הרכב: זוג הורים ושני ילדים
מספר ימי הטיול: שלושה חודשים
אביב-קיץ 2008
התחלה וסיום בלאס ווגאס
שבועיים לפני הטיול
כן, חייבים להודות שאנחנו מתרגשים. חושבים כמעט רק על זה. כל רגע פנוי מוקדש למחשבה על המסלול, הציוד שצריך לקחת, מנהלות של השארת הדירה, החתול, הדגים וכאלה. כשאנחנו לא פנויים, הראש מדמיין סיטואיציות בטיול - נופים מדהימים, נסיעות ארוכות, קומזיץ בערב, שחייה באגם כחול, אפילו גב כואב משעות עם מנשא או צרחות של אדווה בנסיעה. חופשת הלידה שלי הוקדשה להכנת הטיול וזה יקרה ממש בקרוב. שנינו אנשי הייטק. הוא בענייני הצ'יפים, אני בענייני אתרי אינטרנט. גרים בהרצליה ועסוקים מאוד בהורות ליוגב בן השלוש (ורבע!) ואדווה בת החודשיים (וחצי!). לא יודעים עדיין כמה אינטרנט יהיה בקרוואן, איפה תהיה תקשורת וכמה נצליח לעדכן. אבל פתחנו בלוג וזו דרך טובה לשמור על קשר עם המשפחה, החברים וכל מי שיבוא לקרוא. מתחילים בלאס-וגאס, אצל הדודה של יריב. משם ממשיכים לפארקים הגדולים (ברייס, ציון, גרנד...) עולים דרך סולט לייק סיטי ונגיע ליילוסטון. משם נעלה צפונה ונחצה אל קנדה ונהיה שבוע וחצי ברוקי'ס הקנדיים. נבקר חברים בוונקובר ונתחיל לרדת דרך אורגון ווושינגטון לכיוון קליפורניה, שם יש עוד חברים. יוסמיטי, סן פרנסיסקו, סן דייגו ו... חזרה ללאס-וגאס. זו התוכנית.
רשימת הציוד
כללי: דרכונים, כרטיסי טיסה, צילומים של דרכונים וכרטיסי טיסה (וגם להשאיר בארץ), רישיונות נהיגה, רישיון בינלאומי של ממס"י, כרטיסי ממס"י, ביטוח רפואי (כולל לאן להתקשר במקרי חירום), טלפונים חשובים: מוטורהום, חברת תעופה, ביטוח, ארנקים, חגורות כסף, משקפי שמש לכולם, כלי כתיבה, מחברת, חבלי כביסה, אטבים, תיקים, מנעולים לתיקים, עגלה, מנשאים (בייבי ביורן, יאמו), כסא בטיחות אדווה, כלי תפירה, מטריות, שעונית למיטה, מעבירי זמן ליוגי - חומרי ציור, קלטות, DVD נייד, מוזיקה - שירים על הלפטפ ורשימת שירים שאפשר לשיר בדרך, משחקי דרך "פנטומימה", משחק הצבעים, טאקי, מתנות לאנשים שפוגשים בדרך - גלויות, מטבעות וכאלה, כריות מתנפחות לטיסה, כיסוי עיניים, ספרי קריאה לנו, שעון מעורר, גפרורים, נרות שבת, פמוטים קטנים , טלפונים של ההורים , פנקס חיסונים – יוגב/אדווה (צילום), חגורת בטן, אטבים, שק לכביסה מלוכלכת, מתכונים.
ציוד טיולים: פנסים, לדרמן, שכמיות דיסני.
אוכל: קפה שחור עם הל, צ'יקו, שוקו, תבלינים: פפריקה מתוקה/חריפה, כמון, בהרט, גרנולה, פותחן קופסאות, פינג'ן.
טכנולוגיה: לפטופ, כבל חשמל, עכבר, DVD נייד, מצלמות, מטען למצלמה (וידאו, סטילס), כבל מצלמה מחשב (וידאו, סטילס), מקלט GPS.
