טוסטר, מכונת קפה, טלויזיה ו-DVD, ממשיך בזה שהרכב אוטמטי, שהסליידר מגדיל את נפח המחייה בעצירות, שיש מצבר חיצוני נוסף וגנרטור, ושיש מזגן וחימום גם לקבינה ולא רק לתא הנהג, ונגמר בתפעול הפשוט הרבה יותר בכל הקשור למים ולמיכלים בחניונים (ובעיקר בעיקר, שלא צריך לסחוב מיכלים מלאים בג'יפה ולרוקן אותם בשירותים מצחינים). כמעט בכל חניון שהיינו חיכה לנו שולחן פיקניק ליד הקרוואן. ברוב המקומות השירותים והמקלחות היו נוחים ונעימים יותר מהסטנדרט באירופה, והחוויה כולה נוחה הרבה יותר.

מעט טיפים בעקבות הנסיעה
• passport of America – צריך לראות מראש אם מתאים, כיוון שבאזורים ממש מתויירים אין להם הסכם. חוץ מזה, מספר המקומות בכל חניון השמורים לבעלי POA מוגבל, ובדרך כלל אלו מקומות רחוקים ופחות טובים. מצד שני – החניון אליו הגענו דרך POA בלאס ווגאס היה מדהים וההנחה כיסתה את עלות הכרטיס.
• לא צריך להזמין שולחן פיקניק וכיסאות, כמעט בכל החניונים היו.
• הדרישות בארה"ב בנושא בוסטרים לילדים פחות מחמירות – יעל בת השבע לא הייתה צריכה בוסטר בכלל.
• כשיש מקרר ומקפיא כל כך גדולים אפשר ל"אגור" מזון למספר ימים גדול יותר ולהתנתק מהציוילזציה. אפשר גם לא "להתחבר" מספר ימים בלי בעיה, המיכלים והמצברים נותנים מענה לכל הצרכים.