כלי רחצה: קרם שיזוף, מברשות שיניים ומשחות, מברשות שיער, מוס וקרם, שמפו, סבון, מקלות אוזניים, דאודורנט, שפתון יובש, כלי גילוח (אפטרשייב, סכין, קרם גילוח), קרמים יום/לילה, מספרי ציפורניים, מראה קטנה.
תרופות: דוחה יתושים, אוטריבין, שואב אף, אוטידין, אקמולי, נורופן, מד חום, פלסטרים, סביעור, תחבושות, פניסטיל, אדוויל, סטרפסילס, דקסמול, אלכוהול, אלווורה, משחת וולדה, פינצטה, סיכות ביטחון, משאבה לחלב, מד דופק, גלולות, עדשות ראייה.
ביגוד: מעילים - רוח, גשם, ביגוד חם - סוודר, כפפות, צעיף, חולצות: ארוכות, קצרות, מכנסיים: ארוכים, קצרים, תחתונים, חזיות, גרביים, פיג'מות, בגדי ים, נעלי ספורט, נעלי טיולים, נעליים ליציאה, סנדלים, סנדלי מקלחת, כובעים - חמים/קרים.
לקטנים: חיתולים, מוצצים, בקבוקים, מגבונים, חיתולי טטרה, שמיכות, ארנב נשכני, מטרנה to-go ספרים - סמי הכבאי, ועוד 9 ספרים, ערכת טיסה: צבעים, צעצועים קטנים, שוגי , שלט עם טלפון למקרה שהולך לאיבוד.
דברים שנקנה שם: ממיר מתח, כלי מיטה, מגבות, אבקת כביסה, טלפון נייד, צעצועים, גיגית לאמבטיה, מכשירי קשר, סוללות נטענות ומטען, סבון כלים, סקוטש, מחבת, דוחה יתושים חשמלי, אוכל - שמן זית, שמן קנולה, מלח, פלפל, שמפו, סבון, כרטיס זיכרון למצלמת סטילס, מסנן UV, כסא בוסטר, קיסמי אוזניים, שקיות אשפה, פרוז'קטור שמתחבר לרכב, סמרטוט רצפה, נייר אלומיניום, ניילון, סבון כלים, אוזניות ורמקול למחשב לצורך SKYPE, נייר טואלט, לול?
יום לפני
הבית כמעט ארוז כולו. תיכף נכניס גם את הלפטופ לתיק ונתחיל להוריד למטה הכל. עם ארבעה צ'ימידנים, עגלה, כסא בטיחות ושני תיקים לטיסה. מרגישים קצת כמו צבים. כל הבית על הגב. קשה כבר לספור כמה פעמים סיפרתי על המסלול "מתחילים בווגאס, קניונים גדולים, ילוסטון, קנדה, רוקי'ס, ודרך החוף עד למטה וחוזרים לוגאס", כמה פעמים שאלו את הגוזל אם הוא יודע לאן הוא נוסע, כמה פעמים אמרו לנו "וואו, איזה אומץ" ושאלו אם אנחנו מתרגשים. אז כנראה שמכאן זה מתחיל. 12 שעות טיסה לאטלנטה, עוד חמש עד לווגאס. נתאושש כמה ימים אצל המשפחה, ואח"כ נצא לדרך.
בגדול תוכנן המסלול הבא
לאס וגאס - ציון - ברייס- גרנד קניון - מסה ורדה - קניונלנדס - ארצ'ס- הקניון השחור - הר רשמור - יילווסטון - רוקי'ס קנדיים (באנף וג'ספר) - ונקובר - ננאיימו - טופינו - ויקטוריה - אולימפיק - סיאטל - הר רנייר - חוף אורגון - קיירטר לייק - רדווד- רינו- יוסמיטי - סן פרנסיסקו - לוס אנג'לס - סן דייגו - לאס וגאס.
הרהורים של סוף
19 באוגוסט - יום אחרי יום, הימים שידענו יגיעו - מגיעים. היום הוא היום של הנסיעה הארוכה מסן-דייגו אל לאס וגאס. זה גם היום שבסופו נצטרך לפנות את כל הדברים החוצה מהקרוואן, לנקות ולצחצח. יום ארוך. בתור התחלה - הבוס והגוזל נשלחו לבזבז אנרגיה בבריכה. מנצלים את הזמן לצחצוח של הכיורים, השירותים והמקלחת. בדרך נייבש את הצנרת וזהו, לא משתמשים בהם יותר. התרגלנו לשירותים הגבוהים, עם ידית ההדחה המופעלת ע"י הרגל ובקרוב נתרגל חזרה אל השירותים הרגילים. הגוזל לא יצטרך לזנק מלמעלה יותר בניסיון לרדת מהשירותים. יצאנו לדרך. עד מהרה – Full house והקטנים ישנים. הזמן מנוצל היטב והנה - הבגדים כבר ארוזים, דברי המאכל היבשים גם. רגע של שקט ואנחנו מסתכלים אחד על השני וכבר מתגעגעים לרגעים האלו בנסיעה, כשהילדים ישנים ואפשר לגלגל שיחה בנחת, לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות היום, וגם בכלל – בחיים. לדבר על חלומות, על פילוסופיה ועל החברים שבבית – על הריון ראשון של חברים טובים, על מקום עבודה חדש לחבר טוב ועוד ועוד.
לאט לאט הקטנים מתעוררים. נסענו כבר שעתיים והגיע הזמן להפסקה ראשונה – אנחנו על ה- Highway ואין ממש איפה לעצור, ואחרי כמה זמן אנחנו עוצרים, לראשונה בטיול (!) במקדונלדס. יש פה מגרש משחקים לילדים והגוזל ממש לא מתנגד לארוחת המבורגר וצ'יפס. אנחנו באווירת סוף קורס ומתעצלים בעצמנו להכין צהריים ובודקים את הסלט של המקום שמתגלה כסביר בהחלט. בהמשך הדרך נזקקנו רק לעצירה קצרה אחת לצרכי שירותים ובאופן מפתיע ביותר, בשש וחצי בדיוק, שבע שעות אחרי שיצאנו מסן-דייגו הגענו אל בית הבת-דודה של הבוס וחנינו בדיוק במקום שממנו יצאנו לפני שלושה חודשים...
22 באוגוסט - זהו. הטיסה מחר. בצהריים. כמעט הכל כבר ארוז, ואת השאר נשלים מחר בבוקר. מקפלים לתוך חמישה תיקים שלושה חודשים של חוויות. מנסים לחשוב ולסכם – אז איך היה? למה נתגעגע? מה היינו עושים אחרת? מקווים שנעבור את הטיסה הארוכה בשלום, ואת ההתאקלמות לשעון ישראל בקלות, חושבים על החזרה לגן, הכניסה של הסוכרייה למשפחתון ואיך לעזאזל חוזרים לשבת במשרד, להתרכז בעבודה ולחיות בין הקירות כל היום? כל זה נראה מוזר ורחוק עכשיו, אבל ברור שיחזור להיות השגרה שלנו במהירות מפחידה.
תובנות של אחרי...
הטיול היה מצויין, נהננו מאוד וקיבלנו תאבון לעוד.
ברמת הביצוע
• הקרוואן היה אחלה וחדש (3800 מייל).
• אין במושבים מאחור חגורה עילית רק חגורת מותניים - חשוב להגיד את למי שמגיע עם כסא מושב לילד/תינוק.
• אין סמרטוטים (רצפה ולכיור) נורמלים בארה"ב – כדאי להביא מהארץ.
• בקבלת הקרוואן הם לא מוכנים לקבל כרטיס אשראי שהוא לא על שם בעל ההזמנה.
• אנחנו קנינו בד גדול בוולמארט וכיסינו את המושבים, כך שלא יהיו כתמים בהחזרה – מומלץ לבעלי ילדים.
לגבי המסלול
מראש ויתרנו על הר רשמור וגם על הקניון השחור. בדיעבד, הגענו לכמה מסקנות שקשורות למסלול ואולי יסייעו למי שקורא את זה ומתכנן טיול דומה:
• חבל להגיע ליוסמיטי באוגוסט. יש הרבה פחות מים ומזג האוויר לא נוח לטיולים. כדאי לתכנן מסלול שבו מבקרים ביוסמיטי במאי או לכל המאוחר ביוני.
• במסלול שלנו, לו היינו חוזרים עליו, היינו עושים את השינוי הבא: מתחילים בווגאס, יוצאים לכיוון סן-דייגו, עולים לסן פרנסיסקו ומשם ליוסמיטי. מיוסמיטי עולים ל-Lake Tahoe ומשם ל-Reno ,Salt Lake City ואז יורדים לקניונים של יוטה (ברייס, Zion, גרנד). עולים ליילוסטון, ממשיכים צפונה לקנדה, יורדים לוושינגטון, אורגון ומשם חותכים חזרה ללאס ווגאס ביום-יומיים נסיעות.
פספוסים שלנו
• נסיעה צפונה באי ונקובר לראות לוויתנים בשעה שאפשר לראות אותם גם בוויקטוריה. את האי ונקובר אפשר למצות ביום-יומיים שעיקרם - גני בוצ'רט, העיר ויקטוריה, סיור לווייתנים. אין צורך ביותר מזה.
• היו לנו כמה פישולי מזג אוויר – אבל בקשר לזה אין מה לעשות. קורה.
• וגם לא השארנו מספיק זמן לירידה מאורגון לקליפורניה. אנחנו מרגישים שחסר לנו איזה שבוע כאן כדי שכל הירידה הייתה יכולה להיות רגועה יותר עם פחות נסיעות. לנו, יותר מ-150-200 מייל ביום זה פשוט הרבה מדי.
• רד ווד – רוב המסלולים בשמורה אסורים לנסיעת קרוואנים - מאוד מדכא, לכן עדיף לוותר.
• טופינו – מאוד יקרה, דורשת הרבה נסיעה וניתן לצאת לצפייה בלוויתנים גם מויקטוריה (ועדיף כי מויקטוריה רואים קטלנים, ובטופינו לוויתן אפור) – לכן ממליצים לוותר.
• מעבורת לוויקטוריה - עולה מעל 100 דולר. צריך לקחת זאת בחשבון. לא בטוח ששווה את העלות.
טיפים
• קמפינג בסן פרנסיסקו:
נראה ששיחקנו אותה בנושא חנייה ללילה, כשמצאנו חנייה במיקום מופלא – Beach st פינת Polk st. ממש בנמל. קרוב קרוב לגשר הזהב. לא רק שהחנייה חינם, גם יש פה אינטרנט ומחר לא נצטרך להיכנס לעיר מרחוק והקפטן הולכת לג'וגינג על גשר הזהב כאילו שהיא True San-Francisco native... גדול...
למי שיגיע ל- Sea World (בקיץ):
• בשעה ארבע מתחיל להיות ממש נעים בחוץ. הפארק פתוח עד 23:00 ונראה שבהחלט כדאי לשקול להגיע אחרי השעות החמות.
• מבחינת בניית ההתרגשות – עדיף לסיים במופע הלווייתנים ולפניו במופע הדולפינים ולהתחיל במופעים האחרים שהם פחות מרגשים.
• צריך להגיע לכל מופע לפחות 20 דקות לפני כדי לתפוס מקום טוב, כלומר כזה שנרטבים בו. אלו המקומות הכי שווים.
